הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לג

יומ דף לג אנחנו נמצאים באמצע הלכה ד' בשורה התשיעית מלמעלה הגמרא מצטטת את המשנה במסכת זבחים נתן מכלי קודש לתוך כלי חול אז המשנה בזבוחים אומרת שהוא יחזיר לתוך כלי קודש זאת אומרת שאם זה נשאר בתוך הכלי חול זה יהיה פסול. מדייקת הגמרא, דווקא אם הוא שינה מכלי קודש לכלי חול זה פסול. ה מכלי קודש לתוך כלי קודש אחר לא פסל. אין לנו דין שזה יהיה אותו הכלי מהקבלה עד הזריקה. אמר רבי חגאי קומר רבי יוסה מתניתאה אמרה כן. אפשר לדק את זה מהמשנה שלנו. מה למדנו במשנה? שכשהוא יצא וגמר להזות את ההזהות על הפרוכת אז הוא עיר דם הפר לתוך דם הסעיר. אתה רואה שלמרות שהוא שינה מכלי לכלי זה עדיין כשר שאתה אמר מהשמע מינה מה אתה מכאן רוצה להביא ראיה? לכאורה זה לא דומה כי כאן הוא לא מילה מכלי קודש אחד לכלי קודש ריק. אלא הוא צירף לכלי קודש נוסף שיש בו גם כן את הדם. הוא צירף את דם הפעל לתוך דם השעיר. אמר רבי מנה הוא בא להסביר מה היה הדיוק. נמה שהוא ירא מדם הפר שהוא מלא. למה דם הפר נקרא מלא? הכוונה שהוא הרבה דם כי זה פרוך דם השעיר שהוא ריקם. אז אתה רואה שאנחנו מכנים את זה כלי רייקם ואף על פי כן זה נשאר כשר אמר רבי יוסי ברבי בו מנסה להסביר אחרת ירא דם הפר לתוך דם השעיר מלא מכאן ואילך כשהוא חוזר נתן את המלא בריקם זאת אומרת חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיבללו כל צורקן וכאן הכלי האחר הזה כבר היה ריק הגמרא עכשיו שואלת בכלל מנין שהוא זקוק להערות מה המקור לזה שלפני ההזהות על המזבח צריך צריך לצרף את דם הפר עם דם השעים תלמוד לומר ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח אז מה זה מדם הפר ומדם הסעיר בזמן שהם מעורבים יכול בזה בפני עצמו ובזה בפני עצמו תלמוד לומר וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה אחת בשנה הוא מכפר ואנו מכפר שתיים בשנה ואם תגיד שמדם הפר בנפרד ומדם סר בנפרד איזה פעמיים בשנה אז נשאל או נאמר אולי דם הפר אחת בשנה לא שתיים בשנה והוא על דין דם השעיר אחת בשנה אבל באמת הם יהיו נפרדים תעמך רבי ישמעאל מדם חטאת הכיפורים מי זה חטאת הכיפורים זה גם הפר וגם השעיר אחת בשנה שנה יכפר עליו לדורותיכם אחת בשנה הוא מכפר בונו מכפר שתיים בשנה הכל מודים בשבע הזהות שלמתן למרות שאנחנו יודעים מהגמרא בזבוחים שנחלקו רבי יונתן ורבי ישיה האם לגבי הארבע נתינות שהוא נותן על ארבע קרנות המזבח הזהב האם ערבו את דם הפרד שעיר או לא ירבו אבל אחרי שהוא סיים את ארבעת העזהות או בנפרד אפילו למד אמר שזה היה בנפרד כשהוא בא להזות את השבע הזהות על תוארו על הגג של המזבח הוא צריך להראות כולם מודעים בזה דכתיב שבע כתוב ויזה עליו מן אדם באצבעו שבע פעמים ולא כתוב 14 עכשיו למה אמרנו שבע זהות שלמטן למה זה נקרא למטן אז הרב מסביר שמכיוון שזה מתחת לקרנות מיחס לקרנות זה נקרא למטן אז זה מעניין כי יוצא כאן כאן שלמזבח הזהב היו לו קרנות. כתוב ככה, קיבל מדם הפר ומדם השעיר בשלושה כוסות. אז הכוונה הגמרא עכשיו מבינה שהוא קיבל אותם מעורבים. יש לנו שלושה כוסות שיש בכל שיש. זאת אומרת למשל א מדם הפר אחת מיד הסעיר שתי כוסות זה הכוונה קיבל מדם הפר ומדם השעיר בשלושה כוסות והוא תכנן לתן מאחד מהם על הבדים היינו לפניים בבפנים מאחד על הפרוכת מאחד על מזבח הזהב אז אנחנו שואלים איזה מהן זקוק להערות איפה הוא את איזה הוא יערבב אז לפני שהגמרא מתייחסת לעצם השאלה היא שואלת על הציור איך יכול להיות ויש אדם מחשב חצי כפרה מה אתה אומר הוא קיבל מדם הפר ומדם עשר בשלושה כוסות למשל אחת זה דם הפר אז הוא יזה רק מדם הפר לבין הבדים ולא מדם הסעיר זה חצי כפרה אלא אתה חייב לר שזה כוונת הברייתה אלא כי הנה ככה קיבל מדם הפר בשלושה כוסות הוא מדם השעיר בנפרד בשלושה כוסות. ולמה הוא עשה את זה? כי הוא תכנן ליתן מאחד על הבדים כוונה מאחד של הפר וגם מאחד של השעיר אחר כך ומאחד על הפרוכת זאת אומרת מהכוס השנייה של הפר על הפרוכת וכך גם מהכוס השנייה של דם השעיר ומאחד על מזבח הזהב. אז השאלה שלנו איזה מהנו זקוק להערות? האם הוא צריך לערבב את כל הכוסות? כל שלושת הכוסות של דם הפר בשלושת הכוסות של דם השעיר או רק את האחרונה. עונה על זה הגמרא טיפלוקטא לרבי זירה ורבי אילה דהפלגון. הם חלקו במקרה שונה קצת ואנחנו נלמד משם לכאן. הגריל שלושה זוגות במקום להביא זוג של שעירים ששעיר אחד הולך להשם היינו לפנים ואחד הולך להזזל. הוא הגריד שלושה זוגות. למה שלושה זוגות? ליתן מאחד על הבדים ומשעיר אחר מאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב. ככה הוא תכנן. איזה מהן איזה בן זוג משתלח? רבי זירא אמר שכתוב לכפר עליו את שהוא מכפר בו איזשהיא כפרה. חברו משתלח את שאינו מכפר אין חברו משתלח. אז הגמרא עוד כמה שורות תסביר שיוצא שלפי רבי זירה כיוון שהוא מתכפר בשלושת השעירים באחד הוא רוצה לעזות את הדם של בין הבנים ובאחד על הפרחוכת ואחד על מזבח הזהב אז שלושת השעירים בני הזוג שלהם ישתלכו להזזל רבי אמר לכפר עליו מה הכוונה את שהוא גומר בו כל הכפרה חברו משתלח את שאינו גומר בו כל הכפרה אין חברו משתלח על דעת ידי רבי זיר השלושתן משתלכים כי כל אחד הוא בן זוג של שעיר שיש בו כפרה על דעת דרבי לאנו משתלח אל האחרון בלבד אז אם כן זה המחלוקת שלהם לגבי שלושת הסעירים להזזל והכה על דעת דרבי זירה שלושתן זקוק להערות כי רבי זירה בעצם לומד ששלושת העניינים האלה זה כפרה אחת שלמה אז ממילא לכן הוא אמר שגם בשלוש אם יעשה את זה בשלושה צעירים אז כל אחד הוא כפרה הוא חלק מהכפרה אז כך גם פה כיוון שיש כאן שלוש כוסות שמכל אחד עושה חלק מהכפרה והכל יחידה אחת של כפרה אז שלושתן הוא זקוק להערות דם הפר לדם השעיר על דעת לרבי הילה אינו זקוק להערות אלא אותו שהיזה ממנו שהוא גמר את הכפרה זאת אומרת שהוזם ממנו שגמר בו את הכפרה לכאורה ש אדם השלישי לא יודע אם שיזה ממנו על הפרוכת הרב מפרש הקורבן פני משה אומר אותו שיזה ממנו על קרנות של מזבח הזהב שאיתו הוא גמר אז אותו הוא יער קיבל דם הפער בשלושה כוסות ומדם השעיר בשלושה כוסות והתוכנית שלו הייתה ליתן מאחד על בין הבדים ומאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזו אז עכשיו יש לנו דין שהשיריים נשפחים ליסוד איזה מהם נשפח ליסוד רק את האחרונה או כל מה שנשאר בשלושת הכוסות אנחנו חי חייבים לשפוך ליסוד תפלוקתא לרבי דרב לוזר ברב שמעון דתפלגון חטאת כאן אנחנו מדברים על חטת חיצונה רגילה שקיבל דמה בארבעה כוסות נתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד זאת אומרת מכל הוא נתן נתינה של דם על קרן אחרת במזבח מנין שכולם נשפחים על היסוד תמוד לומר ואת כל דמה ישפוך זה בא ללמד על מקרה כזה שמכל הוא נתן יכול אפילו לא נתן אלא מאחד מהם את כל הארבע נתינות אלא נתן מאחד מהם נתן ארבע היו כולם נשפחים תלמוד לא מה ואת דמו ישפוך היינו רק חלק מהידם רק אחת רק כיצד הוא שממנו נתנו את ארבע את הנתינות נשפח על היסוד ואין שאר הכוסות נשפחים לעמ דברי רבי רב לוזו ברב שמעון אומר מן העין אפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהיו כולם נשפחים על היסוד סוד תלמוד לומר ואת כל דמו ישפוך כך הם נחלקו לגבי חטאת חיצונה על דעת רב לוזר ורב שמעון אותו דבר אצלנו יקולהו נשפחים על היסוד זאת אומרת הוא אומר אפילו אם הוא לא יזה מן זה נשפח על היסוד אז כך גם כאן כל שלושת הכוסות גם שהוא הזה ממנה בין הבדים וגם שהיזם ממנה על הפרוחות גם הם בסוף נשפחים היסוד על דעת על ידי רבי אין לך נשפח על היסוד אלא אותו שהיזם ממנו היינו האחרון שהוא הזה ממנו את הזהות על מזבח הזהב כן למרות שהרב אומר למרות שזה לא ממש דומה כי הרי פה בסופו של דבר הוא הזה מכל הכוסות אז אומר הרב שמה הרבי דיבר בחטאת חיצונה חטת חיצונה רק שהוא היזה ממנה כי נתינה אחת בעצם כבר מכפרת. אבל כאן שכל אחד ואחד מהנתינות מכפרות. אז מכל וכוס, עוד פעם שמה כיוון שנתינה אחת מכפרת, אז אם הוא נתן מכל הארבע כוסות נתינה אחת, כל נחשב גמר כפרה. יש לו שייכות לכפרה. אבל כאן אם הוא לא נתן את כל הנתינות הוא לא יצא אז רק האחרונה היא גמר הכפרה חברי אמרה נתפגל זה נתפגל זה עבדו אמוריו של זה מזים על אמור של זה מה הכוונה אותו אדם ששחט ג'עירים כדי לעזות מה הראשון בין הבדים ומי השני על הפרוכת ומי השלישי על מזבח הזו כל השעירים האלה נחשבים יחידה אחת ולכן גם לפי רבי יהושע שרבי יהושע אומר שאם עבדו כל האמורים של הקורבן אי אפשר יותר לעשות את דמו אז כאן אני אומר עבדו אמוריו של זה מזים על אמור של זה כי כולם שלושתם נחשבים יחידה אחת וגם אם נתפגל אחד נתפגלו כולם עד כאן דף לג ‏M
לצפיה בתכנים נוספים: