הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כח

ומ דף כח אנחנו מתחילים בהלכה ו אומרת המשנה בכל יום היו שם מעל גבי המזבח החיצון ארבע מערכות הכוונה ארבע מערכות של עיצים והיום ביום כיפור היו שמה חמש דברי רב מאיר רבי יוס אומר בכל יום שלוש והיום ארבע רבי יהודה אומר בכל יום שתיים והיום שלוש הגמרא מפרטת מה היטע לרב מאיר שכתוב בפסוק והאש על המזבח תוקה בותב הוא דורש זו מערכת קיומי אש צריכים מערכה מיוחדת שכשתמיד האש נחלשת אפשר לקחת ממנה אש וביאר עליה הכהן זו מערכת עיכול איברים ובדרים האיברים ובדרים שעוד לא התעקלו מאתמול משמים אותם על המערכה הזאת השנייה וערך עליה העולה זו מערכה גדולה מערכה המרכזית של כל האיברים של היום והקטיר עליה חלבי השלמים זו קטורת הכוונה מה שמכינים בגחלים כדי להקטיר את הקטורת בפנים. אז בעצם סיכום ארבעה מערכות. אחת לקיום האש, אחת לאברים ובדרים של אתמול ואחת המרכזית של העולה של היום ואחת לקחת ממנה גכלים לקטורת. ועכשיו אם רבי יוסא הוריד אחת אז וליטלה לרבי יוסה מערכת תיקו איברים. ורבי יהודה מוריד עוד אחת וליטלה לרבי יהודה מערכת קיומי האש. מה מקיים רבי יהודה את הפסוק שדרשנו אש על המזבח תוקת בו שזה מערכת קיומי האש הוא דורש את זה ככה אש תמיד הכוונה אש שאמרתי לך שתהה תמיד הכוונה האש של המנורה שכתוב עליה תמיד מאיפה תביא את האש לא תה המזבח החיצון משם תביא את האש לבפנים אומר רבי אלוזר האיברים והבדרים שלא נתקלו מבערב עושה אותם מדורה ושורפן בפני עצמן והוא מוסיף ומחדש ודוחין עליהם את השבת אז רבי יעקב ברח בשם רב שמואל ברבא מתניתם רק כן זה כבר כתוב במשנה בכל יום היו שם ארבעה מערכות ואמרנו שמערכה אחת זה לאיברים והבדרים שלא נתקלו מה תשמע מינה אולי אתה רוצה להגיד שזה דוכה שבת זה החידוש גם זה כבר כתוב במשנה אמר רב מנה והיום היינו ביום כיפור חמש אתה רואה שגם ביום כיפור הייתה המערכה לעיכול האיברים והבדרים רבי בו מרחי בא קומרבי זעירה איך יכול להיות דבר שאינו מעכב דוכה שאנחנו נכין מדורה בשבת לדבר שלא מעכב הרי הבדרים האיברים והבדרים גם אם הם לא ישרפו זה לא מעכב אמר לי זה לא קושיה הרי עדי החודש הרי אינן מעכבים גם אם הם לא יבואו אז החודש ידחה ביום מה קרה לא מעכב שום דבר ובכל אופן דוכין לתנין אן תמן שעל מהלך לילה ויום מחללים את השבת ויוצאים לדות החודש אומרת הגמרא מנין למערכת יום הכיפורים למה אמרנו במשנה מה המקור לזה שלכבוד יום כיפור צריך להוסיף עוד מערכה לצורך הקטורת הגחלים לקטורת שמקטירים לפניי ולפנים רבי ירמיה בשם רבי פדת שכתוב בפסוק ולקח מלא המחתה גחלי אש כתוב גחלה מה תמוד לומר אש הכוונה אש שהיא בטלה על גבי גכליה כל מה שהיא משמשת זה רק לגכלים האלה אבל אם לוקחים מזה אחר כך גכלים לקטורת של בין הארבעים אז זה כבר לא בצלה לגבי גכליה טוב דרשה אחרת אמרנו גחלה יכול עוממות קבויות קצת תמוד לומר אש היא אש יכול שלב ותמוד לומר גחלי אש רק כיצד מן הלוחשות הללו אז אם כן המילים גחלי אש לא מיוות אתה צריך לדרוש שיהיו גחלים לוחשות אז מנין ללמוד את הדרשה הקודמת שתהיה אש בצלה עלגבי גכלים תמיד לו גחלי יש אז הפני משה מבאר ככה שהיות וכבר כתוב ונתן את הקטורת על האש אז למה צריך עוד פעם לכתוב גחלי אש זאת אומרת שהאש הזאת לא תהיה אלא לגחלים האלו רבי שוע בן לוי אמר אין לחם הפנים נפסל בשעת משאות הוא בא להגיד שאף על פי שפרקו את המשכן וזה כבר לא תוך המחיצות זה לא נפסל ביוצא רבי יוחנן חלק רבי יוחנן אמר לחם הפנים נפסל בשעת ת משאות רב חיה בשם רבי יה בן לוי כתוב ככה כאשר יחנו כן ניסאו מה בחנייתם אינו נפסל אף בנסיעתם אינו נפסל רב אמי בשם רבי שוע בן לוי ונשע אוהל מועד מי זה אוהל מועד שמה הכוונה הכלים והמזבחות מחנה הלביאים בתוך המחנות אז מה אתה לומד שעדיין כבתוך המחנות שהוא נחשב בתוך המחנות ולכן הלחם לא נפסל רבי יעקב ברח הרבמי בשם רב לוזור האוכל קודשים בחוץ בשעת מסעות לוקה גם רבי יוחנן אמר ככה אמר רבי יוחנן קודשים ניתחים בשעת משאות כי אין לנו כבר מחיצות צמעים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו זאת אומרת אף על פי שמחנה שכינה התבטל אבל מחנה לביאה ומחנה ישראל לא בטלו אז הזווים משתלכים חוץ למחנה לביאה והמצורעים חוץ למחנה ישראל אמר רבי יוסא תדיר המילתא בפומון דרבונו נסתלקו הפרוכת הותרו המחיצות לזבים ולמצורעים בטלו כל דין מחנות אז בעצם מחלוקת מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין אנחנו נראה בברייטה שזה מחלוקת רב יהודה ורב רב שמעון אומר רבי יהודה נראה ראיה לרבי שוע בן לוי ומרבי שמעון לרבי יוחנן מתנית מסריה לרבי שעה בן לוי תמיד תמיד אפילו בשבת הכוונה אש תמיד תוקל אפילו בשבת תמיד אפילו בטומאה גם כשהכהנים טמאים הם יכנסו להדליק את האש לא תכבה אף במסעות בשעת משאות מה היו עושים לה היו קופים עליה פסחתר דברי רבי יהודה אז מה אתה רואה שגם בזמן המסע יש מצוות מערכה זאת אומרת לא בטלה לא בטלה מחנה שכינה מתנית מסייע לרבי יוחנן רבי שמעון אומר אב בשעת משאות היו מדשנים אותה כוונה מפנים את כל האש מהמזבח שנאמר ודישנו את המזבח אז הוא לומד שהכוונה הורידו את כל האש והאפר ופרסו עליו בגד דרגמן האילו היה מזבח דליק לא היה ברגד ארגמן נשרף אז ודאי שהכוונה שפינו אותו מה עבד לה הדילקטירה קשורה בשעת מסעות מה היו עושים לה היו קופים עליה כן פסחטר אוקיי מה עבד לרבי יהודה איך שמים בגד ארגמן אז הוא אומר כבר אמרנו פסחתר היו קופים עליה מלמעלה פסחתר זה כלי מנחושת שקופים אותו על האש מה מקיים רבי יהודה דוד ישנו את המזבח שהמשמעות הפשוטה כוונה שמפנים את כל האפר הוא אומר הפוך וערביון כי דאמר רבי יהודה בן פזי ואכל ושבא ולשן כוונה שהיו מסדרים עליו איברים ובדרים כדי שישרפו תוך כדי המסע להראות שעדיין כביכול משתמשים במערכה למרות שהיא מחוצה בפסחתר הדרן הלך פרק טרף בקלפי
לצפיה בתכנים נוספים: