הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף לב

[מוזיקה] יומ דף לביס הלכה ד אומרת המשנה נטל את אדם עם מישהו ממרז בו זאת אומרת אחרי שהוא סיים עם הקטורת הוא יוצא החוצה ושם בחוץ היה מישהו שהחזיק את הדם של הפר נכנס בחזרה למקום שנכנס מקודם ועמד למקום שעמד היינו בין שני בדי אהרון והזה ממנו אחת למלן ושבע למטן ולא היה מתכוון למעלה ולמטן הכוונה כנגד הכפורת ולמטה ולא היה מתכוון לעשות לא למעלן ולא למטה אלא כמצליף היינו שתהיה על הרצפה שורה של טיפה אחת כנגד חברתה של שמונה טיפות אחת למעלה ושבע למטה וככה היה מונה אחת אחס ואחס אחתיים אח ושו אח וארבע אח וחמש אח ושש אחזבע ולא היה מונה מאחד לד שמונה. יצא והניחו את הכאן של את הכלים דם הפר על קן הזהב שהיה בהיכל. הוא יוצא בחוץ, הביאו לו את השעיר, השעיר החי שהוא עומד להישחט, כן? שחטו וקיבל במזרק את דמו. נכנס במקום שנכנס מקודם ועמד במקום שעמד והיזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן. גם כנגד הכפורת ולא היה מתכוון לעשות לא למעלן ולא למטן אלא כמצלי וככה היה מוה וכולי יצא והניחו על הקן השני שהיה והיכל רבי יהודה אומר לא היה שם מנקן אחד בלבד שלא יהיה שלא יהיה לו איזה בלבול בין הקן בין הכלי של דם הפר לכלי של דם הסווי נטל דם הפר והניח דם השעיר והיזה ממנו על הפרוכת שכנגד אהרון מבחוץ הכוונה מחוץ לקודש הקודשים בהיכל ומה זה כנגד הפרוכת איפה באיזה מקום בפרוכת כנגד אהרון אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון לעשות לא למעלן ולא למטן אלא כמצכה היה מונה וכולי נטל דם השעיר והניח דם הפר והיזם ממנו על הפרוכת שכנגד אהרון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוון לעשות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וככה היה מונה וכולי בעצם נמצא שעד עכשיו הוא עשה 16 הזהות בקודש הקודשים ועוד 16 כנגד הפ כנגד הפרוכת מבחוץ סך הכל 32 הזהות עירדם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן אפשר להסביר שתי פירושים מה זה נתן את המלא לתוך הריקן או את הכלי המלא לכלי הריקן או שאחרי שהוא יראה את דם הפר לתוך דם השעיר אז הוא שוב פעם יראה ונתן את הדם מהכלי המלא עוד פעם אדם הכלי הריקן כדי לערב טוב את הדם נראה בג בגמרא ויצא על המזבח אשר לפני השם וחיפר עליו זה מזבח הזהב זה נראה בהמשך שהוא עשה עוד ארבע נתינות על מזבח הזהב ועוד שבע הזהות או שהוא עשה ארבע וארבע מה הוא כמצליף אומרת הגמרא רב שמואל בר חלילה בשם רב לוזו כמתורד כמו אדם שמצליפים עליו מלכות בגב אז נותנים לו אחת למעלה בכתפיים ואז אז יורדים אומר רבי יוחננון למה הוא סופר אחת אחת ואחת תספור מאחת עד שמונה כדי שלא יטעה ויערבב עם האחת הוא יספור רק שבע אמר רבי זירה הסבר אחר כדי שיגמור הזהיותיו מתוך שבע ולא מתוך שמונה שת אמרה אבל יש ברייתה אחרת שכתוב באבוקטני שבע ואחת לא אחת ושבע אז הוא לא מסיים עם המילה שבע אלעמילה אחת אז מה העניין לצ צרף את האחת לכל השבע. אמר רבי בון, כתיב על הכפורת שבע. מה תמוד לומר יהיה זה? כדי שתהה הזיה הראשונה נמנת עמהם. אז לפי זה זה פסוק לספור ככה. כתיב והיזה אותו על הכפורת. יכול על גגה איפה שהכרובים עומדים תמוד לומר ולפני הכפורת. אז אם ככה יכול על מצחה היינו על הגובה טפח על המצח של הכפורת תמוד לומר על ולפני זאת אומרת שזה לא ממש צריך לגוע בכפורת רבי זיר אמר צריך שיהיה נוגע רבי שמואל ברב יצחרוק אמר אינו צריך שיהיה נוגע זה יכול לגוע לא צריך שזה יגע אמר רבי בון ברחי טעמה לרב שמואל ברביצרוק שאמר שלא צריך שיהיה נוגע ויזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת מה הכפורת שנאמר להלן על מצחה? לא על גגה. הכוונה שנאמר לל זה בהזעת דם הפר ואינו צריך שיהיה נוגע אף כפורת שלמה כאן בדם השעיר על מצחה לא על גגה ואינו צריך שיהיה נוגע. אז יש כאן דבר מעניין שיוצא כאן שלומדים את הזהות הפר מהשעיר. אמר רבי יוסי מסבר סבא רבי הזהות סליחה רואים שלומדים את דם השעיר מדם הפר אז אומר רבי יוסי מזבוס ברבי בון ברחיה הזהות של שעיר של מעלה למדות מהזיות פר של מעלה ואינה כן אלא הסדר הוא שהזיית פר שלמעלה למדות מהזעת שעיר שלמעלה שמה אצל השעיר כתוב ככה ויז אותו על הכפורת ולפני הכפורת. מה זה אותו? אותו זה הזהחת, נתינה אחת. על הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלה ולפני הכפורת מה זה? עוד למטן. לא כתוב כמה. איני יודע כמה הוא נותן מדם השעיר למטה. למטה כוונה לא על הכפורת אלא יותר למטה. הרי אני דם. נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן אז בוא תלמד מה מתן דמים האמורים בפר למטן הם שבע כשכתוב מפורש שבע אף מתן דמים האמורים בשעיר למתן שבע זה אפשרות אחת ללמוד או לך לך לדרך הזו כמו לך לך נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטה באותו שעיר עצמו מה דמים אמורים בו למעלן אחת אב דמים אמורים בו למטה אחת אז בוא נראה למי דומה דנין מל שלמטן משלמתן ואין דנין שלמתן משלמלן או לך לך לדרך הזו דנים דם השעיר מדם הסעיר נמנו בעצמו ואין דנים דן הסעיר מדם הפר תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר יש השוואה גמורה ביניהם מה דם הפר למטן שבע ודם השעיר למטה שבע עד כאן דיברנו על הלמטה של דם השעיר עכשיו איני יודע כמה ליתם מדם הפר למעלה דם הפר פרק כתוב שמזה שבע זהות למטה לא כתוב כמה למעלה נאמר מתן דמים בשעיר למעלה ולמר מתן דמים בפר למעלן מה דמים אמורים בשעיר למעלה נחת מתן דמים אמורים בפער למעלה אחת או כך כל כך לך לדרך זו או לך לך לך לדרך הזו נאמרו דמים למטה ונאמרו דמים למעלה מה דמים האמורים בו למטה שבע אבדמים האמורים בו למעלן גם נגיד שבע אז בוא נראה למי דומה מצד אחד אני שלמעלן משלמעלה ואין דן שלמעלן משל למטן או מצד שני יש סברה לך לך על הדרך הזו דנים דם הפר מדם הפר ואין דנים דם הפר מדם השעיר תמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר שהוא כל מעשיו שווין מה אדם הפר למטן שבע אבדם השעיר למטן שבע מה דם השעיר למעלן אחת אבדם הפר למעלן אחת אז למדנו שגם דם הפר אחת למעלה ושבע למטה וגם דם השעיר אחת למעלה ושבע למטה בפסוק ככה בפסוק כתוב וכיפר על הקודש מטומות בני ישראל ומפי שם לכל חטותם. בפשט הפשוט זה הולך על מה שהוא עשה בקודש הקודשים וכן יעשה כמו שהוא עשה בפנים הוא גם יעשה לאוהל מועד היינו על הפרוכת מה זה הקודש כיוון שאין לזה מה ללמד אותנו לגבי הזהות הפנימיות זה בא ללמד על הזהות שבהיכל שצריך לכוון שזה יהיה כנגד הקודש הכוונה כנגד האהרון מבחוץ אמר רבי נחמיה לפי שמצאנו רבי נחמיה מתכוון להמשך הפסוק ויצא אל המזבח אשר לפני השם מה זה בא ללמד לפי שמצאנו בפר הבא על כל המצוות מה שנקרא פער אלם דבר של ציבור שכשהוא בא להזות על הפרוכת הוא עומד חוץ למזבח הזהב הוא לא עובר את הקו של המזבח והוא מזה על הפרוכת זאת אומרת ממקום יותר רחוק בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן גם פה ביום הכיפורים שהוא בא לעשות מדהם הפר והשעיר על הפרוכת הוא יצא זה אחרי המזבח תמוד לומר שהוא עומד אשר לפני השם והיכן היה לפני מן המזבח מי אמר אינו מדבר אלא על מזבח החיצון העיקר שהוא לפנים מן המזבח החיצון תמוד לומר אשר לפני השם האנו מדבר על המזבח הפנימי בכל אופן הכל מודים מפר משיח ופר עידה שאינו צריך שיהיה נוגע בפרוכת אבל בדם של הפר והשעיר נחלקום צריך שהוא יגע בכפורת מה פליגין בפר וסר שלהם הכיפורים איתני צריך שיהיה נוגע איתן תני אינו צריך שיהיה נוגע אומר רב לוזר ברבי יוסי אני ראיתי ברומי את הפרוכת מלאה טיפין של דם אמרתי אילו מן הדמים שהיו מזים עליה ביום הכיפורים אדם אמרה שצריך שיהיה נוגע גם דם הפר והסועיר אומרת הגמרא ואפילו תימר אין צריך שיהיה נוגע בכל אופן אם נגע נגע אז אז יכול להיות שנגע ולכן הוא ראה טיפידה מעל הפרוכת. עד כאן דף לב.
לצפיה בתכנים נוספים: