הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף י

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף י

[מוזיקה] ומ דף י אנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא פרק שני בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם תורם כאן הכוונה שכל לפנות בוקר יש מצווה מיוחדת לעלות למזבח ולקחת משם תרומה של דשן נראה בהמשך שהכוונה היא לקחת כזית ולהוריד את זה על יד המזבח. שמים את זה על יד הכבש. יש שמה מקום מיוחד ששמה היה נס שזה היה נבלא שם בתרומת הדשן. אפילו שנעשה את מצוותה עדיין מועלים בה כיוון שיש לה דין קבורה שם. מי עושה את התרומה הזאת? אז בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם בזמן שאין מרובים. אז איך מכריעים מי יתרום? עושים תחרות, רצין ועולין בכבש וכל הקודם את חברו לתוך ארבע עמות זכה. ואם היו שניים שווים אז אין ברירה. הממונה אומר להם הצביעו. הצביעו הכוונה תתארגנו לפייס. איך היו עושים פיס? היו עומדים כולם בעיגול כפי שנראה בגמרא והממונה זורק איזה מספר ואז הוא מוריד כובע של אחד מהם וממנו מתחיל לספור. סופר את האצבעות עד שהוא מגיע לסוף המספר וזה שגמרו בו הוא זכה. ומה הן מוציאים אחת או שתיים אצבע אחת? לפעמים גם מוציאים שתיים. כמו שבעצם לפעמים קשה לאדם להוציא רק אצבע אחת אז הוא מוציא שתיים. והרב אומר שכשהוא מוציא שתיים סופרים אותה פעמיים. את האצבע הזאת ואת האצבע הזאת. ואין מוציאין הגודל במקדש. אם אחד מהם יוציא הגודל לא יספרו אותה. למה? כי כיוון שהגודל זה אצבע כזאת שלא שמים לב. אם הוא לפעמים הוא מוציא אותה לפעמים מכניס אותה. הלשון של ה של הפני משה שהגודל קצר הוא ונוח לפושתו ולכפותו מהר אז אם כן לפעמים הוא יוציא את זה רק כשהוא קולט שהולך להיגמר הספירה ואז שהוא יוציא את האגודל הוא יבין שיעצרו בו אז לכן הוא יכול לרמות אז אין מוציאן הגודל במקדש מעשה שהיו שניים שווים ורצין ועולים בכפש ודח אחד מהם את חברו ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהם באים לידי סכנה התכילו שלא יהיו תורמים את המזבח אלא בפיס אומרת המש משנה ארבעה פיסות היו שם זה הפייס הראשון שאר הפיסות נראה אותם בהמשך המשניות אומרת הגמרא בראשונה אמרנו במשנה בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח וכולי רבי מנביאי ולמה לא קבו פיס תרומת הדשן הוא מחזק את הקושיה ואומר בוא תראה היא תחמי שחיטה שהיא יותר קלה כי היא כשרה בזר בכל אופן התמר יש לה פיס תרומת הדשן יר אסורה בזר והתמר היא אין לה פיס חזר רבי מנה ואמר שחיטה אינה כשרה אליו ביום אבל תרומת הדשן כשרה כל הלילה אם אומר את יפי ספוי אינו משקים על הספק אף כל אני לא ארצה לקום אומר מה אני גם אקום עוד מוקדם ויתאמץ וגם יצטריך להשתתף בפיס מי אמר שאני אזכה אבל אם הוא חושב שכשהוא יבוא ראשון הוא יקבל אז הוא מתאמץ לבוא מה חמית ממר כן מי באמת אמר שתרומת הדשן כשרה כל הלילה אז הוא דורש את הפסוקים כל הלילה אבהירים זה לא כתוב ברצף כתוב כל הלילה עד הבוקר אוקי ואחר כך כתוב הרים את הדשן בהמשך אז הוא דורש כאילו זה כתוב ביחד כל הלילה יש דין שאפשר להרים מכאן לתרומת הדשן שהיא כשרה כל הלילה מה באמת הדין זר שתרם רבי יוחנן אמר חייב הכוונה חייב מיתה רבי שמעון בן לוקיש אמר פטור מה הייתה מל רבי שמעון בן לוקיש שכתוב לנו עבודת מתנה בפסוק הזה של עבודת מתנה מה כתוב כתוב ואתה ובניך איתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבט לפרוכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת אז באותו פסוק שו מדבר שהכהנים צריכים לשמור שלא יעבדו זרים אז מה כתוב עבודת מתנה היינו שהוא נותן נתינה יצא זה שהוא בהרמה לתרום את הדשן זה לא עבודת מתנה זה עבדת עבודת צילוק מה הייתה לרבי יוחנן שמחייב רבי יוחנן דורש לכל דבר המזבח היינו כל העבודות שבמזבח גם סילוק רבי יוסי ברבי בון בשם רב ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהם מבחוץ. אם הוא עושה אותם בחוץ הוא חייב עליהם מיטה. אותם ארבע עבודות האלה זר אם הוא יעשה אותם בפנים תחייב עליהם מבפנים. ואיזו זו מי הם ארבעת עבודות האלה? זו הקטרה וזריקה וליסוך המים והיין. שמה משותף בארבעתם שזה עבודת מתנה. ואת יקר רבי שמעון בן וקיש כי הוא לא ספר כאן גם את תרומת הדשן. לוי אמר אפילו לתרומת הדשן ועצר יוחנן שגם על עבודת צילוק חייבים חטא גכלים הוא חטא גחלים לקראת תרומת הדשן תפלו קטרבי יוחנן ורבי שמעון בן לוקיש שלרבי יוחנן יהיה חייב למרות שזה לא מתנה ולרשלוקיש יהיה פטור הוציא שאר הדשן אחרי תרומת הדשן שהוא מפנה את כל שאר הדשן החוצה אז זה גם כן תפלו קטר יוחנן ורב שמעון בן לוקיש כי לפי רבי יוחנן יהיה חייב למרות שזה עבודת צילוק לפי רבי שמעון בן לוקיש כיוון שזה לא עבודת מתנה יהיה פטור את יהיה כל הדיון כאן שלגבי הוצאת שער הדשן האם זר שיעשה חייב או פטור זה את כמן דאמר אחרים פחוטים מהם היינו כמו המן דמר שסובר שהפסוק שמדבר על תרומת הדשן אומר ככה פשט את בגדיו ולבש בגדים מכירים מה הכוונה בגדים אחרים גם בגדי קהונה אבל קצת יותר ישנים קצת שחוקים קצת זאת אומרת שזה צריך להיעשות בכהן כשר בבגדי כהונה רק מכלים להשתמש בכלים יותר פחוטים אז לפי המנדה אמר הזה זה דין לעשות בכהן אז שייך להתווכח מה הדין אם עשה את זה זר חייב מיתה או לא חייב מיתה אבל ברמקמנדה אמר שאחרים לא הולך על פשטת אתת בגדה ולבש בגדים אחרים הוא לבש בגדים הכוונה הוא לובש בגדים חולין זה הכוונה אחרת זאת אומרת לרבות בעלי מומין גם כהן פסול יכול לסלק ולפנות את הדשן אז אם כן היא זר היא בעלמום אז ודאי שלכתחילה הזר יכול לעשות את זה זה לא שייך להתווכח אם הוא חייב מיתה או לא הכל מודים בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב איזה מערכה של עצים אז מיד אומר רבי זירא ובלבד שני גזירי עצים שמקריבים אותם בבין הארבעים שיש להם שם של קורבן עצים שהכתוב מזהיר עליהם לעבודת קהונה איפה הכתוב מזהיר ונתנו תנו בני אהרון הכהן אש על המזבח וערכו עצים היינו את זה דין בכהונה אבל שער המערכה אין דין בכהונה בדווקא כפי שנראה מיד בהמשך תני אמר רבי יהודה מנין נצתה אליטא עליתא כוונה כיסמים דקים שמדליקים אותם בהתחלה כדי שהאש תתפס ואז הם מדליקים את כל העצים את כל המערכה אז מנין להצטת אליטה שלא תל בכהן כשר ובכלי שרת כלי שרת הכוונה בבגדי כהונה תלמוד לומר ונתנו בני אהרון הכהן אש על המזבח את האש היינו הצטת האליטה זה צריך שזה יהיה כהן כשר אמר רב שמעון וכי עלת הלב שעזר קרב על גבי מזבח ודאי שלא זה מה שצריך ללמוד מהפסוק אלא מה אם כן למה נאמר ונתנו בני אהרון הכהן אש על המזבח לימד על הצטת האש שלא תהיה לה בראשו של מזבח שלא יצאה למטה ויעלה אותה על המזבח הייתיבו נקשנו והכתיב האש על המזבח תוקת בו לא תרבה מכאן להצטת האש שלו תלה בראשו של מזבח דברי רבי יהודה אז מה קרה לו לרבי יהודה מהחלפשיטתי לרבי יהודה תמון היא צריכה כהן כשר דרשה למעלה הוא דרע שצריך כהן כשר וכל לכהן כשר הוא לא צריך פסוק אז מה הוא דורש שאינה צריכה כהן כשר אלא הוא דורש את זה לזה שזה יהיה בראשו של מזבח אמר רב תנחום מר יודה מה שמע מינה נאמר בראש המזבח וזר. לפעמים יכול להיות שזר יצא המזבח או באיזה מקרה נגיד? המקרה הכי פשוט זה שהוא עומד מחוץ למזבח והוא מחזיק איזה מפוח ביד שלו ועל ידי זה הוא מצליח לנפוח את האש בראש המזבח. שואלת עכשיו הגמרא מה ידין תרם והפריחתו הרוח? הוא הרים תרומת הדשן ולא הספיק להוריד את זה ללמטה וזה עף ברוח. תפלו קצת דרבי יוחנן דרב חנינא ואמר רב חנינא קומץ של מנחה רגילה שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח בפריחה אחרונה זאת אומרת שזה לא נח על האש נתכפרו הבעלים ויצאו עשיריים ידי מעילה כיוון שהוא מצידו שפך את זה נתן את זה רבי יוחנן אמר מי שכוזור ברובו שואלת הגמרא מה הוא ברובו ברובו של קומץ ברובו ברוב כל פרידה או פרידה ברוב כל גרגיר התאמרת את רב רב חזקיה רבי יונה רבי רבי חיא בשם רבי יוחנן ברוב כל פרידה או פרידה התאמרת תרם חציה הוא תרם תרומת הדשן כשתורמים תרומת הדשן צריכים לתרום כזית הוא הרים חצי כזית האם הוא יכול ללכת ולהרים עוד חצי כזית וזה יהיה מספיק או שהוא צריך כזית שלם כי צריך תרומה של כזית בבת אחת תפלו קטרבי יוחנן ורבי שע בן לוי ואמר רבי יוחנן קומץ שקדש בכלי הוא קמצ ואחר כך הוא הכניס אותו לכלי של כלי שרט ועל ידי זה הקומץ התקדש בקדושה כזאת שהוא מיועד עכשיו למזבח והקטירו אפילו שהוא לא הקטיר אותו בבת אחת אלא אפילו שומשומים גרגיר קטן ועוד גרגיר קטן ועוד גרגיר קטן יצא למה כי במשנה אנחנו עוד מעט שכתוב פעמיים שהקטיר פעמיים כשר ורבי יוחנן לא מבין מה זה פעמיים אפילו הרבה פעמים רבי ישוע בן לוי אמר מתנית לא אמרה כן אלא הקטיר בקומצו פעמיים כשרה מבין רבי יהושע בן לוי שאם זה ביותר מפעמיים היא כבר לא כשרה ומה הסברה של רבי ישוע בן לוי אז רב חיים ברוקב בשם רבי ישוע בן לוי מסביר לנו אין קמיצה פחות משני זיתים ולכן אתה יכול להקטיר פעמיים כיוון שאין הקטרה פחוטה מכזית שאתה מקטיר בפעמיים הקטרת בכל פעם כזית אז אם כן לדעת רבי שעו בן לוי שהוא מקפיד שבכל הקטרה תהיה כזית גם תרומת הדשן תהיה כזית לפי רבי יוחנן שאפשר אפילו שומשומים אז גם מתרומת יד שנצרף חלקים רביצר ברב לוזר שאל שואל קושיה מאתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים מה תגיד שהוא פסול מן העבודה כיוון שאין קמיצה פחות משני זיתים לא שמענו כזה מום בכהנים הגמרא נשארת בשאלה עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: