הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יז

[מוזיקה] יומ דף יז תני כהן שיצא לדבר עם חברו אם להפליג היינו לזמן טעון טבילה אחר כך כשהוא רוצה לחזור אם נשעה טעון קידוש ידיים ורגליים שואלת הגמרא הוא מסיבה היינו זה שהוא הלך להסך את רגליו שאתה אומר שהוא טעון טבילה למה לא שעה קלה היא אונה הגמרא שניה היא מסיבה שעשו אותה כיף לגרב אומר בגלל שזה לדבר מאוס תן ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידיים ורגליים ואם הוא הלך לישון טעון טבילה הרי בכלל מי שהלך לישון הוא הולך לישון לפרק זמן אז אם כן לא כן תני רב חיאל לא הייתה ישיבה באזהרה אלא למלכי בית דוד בלבד אז אם הוא ישן על כוחנו שהוא ישן בחוץ אז מצד זה שהוא יצא לזמן מרובה הוא צריך תבילה לא בגלל זה שהוא ישן ואמר רבמי בשם רב שמעון מלוקיש אף למלכי בית דוד לא הייתה ישיבה באזהרה אונה הגמרא תיפטר ששמח עצמו לכותל וישן לו אז הוא כן ישן באזהרה כיוון שהוא ישן הוא צריך טבילה שואלת הגמרא איך רבי שמעון מלקיש אמר שלא הייתה ישיבה למלכי בית דוד והכתיב ויבוא המלך דוד וישב לפני השם אמר רב אייבו ברנגרי מה זה וישב ישב עצמו בתפילה לא ישיבה פיזית הלכה ג אומרת המשנה, אין אדם נכנס להזהרה או לעבודה אפילו שהוא טהור עד שיטבול. זה בדרך כלל. עכשיו אותו הכהן גדול שלנו, חמש תבילות ושרה קידושים טובל כהן גדול הוא מקדש בו ביום. הרי הוא היה מחליף חמש פעמים את הבגדים. היה לו בהתחלה עובד בגדי זהב, אחר כך לבן, אחר כך זהב, אחר כך לבן ואחר כך זהב. אז בין כל החלפה הוא היה עושה תבילה לכן יש לו ארבע תבילות וגם פעמיים קידוש ידיים ורגליים אבל התבילה הראשונה היא לא בגלל יום כיפור אז כל התבילות שהם בגלל יום כיפור כתוב בהם בקודש לזכן כולם הוא היה טובל במקווה שהיה בתוך הקודש אבל בקודש בבית תרפרו חוץ מזו התבילה הראשונה שהיא לא בגלל יום כיפור אלא בגלל עצם זה שהוא נכנס להזהרה חוץ מזו בלבד שהיא לא הייתה בקודש כני מתניתא אדם נכנס ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל אז הכוונה לא סוף דבר שהוא נכנס לעבודה אלא אפילו שלא לעבודה הוא חייב לטבול לפני כן שאלו את בן זומה מה מקום לטבילה זו אמר להם מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש היינו הוא נכנס אל ההיכל טעון טבילה כשהוא נכנס מחול לקודש לכל שכן אז מה המשמעות של דבריו של בן זומה שבעיקרון יכול להיות שמקודש לקודש לא יצטרכו תבילה ומכל לקודש כן לא צורקה דלא לא משמ פה מדבריו אלא שמקודש לקודש יש אפשרות שלא יהיה טעון טבילה ומכל לקודש יהיה טעון תבילה אז הגמרא טמאה זה כאילו למה לחלק אמר רב שמאי וכןני זה כן נכון למה מה היא מקודש לקודש שהוא נכנס למקום שאינו אנוש כרת אין עונש כרת מיוחד למי שבא הייכל בכל אופן טעון תפילה מכל לקודש הוא ענוש כרת אם אדם טמא נכנס מכל הקודש הוא טעון כרת לא כלושכן שיהיה טעון תבילה. אומרת הגמרא, למה אתה אומר ככה? ואפילו מקודש לקודש לפעמים הוא יהיה שכרת. למה? כי הרי מישהו נטמע בתוך האזהרה ולא יוצא מיד אלא הוא משתאה בפנים, הוא חייב כרת. אז יש מצב שאדם נטמע באזהרה כשהוא הולך לכיוון הייכל, אז הוא בעצם חייב כרת. אומרת הגמרא כן, אבל יש לזה שיעור זמן כי דתנין אין תמן שתחווה או ששעה כדי שתחוויה. אז אם כן, אם הוא נכנס לאיכל בלי לישות כדי איש את החוויה, הוא לא טעום כרת. עד כמה היא שיעור אישת החוויה? רבי סימון משם רבי שעוה בן לוי, עד כדי הפסוק הזה שמופיע בדברי הימים שכתוב שם, עד כדי להגיד את המילים ויכראו הפיים ארצה על הרצפה וישתחרבו. רבי אבא מוסיף עד גם את המילים והודלות להשם כי טוב. רבי מאנסיף עד כי לעולם חסדו שזה סוף הפסוק שם. תני אמר רבי יהודה, כל עצמם לא הדקינו תבילה זו כשמי שנכנס לזרה חייב לטבול אלא מפני תבילת צרח שמה שפעמים שאדם הולך לרחוץ ופתאום הוא נזכר קרי ישן שיש בידו ואז חוזר ובא לו ידע לא להיכנס תמנתני הנה למדנו במשנה בברכות במשנה שם בברכות כתוב בהתחלה זו שרה קרי ולידה שפלתה שכבת זרע מה הדין המשמשת שקודם כל היא התחייבה בגלל השימוש שזה נקרא קרי התחייבה טבילה שראה תנידה ואז היא טמאה בטומ חמורה יותר צריכים טבילה למרות שהם לא יתהרו מהטומה החמורה אבל טבילה בשביל הקרי צריך רבי יהודה פותר מתלבטת הגמרא מה הסברה של רבי יהודה מה חלק רבי יהודה על תבילת צרח האם הסברה של רבי יהודה שהוא סובר שכל התבילה בגלל הקרי זה בגלל תקנת עזרה שלא יהיו חכמים מצויים אצל נושותיהם כמו תרנגולים אז כאן רביסובר לא תיקנו תבילת צרך באופן כזה או שתגיד שהסברה של רבי יהודה היא אחרת או משום אפילו טובל מהמועיל אז כיוון שהתפילה לא מועילה אז גם היא לא תועיל לדברי תורה מה נפקים מנה? מה נפק מיני? מה נפקים משתי הטעמים? אם זה לא היה זב שראה אחר כך קרי זה שראה קרי אתה יכול לדון אם תיקנו עליו תבילת הקרי שבא אחר כך מה קרה אם הוא ראה קרי והוא התחייב בתבילה ואחר כך הוא נהיה עזב הנמה חלוק רבי יהודה על תבילת צרך דבר תורה הוא אז פה שקודם כל הוא נהיה זו חלה עליו החיוב ואז הוא יהיה חייב בתבילה הזאת בשביל להיות מותר בדברי תורה אבל אם תאמר שהסברה של רבי אפילו טובל מה הוא מועיל מה מועילו שהוא טובל מה זה עוזר לו סוף סוף הוא נשאר זב גם לא יעלה לדברי תורה או אז איך איך נפשותט נפשותט ממה שאמרנו מקודם כדתניה אמר רבי לכל עצמם לא התקינו טבילה זו של מי שנכנס לאזהרה אלא מפני תבילת צרח שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו וחוזר ובא לו אז מפורש אדם אמרה לא חלק רבי יהודה על תפילת צרך. אז מה כן? הסברה של רבי יהודה משום אפילו טובל? מה הוא מועיל? זה עיקר הסברה שלו. עד כאן דף יז. เ
לצפיה בתכנים נוספים: