הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כב

יומ דף כב אנחנו מתחילים בפרק שלישי הלכה ח אומרת המשנה באה לו למזרח האזהרה לצפון המזבח הסגן ממינו וראש ביתיו משמאנו ושם שני שעירים שהולכים לעשות עליהם גורל וקלפי הייתה שם קלפי הכוונה קופסה מיוחדת של עץ הוא בא שני גורלות, שני פתקים. ממה הם היו עשויים? של אשקרוע. זה סוג של עץ. של אשקרו היו. ואחר כך והשען בן גמלה של זהב והיו מזכירים אותו לשבח. בן קטין עשה 12 דדלק לכיור שלא היו בואו אל שניים בהתחלה. עשה לו 12 ברזים. אף הוא עשה מוכני גלגלת כזאת שלא יהיו ממו נפסלים בנינה שאפשר יהיה להוריד אותו למעיין שם שהיה מתחת לרצפה מול בזה המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב אלאמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכן אפי עשתה טבלה של זהב שפרשת סותטה כתובה עליה כדי שלא יצטרכו להוציא ספר תורה בשעה שרוצים לכתוב פרשת סותטה על הקלף ליקנו נעשו ניסים ללדלתותיו והיו מזכירים אותן את כל הרשימה הזאת לשבח. איזהו צפונו של מזבח שהוא קשור בשחיטת קודשי קודשים. אז הגמרא מביאה כאן את אותה מחלוקת שראינו בדף הקודם. מכירוש של מזבח צפוני ועד כותלזהרה צפוני. עד כנגד כל המזבח ישנם כ-32 עמד דברי רבי יוסי ורבי יהודה. לאז רב שמעון אומר הוא מרחיב קצת יותר כלפי מערב כלפי הבניין כלפי האולם. מי כנגד בית החליפות זה המקום בקיר האולם שהיו מאחסינים שם את הסכינים של המשמרות עד כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל האזהרה הצפוני כך צריך להגיד רבי מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל 11 אמה ומקום דריסת רגלי הקולים 11 אמה הכוונה בשטח המזרחי של האזרה מקירו של המזבח הצפוני תעשה קו ישר עד העולם ועד עד דקיר המזרחי שלרה כל השטח צפונה זה צפון ועד כותל הזהרה המזרחי חמישה דברים היה הסגן משמש אצלנו אמרנו הסגן אומר לו אישי כהן גדול באמנחה בגורל של השעירים עוד מקום סגן ממינו וראש בית משמאלו כל מקום שהכהן גדול הולך הזגן ממינו מקום שלישי כתוב שכשהכהן היה מנסכת היין הניף סגן מסודרים ואז הלבים יודעים להתחיל בשיר מקום רביעי אחז הסגן ממינו מאמצע הכבש ועוזר לו לעלות וה אלהו לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן לפני כן כדי שהוא יתרגל לעבודה וכל פי הייתה שם הוא בא שני גורלות ושל אשקרוע היו ואחר כך עשו אותם של זהב אה בן גמנה עשה אותם של זהב אומרת הגמרא רב שמואל אחוי דרב אחיו של רב שאל שאלה אם הם עבדו מה הוא לעשות תחתיהם של זהב האם נעשה תחתיהם של אשקרו או שנגיד שכיוון שכבר עשינו של זהב גמרנו אז אומרת הגמרא יב כעדה אנחנו נגיד כמו הכלל הזה שאנחנו מכירים שמעלין בקודש ולא מורידים כבר עשו עשינו שזהב אין להוריד מזה שואלת הגמרא למה עשו 12 דד לכיור הגמרא מבינה כי רצו רק היקף של הקיור הספיק ל-12 הברזים ויעשו דדין זה על גבי זה ותוכל לעשות יותר אמר רבי יונה הסיבה שאסור רק 12 זה לא כאילו היה מקום אלא כיום מרובה של תמיד ביום שהלכו הכי הרבה הרבה כהנים שזכו בתמיד זה 13 והראשון שהוא שוחט הוא לא מקל שדיו ורגליו זה כשר גם בזה לכן 12 כהנים היו צריכים 12 ברזים עכשיו הגמרא קשה לה הגמרא סוברת שהמים של הקיור לא יכולים להיות מים שובים יש דעה בתנאים שסוברים בכלל שמקיור צריכים להיות מים חיים בכל אופן הגמרא טמא כיוון שזה נכנס לכלי זה נהיה מים שובים אז אומרת הגמרא שהיה שמה בעצם שני כלים זה על גבי זה והכלי העליון אין לו שם כלי. העליון משם הוא כלי פחות ברובו. התחתית שלו ברובה הייתה פתוחה. אז אין לו שם כלי. והתחתון אין בו משום אוירו של כלי. מה הרווחת? סוף סוף התחתון יש לו שם של כלי. אמר רבי שעוה בן לוי, עמים הייתה מושכת לו מים מעין עיתם אל תוך הכיור. והיו רגליו שבדרום פחוטים. היה להם למטה פתח בגודל של כמוצי רימון. כך שאין לכל הכלי הזה שם כלי. ולמה המים לא היו נשפחים? כי הכלי הזה עומד על הרצפה. לכן הרצפה סותמת את החום. רב שמעון בר קרס לו בשם רבך. הים שעשה שלמה בית טבילה לכהנים הוא והים לרחצה על הכהנים בו. אז אנחנו שואלים ולא כלי הוא זה מים שובים. אז אנחנו עונים כמו שענינו מקודם עמת המים מושכת לו מאיתם והיו רגלי שברים שעומדים תחת הים פחוטים כרימונים כתיב כאשר קורש הביא להם כלים מהאוצר שלקח נמוך נצר מבית המקדש אז כתוב ואלה מספר הגרטלי זהב 30 מה זה המילה גרטלי רב שמואל בר נחמן אמר מקום שהוגרים בו דמו של תלה הגרטל אוגר דם תלה הגרטלי כסף מה הכוונה 1000 רבי שמעון בןקי שמע מקום שעוגרים בו דמו של פר כיוון שזה כלי יותר גדול לשים אותו מכסף ולמה אלף זה פרז הקורבן העדה מביא ואלפיך אלפיך זה פרים מחלפים תשעה ו20 מה זה מחלפים אמר רבי שמעון אלו הסכינים מה הראיה כי דתניה נתמן הוא היה נקרא בית החליפות ששם או בית החלפות ששם היו גונזים את הסכינים הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל טרינמור חד אמר מנרתאחר אמר קונבית קונבית הכוונה הששית זה הכלי שעוטף את הנר תרגם אקילס אונקלוס תרגם על הפסוק שכתוב בדניאל לקבל נברשת הוא מתרגם לקבל למפרס שזה למפ שנקרא נברשת אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סותטה כתובה עליה שבשעה שהייתה חמה זורחת היו הניצוצות מנצזין ממנה והיו יודעים שזרחה חכמה לגבי זמן קריאת שמע ומה היה כתוב עליה רב שמעון בן לוקיש בשם רבי סובר שהוא לא כתבו ממש את כל פרשת סותטה כיוון שאסור לכתוב חלק מגילה מהתורה אלא זה היה כתוב כל פרשת סותטה בראשי תיבות זה נקרא א'ב היה כתוב עליה ראשי תיבות שותה מרה ואותני ככתב שכאן שיש על הטבלה כן כתב שהוא כותב על הקלף לא מעובה ולא מידק אלא בינוני אז פתר לה אנחנו נגיד כא' שכאן כן א' שכאן כב שכאן כן ב שכאן הכוונה לגבי גודל הכתב אבל לא לגבי המילים השלמות תנ רבושיה הוא חולק ואומר כל פרשת סותטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה ניקנו נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירים אותו לשבח תני מעשה שהיו באים בספינה ועמד עליהם שיער גדול בים ונטלו אחד מהם אחד מהדלתות והטילו בים וביקשו להטיל עוד שני ועמד ניקנו וגיפפו עמד אמר להם אם הטילים אתם אותו לים טילוני אמו והיה ברכו ומתאבל על הדלת הראשונה ובא עד שהגיע ללמינה של יפו למינה זה הנמל של יפו כיוון שהגיע ללמינה של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כי נתנין את המן שבהתחלה הם בנו דלתות של עץ אחר כך כשהם התאשרו כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנו בפני שנעשה בהם נס לכן לא החליפו אותם ויש שומעים מפני שנחושתן מצהיב תני בשם רב ליזר נחושתן היה מציב ויותר יפה פה משל זהב. עד כאן דף כב.
לצפיה בתכנים נוספים: