האם מותר להשתמש בבריח הנכנס לנקב שברצפה?- שי"ג א' - ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להשתמש בבריח הנכנס לנקב שברצפה?- שי"ג א' - ב'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש יג אמצע סעיף א בדברי הרמד בשיעור הקודם שיש שלוש דרגות בדבר שנראה כבוינה הדרגה הראשונה הכי קלה זה פקק החלון וזה מספיק מחשובה הדרגה השנייה זה קונה שנועלים בו אז זה לא צריך לקשור בדלת אבל זה כן דומה יותר לבניין יותר מפקק החלון לכן צריך שיתקננו לקח כך אז למדנו מחליקס ראשונים לפי רעה שהיא צריך לתקנו לאיזשהו תשמיש למשל לאפור בו זיתים או לפצוע באגוזים לפי רבינו תם מספיק שיתקנו ויעשה בו מעשה לצורך נעילה דלת אומר הרמו אגו ומיקר על ידי כך כלי שמלכתו להתר ומטלט אל תלכ שנזבר לסמן שחסיב דלדינו אם הוא תקנו לנעילה דלת מלאכת הנעילה מותרת בשבת אז מותר לטלטלו את הקנה הזה לכל מטרה שהיא כמו שהדבר שח סעיף ד כלי שמנחת להת מותלתלטול אפלו שלא יוצר גוף מקומו כגון מחבו לצל שלא יתקלקל אומנם אם זה כנ שמוסקים בו זיתים אז נכון שמותר לנעול בו כי זה שימוש לצורך גופו אבל לצורך הכלי עצמו אסור לטלטלו כי זה כלי שמלאכתו לאיסרא כיוון שעיקרו עשוי לכך הולכים אחרי רוב תשמישו אפילו שגם נוהעלים בו אז יהיה אסור לטלטלו לצרכים אחרים אז למה לנעילה אין הבדל אבל אם הוא רוצה לטלטלו חמו לצל אז יהיה הבדל אם הוא תקנו לנעילה שלפי רבנו תם זה מספיק לבין שיתסרה שצריך לתקנו לאזשהו שימוש אם זה שימוש שאסור לעשותו בשבת אז כלי שנחת לי שמותר רק לצר גוף מקוים לטלטלו כעת נעבור לדרגה השלישית החמורה ביותר וכאן נראה כמה הבדלים ונגר שהוא יוס שנניבו בתוויח ונויסה באסקופו למטה נכנס בחור למטה באסקופה במפטן הדלת ודו אתפי לבניין הוא נראה נגרים ויתדות שנועצים בכותל שיש בזה משום בן לא ישג באוכן לא מספיק שיתקנו לכלי ונעלים בו אלא אם כן יהי כושור מקייצ יהיה קושור אז כאן יש הבדל אם יש בריש גלוסטרה שהוא אובח מהרושים ור לכתשב לקטוש בו תבלינים וכדומה שדו מלכלים אז זה לא נראה כל כך כבניין כי כולם רואים שלפי שעה משימו שם כי זה הרי ראוי לכלי סג מספיק אפילו אם כושו בחבל דק שנרסניטלב דין שם רוצה לטלטלו על ידי החבל החברה מיד יקרה ואפילו אם אין קוש בדלת עצמו אלא בבריח הדלת או במזוזה שאחורי הדלת אפילו שלא כל כך ניכר של נעלה גם מספיק ואפילו אם החבל אורוכרבנו יותר כלל באוויר אלוקולו אמון באוררץ מותר העיקר שזה קשור אבל משמע שצריך שיהיה קשור וכך פוסק הטז שהקשירה היא לעובה וכך מצד הגרו הביו כותב של הצורך יש לסמוך על המקילים שברגע שיש לזה גלוסטר כיוון שהוא כלי אז מותר גם בלי קשיר כלל כמו שלמדנו לגבי כונש שנעלים בו דלת אומר המשתברורו אם הנגע מחובר לדלת ומושכים אותו ותוכבים בחור מותר לכולם גם בלי קשרה ממשיך המחבבים ואם אם ברויש גלוסטרה אזדן על הנגר תורס כללי צריך שיהיה יותר קר שעומד רק לנה כדי שלא יני רבוינה אז תלוי אם הוא קושור בדלס עצמו אז רואים שזה המטרה שלו סאגי אפילו בחבל דק שאין רולי נוטל בוי אפילו כולם הנח באורז כי זה חבל ארוך ואם אינו קושו בדלס אלא בבריח של הדלס צריך שהקשר אומיץ שיראו לינוטלבוי אבל אם הקשר חלש החבר חלש מטלטל זה פול אפילו אם הנגע תלוי באוויר והוא לא נגר בארץ אסור אברגע שהוא קשור בקשר אמיץ אפילו חיים צריך שיהיה תולי באוויר ואפילו כולו אימון ארח באורץ גם מותר שאינוסו אלא כש שומתמניך בקרן זוביס אז הסיום קשה כי הרי אמרנו שאם זה קשור רק בבריח צריך שיהיה יהיה קשר אמיץ ואם זה קשר לא אמיץ אז אסור ולא רק ששום טו מניח בקרנזוביס אלא זה עולה עליל שאם זה קשור בדלת עצמה אז מספיק שאפילו קשור בחבל דק וכל האיסור זה רק אם הוא לא קשור כלל וכששומתו מקום אחור שנועל שם הדלת מניחו בקרן זווית אז זה לא נראה כמוכן לנעול וזה כבו הנה ואסור ונעבור לסייב ביז כתוב בגימורה שניקמז אסור מה הכוונה כל נגר שאמרנו אפילו אם יש ברויש גלוסטרה והוא קשור מהר גבוה וכש במפון אינו באורץ אבל אם נפחס הסקופו ב שכשמכניס הנגור נוקבת תחתו באורץ ביניה בו בכל זאת מדייק רביס יוסף מעריף שאם עשה לו ידית זה כמו גלוסטר דליל שקודשים בו פסמים אך לאיל מדובר שהגלוסטר הייתה בו ממילא אבל כמה מדובר שהוא באמת הוא עשה את זה בידיים כדי שישמש כידית לזה אז מורח שכלי ולא נראה כבו הנה כי אין דרך שקח כלי בבנייה לבתלו שם וכיוון שעשה בו מעשה לעשות כלי מותר אפילו לא קשור וכמו שנראה עוד מעט לא צריך שיהיה דווקא כגלוסטרה מספיק שיש טבעת שבאו חזים משעת הפתיחה זה כמו בסיעד אבל הגרו כותב שדעס רשי וטור לא מצינו יותר בנקמז דהיינו באופן שנבחתה עסקו פה אפילו אם יש לזה ידית אז מביא המשתבור המתעז שברוב הבתים עושים נקבים בחומה בקיר אצל הדלת מכאן ומכאן ותוכבים בריח שהולך מקצה לזה וזה מונע פתיחת הדלת ולא אומרים שזה כבוא הנה לכאורה מה לי אם זה נכנס בחור בקרקע או בכור בחומה אז אומר הטז שתי דברים קודם כל באמת גם בכור בקרקע אם התחילה עשה חלל בקרקע מקום שהנגר יהיה ראשו שם והוא לא מוסיף נקב בארץ כל פעם שהוא סוגר אין איסור ולכן גם בזה שנעשה מתחילה לקח נקבים בחומה אין איסור ועוד נראה כיוון שעושים טבעת של ברזל באמצע בריח ובאו חזים בשעה פתיחה ונעילה מושכים את הבריח זה שהיא כאילו שעשה לו ידית שאז מותר אף לבינו אינו קשור אפילו בנפחתה יזכו פה אפילו לדע סגרו שמחמיר ליל בעשה לו בטיע לדעת רש"י והתור אומר המשתבור יש להקל כי יש כאן צירוף של הטעם הראשון שיש כאן חלל שכבר מוכן מובן כמיכות שוני שמות שמונה בשני נקבים שבכותלי ארון הקודש שמיועיד למנוע מספרי התורה ליפול מותר לוציאו ולהכניסו אפילו אם מעדקים אותו בתוך הנקבים אבל יש נידון שיש כן כן מחלוקת מות שיש בו קפיץ שאסור לתלוט עליו גליל נייר בשירותים אז אז הגרשה הזו ברוך שמותר להכניסות ולוציו בשני הנקבים בקוטש מידים לכך כדעס חוצוני אבל הגיר של יאשיבוס כי הוא אומר הבריח אינו אסור להיות קבוע על בשעת הנעילה אבל המוות קבוע בבניין תמיד מוציאים אותו רק כדי להכניס נייר ומיד להחזיר אותו זה אסור לעשות בשבת אבל אם המט לא מודג בנקבים אלא מונח על גבי מתלים כמו שמצוי מתקנים לתליעת מגבות וזה גם רבי שי מתיר כיוון שאין המוות מחובר או מודק לבניין הוא לא חלק מהבניין והם בשרתו בהכזרתו משום מיס סו בו הנה בשבת עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: