הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לנשים בזמננו לענוד תכשיטים בשבת ברשות הרבים?- ש"ג ט"ו - ט"ז
[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמ שג סעיף תסוב בסמן ש א למדנו שמותר לצאת בקמ המומחה ובשאר הדברים שעושים לרפואה זה נחשב לחולה כתכשיט וכאחד מלבושיו אם הוא הולך זא בדרך מלבוש לאחוז ביד אסור אז בדומה לזה כותב המחבר כאן יצ אישה בשבת רבים בקשר שסים לרפוא קיתו ינור שיש לונור בזמנם זה הה בדוק רפואה זה כמו קמי המומחה וגם אין חשה שהיא תשלוף ותראה לחברתה זה לא דבר של נוי עוד מותרת לצאת ו במוך הכוש מהודק באוזנו זה עשוי לספוג את ההליכה של צעת האוזן אבל דווקא קשור ומהודק כי לא אם לא חוששים שמה זה ייפול ובוא להרים זאת ולטלטל דלד מסורבים גם כן מותרת לצאתו במוך ש מה שאם כן במוך עוד מעט תראה בזה אין חשש ומה שמלו ששו חונך וכך כותב בוס שבס שמוך ש בסנדל מספיק קשור לא צריך שיהיה מהודק מוסיף המחבר ו בסנדל מינו ה סתומים מכל צד אפילו אינו הקור שהוא מותר כי אין חשש שזה יפול אבל דווקא סתומים לפו כפטיש נעלי בית יש חשש בינו קשור שמה יפול והיא תבוא להרים זאת באמת נעלי בית סתם יש גם מחלוקת בסימן שא מצוין כאן אם מותר לצאת עם זה עוד מותרת צו במוך שינו דוסו הגוש שפל דםו ויצרנו אבל אם היא עושה זאת רק כדי להציל מינוף את בגדיה שלא נפו אסור לצאת כמו שלמדנו בסימן שא שכל דבר שעשוי להציל מינוף לא נחשב כמב של כסוי ולכן אסור לצאת בו יש כאן אריכות דברים בור מסופ שכבר דיברנו שם מוסיף המדו במוך אפילו אינו קוש דכ שהו מוס כזה עם דם לא חש כשזה יפול דיל מש כללי ניח זאת ברחוב אפילו יש לו ד יש לו ידית למוך יכולה לאחוז במסד בכל זאת מודר כי זה מאוס ליטול זאת עוד מותרת לצאת ו בפלפל ו בגרגר מלח ו בכל בוסם שתית תך פיו פילפל שמים לריח הפה ומלח לכולי השיניים התו סומטו כותב שפלפל שמועיל לריח הפה זה לא ה הפלפל שמצוי בינינו עוד מצויין כאן שנחלוק הכרוניים האם מותר להוליד ריח בגוף אדם בשבת בשיל אסייביץ כותב שאיין להביא ראיה מכאן שמותר מהפלפל כי לא נותנים את הפלפל ולד ריח חדש בפה אלא להעביר את הריח הרע אבל מוסיף המכון על שתי הדברים האחרונים ועל הבושם ובלבד של תנם לתחי לו בשבס אבזה יש שתי דרכים יש שאומרים משום רפואה כל רפואה אסורה משום גזירה שחיק הסימונים לכן רק אם זה מערב שבת בפי מותרת לצאת עם זה עוד עוד שיטה יש שהחשש הוא שנראה כאילו היא מערמת להוצי הא צריכה פילפל מקום אחר או מלח היא שמה את זה בפה מה שאם כן במוך אין שתי חששות האלו כי זה לא רפואה וזה לא שריק הסימונים זה מוח ח מילס שהיא צריכה זאת כי כולם יודעים שהיא שמה את המוך באוזנה סנדול בשביל הנוחות או בשביל לספוג את הצואה של האוזן אז אין כאן חשש של מערמת להוציא למסה מובא כאן שבסן שני חופ חס כתוב שמותר ללאוס מצ טיקי עם כוונתו להעביר את ריח הפה כזה לא רפואה מכורה כאן רואים שזה כן רפואה המובא כאן גרח ש שיינברג שפלפל מרפא את הסיבה ש מחמתה בערי החרה ללכן אסור מה שאם כ מצ טיקי זה רק מעביר את הריח נין גרגיר מלח אז גם יש כאן קושיה משמר שבסקי לחוס כ לכה זה מחל ברים הקופונים המשת בור מוסיף שדס קם האחרונים שהוא הדין שמותר לתת תבן לכתחילה בשבת המנהלים שלנו שסתומים מכל צד י כמו שדיברנו במוך אין חשש של הרומה אבל נכון להחמיר בזה אם לא בת הצורך כי יש מחמירים שבתון יש כן חשש הרומה מובא כאן שמאותו טעם מותר לתת רפידות או מדרסים לנעל כיוון שזה עשוי לכך אין חשש ר כמרים לאיצי מותר להכניסם בשבת מגס מושק מוסיף שמותר גם לצאת בשבת לרש סרבים בלשונות שעשויות פלסטיק בצון החולצה כי זה ניכר שזה המטרה שזה לזה ולא הרומה מוסיף המכב במלח ופלפל אמרנו רק אם זה מונר בפה מערב שבת ואם נופל בשבת לא ית אחזיר אז שוב יש כאן שתי דרכים דרך ראשונה כי זה נראה שהיא מערמת להוציא יש אומרים שעיקר הטעם כי זה דומה כאילו שהיא נותנת לכתחילה ויש לגזור מש שחיק סימונים אז יש קמינה למיסה כי בסימן ש חס מבואר שרטה שנפלה בשבת אז אם ה נפלה על הקרק אסור להחזירה כי זה בכלל גזר רפוא אם נפלה על כלי על שולחן על ספסל מותר להחזיר אז כמו כן כאן אם אתה לאסור להחזיר משום ניר כמרים אז בכל מקרה זה נפל מהפה אסור עלפי הדרך השנייה רק משום רפואה אז רק אם זה נפל על הקרקע אם זה נפל על כלי כ מותר להחזיר עוד מותרת לצאת מוסיף המחאה בו בבוט שוקיים שקושרים במשי סביב שקו אף על פי שן משיכה קשור בם ולא יחש ששתל שלו למעט למסב כותב משיכה מסיים משת ש ושרבים המשור מביא הראשונים שהלשון היא משיחה או רצועה ואז לו שרבי מתאים יותר ואפילו אם המשיחה הי דבר נוי זה לא בכלל גזר כשית שמה תשלובת הרה כזה צורך ללבוש כמו בתית של הבגד וגם ודאי לא תשלוף שמה יפלו בתי שוקיים ותהיה לא צנועה עוד מותרת ויוצא בעודו צמיד שמניחים בזרי ובשוק והוא שת דבו כל הבוסר ולא ישור בתק רפויה חוששים שמה היא תיפול והיא תבוא לטלטל אב יש מי שויס ושל זרוה אז משתבר מסביר שמדובר כאן שזה מודק על הבשר ולא על הכתונת מלמעלה ולכן אין חשש שהיא תשלוף את הרה כי לא תגלה את זרועה עוד שוקה אבל בשוקה זה מוסכם בזויה מכלו קסים כן חוששים שמ תגלה כדי להסיר ולהראות לחברתה מובא כאן חולה סכרת למשל שצריך ללכת עם זריקת אינסולין אז זה לא דומה למלח ופיל כ זה מרפה עכשיו זה רק אם יקרה לו משהו יצטרך להשתמש עם זה לכן כותב הגשה הז בו שמותר רק להציא בשינוי כגון בתוך המקב למקום ששות הר בגורו ולצורך מצ רק כמה שהוא חייב והוא מוסיף שלא יעמוד באמצע ליתו אז זה רק שבוס וגם אם ממד יכול להמשיך ללכת כי זה הקיר בשו ומותר סעיף תז אומר המכב בכל מה שכול לצ שלא סרו למשל מלבוש חגורה סודר מעיל יכולו להתיר בשו סור יכו להתיר את החגורה ולהחזיר אותה ולא חשים דמס שלו לא אוסרים ליה לפתח בשס ורבים שמה היא לא תעמוד במקום לתת היא ודאי תעמוד במקום ותלבש בחזרה הטוס מסבירים בכל הדברים שרגילים להסיר אותם באמצע הרחוב אסרו חזל לצאת מהבית אפילו שכעת היא זוכרת ששבת כי אם היא לא זוכרת ששבת היא לא זוכרת שאסור אבל יתכן שברשות סרבים היא תשכח ששבת לכן אמרו אל תצא עם זה אבל כאן הרי יתור לה לצאת כן הדרך לסיו אז מה נומה כש עומדת ברחוב נומר לה אל תפתחי את זה שמה תלכי אם זה דלדה מסרב מו נפשך אם היא זוכרת ששבת אז היא לא תשכח תוך רגע טלטל אם היא לא זוכרת אז מה ה תולת לומר לה אל אל תפתחי היא הרי לא זוכרת ששבת לכן בזה לא גזרו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה