הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להתבונן בשבת במוצגים שבחלון ראווה?- ש"ה כ"ג ש"ו א'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמש ה סעיף חף ג נקדים המשור מביא מסמן רמו סעיף ג אסור להזכיר או להשאיל בהמה לגוי שתהייה הבהמה אצלו בשבת אפילו אם הוא מתנה איתו מפורש שבשבת לא יעבוד איתה כי חוששים שהוא לא יעמוד בזה והוא לא יחשוש מכך שהוא יטבע אותו לבית משפט שהוא עבד איתה בשבת כ הוא חושב לעצמו מה הבעיה שלא שילמתי לו על שבת בשכירות אני אשלם לו לפי ערך על יום זה גם מה הבעייה שאלתי זה לא לשבת אני אעשה לטובה תמורת זה שהשתמשתי בשבת לכן אם הוא מסר זאת באופן שהוא יכול להשתמש בזה אז לא שמכים על זה שהגוי הבטיח שתנוח בשבת למעשה גם אסור לכתחילה לעשות זאת המנה כשתגיע שבת הוא יפקיר זאת כמו שמובא כאן כיוון שהבקר לא מפורסם מש מריס רתח מותר לעשות כן אם מפקיר את הבהמה בלב שלם פני שלו אישו אבל כאן נלמד מה קורה באופן שהוא לא מסר זאת למלוכה אלא לרה שהוא לא אמור לעשות במלוכה אומר המחבר מר למסור סוס אפרד חמור לר אינו יהודי ואף על פי שאן יהודי משתמש בהם בשבס אין בכך כלום כד סירוס ממנו הוא לא אמור לשלם ליהודי ואם ר משתמש בשבס אז מיכ ביודו אז כמו שהבר הלוחה מציין פשס השולחן רוך ומקורותיו של השולחן רוך משמע שאפילו אם היהודי יודע שהגוי משתמש בשבת אין בקח כלום כיון שהוא עושה זאת לא מדעתי והוא לא ממתין שכירות ממנו רק אם הוא רואה שמשתמש בשבת אז הוא מוכה בידו אבל למס המשת בור מסכים כדס האחרונים שבעצם לאו דווקא אם רואה או משתמש אם הוא יודע שמשתמש בזה בשבת אז אסור שסז במטו מה זה משנה אם הוא עושה את מ שלא מדעתו לכן אפילו שזה קשה בלא ש השולחן ערוך מפרש המשבר על פי החונים בעיניהם השולחן רוך רב שהכוונה היא ואף על פי שאינו יד משתמש כלומר שיתכן אולי הוא משתמש לא צריך לחשוש לכך זה הכוונה אין בכך כלום אני לא צריך לחשוש שהגוי עובד עם זה בשבת כיוון שזה לא נמסר לו לעבודה בשונה אם הזכרתי או השאלתי לו לתתי זה רק למראה אז ה מפחד להשתמש בזה בשבת שמה יענש על זה בדיני בית משפט לכן הוא לא צריך לחשוש שהוא משתמש בזה לכן באמת אם רואיו לאו דווקא אם רואיו אלא אם נודע לו שהגוי משתמש בו בשבת הוא צריך למחט בידו הגום מוסיף הרמו וכל שקן דוחו שרו צם חוץ לתחום הוא לא יעשה עם זה עבודה רק יצא איתם מחוץ לתחום העיר להשקות אותם לרעות ד תחום מן דרבון ואז אפילו אם הוא רואה שהוא מוצא חוץ לתחום הוא לא צריך למחוות בידו כי דווקא להוציא בידיים סור כמו שדיברנו בשעור הקודם אבל כל זה כש שהגוי מוציאה מעצמו אבל לצוותו בשבת להוציאה חוץ לתחום לרעות פרגון מסתפק האם מותר המשור כותב נוחי לאחמ למיס בס שים בוב כותב שמותר להכניס את באמתו לתוך התחום די נוכרי כימו אפסד יש לוקל וכך הוא מקל גם מס שצז לחורה צריך לומר שכאן זה לא מוקם מפס לכן הוא כותב נוכ לחנו מטעם זה אם הגויים מוליכים את השוורים מקום אחר למכור אסור למסור להם בשבת אפילו שכבר קצצו איתה כבר סיכמו את המקל מערב שבת כי זה כאילו שהוא אומר לו מפורש תוציא אותה מחוץ לתחום אבל למסור לו בערב שבת אפילו אם אני יודע ברור שהגוי הוציא אותה מחוץ לתחום לא רק מחוץ לתחום של 2 אמו אלא מחוץ לתחום של ג פרסות שז מיל ש שזה להרבה רישונים אוס מדרס גם מותר והמותח מסביר שגדר המיצ של סיס בהמתו שלא תעשה הבהמה מלוכה ולכן לא מצווה שביסס מאיסור תחומי זה לא מלוכה רק הוא עצמו אסור לו להוציא אז למישה הרמו מקל שמותר למסור בשבת לרוה אפילו שאני יודע שהוא הוציא אותם חוץ לתחום מביא המשבר שיש מחמירים בדבר לא למסור בשבת כשיש חשש שיוצא מחוץ תחום אבל הויל גים הר בדב ונעבור לסמן ש באיזה חפו מות לד בשבס ובו י סעיפים הנוב יש אומר אם תושי משב רגליך אס ב קושי סשב אנג לקדוש השוב כיבד דכו ממצ חפצו ודבר דוב אז וכיבד כ דיברנו תחילת שא שלו בשבס כלו בחול כאן נלמד מה שכתוב ממצוא חפצו צריך להימנע מלמצוא את חפצך בשבת אומר המחבר פוצ אסורים אסור להתעסק עם החפצים עם דברים שאסור לעשות בשבת אסור גם להתעסק סביב הדברים האלו אפילו בד ש שום מלוכ כגו דוגמאות שממה צך למו הוא מסתב בשדה לראות צריך לעשות שם איזה מלאכה שאסור לעשות בשבת או מתכנן את המלאכה שהוא יעשה מחר או לילך לפסח המדינה כדי שיאמר לו צס בלילה למרחץ שבשבת אסור להתרחץ אבל אומר המשת בור שהכלל הוא שדווקא אם ניכר הדבר למשל שהוא עומד ליד שדהו שהיא צריכה חרישה כעת או קצירה או ליד גינה שהיא צריכה כעת תלישת פירות או עשבים אז ניכר שוא עומד שם כדי לתכנן את המלאכות כמו כן כיוון שדרך המרחצאות היה בזמנם חוץ למדינה סמוך פתח המדינה אז ניכר שהוא מחשיך שממתין ללילה כדי להיכנס למרחץ אבל אם לא ניכר הדבר אפילו שהוא באמת כן זו המטרה שלו מסתב בשדה כדי לדעת מה לזרוע מה לנטוע אבל לא ניכר שזה מה שהוא חושב אז זה רק הרהור והרהור בסוקו מותר בשבת מובא כמרד וז שאסור לקרוא בספר כדי להגיעו כשאין רצו לקרוא רק להגיע ומחרתיים אבל הגשה הזא בך מבאר שזה דווקא שניכר שפור גו רה כדי להגיעו כי אם לא ניכר אז מותר ללכת בשבת לראות דירה בארץ ישראל שרוצה לקנותה מידי גוי כותב הגשה הזובור שמותר כר נראה לאלון בסעיף יא שאפילו את עצם הקנייה מותר ל בשבת משום מישהו רץ ישראל עוד דוגמה אומר המחבר וכן אם משיחין על התחום ליסקו פולים דהינו לקרב את עצמו בשבת עד סוף התחום ולהכשיר שם על מוצאי שבת שיהיה קרוב למקום הפועלים לזכור אות ה מוצאי שבת כי כל דבר שאסור לעשותו בשבת כגון כ שכירות פועלים אפילו שזרק איסור מדברי סף מרבון אסור להכשיר בשבילו מה קורה אם התחום שלו למשל נגמר בסוף העיר כוא עשה יר תחום ל הצד השני אז מותר לו להחשיך במקום שזה לא התחום של כל בנייר כך מוב מגרשה זוך עוד מובא משמו שאם עבר והחשיך נראה שלא צריך להמתין מוצאי שבת ש בד שיסו לפני שיצא מהתחום לסוס מלאכתו למס הוא נשאר בציו כי מרן משמה שצריך להמתין הגו עוד דוגמה דין דוסו ל למצו סוס אספינו אוקור צ וגם בזה אומר המשת בורו שברור שהכוונה דווקא אם ניכר הדבר שמתכוון לצרכיו או שמחשיך אבו זה בסוף התחום אבל אם לא ניכר רק הולך לטייל מותר אפילו שבדעתו בטיול זה למצוא סוס מובה כמה הגורס מויש שאם הוא הולך בדרך אחרת שניכר שלא מטיילים כאן באופן רגיל אז זה אסור כמו כן לעמוד מול חלון רבה של חנות כדי לקנות חפץ אחרי שבת דס הגשה זו בו שאם הוא לא מתבונן במחירים מותר כיוון שאין עיקר שמסתכל כדי לקנות להסתכל נ בלבד מותר כמו כן להיכנס לתחנת אוטובוס סמוך לצאת השבת כדי לנסוע מצאי שבת באוטובוס אז אסור אבל אם יורד גשם אז מותר כין שמחמת הגשם רגילים אנשים לעמוד שם אף כשאין כתם נסוע אם כן אין יקר עמידתו שם שבכת ליסוע במוצאי שבת עכשיו מוסיף המחר ביסוד גדול כל דבר שיש אפשרות אפילו רחוקה לעשות זאת בשבת מותר להחשיך או לדבר על זה אפילו ש כרגע לא נראה שיהיה אפשרות לעשות ת בשבת מה הדוגמה אבל מחשיך על התחום להובי בהמ טוי אפילו שכרגע ה בהמה מחוץ לתחום ואסור לו להביעה בידיים בשבת כמו שדיברנו בסימן הקודם זה לא נקרא מכשיר בשבי דוב רוסו כ הגמורה מסבירה אם היו בורגנים סות סוכות שומרים סמוכות זה לזה בתוך ש ואב תפוחים אחד ועוד אחד ועוד אחד העיר הייתה נמשכת עד שם וה מותר להביא אותה כי כל זה שייך לעיר כיון שיש את הקודי בורגון מותר להחשיך אפילו שהם בוגנים כח שוח אסורה רק בשביל דבר שאי אפשר למצוא תקנה לאיסור החזן אש מסביר אין כאן הקר מכשב מלוכ כיוון שייתכן שמחר הוא ילך כבר יהיו בורגנים או מחיצות למיס בסמן שז הוא כותב שהטעם שמותר להחשיך כיוון שמותר לומר לחברו להביאם אחרי שבת את הפירות שמחוץ התחום מותר גם להחשיך עבורם אבל למסה שם מבואר למה מותר לו לומר לחברו להביאם אחרי שבת הרי אסור לדבר דבר שאסור לעשות בשבת ודע בדוב כיוון שמה בורגו ומחיצות היה יכול להביא ם בשבת מוסיף המחבר אבל ויש אומרים באמת זה מוסכם על כולם הקר דרך המחבר אם הוא לא מוצא זאת בשם אצל הרבה פוס רק אצ פזק אחד הוא כותב י שומרים שאמנה בא יכו ל ברגליים שוו לכן אינו רש להחשיך כי מה תאמר אם יהיו מחיצות אני אוכל להביא אפילו פירות משם פירות כן אבל בהמה מוקצה דיר ש להובי ס בחיים ש מוקצים אז נמצא שהוא משיך וא דבר שאין שום אפשרות לעשות בדרך הר לכן על זה אסור להחשיך עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה