האם מותר לרסק מאכל עבור בעלי חיים בשבת?- שכ"ד ד' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לרסק מאכל עבור בעלי חיים בשבת?- שכ"ד ד' - ח'

בסיעתא דשמיא סימן ש חובד סעיף ד אומר המחבר כשין של שיבולים קושרים ערמה של שיבולים תבן מאכל בהמה קושרים זאת עם תבן שכוישרים בשניים בשלוש בקומויס מותר להתירון כדי שתוויכל מאין בהמה כי אם לא יפתחו היא לא תוכל לאכול וזה הכלל שנראה בעזרת השם בכל הסעיפים הבאים שהגמור אומרת השבוכל מותר תרכה באוכל אסורה דהיינו אוכל שלא ראוי לבהמה לאכילה בלי שאני אעשה את התיקון מותר לעשות תיקון זה בשבת אם זה ראוי רק זה תרחה עבורה כדי לעשות לה יותר נוח זה אסור לתרוח בשבת הקופון זה מותר כדי שתוחמבמה הגור ויש אומד לישורה להתיר בקשר שנ של קיומ כי אם זה קשר של קיומס משומט ר משום תיקון אוכל כותב התשבז רביסמיר גם כותב כך שכולם סברים כך כי ודאי שקשר שקיים אסור לפתוח למה הוא כותב ויש אומרים כולו מצא דני זה מפורש רק מקום אחד אבל רבי עקיבא גה בשם הרקש מביא שהרמבם חולק על זה כ הוא סובר שאין קוי שומעטיר בואי לבמה אבל לדינה הן להקל כדעס רשי אמר גם כן שיש כישו מתרב בוא לבמה בחיודם כותב שגם הרמבם מודה שבקש ישרומת אבל כמו שדיברנו אוס לשב בידיים כדרך שסכדי לאד לפני זה מות משום צר הבהמה אבל מטר בדבר שהוא ראוי לאכילה לאתרשיר לתקס עצים שקוצון כמובן לפני שבת ויש מאחלים מתיר מפספס לשון ששוב בם לאכילו שאינו מראים לאכילה לבהמה בלא שפשוף וזה בכלל שבו יכלה שמותר סיבוב מחטחין דלוים לפני באימ והוא שניתלשו מאתמול כי אם נטלשו היום אפילו מעצמם אסור לטלטלן לכולם ומשומו קצה ומה שמותר לחתוך אותם זה דווקא כשהם קשים שאינם רואים לאכול בלי חיתוך אבל כשהם רכים זה בכלל תרכב בוכלים שאסור גם קשים לא יחתיכם דק דק משום תויכן כמו שדיברנו בסמ שא אבל שם מבואר שאיסור תחינה שייך רק עם דעתו להכילם לאחר זמן מה שדעתו להכיל הדילוים הירקות לפני הבהמה והעופות בפעם אחת זה לא נחשב תחינה למיסה שם ראינו שהמבס יוסף כותב שגם סמוך להכילה יש להיזהר לחתוך חתיכות גדולות קצת כי יש מפקפקים בזה הכן למחוט ביד הנוהגים לחתוך חתיכות דקות סמוך לאכילה חזון איש כותב שהרבה רישנים חולקים על היתר זה וצידד שלצורך מי שאינו יכול לאכול בלי זה אסור לחתוך אפילו סמוך לסעודה אבל לצורך מי שיכול לאכול גם בלי חיתוך יש להטיר סמוך לסעודה וגם התירים לא התירו לחתוך דק דק ולא לרסק לגמרי סעיף ז מחכין נבי ללפני הקלובים אפילו נסנבלים בין שיסו מסוכנס בין שיסו בר לא מוקצה זו דעס מחבר כבר ראינו בסחז כיוון שלא דחי ביין אבל למה סליירה ומסתפק שיתכן שבריאה שלה הייתה דעתו כלל בעוד יום שהיא תמות והיכין ממנה לכלבים יהיה אסור בטלטול לכולל ממישו מוקצה גם בביאור אגרו לא ברור לו עניין זה למיסה מובא כאן שבעכס יום טב פוסק המחבר שאם היא מתה ביום טב אז רק אם הייתה מסוכנת מערב יוםטנה מוקצה אז לרבי מבאר שהשולחן ערוך מחלק בין שבס ליומטב בשבס פוסקים כמו רב שימן שהוא לא סובר מוקצה לגבי יומטר פוסקים כרבי יהודה אבל למה ישית עשרו שאין לחלק בשבס לימיוטה בשניהם פוסקים כרב שימן אלא שמודה רב שמן שם הייתה הבריאה בעוד יומקצה לכן הניחירה בדבר בצורך יום ואני מלא שמותר לחתור בני נבילה הכושו איך ייתכן נבילה קשה אברלוך מביא מהגמורה בשר הפילים שאי אפשר לוהם לכלבים לאוכלו בלא חתיכה ואפילו אינה קשה לגמרי שראוי לאכילה על ידי דחק זה בכלל שבו הוכלך לבמותר כמו כן נבלה רכה אבל הכלבים קטנים שכל נבלה קשה עליהם אז מותר אביסר להם חתיך אלו דמתרח במה שהוא ראוי לא יתרחינן יין לסמן ש חוף אמות הלכות חוידק דק לפני אפס אפילו שעופות לא יכולים לאכול כי אם כשחתוך דק דק מכל מקום אסור מי שמשש תחינה אבל דווקא כשחותך להכיל אחר זמן כמו שדיברנו כל מה שדעתו להכיל פעם אחת מותר המשבור מציין שברלוך מבאר שזה עולה דווקא על בשר חי כשרפני חשיבותו אינו עומד לחיות אל כלבים כי אם לעופות ולהם זה לא ראוי כי אם בחיתוך דק דק הבשר נביא רובו עומד לאכילת כלבים ולהם אין צריך דק דק הולכים אחרי הרוב ולישיך תחינה גם כשחותר זאת לצורך העופות סעיף ס אין חוטחין שחס זה הירק של התבואה וחרובין אפילו חתיכות גדולות שהם בזה תחינה לפני הבהמה בן בהמה דקו בים במה גסו משום דבל חיתוך נחוז לאכילה כדובר בחרובים רכים אמנם בחרובים קשים שאינם רואים בלי חיתוך מותר כזה בכלל שבויוכלה אבל כל זה בחתיכות גדולות קצת אבל לחתוך לחתיכות דקות אסור מי שמחשש תחינה אם הוא מחתך לחילם לאחר הזמן ובניתחי ישראל מוסיף החופץ חיים שגם לומר לגוי לחתוך אסור משום שהוא כתויכן ולא הותר בכך אמיר לעקום.
לצפיה בתכנים נוספים: