הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לו

ימ דף לו אנחנו מתחילים באמצע הלכה ו כמה שורות לפני סוף העמוד הקודם אמר רבי שמאי מתניתא אמרה שהשיריים מעקבים אפשר לנו להביא ראיה מהמשנה דתנינן כשהבריתה הזאת היא מדברת ככה והיא אומרת מה לתחתונים תחתונים הכוונה חטאת העוף שהיא עושים אותה למטה אם נתנן למעלה לא הורצו למה שאין מהם קרב למעלה אין להם שייכות ללמעלה תאמר בעליונים עליונים הכוונה חטאת בהמה שנותנים את הדם שלה בארבע קרנות אם נתנה למטה אולי נגיד שכן ירוצו למה שיש מהם קרב למטן מה את השיריים שלהם הרי אמורים לשפוך ליסוד אז לכן אולי גם אם הוא יתן לכתחילה את אדם הראשון שלהם למטה אולי זה גם יהיה כשר אז אנחנו אומרים הפנימיים יוכיחו חטאת הפנימית תוכיח שיש מהם קרב בחוץ מה קרב בחוץ השיריים ובכל אופן אם נתנן בחוץ לא הורצו אני לא אומר שאני מסתכל אחר הסוף דוכה הבריתה ואומרת מה לפנימיים אם נתנן בחוץ אתה יודע למה לא הורצו שאין מזבח ממ ממרקל אז באב מן הגמרא תבין מה הכוונה שאין מזבח ממרק המזבח הפנימי לא גומר את הכפרה כי צריכים לשפוך שיריים בחוץ תאמר בעליונים אם נתנם למטה הורצו שהרי הקרנות ממרכות אותם זאת אומרת השיריים של חטת חיצונה ודאי לא מעכב אזיל והקרנות ממרכות אותם אולי אם נתנן למטה תהה כשרה זה אם הייתי יוס מצד סברות. לכן תלמוד לאמר כתוב בחטאת הכהן המחטא אותה שיתן דמיה למלן ולא שיתן דמיה למטה. עד כאן הברייתה. אז אנחנו שואלים מה זה כשהבריתא אמרה שאין המזבח הפנימי ממרקן לכאורה שהוא לא גומר את הכפרה. ואז נלמד מכאן שהשיריים של חטאות הפנימיות מעקבות את הכפרה. אמר רבי יוסי ברבי בון, לא אתה יכול להסביר אחרת שאינו ממרקן, זאת אומרת הוא לבד לא עושה אותם שיריים לא הוא אינו ממרכן לעשות שיריים בגלל שחטאות הפנימיות אם זה חטאות של יום הכיפורים אז צריכים גם להזות בין הבדים וגם על הפרוכת ואם זה חטאות של כהן משיח והלם דובר של ציבור צריכים לעשות על הפרוכת אז אני אומר שעל ידי הבדים ועל ידי הפרוכת גם כן הם נעשות שיריים לא רק על ידי המזבח הפנימי אמר רבי יוס מתנית אמרה יש לנו משנה שאומרת מפורש שאין השיריים 100 קבים דתנינן במשנה בזבוכי המשנה אומרת אם לא נתן זאת אומרת את השיריים לא היכב המשנה הזאת באיזהו מקומון מדברת על חטאות הפנימיות רבי בורקאי בשם רבי יוחנן מתניתא אמרה שהשירן מעקבים דתני ענן וחיפר את מקדש הקודש זה הכוונה לפני ולפני משום הזה בין הבדים ואת אוהל מועד זה הייכל ואת המזבח זה מזבח הזו יכפר אף על האזרות מה היית לך כפרה באזרות לא השיריים זה לכור יר לנו ראיה שהמן דמר הזה סובר שהשיריים מעקבים רביון ברחיה בי כמן דאמר השירה מעקבים לפי המנדה אמר הזה עד כל יקח מקומן מעקב מה שאמרנו ששופחים את השיריים שלהם ליסוד המערבי אם הוא שינה ולא שפך ליסוד הזה אלא ליסוד הדרומי זה מעכב נותנן בלילה האם אפשר לתת את השיריים האלה גם בלילה כיוון שהם רק שיריים או כיוון שסוף סוף הם מעקבים צריך לתת אותם ביום שוחט עליהם בתחילה זאת אומרת אם הוא לא הספיק לתת את השיריים נשפח לו אדם הוא ישחט פר חדש כדי שישאר לו דם לשיריים חבריי הב מחשב לינו יכול לחשב בהם פיגול רב יהודה באי עבדו מים אז הגמרא מבארת צריך עליי כשלא התחיל ליתן ואז הם נאבדו וחסרו לו אבל אם התחיל ליתן משהו על היסוד כל הממד מודה מ שהוא משייר שהוא כבר נתן את זה משהו על השירה על היסוד אז שאין שיריים והוא לא צריך לשפוך את הכל תני מועלין היו בדמים הכוונה לפני הכפרה יש מעילה בדם דברי רב מאיר ורב שמעון חכמים אומרים אין מעילה בדמים רבו בשם רבי יוחנן דורש מה הסברה של חכמים כי אדם הוא בנפש יכפר אין לך בווא אלא כפרת נפש בלבד לא מעילה הבחירה בשם רבי יוחנן דורש אחרת כל אוכליו כרת אין לך בוא אלא כרת מי שאוכל אותו יש לו כרת נפש בלבד לא איסור מעילה אמר רבי זעיר מה נפקמינה בין שתי הדרשות הקדש דם בנאון אם אדם לקח דם הקדיש אותו לבק הבית. מה דמר? אין לך בואלה כפרת נפש בלבד. זה אדם הזה שהוא לא קורבן הגדישו אותו לבדק הבית אויל ואין בו כפרה אז יש בו מעילה. הוא לא נמעט. אבל לפי הדרשה השנייה מנד אמר אין לך בוא הכרת נפש בלבד. זה הועיל ויש בו כרת למי שיאכל אותו. אז ממילא אין בו מעילה. אתה רבי הבחיה בשם רבי יוחנן הקדיש דם לבדק הבית מועלים בו כך הוא אומר או וארבי זאיר חדבה צבר שזה הולך לפי דעת רבנן שאומרים שבדרך כלל אין מעילה בדמים אבל כאן כיוון שהוא הקדיש את זה זה דם שמוקדש לברק הבית ואין בו כפרה לכן יש בו מעילה חתיבה סבר על דרבנמרת אמר לי אז רב חייע אומר לו רב חי סבר לא הוא סבר את הדרשה של כרת אז אמר לי ומה בידך ועל דרב שמעון התאמרת זה הולך לפי דעת רב שמעון שראינו מקודם שרב שמעון סובר שיש מעילה בדמים הוא לדעתו באים לומר שגם אם הוא הקדיש לבדק הבית יש בו מעילה רבי באבריא ברבא כך מש0 חכמים לרב שמעון איך אתה אומר שיש מעילה בדמים אילו מכרן שמה אינו תופס דמהן אז צריך לגרות הפוך כך משיבים רב מאו ורב שמעון לחכמים מה הם טוענים אילו מחרן אם הגזבר ימכור את הדמים שהוקדשו אז הם לא תופסים את הדמים ואז יהיה מעילה בדמים אז מה בנאון ומה בן דמהון ופליגלה דאמר רבי אלעזר שרבי אלעזר באמת סובר שזה לא תופס את הדמים שמה אמר רבי אלעזר יש מהם שאמרו לא נהנים ולא מועלים ולפי כך אם מחרן אינו תופסת מהם כי הכוונה שלא נהנים בהם רק מדרבונו אין להם קדושה כל כך חזקה ויש מהם שאמרו לא נהנים הכוונה לא נהנים מדאורייתא ולא מועלים כי התורה מעטה אותם ממעלה לפי ממעילה לפי כך מחרן תופס את דם מזה דשון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנים מהתורה אסור להנות ולא מועלים למה לא מועל עלים בהם כי לא הקדישו אותם בפה. ככה הרב מביא בשם הרדבס. לפי כך עם מחרן כיוון שיש בהם קדושה תופסת מהם אבל הדמים לא נהנים רק מדרבונון ולא מועלים בהם. מדאורייתא לא מעלים בהם כי אין בהם קדושה. לפי כך ימי חרן אין תופס את דם. עד כאן דף לו.
לצפיה בתכנים נוספים: