האם מותר להשתמש בשבת בבעלי חיים מאולפים?- ש"ה י"ח - י"ט

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להשתמש בשבת בבעלי חיים מאולפים?- ש"ה י"ח - י"ט

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סימן ש ה סעיף יחס כאן נלמד גזרה שגזרו חזל לא לרכוב על בהמה למה שמ יחתוך זמורה נף מעץ מחובר כדי להנהיג אותה ואז הוא חיה משום טולה שולד קוצר ולא יפלו גרונו ולכן אסרו בכל אופן כל שימוש בבעל חי מובע כאן נידון גדול בפוז ג זמנינו נרה רכיבה על אופניים הבש רב פולים בדור הקודם הוא כותב שמקום שיש בו עירוב מותר ואיין לגזור שיבוא לתקנם כי אין חשש כזה מקום שאין בו עירוב מותר רק למי שהרבים צריכים לו או שהולך דבר מיץ גדו לו הב שוט יסקי לבדי כותב ששמע מגיד הימס שאחר זמן הרב פונים חזר בו כיוון שמצוי שמתקלקל הגלגל וישלחו שיבוא לתקנו וכר גם כתב בשוט של אסיי יש כמה סיבות לאסו ועוד סרים כאן פשוט מרשק טוען ש האיסור מ שמצא מרשו לרוס חנ חונו מ שמשבר את אקנו הכף החיים כותב שבקלות יכול לצאת מהם מחוץ לעיר בלי מסים לב יצא מחוץ לתחום הוא כותב שהמנהג בארץ ישראל ארץ עצבי שלא רוכבים עליהם לא בשבת ולא ביום טב אפילו מקום שיש בעירוב באור לציון כותב שאפילו שמעיקר הדי מותר לרכב עליהם זה בגדר דובר המותר שאחרים נהגו ביסר שהין התורה של הטיר בפניהם אבל אופניים של שלוש גלגלים שמיועדות רק לקטנים וכן סקטים לא נ גו בם איסור ומותר לכב עליהם וקר גם כותב בשמ שוסו כותב שמקום שנהגו בהם איסור אין להקל וור הגר שרבור שלפי המנהג שלא רבים על אופניים אז אסור לטלטל אותם מי שצריך לישע מקום שאין בו עירו בצורך פיקוח נפש אז כותב הגשה ז בו שעדיף שישא ב אופניים אשר שרכב על גבי בהמה כיוון שברכב על בהמה יש סור בכל תנועה שעושה בכל רגע אז נעבור בר מחב אין רכים בשבת על גבי בהמה וניטים או כי כל ש שבעל חי קללו בכלל רכיב וסרו ואפילו באופן שאין חשש שיחתוך זמירו ל משל במדבר שאין שם עצים או במקרה ש משפשף את תינוק בגב הבהמה כדי לשעשע אותו בכל מקרה עשור כל שימוש עשור כי לא יפלו רבונו במסעו בסמ שים ביז מבואר שמותר לקנח את היד בזנב בהמה תוס שבס כותב שזה לא מחובר אבל ברוכה כותב שלכאורה מדובר גם כשמחובר כי אסרו רק בגופם ולא בשערם ואפילו שזה דומה לשמחה בכל קוי כוי לא עשרו קינוח רגילות לקנח כמו שמסביר הגשה זו בוך מובא כנד נידון האם מותר לומר לבלי חיים שעשו מלאכה בשבת כגון כלב מאולף שלוחץ ברגלו על מתג החשמל הדליק את ההו לכבותו כ שבעליו רומז לו לעשות כך אז באר צבי כותב שהדבר אסור מצד שביסס בהמ טוי ואין להתיר זאת משום גרומה כי כל מלכס בלחיים נחשבת מלוך על גבי הבלים וגם אין לומר שנחשב הדבר כ שהוא עושה זאת להנאתו ולא עבור בעליו כי ודאי ש רוצה למלות את רצון בעליו עכר גם כותב בשוט ור לציון שהוא מדמה זאת למיר לנוכרי לכן הוא כותב שבערב שבת מותר לסמן לכלב שעשה מלאכה בשבת אבל הגשה זו ב צידד שכלב שימנו אותו שאם יראה גניב ידליק הטאו מותר למדו בשבת לעשות כן כיוון שהלחיצה למתג היא רק גרומה בלבד וגם אם לא נתיר כך יש לחו שם להעמיד הבלם את עצמו כשיר שם המונו ליקח ודבר על פיקוח נפש ועוד שכיוון שהכלב עושה את המעשה מדעתו מרצונו אין זה נחשב חיסור בשיטה כלפי הביים אפילו שהם לימדו אותו עיבר שהולך ברחוב מכלב נחיה אז הגשה זרך שאפילו שבכול בדרך כלל כלב הוא מוקצה א כיוון שהוא עומד מיוחד לשימוש כזה שצריכים לטלו מסתבר שהוא לא מוקצה משיף מוסיף המחבר ואפילו בצידו של הבהמה אסור להשתמש אבל ציד דודים כגו דובו שחוד שמונח על צידו והוא משתמש בו ם הותר כזה ציד דודים המשבר כותב ש דווקא שהוא סומך את עצמו ד אותו דבר הם משתמש על גב אותו דבר שמונח על צידה אז ריזה כמשתמש על צידה ממש כמו שנראה ללו לגבי עיקרון ואם או לא להו אם הוא עלה על הבהמה בשבת הבס שבו כתוב יש גזירה דומה לא לעלות על גבי עץ ושם כתוב שאם עלה במזיד אז כנסו אותו שישאר על העץ עד מוצאי שבת אבל כאן אפילו במזיד הוא עלה ירד משום צער בלחיים לא רצו לכנוס אותו ומטעם זה מטעם צער בלחיים פרקין מסו שולו אפילו שמשו ו מוקצה אבל לא רצו להקל מטעם צר בלחיים לסלק את המוקצה בידיים כיוון שאפשר לסלקו שלא בידיים ונראה בהמשך מה עושים במקרה שאי אפשר כיצד אוסה מכניס רוש תסמסו ו מסל קצנל מל כך הוא לא מטלטל בידיים את המוקצה הגו כיוון שאמרנו שאסור לרכב על בהמה אז ווסו לישב על קרון שמחובר לבהמה שאינו יהודי מנהיגו בשבס אפילו שהגוי מוליך את הבהמה משום שמשתמש בבה גם שיחזרו אז קודם כל מודגש שהגוי מנהיג כי אם הישראל בעצמו מנהיג יש בכלל איסרו משום מחמ אפילו שהגוי מנהיג אסור למסה יש כאן קושי מה זה משום שמשתמש בבמ גם שחזרו אז לוח כותב שבאמת במקור הדברים בטויס לא כתוב גם זה טעם אחד אבל הוא מסביר את לשון הרמו שכך כוונת הרמו כי אפילו לאלה שאומרים שאין כאן שחז כיוון שהגוי מנהיגו עשו משום שמשתמש בבמת כלא פ כמו שדיברנו בתחילת הסעיף ועוד גם יש באמת כן חשש שיחור זמורה מסביר המשור כמו שדיברנו ליל זה לא נקרא צידי צדדין מפני שהעגלה מחוברת בצידי הבהמה כיוון שמשתמש על גבי העגלה אז דינו כמו על ציד ב מממש כמו שדיברנו לאיל וגם להשתמש על דף היוצא חוץ לעגלה מאחוריה גם כן אסור זה לא ציד צדדים כי הכל נחשב ככלי אחד גדול סעיף יטס סעיף זה עוסק בעניין ביטל כלי מיכוש התירו זאת משום צר בלחיים בדק מחוי העניין הזה מפוזר בכמה מקומות באיך השבס כבר הזכרנו לאל נראות גם לאלון אסור לגרום לכלי שיהיה מוקצה או שיהיה לא מוכן לשימוש בשבת אבל במו קמצר בלחם התירו זאת ולכן אומר המכב בימו שנוף לו לאמס המים אז אם המים לא הרוקים יכול להשאיר אותה שם מצאי שבת ולהביא לה שם אוכל שתייה יכול לפרנס אותה ממקומה אז לא מתיירים לו ביתלי מכונו אבל אם המים עמוקים ומפני כך אינו יוכ לפרנס במקומו אז להוציא אותה בידיים אסור כי כל בלחיים זה מוקצה אבל הוא יכול לבד כלי מכונו אז זה ברור שיכול להניח שר כלים תחתיה כדי שתוכל לעלות על הכלים ומשם לעלות החוצה ואז הבית מכון רק זמני ודאי שיש לה כל אלא לר בוסק מחבר מקררים קסטוס נוסן תחתו אפילו שהם לא ו משתמש בזה גם אחרי שתעלה מהם מפני לחות המים שספק בהם בכל זאת התירו מוצר בלחיים אף על פי שמב כיצר בלחיים שהוא איסור דרס התר הזירה על מצוה פריקס מלגב במה דוכה איית מכו רק מד רבון אבל עלות בידיים אומר המוגן אברום אפילו כשאין אפשרות אחרת אזה לא דוכים איסו מוק שמצר בלחיים כי אין דמות גזר חום זה לזה אב יש פוסקים שמקילים גם לעלות אותה בידיים עם אפשרות ל דקרים קסטוס כיצר בלחיים דוחה מוקצה אם יש כאן גוי שיכול לעלות אותה אז ודאי שאפשר לבקש לגוי וזה עדיף יותר מה שיניח יהודי קרים וקסס אשר הכל תחתיה למחו דין ק בש ביום טב ן לאלון כחג ס למעסה מובא כאן שבסין שייס כותב המשת בורו שלעשות שר מלאכה שורה תרבו קצר בלחיים אסור אפילו אם כן תמות הבהמה החזון אש כותב שמשום צר בלחיים וחשש אפסד יש לעכב ולסמוך עלל המתירים לטלטל מוקצה או לעבור על שר איסור דרבון אם הוא לא יכול להמתין עד הלילה ובוז תבר מבאר שהכוונה שדווקא אם יש גם הפסד וגם צר בלחיים אפשר להקל דברי משתבר שהביא בסוף את דברי רבי שהקל בסומו קצ רקר בחיים בלבד משמע שאפילו בק הפסד גם מקדים גשה זבו כותב שאסור להוציא דגים קטנים מהאקווריום כדי שכלו את המדגים הגדולים כ הדגים זה מוקצה וכיוון שנצר נגרה מחמתו אז אין כאן עתר וכך היא דרכם של הדגים שהגדולים אוכלים את הקטנים אז יתכן שלא נחשב צר בלחיים ואז לכול העלמה אסור לטלטל מוקצה מח מתקן עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: