הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להכין 'טחינה' בשבת?- שכ"א ט"ו - ט"ז
בסיעתא דשמיא סימן ש ח סעיף תזבוב בסעיף זה נלמד לגבי חרדל שכבר לשו אותו מערב שבת ורוצים להוסיף לו מים או נוזלים אחרים אפשר לדמות לזה שאלה אקטואלית אדם מכין תחינה מערב שבת הוא רוצה לדלל אותה ולערב זאת בשבת עם עוד משקים אומר המחבר חרדול שלא שם ערב שעבס למוכו יוכו לערבו במים או ביין הן ביד אין בכלי אומר המשתברו אפילו לא התערב המים בחרדל קודם השבת רק לאש את החרדל רק עם תמצית לחוט הטבעית של החרדל בכל זאת מותר כת בשבת להוסיף במשקה על ידי נתינת המשקה לא נחשבת לישה לדעה זו עד שיגבל אנחנו בינתיים בדעס הרמבם מסיטוי שפוסקים שנסין השמיים אינן לישה ולגבי הלישה אומר המחב לך דבש ולאף לערובוי בכך צריך לתקן בכויח אלא מערבוי מעט מעט דהיינו המחבה מתיר בין ביד בין בכלי כיוון שדרך הגיבול בחרדל וכ משכלים ושום שנראה לאלון זה על ידי טריפה דינו שהוא מערב בכוח אז כאן שהוא מערב בנחת וזה הכוונה מעט מעט זה ההיתר אז קודם כל אם מתייבש החרדר לגמרי מובא כמשר ציון לעלון שאסור להוסיף בו מים בשבת כיוון שאז חלקי הבלילה נחשבים כנפרדים זה מזה וכשמכניס את המים הרו מחברם שאין כבדבר שעדיין לך שאין המשקה מחבר את החלקים אלא מועיל להפרידם שמועיל להפרידם עוד יותר וכך כתב הקצס השולחון שאם החדל יבש באופן שאינו רע לטיבול אסור להוסי בו מים לגבי השינוי הזה של יראו בנחת ולא בכוח משמ בחזוני שמואל רק לגבי תערובת שמעורבים בה פירות מרוסקים אבל תערובת של פירות מרוסקים שמעורבים בפירות פת אין מועיל בה שינוי של עירוב בנחת וכן אין מועיל בה שינוי של עירוב באצבע שנראה ללון ואין בהתר אלא אם הם כן מרבתה שסי וירב שנראה ללון סעיף תז דין דומה שכליים זה מין מאכל שדוחון הוריסק אותם ערב שבת למוכון לא יסין בהם יין וחוימץ ולא יתרוף דהיינו לא לערב בכוח אלא מערב בנחת דוגמה שלישית וכן שום שדוכו ערב שבס למוכו נויסן ונוס נוסח ברמבא אומר משתברו דיסן לתוויך פול וגריסין כך בדרך כלל מכניסים את השום לטבל פול וגריסין ולא יתרוף אלו מערב לשון הרמבם שום שריזקו לא שדחו ואחר כך כתוב ולא אישחויק אז אומר המשתפורו למה לא לשחוק או כמחוסר עדיין דיכהז אסור להמשיך את התחינה שלו או שהוא עוסר את השחיקן לתערוב את הגריסים שאותם אסור לשחוק בשבת אם הפול והגריסים חמים יש כאן עוד עניין של בישול השום זה המשתבור שהולח לסימן שיטחס כעת מביא הרמו דעה חולקת וזה עולה גם על שום ושכליים של סעיף זה וגם על חרדל של סעיף קודם הגוב ויש אומרים דלא יערב בכף אלא ביד אסור לערב בכף בכלי אלא ביד כי גם בגיבול לא מספיק השינוי שהוא לא עושה טריפה בכוח אומר המשתברו או שינענע את הכלי עצמו ודווקא אומר המשתבור שמכניס את המשקה בשבת שכך מדובר בר בסעיפינו בסעיף הקודם אבל אם הוא הכניס את המשקה מערב שבת והוא רק בא לערב בשבת מותר לערב בכף מעט מעט גם לדעה זו שהביאה רמו ובגדר שינוי זה שלערב ביד יש כאן מחלוקת גדולה החזון איש כותב שאין זה שינוי בתוצאה של הגיבול אלא שמאכל שמרבים אותו ביד נחשב כמאכל חמורים כך לשון הגמרא ולכן הוא אומר חומרה שאם הוא לובש כפפה על היד משעת העירוב אין העירוב ביד נחשב כשינוי הרי זה כי גיבול בכלי כי זה לא מאכל חמורים כמו כן השינוי של עירוב באצבע שנזכר ברמו לעלון כותב החזון איש כשינוי של אירוב ביד וטעמם שווה כי זה מאכל חמורים ואדרך קצס השולחון כותב שם הדרך ביום חולרב ביד השינוי הוא שעושה זאת באצבע האגו מוישב מחסי צחוק הם נוקטים לא כחזון איש שהשינוי הוא במור מערב ולכן הם אומרים לאו דווקא ביד אלוהי הדין בסכין דהיינו בעיקר שיעשה שינוי מהדרך שבה רגיל לעשות ביום חול וכעת מביא המחבר שיטס יש אומרים הזכרנו בהקדמה שיש מחלוקס הראשונים אז עד כת הלכנו בשיטס הרמב"ם וסיעטוי שהם פוסקים כרבי יסבי יהודה שלישה זה רק הגיבול אבל כאן נראה דז בלטרו בזה סיעתו שהם פוסקים כרבי ומה שכעת מביא המחבר עולה גם על שכליים ושום וחרדל וגם מה שראינו לאל בסיב ד קמח קלי הם אומרים שנתינת המשקה גופה זהו בכלל גיבול ולכן דווקא אם הוא הכניס משקה בעוד יום ואז זה כבר נחשב כמגובל מותר לגבל בשבת וגם להוסיף עוד משקה ולערב רק ש צריך עדיין לעשות את השינויים בכלי השינוי שראינו שגבל מעט מעט ובאילו הדברים שלמדנו בשיעור העכשוי שלא יתרוב בכוח או לדעסרמו לערב רק ביד זו השיטה שכעתי המחר ביבי ויש שמרים דודשורל הערב משקה בחרדל דווקא שנתנו את המשקה מבעוד יום רק את העירוב הוא עושה בשבת אבל בשבס אוסלוסס משקה בחרדל או בשום הקטושי משום לוש אבל אומר המשתברור אם הוא כבר הכניס קצת משקה מערב שבת מותר להוסי בשבת לכוללמה המחבר התיר אף לשולש בלי משקיעה רק עם הלכות הטבעית לפי היש אומרים שהוא מביא כעת אז רק אם הוא כבר הכניס קצת משקמר שבת מותר להוסיף הרב ניסים קרדיץ מוכיח מכך שגדר מלכס לישה אינו ירוב המאכל המפורר עם המשקים שאם כן מדוע מותר לערב בחדל משקים נוספים בשבת הרי נעשת בהם לישה בשבת לפי שיטה זו צם מהכנסה זו לישה אלא על כורכך שגדר מלכס לישה הוא לקבץ ולדבק את חלקי המאכל על ידי המשקים אבל המלאכה נעשת רק במאכל ולכן מותר להוסיף משקים למאכל שכבר נילוש מערב שבת המזיר המשתבר דווקא אם הוא הכניס קצת משקה מערב שבת אבל אם הוא רק הכניס כמה טיפות ודאי שלא נחשב כמגובל על ידי זה ומה השיעור כותב הקצס השולחון שהוא בכדי שיבלה כל גיבלה חדל את כל המשקים ולא ישארו גרגרי חדל יבשים כי אם ישארו מהם יבשים ילש את הגרגרים מיבשים בשבת מורסן יבש בידיים רטובות נראה בסימ ש חובוב זה גבלך ליד יותר מכילים בזה אבל כותב המשתברורו כל זה מדובר בבלילה אבה הבלילה רכה שאפשר להראות אותה מכלי לכלי לא שאר בזה לישה אבל צריך שיעשה השינוי שמבואר שנראה בעזרת השם בהמשך השאי בשיעור הבא שיכניס קודם את האור וחקח המשקה וכך הוכיחו האחרוינים מלושנמו כמו שנראה בעזרת השם את תחילת השיעור הבא ובכל זה אומר המשתבו בשמגן אברום אין הבדל אם הוא מכין לאותה סעודה או לסעודה אחרת אמנם מובא כאן שהגשה הזוהר ברוך ציד שעיסה שרגלים להכינה סמוך לאכילה בלבד כגון מאכל שעושים לתינוק דיסה שאם ניכר שעשייתה לצורך אכילה מיידית יתכן שמותר לגבלה סמוך לאכילה כי גם בלישה אין היתר שאף שבלישה אין התר של דרך אכילה כמלכס תויכן כן אבל יתכן שאין זו לישה אסורה מהתויראה כי לאישה זה רק זו שנעשת לאפות או להתקיים לאורך זמן כמו שעושים בסלטים שהזכרנו מה שבלישה הזו שנעשת רק לתיקון המאכל אז יתכן שזה מותר המעידור בחודשוני כותב שאסור לעשות דיסה בשבת ורק אם הבלילה רכה עם הרבה משקה הוא משנה את הסדר מותר לדעס החזון איש דעס המשתבות צריך גם לשנות בעירוב לעשות שסי ועירב אבל אסור לנהר את הבקבוק עם הדיסה כר גם כותב שבת ליבי לעשות דיסה רק עם שני שינויים אם עושים אבקת חלה בלבד לא דייסה אז כבר הזכרנו כאן גם או לציון שלא צריך לעשות שום שינוי כי זה נמס במים ונעשה כמשקה גמור אין כאן דבר שמתגבל ונילוש כמו שמותר לעשות קפה ושוקו רק הוא כותב שמכל מקום טוב שלא ישפוך בתחילה מעט מים אלא ישפוך הרבה בבת אחת שעל ידי כך אפילו נאמר שיש באבקה משמלוש על ידי ריבוי המים הכל נעשה דליל ואין בזה לישה כלל המשך הסעי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה