הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כה

[מוזיקה] יומ דף חופ שני שעירי יום הכיפורים ששחתן בחוץ איתן תן חייב ואיתן תני פטור יש לנו כלל כל קורבן שהוא ראוי להישחט במקדש אם מישהו שוחט אותו בחוץ הוא חייב כרת משום איסור שחוטי חוץ אז שני שעירי יום הכיפורים האלה לפני שעשו עליהם את הגורל מישהו השחט אותם בחוץ איתן תני חייו ואיתן תני פטור מה המחלוקת אמר רב חיסדה אז רב חיזדה סובר ששניהם סוברים שההגרלה מעכבת וכיוון שעוד לא עשינו בהם הגרלה אז הם מצד עצמם לא ראויים לקורבן בפלט אלא היות והיום הזה זה יום כיפור שחוץ משני הסירים האלה שאחד מהם הולך להשם היינו לדמו נכנס לפני ולפנים וכולי כחטאת פנימית והשני הולך להזזל יש עוד שעיר שמקריבים היום מקריבים היום שעיר בחוץ מה הכוונה בחוץ מחוץ להיכל שעיר רגיל לחטאת במוספים הרגילים של יום כיפור מצד קדושת היום אז אמר רב חיז דמנדה אמר חייב הוא מדבר בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ אז כיוון שעוד לא הקרבנו אותו אז שני השעירים האלה יכולים וראוים להיות השעיר הנעשה בחוץ שעיר מוסף אז אם כן אם הוא שוחט אותם בחוץ הוא חייב מנדה אמר פטור הוא מדבר בשכר השעיר הנעשה בחוץ אז הם לא רואים להיות צעיר חטת רגילה אז למה הם מרוים לבוא פנימה הם גם לא רואים כי עוד לא עשינו עליהם גורל אז יוצא דבר מעניין שהשעיר לחטת שהוא בעצם מיועד לגורל אם מישהו ישחט אותו כשעיר חוץ הוא יהיה כשר לשעיר חוץ לכן אם הוא ישחוט אותו מחוץ לאזהרה הוא חייב מאיפה למדנו דבר כזה מצינו במותר הפסח שאם מישהו שוחט אותו הוא נהיה שלמים אפשר לשנות אותו אז אמר רבי יוס רב חיזדה בא עם דמתא לפסח אבל אומר רבי יוסף ולא דמיה למה אמר רבי מלה בר תנחום רבי אלעז ורבי יוחנן טריון אמרי פסח שעיבר זמנו מעליו היה משתנה הוא כבר נקרא שלמים לא צריך לשנות אותו ברמה אחה בשחיטה הוא משתנה אבל הוא לא השתנה בעצם לכן אם מישהו ישחט את השעיר שהוא מיועד להיות שעיר פנימי או שעיר להזזל, השחט אותו לשם חטאת של שעיר חוץ, הכוונה השעיר מוסף הוא צריך לשנות את זה צריך לעשות פעולה בשחיטה של שינוי זה לא נקרא שהוא עומד לזה אז אם כן אם הוא שוחט אותו בחוץ לגמרי הוא לא יהיה חייב אז מה הי כדון אז איך באמת רבי יוסי הסביר את המחלוקת בין התנאים כאן הוא יגיד גיד מנדמה חייב סברין מימרו סובר אין הגרלה מעכבת אז לכן זה כבר ראוי להישחט בפנים כסעיר פנימי לכן על כל אחד מהם הוא חייב מנדה אמר פטור סברין מימר הגרלה מעכבת אז הוא מחוסר הכשרה לבפנים כי עוד לא עשו הגרלה לכן אם יש שוחט אותו מחוץ לאזהרה פטור אז הגמרא שואלת בסדר הבנו סברה למה אחד מהם ראוי להיות צעיר פנימי אבל כלום יש כאן לשמן האחד יש כאן כאן אחד להזזל אז למה כתוב שהוא חייב על כל אחד ואחד אמר רב שמואל החוי דרבי בריכיה או זה או זה היות וכל אחד מהם יכול להיות שהוא יהיה זה שייפול עליו הגורה להשם אז כל אחד ראוי להשם ולכן אם הוא שוחט אותם בחוץ הוא חייב מי שהיגריל והוא ישחוט בחוץ מחוץ לאזהרה חייב על של שם כי הוא מיועד להישחט בפנים אבל פטור על של הזל אמר רבי בא והוא שנתן מתנת הפר אנחנו נעשה את הסדר נסדר רגע את הסדר הרב מסכם את הסדר של עבודת היום בהתחלה הוא מתוודה וידוי אחד על הפר את הווידוי שלו אחר כך הוא הולך ועושה הגרלה על שני השעירים כמו שקראנו עכשיו אחרי הגורל הוא הולך ומתוודא על הפר הקודם וידוי שני שוחט אותו נותן למישהו להחזיק את הדם והוא עובר להתעסק עם הקטורת הוא מחליץ את הקטורת לפניי ולפנים מקטיר אותה שם ויוצא לוקח את דם הפר ומזה בפנים כנגד הכפורת אחת למעלה וש ושבע למטה יוצא עם אדם שם אותו בהיכל ועכשיו עכשיו הוא הולך ושוחט את השעיר של יצא עליו להשם ומביא את דמו גם כן לפני ולפנים כנגד הכפורת ומזה אחת למעלה ושבע למטה יוצא החוצה ומזה בהיכל כנגד הפרוכת מדם הפר אחת למעלה ושבע למטה אחר כך מדם השעיר אחת למעלה ושבע למטה אחר כך הוא מערב את הדמים ונותן את הנתינות על המזבח ארבע ושבע אז כתוב ככה אמר רבי באמת מתי אמרנו שאם הוא ישחוט את השעיר להשם ישחוט אותו בחוץ הוא יהיה חי עליו חייב עליו משום שחוטי חוץ והוא שנתן מתנת הפעם ועכשיו הזמן לשחוט את השעיר במקום לשחוט אותו באזהרה הוא שחט אותו מחוץ לאזהרה אבל אם לא נתן מתנת הפר אז עדיין אי אפשר לשחוט את השעיר. אם הוא יוציא אותו וישחט אותו חוץ לאזהרה הוא פטור. כי זה לא דבר ראוי לבוא בפנים. למה? אז יש לנו פה שינוי גרסה שמתן דמו של שעיר מעקב את שחיטתו של סליחה שמתן דמו של פר מעכב את שחיטתו של שעיר. אי אפשר לשחוט את השעיר לפני שנתנו את הנתינות של הפר לפני ולפנים. טוב, כך אמר רבי בא. רבי בון ברחיה באקומר זעירה שחט את הפר עד שלא יגריל. אמרנו שהסדר הוא שהוא קודם כל עושה וידוי ראשון על הפר. אחר כך הוא עושה גורל על שני השעירים ואחר כך הוא עושה וידוי שני על הפר ושוחט אותו. מה קרה אם הוא ישחוט אותו עד שלא יגריל על השעירים? מה הוא שיהיה חייב? מה זה שיהיה חייב? אם הוא ישחוט אותו בחוץ. האם זה נקרא שכבר הפר הזה הוא בר שחיטה או שכיוון שעוד לא עשה את הגורל על השעירים זה מעכה ועוד אי אפשר לשחוט את הפר. אז אם כן אם הוא ישחוט אותו בחוץ הוא יהיה פטור עליו כי הוא לא ראוי לבפנים. אמר לם אינה מן אדם יש לנו כלל פער מעכב את הסיר היינו אם הוא עוד לא נתן את הנתינות של הפר לפני ולפנים הוא עוד לא יכול לשחוט את השעיר אבל ואין השעיר מעכב את הפר מה הכוונה אם הוא לא עשה עדיין את הגורלות של השעיר זה לא מעכב את שחיטת הפר אז אדם אמרה שאם הוא עוד לא עשה גורל והוא שחט את כפר עד שלא הגריל איפה שחטתו מחוץ לאזהרה הוא חייב כי הוא בעצם ראוי לבוא אלוה אל מועד טוב כי אין תאמר פטור באמת אם אתה אומר שהוא פטור כי הפר עוד לא ראוי לשחיטה ניתני שהשעיר מעקב את הפר שהגורל של השעיר מעכב את שחיטת הפר אם אמרנו שהוא לא מעכב אז בוודאי שהפרק כבר בר שחיטה אמר רבי שמואל בר אבדימי הדת תימר מה שאמרנו מקודם שאין השעיר מעקב את הפר זה הכוונה במתנות הבדים מתנות הבדים הכוונה מתנות שנותנים לפניי ולפנים כנגד בין הבדים כנגד הכפורת אבל במתנות הפרוכת שעיר מעקב את הפר זאת אומרת קודם כל הוא נותן מדם הפר בין הבדים אחר כך הוא יוצא ושוחט את השעיר ונותן מהדם שלו בן אבנים ורק אחר כך הוא נותן מדם הפר על הפרוכת אבל אם הוא יתן מדם הפרוכת מדם הפר על הפרוכת לפני שהוא נתן מדם השעיר ודאי שזה לא טוב שמה השעיר כן מעכב את הפר ומיד הגמרא מפרשת איך החבידה באיזה מקרה שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר בפנים על בין הבדים הלכה ב אומרת המשנה קשר לשון של זהורית אחרי שהוא גמ לעשות את הגורל קשר לשון של זהורית זה חוט של חוט אדום בראש צעיר המשתלח עמידו כנגד בית שילוכו כנגד אותו פתח שדרכו הוא אמור לצאת ולנשחט הוא קשר לשון של זהורית כנגד בית שחיטתו על הצווא כדי שנוכל להבחין ביניהם אחרי זה בא לו אצל פרעו פה שנייה כבר עשה מקודם וידוי על הפר על עצמו עכשיו הוא עושה וידוי שני ושמח שתי ידיו עליו ולהתוודה וככה היה אומר אנה השם אבייתי פשטתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרון עם קדושך אז פה עושה וידוי בשביל בני אהרון אנה השם כפרנה וכולי אז גם פה בוידוי הזה הוא מזכיר שלושה פעמים את השם רבי שמואל בן נחמן בשם רבי יונתן שלושה לשונות הן יש לנו את הלשון של שעיר זה צריך להיות במשקל של סלע בסלע ושל מצורע מה שאנחנו זורקים שלוקחים שני תולעת וזורקים אל תוך שריפת הפרה זה בשקל הוא צריך מספיק במשקל שקל ולמה של ה ולמה של השעיר צריך להיות יותר גדול שכשהוא מגיע לצוק שמה הוא חולק אותו חצי הוא משאיר קשור בראש השעיר וחצי על הסלע לכן צריכים יותר גדול ושל פרה מה שמשליחים לשריפת הפרה סליחה של מצורה זה לא לשרפה של מצורה כוונה שהוא מזה איתו על המתאר של פרה זה מה שמשליחים לתור שריפת הפרה זה בשתי סלים זה צריך להיות מאוד כבד למה כדי שזה יוכל שיוכל לצלוף אותו ולזרוק אותו אל תוך שריפת הפרה אמר רבי בבר זבדה בשם רבי שמעון מלחפתא של פרה בשתי יצלאים מחצה לא שתי סלים והיא דמפקין ואמרו את זה בניסוח דמפקין לישנה בעשרה שרה הכוונה שרה זוז שתי סלעים ומחצה זה 10ה זוז כל סלע זה ארבע זוז אז 2 וחצי זה 10 עד כאן דף ‏F
לצפיה בתכנים נוספים: