הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להכין בשבת סלט תפוחי אדמה עם מיונז?- שכ"א ט"ז - י"ח
בסיעתא דשמיא סימן שכאמצע סעיף תז בדברי הרמו למדנו מחלייקס האם מותר לערב משקה בשבת בחרדל שכליים ושום או שהיתר הוא דווקא אם הוא הכניס משקאים בעוד יום מוסיף הרמו אגו ואם נויסן הויכל תחילה ואחר כך חוים מצו היין הוא עושה שינוי בסדר כי בדרך כלל מכניסים קודם את החומץ ולתוכו מכניסים את האוכל ומערבוי באצבוי זה גם שינוי בעירוב שורה דשינוי כמוי בשסיס דליל ודברי הרמור מאוד מוקשים כמו שתמו אחרונים כי משמ שהוא בא להתיר את אותה בלילה שעשג בה מחבר וזה לא מובן איך מתיר בשינוי של שינוי הסדר שזה הותר רק בלילה רכה ומדובר כאן בלילה קשה לכן הכתוב רוב האחרונים וכך נוקט המשתבוק מי שהזכרנו בסוף הקודם שמה שמה שהרמו מסיים כמו בשיסה הוא מרמז לנו שבאמת ההיתר שהוא כותב כאן זה רק בבלי לא רקו כמו שם בשיסה ורק אז מותר בשינוי זה מסיים הרמנהגים להתיר על ידי שינוי היינו בחרדל בשום וועדי משאר מיני טיבול כשעושים אותם דק דק מערבים אותם ביחד וגדר דק דק מובא כאן שהוא שכשלאחר העירוב אין כל חתיכה ניכרת בפני עצמה אומר הרמו אמרנו שהשינוי הוא שהוא נותן את האוכל לכלי ועליו שופך את החומץ והיין ומרוק שדרס קר בכל אז משבס להפך החומץ תחילה ואחר כך האוכל ולכן אם שכח לשפור חומס בערב שבת לתוך אחרין צריך שיעשה בשבת בלי להרכה ונותן את החומץ אחר כך אחר כך אחרין שלא כדרך שאנחנו עושים בחול ועוד שינוי כמו שם שיחוז בכלי עצמו ונענע אותו בירק שנקרא סלטנו חסה אין לדגדג בכל זה כיוון שאין חותכים אותו דק דק אז זה לא נדבק ונילוש אז לא בכלל לוש המחותכים צנום וקישויים שקוראים וגרקז מנפפונים דג דג ושופחים חומץ או שאר דבר לך לתוכן מערבים אותם ביחד אפילו שלא נעשה לאיסה בער השביסשבוס כיוון שנדבקות החתיכות זו לזו נחשב הדבר קדישה צריך להיזהר לא לערב בכף בכוח או ינענע בכלי עצמו וטוב להחמיר גם כן שיתן החומץ ואחר כך המאכל ובשר הציון הוא מוסי שלכאורה מדובר כאן בבלי לאהובו ובלילה אנחנו מחמירים כי בנישית הסייש אומרים שנתינת המשקה עצמו אסורה כותב אתה שבצנון שאי אפשר לעשותו מערב שבת כ הוא התקלקל סומכים על הדעה הראשונה שלא אומרים שנתינת המשקה זה הוא גיבולו ולכן מקילים בזה כשחל פסח בשבת ושכח עם בעוד יום להכניס את המשקה לתוך החרוסת אז לפי לפי השיטה הראשונה מותר להכניס את המשקה בשבת בליל שבת ליל הסדר ולא יתרוב בכוח אלא באצבע לדעס יש גם זה אסור אלא אם יעשה זאת בדילה רכה כמו כן סלט גזר שעשו מחתיכות קטנות כותב רמניסים קרליץ שאין להרב את החתיכות עם מיץ לימון אלא אם כן ישנה את סדר הנתינה יערב בשטי וערב לגבי סלט תפוחי אדמה או סלט ירקות שמערבים בזה מיונז אז אם החתיכות הם קטנות יש בזה משום לישה צריך לעשות שינוי אבל אם החתיכות גדולות שכל אחת ניכרת לעצמה אין בזה בלי שמותר להכניס בהם מיונז כמו כן מותר לרב חתיכות פרי גדולות בשמנת כיוון שהחתיכות לא נדבקות מה שנתבקות בדי שמיחות השמנת אין חשש לגבי מאכל מביצים בצל אי מצבל שאוכלים מרפה בשבת בבוקר אז המניסים כרגל ככותב שצריך לשנות ולהכניס את השמן לכלי ובתוכו להכניס ביצים ובצל וגם לטרוף באופן של שטי ועירב ושבט הליבי כותב שמספיק שינוי מועד שלא יתרפו היטבע בשוד מכלסיצרו כותב להקל בזה שכיוון שאי אפשר להרב את הבצל עם הביצה והשם מערב שבת כי יש לה חוש משום סכנת בצל ביצה כלופים יש להקל על פי הטעז שדבר שהתקלקל תעמוק שיעשה מערב שבת מותר לעשותו גם בשבת ואפילו שדע הסטה צריך כל פעם לעשות שינוי לא לערב בכוח נהגו להקל גם בזה על פי דברי הטיל לדוד שעירוב מעט מעט מועיל גם בלאי שינוי והוא מצד שלצורך אותה סעודה נחשב כמעט מעט המחסיץ סקמוסי שמכל מקום נכון לחלק חלק לבני הבית הבצלים הביצים וכל אחד ישים את השמן בעצמו זה ודאי נחשב מעט מעט ולדקדק לא לערב בכוח לעשות שינוי רב שמון אורבוך נתן טעם למינג גוילום לעשות מאכל זה בלי שינוי שכיוון שאין רוצים אלא לערב את הבצל והביצה עם השמן מקפידים שלא יעשה לגוף לגוש אחד ממש זה לא נחשב כבלי לאבה ואפילו שמכמה פוסקים משמע שלא סוברים כך למשל מה שראינו מקודם המשתבר לגבי צנון מלפפון עם חומץ הבצור שבצ בצל כבר מבושלת והבצל והשמן רק תבלין וגם אם יעשו מערב שבת זה יתקלקל ורגילים לעשותו רק סמוך לאכילה אז ייתכן שנחשב כגיבול על יד על יד שהוא כדרך אכילה ולא כדרך לישה משום כך אין להרער על המנהג להכין מאכל זה בשבת בפרט שהיה דבר נהוג אצל הרבה מגדוי להתווייר וירה אמנם בבית החזוני שהיה נהוג להכין מחל זה בערב שבת מביא המשתבור הכתוב בגימורה אסור לטרוף להקציף ביצים בקערה מפני מריס או עין שנראה כמי שרוצה לשלם בגדרה עצם עירוב החלמון והחלבון אין בזה משום לי שם מבאר בחודשוני כיוון שיש לשניהם אותו שם ושניהם נוזלים לסנחמו בחלבון ראינו אלי בסיותש צריך לחמום עכשיו מה קורה עם בישול אם היו תרופות מערב שבת אז להכניסם בבושט זה חמיצה שכבר רותח בכלי שני לגוון זאת אפשר דשקל החזון איש כן מחמיר כביצים זה קל להבי בישלו להכניסם בכלי שני גם שתבור מחמיר שם הבוש מחומץ הרבה אז העלו לבשל גם בקיישיני אז יש להחמירו ונעבור לסעיף יזן זה כבר לא עניין של אישה אומר המחב מוותלססס ינמלין הכנת מאכל שהוא יהיה יין ישן דבש ופלפלים דהיינו לערב אותם ולאכול אותם כמו שהם מפני שהו לשתייה אבל לטרוף אותם יפה ולסננה שזה תוח יותר ואומלות גדולה ותיקון גדול זה עוסר המשתברור אבל אומר המחבר ואנו נויסין אלונטיס שהוא יין יושון או מים צלולים ושמן הפרסמו שהוא לרפואה אנשים בריאים לא שותים זאת וכל דבר שמשום רפואה אסרו חז"ל לעשות גזירה משום שחימונים ולכן גם היה עשוי מערב שבת אסור לשתותו כותב המאריל אסור להכניס קידה לתוך חומץ לעשות טיבול וכן לערב ביצים קשים מפטרוזיליה בחומץ וזה דומה להילמי מי מלח שראנו בסיב בייז המוגן אברום מקל בזה וגם המאריל אם הוא עושה מעט מותר כמו שלמדנו בסע לגבי מלח סעיף יחס אין שורחיס לא בפין ולא בצדרך לשפו שותים זאת לוקר דלי בכובד הלב רפואה אסור אבלץפ זה דרך אכילה אושורת מול מותר צריך לתקן לשת בשבס כי זה מאכל של קצת בריאים לא ניכר ש לרפואה אם זה במקום זה אין מנהג בריים כלל לשתות זאת מהשמרבם שאסור לשלוט בשבת מוסיף מחרב ואם שוסמנו ים חמישי וי שישי וצורך לישס גם בשבס מוטר אפילו לשרותו שכך הוא דרך אפוסל אשתו סוי שלו שיום אם צריך לתקן זה אחר זה איל כוח מותר לשרויסו בצונן במים צוננים ולתן מחמה בשמש כדי שיתחמם מפני שהוא סקונה אם לא ישתמ ביום השלישי ואם אין שמש מותר גם לבשל זאת על גבי האש מפני הסכונה וכך תהיה לו רפואה שלמה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה