האם מותר להחזיר דלת למקומה בשבת?- שי"ג ג' - ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להחזיר דלת למקומה בשבת?- שי"ג ג' - ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יג סעיף ג כאן למד לגבי סגירה פתיחת דלת בשבת אז זה ברור שדלת רגילה שהיא מסתובבת על צירה אז ודאי שאין שום בעיה של בואינה וסויסה בשבת כך זה עשוי אבל בסעיפים שלפנינו נראה באופן שזה לא ברור לעין קל שזה דלת וזה ייתכן שנראה כמו סתימת הקיר ואז הבעיה של בואינה אז נראה כאן את כל הפרטים אומר המחבר רחובו שכחי רבטים בזמנם היה כזה מקום אחורי הבית רחבה שאין נכנס יוצות עם מוסו דלס לפיסחו או שטווי לבו מחצלס של קנים וחיים פרצו שגודרו בקויצים שכאין דלס פרצה בדרך כלל לא פותחים את הגדר שהוא גדר הוא סטם זו בחבילות של קוצים כאין דלת לפעמים הוא פותח אותה ורוצה כעת לנועלה אז כיוון שהן נכנסים יוצאים בתדיר א כיוון שזה לא מקום שזה כניסה ויציאה אז כשהוא סותם זה נראה כמו סיף על הבניין ולכן צריך שיהיה ניכר שזו דלת אז איך ניכר שזו דלת אם יש לו ציר לדלת הזו או אפילו אין להם את אוציר אלא שהו לאמציר דהיינו שניכר שהיה להם ציר נועלים בהם אפילו הם נגרורים באורץ רק שכושרום ותלום לנל בהם ולחושי כבנ שניק בהם שהדלסקים שולציר הוא קשר ותלה זאת בעוד יום כדי לנעול בהם ולכן לכן אפילו שכשהם פתוחים הם נגררות בארץ ורק שהוא נהל אותם מגביעם וזוקפן עלסקופל המפטע שהוא קצת יותר גבוה מכל מקום כיוון שהם קשורות ומחוברות שם בעוד יום ויש להם הקר ציר זה לא נראה כבנב בשבס הגו בכל שקנים יש להם ציר עדיין או בבית שלו יחזיר הציר למקום כדר שסבע לכמוסטוף קיטה שאסור להחזיר את הציר למקומו באכור הכותל אהבול אומר המחברים מן לא המציר ולא הו לא המציר או שהיה וכבר לא ניכר שהיה להם אינו בו אלא אם כן היו גבוהים מן האורץ כשזה קשור ותלוי בעוד יום שבאופן שאף שהוא פותח את הדל זה לא נגרר בארץ ואפילו שזה גבוה מארץ כמלא נימה כמלא שערה אב שוב אינו נראה כבונה בנעילה זו אפילו אם אין להם יקרציר הועיל שאף שם פתוחים מחוברים וקבועים שם היטב וזה לא נגרר בארץ זה הכל בפתח שלא משתמשים בו את הדיר ופסח רוס לכניסה ויציא את דירבוי אפילו לא היה לציר מילו וניגר באורת שפותחה כיוון שמשתמשים בתדיר כולם יודעים שזה לדלת עשויה לנירה כבנה לכן מותר לנעול אפילו שזה נגר ולדציר המשמל המחבר של כלפוני וצריך להיות קשור למקום המלושמו נראה בסעיף הבא משמע שבאופן שזה עשו לי כניסה ויציאת אדיר אפילו זה לא קשור כלל מספיק שיש איס קופה מלמטה להתיר לפתוח ולבת מסיים המשתבר ויש להוקל בוזים סעיף ד כאן נראה דלת גרועה אפילו אם הוא עומד הפתח שעשויה לכניסה ביציאת אדיר עדיין יש בזה בעיה אומר המחבר דל סוסי מלוח איכוד בזמנם דלת הייתה עשויה מכמה קרשים מחוברים אם זה רק ב עץ אחד לוח אחד אז זה נראה כאילו שהוא בא לסתום כאן ולהמשיך את הקיר הדלתות שלנו מובא כאן אין בעיה כיוון שבדרך כלל גם דלתות רגילות עשיות מלוח אחד אז אין חיסרון בזה שזה עשוי מלוח אחד אוי שאין להם מסקופתחתינו אין לזה מבטען וכשפה התחילים שמתימוסיקרימויסו אינו יעניבו אפילו יש לו ציון כיוון שאין לה תיקוני דלת כשאר דלתות זה כסתימה בעלמה שהוא סותם את המקום בקיר ונראה כבנה אז המחבא מחמיר גם כשיש רק אחד משתי הבעיות או שזה עשוי מלוח אחד או שאין איזקופה אבל דעס הרמבם שהאיסור הוא דווקא בטרט לראוסה שזה דלת מלוח אחד וגם בין לאקופה האם זה רק אחד מהשניים מותר? בצדדים האחרונים שאם זה פתח שעשו לכניסה ביציאת אדיר יש לסמוך על שיטס הרמב"ם החזון איש מוסיף אפילו שאין הדלת קשורה בכלל אפשר להקל בדבר לים מחצלת של קנים ראינו בסעיף הקודם שמועיל בקרציר למה כאן זה לא מועיל כותב התז שועיל ודל זו עשויה מלוח אחד ודרך לבנות קטלים מלוחות אלו נראית הנעילה בה כסתימת חושב הבניין מה שאין כן מחצלת של קני מועיל ואין דרך לקובה בכותלי הבניין אז אין תליתה נראית כסתימת חור שבבניין אבל כותב חבר'ה חזון שכל ה נידון כאן זה דווקא אם הוא מכניס את הדלתוך חלל הפתח האם הוא מניחה כנגד חלל הפתח אין זה נראה כבונה וגם בדלת כזו מותר לעשות כן והמחבר כותב וכשפה אתכם שומתמויסו ואקרימוסו אז מהשמע שמדובר באינה קשורה אבל אם היא קשורה ותלויה אפילו שהיא נגררת בארץ שפותחה מותר אפילו שאין לה תיקוני דלתות קרוי זה עשוי מלוח אחד ואין לזה סקופה למה באמת כי כן מדובר בפתח שעשו לכניסה ויצי אדיר אז ברגע שזה קשור מותר בכל מקרה הגו מוסיף הרמבדלסעשסו מקרושים הרבה שורה אף על פי ששומתמויס שפה איתך אם יש לו יזכו פה ואפילו שאינה קשורה כלל כמו שדיברנו בסוף הסעיף הקודם אפילו שבסעיף ג' אמרנו בדלת שרחובו שגם אם סתום מעשויה כשאר הדלתות בכל זאת מחמירים שיהיה קשוב ותלוויים בעוד יום כה מדובר בפתח שעשו לכנסה ויציאת אדיר וזה לא צריך בכלל לקשור והוא הדין במוקש שנעלים בקרוש מרבה ויש חקיקו למעלה ולמטו יש מעין מסילה למעלה ולמטה כשמכניס בם הקרושים אז החקיקה למטה נחשבת כיס קופה שדינום כדלס אויל ואינון לוחות בכל הדלס אפילו שהקרשים לא מחוברים זה לזה אז לכאורה כל קרש בפני עצמו זה לוח אחד ועוד לוח אחד ועוד לוח אחד אז נכון שיש כאן איסקופה משלחקה אבל לפי המחבה צריך שיהיו שני תנאים גם סקופה וגם שלא יהיה עשוי מלוח אחד בכל זאת כיוון שיש כאן כמה קרשים שנכנסים לתוך מסילה זה לא נחשב כלוח אחד ולמיס מצד משבו שכבר כתבנו ליל שאחורני מצדדים להקל גם בלוח אחד כמעט שיש לו איס קופה ועשו לכניסה יציאת אדיר אז מקילים כדס הרמבם אז בכל מקרה לא צריך להגיע לזה שזה לא נחשב כלוח אחד עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: