הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כד

יומ דף כד אנחנו בפרק רביעי קצת אחרי תחילת הפרק ותני כן מוסיף הירושלמי ואומר למדנו בשתי כלפיות נתחלקה ארץ ישראל אחת שהגורלות נתונים בתוכה כוונה ששמה היו הפתקים של כל הנחלות בארץ ישראל ואחת ששמות השבטים בתוכה ושני פרחי כהונה עומדים מה שזה מעלה וזה מעלה זכה למשל מוציא פתק יצא אזור מסוים ובפתק השני יצא שבט מסוים אז אנחנו אומרים הנחלה הזאת תהיה לשבט הזה בשלושה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות בהורים ותמים ובכספים גורלות זה מה שאמרנו מקודם הורים ותומים הכוונה על פי ההורים ותומים כספים הכוונה מי שזכה בחלק יותר משובח, יותר מעולה, הוא פיצא בכסף את ההוא שזכה בחלק פחות מעולה. הדוד הכתיב, וישלך להם יהושע גורל בשילו לפני השם. גורל אלו הגורלות, לפני השם אלו הורים עיתונים בין רב למעט אלו הכספים. אמר רבי אבימלא שנתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו לא הייתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם ותני כן שלושה חינין הן חן אישה בעיני בעלה חן מקום בעיני יושביו חן מקח בעיני לוקחיו רב אבא ברידה רב פפי רבי ישוע לצכנין בשם לוי אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה כן עדו דכתי ונתתי לכם לב חדש ואירוע חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. מה זה לב בשר? שהוא בוסר בחלקו של חברו. הכוונה שכל אחד ממאס בחלק של חברו ולא תהיה שנאה וקינה ביניהם. עכשיו הגמרא עוברת לדבר על הגורלות. נגע בהן בשתי הגורלות כשאין למטה בתוך הקלפי ואחרי זה נתערבו והוא לא יודע מי עלה בימינו ומי עלה בשמאלו אין עשרין כמצוותם אז הגורל בעצם אנחנו לא יודעים איך הגורל הכריע אנחנו נתקענו אבל הוא מי שהעלה אותם נגע בהם ובעצם הוא כבר יודע שהשעיר הזה להשם שסעיר הזה להזזל ואחר כך נתערבו השעירים ואחר כך נתערבו הפתקים לא משנה אז השעירים כמצוותם הגורל נשאר כמו שאנחנו יודעים בתחילה ובעלייתו נגע בהן ונתערבו אם אמר שלשם יעלה בימיני יקדש זה שעל ימיני קדש זה ברור זה פשיטה ואם הוא אמר שלשם יעלה בשמאלי קדש זה שעל שמאלי קדש עכשיו יש חידוש יותר גדול ואפילו אם אמר אם של שם יעלה בימיני יקדש זה שעל שמאלי קדש אם של שם יעלה בשמאל יקדש זה שעל ימיני קדש מה קדש קדש מה שיעלה לא מה שהוא אומר כי לא מתייחסים לפשר שלו מתייחסים לגורל. אבל אם אמר בן של שם יעלה בימיני, בן של שם יעלה בשמאלי, לא יקדש אלא זה שעל ימיני. אז בעצם הוא אומר, אני בכלל לא מתייחס לגורל. או שהוא אמר, לא יקדש אל של שמאלי. במקרה כזה לא קדש בכלל. עוד פעם במקרה הקודם שהוא אומר, אם ששם יעלה בימיני יקדש השמאלי, בשמאלי יקדש הימני. אז הוא מסכים שהגורל קובע. מה שהוא אומר בפה לא משנה אבל אם כאן הוא אמר שאין שום משמעות לגורל בין כך בין אם יעלה בימיני בין בשמאלי הימיני לשם או השמאלי לשם לא יקדש אלא לזה של השמאלי אז הדין הוא שלא קדש מפני מה שהאיש הזה רוצה לקבוע בפה ואי אפשר לקבוע בפה צריך לקבוע בגורל לאן נראה בזה מחלוקת בין רבי ינא לרבי יוחנן אמרה התורה גורלות גורלות של כל דבר בעיקרון היה אפשר לעשות גורל אולי דווקא משל זהב כמו שאת הציץ היה כתוב עליו להשם היה כתוב על טס של זהב אז לא כשהתורה אומרת גורלות של כל דבר אפילו של עץ יכול ליתן שני גורלות על זה ושני גורלות על זה פעמיים שיהיה פתק להשם על הכבש של להשם ושני שני פתקים של שלזל על השעיר להזזל. תלמוד לומר גורלות גורל אחד לשם וגורל אחד להזזל. שואלת הגמרא אולי יכול ליתן של שם ושל הזל על זה ושל שם ושל הזל על זה? תלמוד לומר גורל. אז הגמרא שואלת למה חשבת ככה ולא דקדמה? זה לא הרי מה שכבר אמרת לי מקודם שאחד על כל אחד. אז הפשט הוא הייתי חושב כני יכול משהו נותן של שם על של שם ושל הזל על של הזל ונקבע שהוא של השם והוא של הזל אולי יחזור ויחליף וישים גם על כל אחד את הפתק האחר על של השם הוא ישים ישים עליו גם פתק להזזל ועל של הזל גם פתק של השם תלמוד לומר גורל אחד לשם אין כאן לשם אלא אחד וגורל אחד לזזל ואין כאן להזזל הזה ללא אחד בציץ של אחד משמונה הבגדים של הכהן הגדול היה כתוב עליו קודש להשם באיזה צורה קודש מלמטן בשורה התחתונה ושם מלמעלן שזה ביטוי כמלך שהוא יושב על הקטדרין שלו על הבמה שלו אז הוא דקותה שכותבים אחד להשם על הפתק הזה המילה אחד היא מלמטן והמילה להשם השם נמצא מלמעלה אמר רבי אלעזר ברבי יוסי, אני ראיתי ותציץ ברומי ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת קודש לשם ונתן אהרון על שני השעירים אומרת הגמרא אם נתן זר כשר לא דווקא כהן אז הגמרא שואלת רגע ודכבתה גם כן אם האלה זר מה יהיה הדין אם זר יעלה את הגורלות זה יהיה גם קשר או שפה זה יהיה פסול לכאורה קל וחומר מה עם נתינה שכתוב בבני אהרון כתוב ונתן אהרון על שני השעירים אם נתן זר אמרת שקשר העלייה שאין כתוב בבני אהרון לא כל שכן שזה יהיה כשר אומרת הגמרא לא צורקה אלא לא צורקה דלא דלא זה אלא נתינה שאינה מעכבת הנתינה השעירים היא לא מעכבת אז לכן אם נתן זר כשר אבל העלייה שהיא מעכבת היא זאת שקובעת את הגורל פה היא מאלה זר באמת פסוק כי צריך כהן ואמר רבי יצחק ברחקולה בשם רבי ינא העלייה מתוך הקלפי מעכבת אין נתינה מעכבת זאת אומרת שרבי ינס סובר שהעיקר זה הגורל והעלייה מהקלפי זה הגורל אמר רבי יוחנן קובען אפילו בפה זאת אומרת שרבי יוחנן סובר שאפשר גם בלי גורל סב אברין מימר לפי רבי יוחנן שלא צריכים גורל אז אפילו אם הוא יגיד בפה אחד היום ואחד למחר עכשיו אנחנו גורסים ככה על דת דרבי יני ניכה מובן למה צריך להיות כתוב גורלות כי רק הגורל קובע אבל על דת דרבי יוחנן לאיזה דבר נאמר גורלות הרי אתה אומר שאפשר גם בלי גורל עונה לך רבי יוחנן למצווה מתניתא פליגה על רבי יוחנן כי הברייתה אומרת הגורן עושה וחו חטאת ואין השם עושה וחו חטאת מה יענה רבי יוחנן פתר לה במצליח בגורל כשהוא החליט ללכת על מסלול של גורל אז הגורל קובע ומה שהוא יגיד בפה לא קובע כלום אבל אם הוא בכלל לא עושה גורל הוא יכול לקבוע בפה מתנית הפליגה ל רבי ינא כתוב בברייתה לא הגריל ולא נתוודה דע שני הדברים האלה כאשר הם לא מעכבים אלא שחיסה מצווה אחת זה ראיה אחת לא כמו רבי עניי עוד ראיה שכתוב להשם הפסוק הזה להשם כתוב ככה שור כסף אועז כי דו שבעת ימים תחת תחת אמו עד כאן אי אפשר להביא אותו כקורבן ומיום השמיני והלאה ירצה לקורבן אישה להשם. למה כתוב להשם? המילה להשם היא יותרת. היא באה לרבות ששעיר המשתלח שיהיה פסול משום מחוסר זמן. אי אפשר להביא את השעיר המשתלח אם הוא לא הגיע זמנו אם הוא לא בן שמונה ימים. לכאורה זה ואתקידה אמר רבי יוחנן כובן אפילו בפה. ורבי יוחנן עד כדי כך חשבנו נגיד ברבי יוחנן סברי מימר אפילו אחד היום ואחד למחר אז אם הקדישו את השעיר יום לפני יום כיפור אז אפשר היה לומר שלהקדיש אפשר היה להקדיש את השעיר להזזל למרות שהוא לא בן שמונה ימים אלא הוא ביום השביעי ומחר הוא יהיה ראוי אז על דעת ידי רבי יוחנן דווא אמר אפילו אחד היום ואחד מחר ניחה שצריך פסוק ללמד שלהשם בכל אופן השעיר להזזל גם הוא צריך כבר להיות בר זמנו ביום השמיני ולא לפני כן אבל על דעת דרבי יניא לאיזה דבר נאמר לשם מה זה בא ללמד הרי וחש לומר שמה יעלה לשם הרי אתה חייב לקבוע את השם שלו רק על ידי גורל אז אם אתה עושה את הגורל ביום כיפור איך אתה יכול להביא שעיר שעוד לא הגיע שום מחוסר זמן הרי אולי ייפול עליו הגורל לשם וחש לומר שמה יעלה לשם מה אתה תוכל להקריב מחוסר זמן אז בכלל לא צריך פסוק יענה לנו רבי פתר לה ורוצה להגריל היינו הוא שומר לעצמו ככה אני אביא שעיר אחד שהוא ביום השביעי שהוא מחוסר זמן שעיר אחד שהוא ביום השמיני ואם הגורל ייפול בצורה כזאת שה הבן שמונה ימים יצא להשם והשני להזזל מצוין ואם לא אני אסיר עוד פעם גורל חומשמלון הפסוק לא אל תביא בכלל שעיר להזזל אם הוא מחוסר זמן לכן צריך פסוק עד כאן דף כד Да.
לצפיה בתכנים נוספים: