הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לז

יום דף לז אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ז כל מעשה יום הכיפורים מאמור על הסדר הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום שדבר ראשון הוא נכנס עם הכף והמחתה להקטיר את הקטורת בין הבדים אחר כך הוא יוצא יצא ומביא את דם הפר והוא מזה ממנו בן הבדין כנגד הכפורת אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך הוא יוצא ושוחט את השעיר ומביא את דמו לפניי ולפנים ובזה הוא מסיים את העבודה שלו בתוך קודש הקודשים אחר כך הוא יוצא ומזה מדם הפר על הפרוכת מה שנקרא בהיכל, אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך מידה עם השעיר ואחר כך הוא עובר ונותן ארבע נתינות משני הדמים המעורבים יחד על ארבע הקרנות של המזבח הפנימי ואחר כך הוא מזה על טהרו של מזבח שבע פעמים ואז הוא שופך את השיריים בחוץ אז כל מעשי היום הכיפורים אמורה לסדר הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום אנחנו נראה בגמרא שיש מחלוקת תנאים באיזה מקומות הסדר מעכב. האם רק בפעולות שהוא עושה לפני ולפנים או כל הפעולות שהוא עושה בבגדי לבן? גם מה שהוא עושה בהיכל. והמשנה נותנת דוגמה. הקדים דם השעיר לדם הפר. עכשיו זה לא יכול להיות שהוא עשה את זה לפני ולפני. כי כשהוא צריך לעשות את דם הפר השעיר עוד לא שחוט בכלל. אז כנראה שהכוונה היא בהזהות שעל הפרוכת שבהיכל שהוא הקדים דם השעיר לדם הפר אז מה עושה? יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר ובזה הוא תיקן את הסדר. אז יוצא שהתנה של המשנה שלנו סובר שהסדר בהזהות שבהיכל גם מעקבות. אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים, כל המתנות שהוא נותן בפנים, שזה 16 מתנות, אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר ואחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, זה יחידה אחת. אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפח הדם, אז הוא צריך לצאת ולשחוט בהמה חדשה אם זה פר או שעיר, יביא דם אחר ויחזור ויזה כתחילה מבפנים, מתחילת הסדרה. וכן בהיכל בהיכל הוא צריך לעזור על הפרוכת כנגד הפרוכת אחת למעלה ושבע למטה מדם הפחרי זה מדם השעיר אם נשפח לו אדם באמצע ילך יביא פר חדש או שעיר חדש ויחזור על כל הסדרה וכן במזבח הזהב מזבח הזהב יש ארבע נתינות ועוד שבע על תראש של המזבח זה 11 נתינות שכולן כפרה כפרה בפני עצמם כל סריה זה יחידה אחת. רב לוזר ורב שמעון אומרים לא ככה אלא הם אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל. לא אכפת לי איפה הוא נמצא. מאותה נקודת תזעה ששם הוא פסק לשם הוא יחזור. אם הוא היה באמצע הזהות של ההיכל יחזור לאמצע הזהות של ההיכל. היה באמצע הזהות של בין הבדים יחזור לשם. כי הם סוברים שכל ה-43 נתינות האלה הם כולם סדרה שלמה. שאם הוא מועצר באחד מהסדרה אז משם הוא ממשיך. תני אמר רבי יהודה במת דברים אמורים שהסדר מעכב בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן בפנים הכוונה בקודש הקודשים אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי לבן מה זה בחוץ? בחוץ הכוונה בהיכל או כל שכן בחוץ לגמרי מה יש בחוץ לגמרי? בחוץ לגמרי יש הגרלה, וידוי, שפיכת שיריים ובחוץ בהיכל יש את הנתינות על הפרוכת. אם הקדי מעשה לחברו, מה שעשה עשוי וחכמים אומרים, אף הנעשות בחוץ בבגדי לבן, אם הקדים מעשה לחברו, לא עשה כלום. אז לכאורה המשנה שלנו שדיברה שהקדים את הדם של השעיר לדם הפר שזה לכאורה מדבר בהזהות על הפרוכת היא דלא כרבי יהודה רבבו בשם רבי יוחנן שניהם מקרא אחד הם דורשים שכתוב מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורות אז מדם הכיפורים אחת רבנן אמרה עבודות שהוא נכנס פעם אחת בשנה זה כל העבודות של יום כיפור גם מה שנעשה בחוץ אבל של יום כיפור היינו הנעשות בבגדי לבן. רבי יהודה אומר מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה היינו רק לפני ולפנים. רבושיה בשם רבי פס, רבי פס בדרך הכוונה ל רבי אפס הוא אומר במתנות מתי דיברנו במתנות הפרוכת אבל במתנות בין הבדין לא יכול להיות שהוא הקדים את דם השעיר לדם הפר. למה? כיוון שהפר זריקת הדם זה מעכב את השחיטה של השעיר אז לכן לא יהיה מתאים מה שהמשנה אמרה שהוא יקח את דם הפר ויחזור ויעז גם מה שהוא עשה מה אמרנו אם הוא הקדים את דם השעיר לדם הפר אז יעשה את דם הסעיר אחרי זה עוד פעם זה לא יעזור כי כשהוא מזת התברר שמה שהוא יזה את דם הפרק כשהשעיר היה שחוט זה לא תקין כי אתה לא יכול לעשות את דם הפר לפני אלא לפני שחיטת השעיר לא אחרי אם תשאל הרי שחיטת השעיר זה פעולה בחוץ ופעולות בחוץ לא מעקבות את הסדר התשובה שהמן דאמר הזה סובר שלמרות שזה עבודה בחוץ כיוון שהיא צורך פנים אז היא גם מעכבת את הסדר אמר רבי אלעזר הוא חולק הוא אומר ככה אני קורא לפי הגרסה של הרב שחט את השעיר ואחר כך נתן מיד מפר על בין הבדים הנעשה בתחילה כן כשר הוא אומר למרות שהוא הקדים את שחיטת השעיר לנתינת דם הפר אכפת לי כיוון ששחיטת השעיר זה פעולה שעושים אותה בחוץ אמר רבי יוסא הוא בא לחזק ולהגיד סברה לחזק את דעתו של רבי אלעזר אילו נשפח מדם הפר ודם השעיר, זאת אומרת נשפח מדם הפר אחרי שהוא נתן את המתנות של בין הבדים וכמובן אחרי שהוא כבר שחט את השעיר ודם השעיר מונח בכוס שם אינו מביא פר אחר וקשר אף על פי שבעצם הדם הזה קדם לשחיטת השעיר החדש אז מה בן שחט עד שלא נתן מה בן שחט מי שנתן זה עכשיו הגמרא מקשה על רבי יוסא למה אתה דיברת דווקא במקרה שדם השעיר מונח בכוס משמע שכאילו אם הוא כבר היה מזה מדם השעיר בפנים אז לא היה ראיה לא עדיין יש ראיה איך הוא יזה מן השעיר על הפרוכת הרי יוצא שהשעיר הוא קדם לפר שהשעיר נשחט לפני לפני הפר וזה לא יכול להיות שחיטת הפר מעכבת. לכן בעצם יש לנו הוכחה ששחיטת השעיר לא משנה אם היא תהיה אחרי דם הפר או לפני היא לא מעכבת את דם הפר. רבנן אמרי אנחנו חוזרים עכשיו למחלוקת במשנה בין תנקמה לרב לוזר ורב שמעון רבנן סוברים שלוש לכושר ושלוש לפסול כל ה43 נתינות שהוא נותן מתחלקים לשלוש קבוצות קבוצה אחת שלפניי ולפנים נקרא בין הבדים קבוצה שנייה נקראת על הפרוכת וקבוצה שלישית נקראת על מזבח הזהב הם שלוש קבוצות לגבי לגבי ההכשרה שהוא עשה אותם בהכשר אז הוא גמר את הקבוצה והם גם שלוש קבוצות לגבי פסול שאם הוא מחשב מחשבת פסול ואחת מהם אז הוא פסל את כל היחידה הזאת קורבן העדה אומר אם היה לו מחשבת חוץ בכל ההזהות של אחת מהם על חברתה אז הם שייכות אחת לשנייה כל קבוצה וקבוצה רבז ורב שמעון אומרים לא זה לא שלוש קבוצות 43 לכושר ו-43 לפסול כל נתינה עומדת בפני עצמה ורבנן נמרה הם לא ככה אלא כל שבע ושבע כפרה בפני עצ מה שאומרים כאן שבע לא הכוונה שבע הכוונה שמונה רק קוראים לזה שבע כי זה נקרא אחת למעלה ושבע למטה אומרים אחת אחת ואחת אנחנו סופרים שבע רב לוזו ורב שמעון אמרה כל אחד ואחד בפני עצמו רבי זאירה בשם רב לוזו הוא בא ומסביר תאמ לרבי אליעזר ורב שמעון שמתייחסים לכל נתינה כאחת שומלת בפני עצמה שכתוב חילהם יכפר את הקודש אפילו אין שם אלא מתנה אחת שצריך להשלים אמרה התורה קלה תגמור את אותה נתינה ובזה תשלים את הכל לא צריכים לחזור לתחילת הסדרה אומר רבי אלוזו נתן מקצת מתנות ונשפח אדם מביא אחרים תחתיהם אז אם דבר נדבר במקרה כזה שנשפחת דם אבל עדיין טיפה נשארה לא נשאר כדי שאר ההזהות אבל נשאר קצת בכוס הראשונה אז מה אנחנו אומרים אלו ואלו נשפחים במצוותן שניהם צריכים להישפך על היסוד גם השיריים מהכוס הראשונה וגם השיריים מהכוס השנייה זה פשוט בזה אין ספק מתי הספק לכן צריכה במקרה כזה בשנקרא עליהם לשם פסול באיזה מקרה אמר רבי יוסי יהיה הגמרא תברר אילו נתן מקצת מתנות ונשפח אדם שמה אינו מביא אחרים תחתיהם ואף על פי כן מועלים בראשונים כיוון שעדיין יש עליהם קדושה לא נגמרה הכפרה אז כיוון שמועלים בו ראשונים בוודאי יצטרכו לשפוך אותם ליסוד אמר רבי חגאי אה סליחה רבי חגאי באקום מרבי יוסא עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר שהם היו כשרים והשניים לשם פסול אז ברור שהראשונים השיריים שלהם עדיין צריכים ללכת לאסוד מה קורה אם הוא שחט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר האם נגיד כיוון שהשיריים של הראשונים הם שיריים של פסול אז גם את השיריים של השניים הם כבר שיריים של פסול הם כאילו הם באים אחריה ראשונים שנפסלו אז גם הם לא ישפחו ליסוד. אמר רבי יוסי, מצינו פסול, מוציא מיד פיגול. אם יש קורבן שפיגלו בו. וחוץ מהפיגול הייתה עוד מחשבה אחת של פסול. זה קלקל את כל הפיגול ואין לזה שם פיגול. זה יש לזה שם פסול. אבל מציאנו פסול מוציא מיד כושר. ממצאנו איזה מקום שדבר פסול מוציא וניתן שם של פסול גם לדמים הראשונים שהם היו כשרים לכן ודאי שאת הראשונים נשפוך את השריים שלהם ליסודרן הלך פרק הוציאו לו ועד כאן דף לז ‏se
לצפיה בתכנים נוספים: