הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף טז

[מוזיקה] יומ דף טז אנחנו מתחילים פרק שלישי אמר להם הממונה צאו ראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה שהיה הולך לראות שהוא היה עומד על הגג או על החומה אומר ברכאי מתיה בן שמואל אומר העיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר לו הן והוא אומר הן אמר להם המומנה וכולי שת הגמרא מהו ברכאי מה זה ברכת זאת אומרת שמאיר איזה אור תמן אמרין ברוק בורקה זה הנהר מנהרה ושואלת הגמרא אז מה אם הוא אומר שעלה השחר שיש אור ועד אחד נאמן. אז הרב אומר, מה השאלה? למרות שבדרך כלל עד אחד נאמן בייסורים, אבל כאן זה יותר דומה להתחזק איסור, כי ברור לנו שזה עד עכשיו לילה. אונה הגמרא, שניה יהיה שאת יכול לעמוד עליו. אז לכן הוא נאמן. שאתה אמרה למה אתה יכול לעמוד עליו? וחש לומר עד דו עליל ונפ מנהרה אולי עד שמישהו אחר יעלה במקומו כבר יעלור זה לא ראיה שמקודם כבר היה אור אונה הגמרא עדיין חכימה היא מלתה אפשר להבין אם האור עלה רק עכשיו או שהוא כבר עלה קצת קודם אמר עד אחד נולד ישפלוני בשבת מלים אותו על פיו אם הוא יגיד חשם מוצאי שבת מטלטלין אותו על פיו אם יש איזה משהו שאסור לטלטל כמו תינוק בן שמונה חודשים והם אומרים שכבר יצא מוצא שבת מותר לטלטל אותו רבים מי מטלטל על פום מליוטה על פי א מליות הרב מבאר שאלה שנשים ששואבות מן הבור שאומרים שכבר שקעה השמש רבי מתניה מטלטל על פום איברייתא דזהרה העיקרים של המקום זהרה שהם לא היו אנשים כל כך כשרים רבאמי מטלטל על פום נשיה דאמרן שמשה הבת על סוסיתא הייתה שם איזה עיר אחת שהיו אז האנשים היו אומרות השמש כבר הייתה מעל המקום סוסיה. זאת אומרת שהם אומרים שהבן אדם נולד כשעדיין השמש לא שקעה. זאת אומרת בכל הדברים האלה שאפשר לעמוד עליהם עד אחד נאמן. ולמה עד שהוא בחברון ואומרן למה צריכים להזכיר את חברון? בא להזכיר זכות אבות. הלכה ב' אומרת המשנה, ולמה הוא צריכו לכך שמישהו יעלה ויגיד שכבר הבריק הברק. שפעם אחת עלה מאור הלבנה, מה שמע בירושלמי, שזה היה ביום כיפור, עלה מאור הלבנה ודימו שעיר המזרח ושחטו את את התמיד והוציאו לבית השריפה אחרי שהם הבינו ששחטו אותו לפני זריחת השמש. והורידו הכהן לבית התבילה. אז ממשיכים בסדר. אחרי שהבנו שכבר הגיע זמן השחיטה, לוקחים את הכהן, מורידים אותו לבית התבילה. זה הכלל היה במקדש. כל המסך רגליו הכוונה לגדולים ש שהוא צריך לעמוד באופן כזה שהוא מסך עם רגליו על הארץ. טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידיים ורגליים. אומרת הגמרא איך אפשר להתבלבל? הרי מאור הלבנה מתאמר ועולה. מאור החמה פוסא על פני כל המזרח. בישלם מעט כדון דאב וסוף דירך עוד אפשר היה להתבלבל. אבל כאן זה היה יום כיפור זה תחילת החודש ורש אז הגמרא לא עונה אומר רב חנינה מהלת השחר מאז שיוצא את השחר עד שיאיר המזרח שזה עלות השחר אדם מעלך ארבעת מיל וגם מי שיאיר המזרח שתנה חכמה אדם מעלך ארבעת מיל מה שזה נקרא 72 דקות מנין שמאל את השחר עד שעיר המזרח אדם עליך ארבעת מילים שנאמר אצלוט וכמו השחר עליו וייצו המלאכים ולטל לאמור ואז מה מן סדום לצוהר ארבעה מילים שת הגמרא ארבעה מילים יתירבו זה קצת יותר אמר רבי זהיר המהלך היה מקדר לפניהם את הדרך ומיישר וכשאתה מסתכל על כל הדרך כשהיא מישור זה בדיוק ארבעת מילים ומנין שגם כן משעיר המזרח עדני צחמה אדם מעלך ארבעת מילים כתוב שמה כמו מה זה הוקמו מילה דמיה לךותה היינו הזמן שלפני הל ל השחר ושלחר על השחר הוא אותו פרק זמן אומר רבי יוסי ברבי די ילת לשחר מנדמר כוכב תי מי שאומר שזה כוכב תי למה זים ננדים מקדמה וזים ננדים מאחרה אם זה היה כוכב זה היה תמיד קבוע באותו זמן מייקדון מה זה באמת ללת השחר כמין טריין דקרנים כמו שתי קרניים דנהור של אור דסלקין מן מדינחה ומנהרין שעולים מן המזרח ומאירים ולכן הם הולכים תמיד עם השמש. ככל שהשמש מאחרת את שקיעתה, את זריחתה, כך גם הם. וכשהיא מקדימה גם הם מקדימים. דלמה היה מעשה שרב חיא רובה ורב שמעון בן חלפתה בו מאלכין בעדה בקעת ארבל בקריצטה. בקריצטה הכוונה בהשמור את הבוקר. ראו הילד השחר שבקה הורה. אמר רב חי רובה לרב שמעון בן חלפתא בריבי. ככה אמר לשון גדול. כך היא גאולתן של ישראל בתחילה כי מה כימה. כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר מה המקור בפסוקים היית כי ישב בחושך השם אור לי כך בתחילה מרדכי יושב בשער המלך ואחר כך התקדם עוד קצת וישם מרדכי על שער המלך הגמרא מבינה שהוא ישב כבר בלי שק ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגומר ואחר כך מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים הייתה אורה ושמחה עד כאן דף טז Так
לצפיה בתכנים נוספים: