הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להחזיר מלפפון חמוץ לקופסת השימורים בשבת?- שכ"א ג' - ד'
[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש חופא סעיף ג כמו שדיברנו בשיעור הקודם אסור לקבוש כבשים בשבת אומר המחבר אוס למלויח חטיר אוסנון אפילו במשהו מלח ארבע אוי חומש ביחד מפני שנראה כקוייבש כבושים והקויבש אוסו מפני שהוא כמבשל אפילו שוודאי שאין בזה חיוב דיריסה כי זה לא טולדוס האש אבל אסור מדרב בונון טעם זה הוא מהרמב"ם רש"י כותב שעל ידי המלך מתקשים וזה מתקן וזה דומה למעבד שמעבד אורות וטשבס מתקשה שבסעייב ביז למדנו המחבא מביא טעמו של רש"י וכאן הוא כותב את טעמו של הרמב"ם וכותב כפס השולחון שהאם מותר לפזר סוכר על פירות שהדרך לקובשם בסוכר יהיה תלוי בטעמים אלו לדעס הרמבם יהיה אסור לפי רש"י שזה כמו איבוד אז יש לטלות נידון זה מחליקסרחוינים אם אפשר להכשיר בשר על דפיזור סוכה במקום מלך כותב המשתבור לא דווקא צנון כמו שהרמב"ם כותב צנון וכיוצב לא הדין כל דבר שצריך מליכה כגון בצלים ושומים ואפילו שאין דרך לרבוש שום כדי לאכלו בפני עצמו בערב ניסים שכיוון שכובשים אותו עם ירקות כדי לתת בהם טעם נראית מניחתו ככפישה ואסורה והוגרקס חיים דהיינו מלפפונים חיים להחזיר מלפונים שנרבשו כל צורקם בלי כבישתם מוב מובה כאן שמותר כיוון שאין כבישה אחר כבישה כמו כן דג מלוח מותר להכניס אותו לחומץ כיוון שהוא כבר כבוש אין כבישה אח כבישה ולהכניס לחומץ אין איסור שאין דרך לרבוש דג בלוח בחומץ דבר מבושל כל צורכו כותב הקצס השולחון שאסור לכופשו בשבת שכשם שיש בישול אח רפיה כך יש כביש אחישל כי זה פעולה שונה וכך משמע בשולחן ערוך בסיבוב כותב המשתב שמ פרי בגודים דבר שאין דרכו לכבוש מותר מותר למלח אותו גם הרבה ביחד. מובא כאן ירקות שאין דרך לקובשם כשהם חתוכים רק שהם שלמים כגון הגבניות הנפונים רק שהם חתוכים מותר למלח אותם כך כותב הגרשה הזרבוך וכר דעס הגרי של ישיב שמותר למולחם מעט כדי לתת בהם תם כמו כן ירקות של הדרך לקובשם כשהם כבר בשלים דעס הקרי של ישי שמותר למולחם באופן זה אך רק מעט כדי ליתם בהם טם רב ניסים כותב שיתכן שאסור סלט ירקות שמורבים בו ירקות שדרכם בכבישם ירקות שאין דרכם בכבישה דס רבליסים שאסור אלא אם כן הוא יכניס קודם כל שמן כותב המחבר מה כן אל מטבל כלחס לבדו לא קמה ביחד והואיך לו תקף לאו דווקא תקף ממש אלא שעה מועטת שיזיע קצת לא הרבה כיוון שכל חתיכה מונחת לבדה אין בזה משום כוב כיבש כבושים וגם לא נראה כמעבד אבל כשמולחם ביחד אפילו דעתו לאוכלם תיקף ולא לשותם במלחם עד שיצא יראו אותם מזעה כדרכם גם כן אסור דברי מאכל קטנים שאין נהוג לאוכלם אחד אחד כמו פולים ועדשים כותב הקצס השולחון שיכול למלוח יחד קולות של המולח יותר ממה שנהוג לאכול בבת אחת מי ששכח במלאך התיכות צנון ונזכר לפני שנגמרה פולת האיבוד והכבישה כותב הקצס השולחון שלכאורה צריך מיד להכניס שמן כדי לבטל את כוח המלח ואם הוא נזכר רק אחרי שכבר נגמר נגמר העיבוד מותר לאכול זאת בשבת כי מי שעבר בשוויג ג עליסוד רבונם בשבת בזה התירו מיסשבס כמו שמוב בסימן שיחס כותב המשתברורו להשות אותם במלחם עד שיעזו כדרכם אפילו אם הולך או מטבל חתיכת צנון אחת אסור מעיקר הדין המוגן אברו מביא שהמנהג הוא לא למלח בכלל אלא מטבל כל אחד במלח ומיד אוכל מבי מנהגנו שחותכים בשמץ נון דק דק ומכניסים אותו בקערה הם הולכים אותו ואחר כך שופכים עליו חומץ ואוכלים אותו לכאורה זה דומה להרבה דחתיכות שאסרו מדינה אפילו אם הוא אוכל מיד ואין התאר על הדרך טיבול כל אחת בפני עצמה אז ליישם מנהג העולם הוא כותב כיוון שהם מניחים אותו כלל להזיע אלא שופכים שם מיד אחר כך חומץ מינים אחרים זה לא דומה לאיבוד כל שם שופכים שם שמן תקף שהשם מחליש כוח המלח ומה ההתר שלישפור חומץ כי זה גם מבטל מחליש את כוח המלח ואפילו שחומץ עצמו גם אסור משום כבישה רבניסים הוא מכניס רק מעט חומץ אז אין דרך כביש שבכך מלח אפילו מעט אסור אז למיסה יש כאן קושי קליה נסיעת מי מלח למדנו בשיעור הקודם בשם הרמבם שאסור לעשות כן אפילו שהופך את תוכם שמם מיד אחר מכן אז איך קהל משתבור מקל התשבס כותב שבחתיכות צנון שהדרך לשפוך עליהם שמן אחר מליכתם וכולם יודעים שיעשה כך אז לא נראה כמעבד אבל כסשור כותב שלכתחילה צריך לתת לכתחילה את השמן שמה ישכח לתת אותו תקף אחרי המליכה המסים קרא רץ כותב שכל ההתר כאן זה רק לימוד זכוס אבל לכתחילה צריך להכניס את השמן לפני המליכי וכל ההיתר זה אלא כשדעתו לאוכלו מיד אבל אם דעתו להניחו כותב הקצס השולחון שאסור כמו שמבר לים מליכת ביצה בסעיף ה אפתב שמשתבור המקל שם אז לכאורה גם כאן אפשר להקל אבל אם הוא חותך את הצנון דק דק אז בכל מקרה משום מסוטויכן נראה לאלון שצריך לעשות זאת סמוך לסעודה כותב המשתבור שבקצת מקומות מולכים חסה בפני עצמה, הם אותה כך מסננים המים שיוצאים ממנה אחר כך הוא מערב זאת עם שמן זית וחומץ זה ודאי אסור זה דומה יותר לאיבוד כיוון שהוא ממתין עד שיקבל המלח היטב עוד נקודה למדנו שהמחב מביא כאן טעם הרמבם שזה שני רק מבשל ולפי טעם זה אז גם אפשר ללמוד שאסור לשפוך יין ושאר משקים לכלי שיש בו חומץ כדי שגם זה יהיה חומץ כותב הטס כי זה דומה לכל כיבש כבושים כו מתכוון שאותו מעט ששופך יהיה נרבש ויעשה חומץ זה דומה למבשל ביד אהרון כותב שעשו משומר זקוב דדכול אבל אם המטרה שהוא מכניס יין וכדומה לחומץ להחליש כוח החומץ פשוט שמותר לכולל עלמה כמו כן להכניס מלפפון חי בתוך מלפונים כבושים שגם הוא התחמץ ודאי שאסור לכול עלמה מסיים המחבר אבל ביצים מותה למוכיחון כי אין דרך לעשות מהם כבשים וגם אין המלח מועיל להם כל כך סעיף ד יש מישה כוסף שאפילו שאמרנו שאסור למלח כמה ביחד שמו לידבו אלקמו חתיכו סנון אחס לאחס לבדו אבל זהר שלו יגו אחד בשני שאז קמה ביחד ולהניחו יחד לפונוב כדי לאכלו מיד זו החזו כי זה לא נראה כבש כבושים באופן זה ולהניח כדי שיהיה מוכן לפניו לא שיגו זה בזה ולא ישה אותם זמן ארוך אפילו באותה סעודה עצמה כגום בתחילת הסעודה עד סוף הסעודה כדי שיזיעו הרבה שזה דומה לאיבוד אבל אם שתן שעה מועטת מזין קצת אין בכך כלום כל זה לדעס השולחן ערוך מעיקר הדין הכמו שהזכרנו בשיעור הקודם המנהג שלא לעשות כלל במלח אלא מטבל ואוכל מיד עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה