דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף טו
[מוזיקה] ביקורים דף תסב אנחנו מתחילים שלוש שורות מסוף העמוד הקודם אמרנו במשנה שהמסר והביכורים חייבים בביאור דכתיב ביארתי הקודש מן הבית עד כדון מעשר ביכורים מיני שגם הם חייבים ביעור כשמגיע הפסח של השנה הרביעית או של השביעית כי ד אמר רבי יעקב ככ בשם רב לזור הקודש כתוב ביארתי הקודש זה מרמז על הקודש שדיברנו עליו לאל הקודש העליון מהשמן מהביקורים ותאנים וידוי דכתיב ואמרת לא וענית ואמרת כי אנחנו מדברים עכשיו על האמירה של הווידוי ביארתי הקודש מן הבית ואמרת לפני השם אלוקיך עד כדון מעשר ביקורי מיני אז אותה דרשה כי דמה רבי יעקב ברח בשם רב לוזר הקודש הקודש העליון במשמע הדין השלישי ואסורים להונן דכתיב לא אכלתי בונים ממנו אז גם פה אנחנו שואלים ד כדון מעשר ביכורים מנן אז אותה תשובה קידה אמר רבי יעקב ברחה בשם רב לעזר הקודש הקודש העליון במשמע אז בעצם שלושת ההלכות של ביאור והוידיאו ואיסור אכילה לאונה נלמד מהקוד העליון שמשווים את ביקורים למסר אומרת הגמרא תנינן כל אלין מיליה ורב שמון פליג לעומת זה גבי וידוי שנכתב בתחילת המשנה לא את רב שמעון פליג למה הוא לא חלק מה נפשך אם הוא סובר את הדרשה של הקודש העליון שהולך על ביקורים אז בכל המקומות שלו יחלוק ואם הוא לא סובר שגם בווידוי יחלוק אונה הגמרא באמת בווידוי שנצמד לביאור הוא חולק אם אין ביאור גם אין וידוי רק למה ברש בווידוי הוא לא חולק בגלל שהכוונה היא עצם האמירה שאומרים בביקור אם הוא מסכים שיש אמירה וידוי ז קריאה דכתיב וענית ואמרת לפני השם אלוקיך הרמי עובד אבי בזה רבי שמעון מדשש בביכורים מה אין וידוי של ואמרת ביארתי הקודש מן הבית זה אין בביכורים וסרין כל שהם אז במשנה למדנו ואוסרים כל שן מלוכ ל בירושלים הכוונה מיסר שיני וביקורים שמותר לאכול אותם רק בירושלים אם הם התערבבו חוץ לירושלים אז הם לא תלים אפילו בל כי יש להם מתיירים אפשר להעלות אותם ולהכניס אותם לירושלים אחר כך אמרנו גידולם אסורים מלאכול הכוונה מחוץ לירושלים רק בירושלים אפשר לאכול אותם גם כי יש דבר שיש לו מתירין אף לזרים ואף לבהמה שלגביהם אין מתירין זה אסור לאכול כיוון שיש מתירין לגבי טרומו לגבי ביקורים לגבי כהן ומסר לגבי לאכול בירושלים רב שמעון מתיר על מה רב שמעון חולק אז במשנה אפשר היה לחשוב שהוא חולק רק על הסיפה אומרת הגמרא כני מתניתא כך הביאור במשנה וסרין כל שאן מלוך ל בירושלים רב שמן מתיר הגמרא תגיד נראה בעמוד ב' שרב שמעון מתיר הכוונה הוא חולק רק בביקורים אבל בתערובת של מיסר שני הוא מודה שזה עוסר בכל שהו ואי אפשר לאכול את זה יש לזה מתירן שיקחו את זה לירושלים וגידולי הן של המסר שני והביקורים אסורין מלא אכל בירושלים הכונה אסור לאכול אותם חוץ ירושלים רק בהתר בירושלים ורב שמעון מתיר כי כיוון שהגדולים האלה אינם באין אז הוא מודה שם אז הוא חולק אומר שהם בטלים ופה הוא חולק גם במסר שני וגם בביקור ואף לזרים ואף לבהמה תקמה עוסר ורב שמעון אומרת הגמרא ואף רבנן מודולי היינו שבירושלים בעצמה הם מודעים שזה מותר לזרים ולבהמה כשזה תערבב מאיפה אתה יודע שרבנים מודים מין דו מוטיב לון מזה מהברית שנראה שם איך שרבי שמעון מקשה עליהם ואומר להם אין אתם מודעים שהן מותרים הינו בתוך ירוש שהם מותרים לזרים שהם מותרים לאכילת בימים זה יתערב מכיוון ש זה בתוך ירושלים אז אין איסור של חוץ למחיצה איזה איסור נשאר בביקור אם יש איסור לזרים ומע שני יש איסור להכיל את הבהמה אז כיוון שזה התערב המסר שני בטל ברוב או הביקורים בטלים באח ומ אתם לכאורה מודים לי אז אם אתם מודים לי בתוך ירושלים אז אכי יש מחיצה על אכילת זרים ויש מחיצה לאכילת בהמה גם אם זה חוץ לירושלים לגבי הזרים ולגבי הבהמה לא נחשיב את זה כדבר שיש לו מקטירים כי לא יעזור להכניס את זה לתוך המחיצה אז אם כן כשם שאין מחיצה לזרים ולבהמה כך תסכימו איתי שאיין מחיצה על אכילת אדם וכהנים אפילו חוץ לירושלים כך טוען רבי שמעון לרבנן אז מתוך הדברים מפורש ראינו שרבנים מודים לו שחוץ היינו שבירושלים עצמה אם זה התערב זה מותר לזרים ולבה מו רבנן מה הם סוברים רבנן אמרן ירושלים עשו אותה כדבר שש לו מתירין כמו תמה דבר ששלו מתירין עוסר כלשהו וכבתה ירושלים אוסר כלשהו אז ממלה הם אומרים אם זה נמצא חוץ ירושלים זה לא יהיה מותר לא ל זרים ולא לבהמה כי כיוון שיש כאן איסור מחיצה והאיסור מחיצה זה דבר שיש למתיר אפשר להכניס את זה פנימה הם אוסרים מה פליגן רב שמעון ורב און בגידולים שמה רב שימ מתיר גם במעשר אבל בעירובין כוונה בתערובת של מעשר שני אף רב שימן מודה מאיפה אנחנו יודעים שהוא מודה אז אנחנו קוראים לפי גרסת הגרג מכניס לכאן את כל החלק של הגמרא בדף יז כל החלק כל חצי עמוד הראשון שם הגון מכניס את זה כאן מאיפה יודעים שרב שמעון מודה בתערובת של מיסר שני מנד לתני רב שמעון באיזה מעשר אמרו במעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא שכיוון שהוא כבר נכנס לירושלים כבר אי אפשר יותר לבד אותו אין לו פדיון מכיוון שהוא טהור אז אם כן יש לו מתירן אפשר להכניס אותו בחזרה ועוד מנדו תני בשם רב שמעון יש במעשר שהמסר אוסר דמו ועירוב את התערובת שלו וקנ קניו וספק עירובו כלשהוא ואיין מדליקים בו אז מה אתה רואה מפורש שרבי שמעון אומר שספק רובו כלשהו רואים שבתרון מודה שזה נחשב דוב ש של מתירים והוא לא בטל אז אומרת הגמרא אם הוא מודה בתערובת אז ואמור רב בגידולים כן גם גידולים שמסר שן שיתיר מה בן רובין מה בן גידולן אומרת הגמרא עירובין בעינן הן תערובת האיסור נמצא כאן באן רק שהוא מעורבב לכן אנחנו אומרים שזה עסור בכל שהו גידולים כבר בטלו כיוון שזה כבר בטל לא גזרו עליהם במה לרב שמעון מודה לרבנן באירובי מעשר שמה הוא מודה שתערובת הסרת בכל שהו אבל באירובי ביכורי שמה הוא חולק עליהם וזה מה שהוא חלק בחלק הראשון והוא אומר כגידול מן שהתערובת תהיה מותרת עכשיו תשאל מה קודם כל מה הראייה דתני וכן היה רב שמעון אומר אין הביכורים סרין את ערובין וגידולי הן מ לאכל אותם רק בירושלים אלא כיוון שזה התערב אז כמובן ביקורים בטנים באחד ו100 כן ביכורים בטלים בחד ומ תשאל מה ההבדל מה בין מעשר ומה בין ביקורים למה בתערובת של מעשר הוא מודה שזה עושר בכל שהו הוא מחשיב את זה כדבר שיש ל מתירים ובביקור הוא חולק ומקל אונה הגמרא המעשר אין לו עליה מסר שבטל ברוב הוא בטל לא צריכים להעלות איזה אחד כנגד מה שנפל אבל ביקורים יש להם עליה הביכורים שנופל ביכורים לתוך 100 אז אנחנו מעלים אחד או אז כיוון שאנחנו מעלים אחד זה סיבה להקל כי רבי שמעון אומר כאילו מה שאלת זה הביכורים אז למה נשאיר לאסור את כל התערובת כל שאר ה1 בטל ולכן לא מחמירים הומה דרב שמעון מודה לרבנן בדבר שאין לו עלייה אז זה במעשר מודה רב שמעון באותה סעה בביקורים שהעלה מתוך 100 למרות שכל התערובת כל ה100 מותרים אבל אותה השעה שהיא תאונה מחיצה והונה הבה ואז אני אומר היא זאת הביקורים שנפלו היא השעה שנפלה בהתחלה ורבנן אמרין לא זה נקרא דוב של שלמ טירין וכל התערובת אסורה אנחנו אומרים כולהון תאונות מחיצה ותאונות הבואה להביא אותם לירושלים עד כאן דף תסבו
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה