הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כג

יומ דף כג אחרי שלמדנו במשנה הקודמת בהלכה ח המשנה הביאה את אלה שמזכירים אותם לשבח אז המשנה פה בהלכה ט אומרת ואילו לגנאי ונראה בגמרא שיכול להיות שאלו לגנ הכוונה רק אלה שבסוף הרשימה לא אלה בתחילת הרשימה בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים. הגמרא תפרט מה הם לא רצו ללמד. בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. הוגרדס. כך כתוב אצלנו הוגדס. מקום אחר כתוב הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד. היה יודע לעשות איזה נעימה מיוחלת ולא רצה ללמד. כתוב שכל שלושתם בסופו של דבר נתנו הסבר, נתנו המטלה לדבריהם. בהתחלה לא קיבלנו ובסופו של דבר כן קיבלנו. בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. הייתה לו יכולת להחזיק ארבעה כולמוסים בארבע אצבעות ולכתוב בבת אחת שבן ארבע אצבעות וככה זה היה עוזר למניאת מחיקת השם על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה ועל אלו נאמר בשם רשעים מרכב ואלו נגנה בית גרמו אומרת הגמרא בתגרמו היו בקיים במשאי לחם הפנים וברדיתו טו. זאת אומרת גם ידעו להפות אותו וגם איך להוציא אותו טוב מהתנור כשהוא כבר אפוי לגמרי ולא רצו ללמד. שלחו והביאו מנים על אכסנדריה והיו ביקיים ממעשה לחם הפנים וברדיתו לא היו בקיים. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ואופין מבפנים. ככה גרסת הגרה ולא הייתה מהפשת ואלו היו מסיקין מבחוץ ועופין מבחוץ וממילא זה לא היה נאפה לגמרי והמקום החלק נהיה נשאר בצק והייתה מהפשת אז הרב שואל הרי היה נס מיוחד בלחם הפנים ש כסידורו כך סילוכו אז הרב אומר שתי תירו תירוצים תירוץ ראשון בבית ראשון שהיו צדיקים תירוץ שני כל שאפשר בידי אדם לא היה הקדוש ברוך הוא רוצה לתקן בנס ככה מופיע בראשונים טוב וכיוון שידעו חכמים בדבר שהם יותר מומחים אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא כל פעל השם למעלהו ובצורה כזאת זה גנאי שזה מתאפש שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להם שכרם שני 12 מנה היו נוטלים ונתנו להם 24. רבי יהודה אומר 24 היו נוטלים ונתנו להם 48. אמרו להם מפני מה אין אתם רוצים ללמד? אמרו להלמסורתי בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד להיחב. שלא ילמדו אחרים ויהיו עושים כן לפני עבודה זרה שלהם. גם אם דורשים אותם לגנאי או לשבח, בדברים הללו בוודאי מזכירים אותם לשבח. שמה? שלא יצא ביד בניהם פת נקיה מעולם שלא יהיו אומרים ממעשה לחם הפנים אין אוכלים של בית תבטין בקי ממעשה הקטורת ובמעלה השן שזה צמח מיוחד ולא רצו ללמד שלחו והביאו מנים על אקסנטריה והיו בקיים ממעשה הקטורת ובמעלי השן לא היו בקיים של בית תבטין אז הייתה מתאמרת ועולה כמו מקל ורק אחר כך שהיא מגיעה לתקרה הוא פוסה ויורדת ושלילו הייתה פוסה מיד כיוון וכיוון שידו חכמים בדבר אמרו כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא שנאמר כל הנקרא בשמי וגומר שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להם סכרם 12 מנה היו נותנים ונות להם 24 רבי יהודה אומר 24 היו נוטלים ונתנו להם 48 אמרו להם מפני מה הן אתם רוצים ללמד אמרו להם מסורתי בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד להיחב שלא ילמדו אחרים יוסים כן לפני עבודה זרה שלהם בדברים הללו מזכירים אותם לשבח שלא יצאת אישה של אחד מהם מבוסמת מעולם ולא עוד אלא אלא כשהיה אחד מהם נוסא אישה ממקום אחר היה מתנה איתה מראש היה פוסק עמה שלא תתבזם אמר רבי יוסי מצאתי תינוק אחד מבית תבטיןס אמרתי לו בני מאיזה משפחה אתה אמר לי ממשפחת פלוני אמרתי לו בני אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמיים כפי שחשבו בתחילה לפי כך מה קרה להתמעט כבודם כבוד שמיים להתרבה אמר רבי עקיבא סך לי שמעון בן לגס מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של ביתנס וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק אמרתי לו בני למה בכית אמר לי על כבוד בית אבא שנתמ ולמה שחקת אמר לי על הכבוד המתוקן לצדיקים נתיד לבוא הרי מעלה עשן לנגדי נומתי לו נומתי זה אמרתי לו הראהו לי אמר לי מסורת בידי מאבותיי שלא להרותו לבריה אמר רבי יוחנן בן אורי פגע בי זקן אחד משל ביתנס אמר לי רבי לשעבר היו בית אבא צנועים והיו מוסרים את המגילה הזאת אלו לאלו ועכשיו שאינם נאמנין ה לך את המגילה ויזהר בה. אז פה בעצם מתברר שכל הכוונה שלמד עכשיו הייתה לשם שמיים. וכשבאתי והרצאתי את הדברים לפני רבי עקיבא זלגו זלגו דמאב ואמר מאתה אין אנו צריכים להזכירן לגנאי כי בעצם מתברר שהם התכוונו לשם שמיים בחולון מצאו עמה כללית ודבריהם הם הסבירו הסבר שלא רצים שילמדו מהם לא ראויים אבל חוץ מבן קמצר שהוא לא אמר הסבר כי נתנין תמן למדנו במשנה בשקלים יש שמה רשימה של אילו אין הממולים שהיו במקדש והמשנה מפרטת רשימה רבי חזקי אמר רבי סימעון ורבנן אחד אמר כשרי כל דור ודור בא למנות יש שמה ריכוז של רשימה של כל מיני כשרים שהיו במשך הדורות וכרנה אמר מי שחולק אומר לא מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו אז מה דמר כשר כל דור ודור בא למנות אז חלק מהמנועים שם זה בית גרמו ובית אבטינס על כולם הוא אומר מרך צדיק לברכה מנדה אמר מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו על כולם הוא אומר ושם רשעים רכב אז על מי נאמר זכר צדיק לברכה על בן קטין וחבריו במשנה הקודמת אבל במשנה שלנו בהתחלה חשבו שהם לגנאי אז כולם נאמר שם רשעים מרכב ועל כולם היה בן זומה אומר שאדם צריך ללמוד מכאן שלא אין מה לקנות אין אין אדם נוגע בשום דבר וה מוכן לחברו. משלך יתנו לך ובשמך קוראן אותך ובשבטך מושיבים אותך ואין שכךה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך. הדרן הלך פרק אמר להם הממונה פרק רביעי טרף בקלפי הוא טרף בכלפי איזה קופסה גדולה שהייתה שם איזה קופסה כזאת שבפנים היו שני הגורלות שלמדנו שבהתחלה הם היו של אשקי רוע ואחר כך עשו אותם של זהב והאלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו להזזל הזגן במינו של הכהן הגדול וראש ות בשמאלו משמאלו אם של שם עלה בימינו אזגן אומר לו אישי כהן גדול הגבע את ימינך שזה עלה לשם ואם בשמאלו עלה ראש בית אומר לו אישי כהן גדול הגבע את שמאלך נתנם על שני השעירים ואומר להשם חטת כך הוא אומר כשהוא מניח על השעיר לשם ורבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטת אלא להשם ואין הכהנים ששומעים את זה עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו ומסיימים לעולם ועד. טרף בקלפי. לא סוף דבר קלפי. בעיקרון מצד הדין לא צריך איזה קלפי מיוחדת. אין לה אפילו קלטות אפילו איזה סל שיהיה שם. למה אמרו קלפי מיוחד? כדי לעשות פומבי לדבר. שואלת הגמרא ויביאו שני חוטים אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם יאמר זה לשם וזה ללזלזל. עונה הגמרא תלמוד לומר בפסוק כתוב גורל אחד להשם שיהיה ניכר שהוא להשם וגורל אחד לזזל שיהיה ניקר שהוא של הזל אבל שני חוטים לא ניכרים כל כך זאת אמרה אוקיי אז ויביא שני צרורות אחד שחור ואחד לבן שהם ניכרים ויתן עליהם על הסעירים ויאמר זה לשם וזה להזזל תלמוד לומר גורל אחד לשם שיהיה ניכר שהוא להשם וגורל אחד להזזל שיהיה ניקר שהוא להזזל שיהיה ניכר מתוך הגורל אז אומרת הגמרא אם ככה למה צריך צריך לחקוק על שתי הגורלות ויכתוב עליהם ויאמר זה להשם וזה להזזל תלמוד לומר גורל אחד לשם שיהיה מוכיח על עצמו שהוא להשם לעולם לא כמו כתב שיכול להימחק וגורל אחד לזזל שמוכיח על עצמו שהוא לזזל לעולם הדם הרחקוקים היו עד כאן דף כג
לצפיה בתכנים נוספים: