האם יתכן איסור 'אוהל' בכיסוי כלי?- שט"ו י"ב - י"ג

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם יתכן איסור 'אוהל' בכיסוי כלי?- שט"ו י"ב - י"ג

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש תזבוב סעיף יבז בסעיף י למדנו דעס הרמבם כך פוסק השולחן ערוך שאסור לטלות פרוכת אלא אם כן יש עלי חוטים בערב שבס במיסה שם ראינו שמוגן אברום כותב שלו דווקא גם אם אין חוטין מותר כי זה רק מחיצס הקופונים גם אם יש חוטין שמותר בכל מקרה לטלוט אז כאן מביא המחבר עוד מילוש הרמב"ם שעדיין צריך להיזהר בעוד עניין אומר המחבר הנוט פרוכס בשבת וכיוצב בו צורך לזור של אויל בשור שנוטה כלומר בשעה שעוסק בתליתה הדרך שמתקפלת מעט מרוכבה ואם זה הכפל יהיה ברוחב של טפח אז הוא עושה כאן גג של טפח למיס אשר הציון טמע שהוא לא מתכוון לכך צריך לומר בדויחק של פסיק רש החזון השתמע כיוון שהוא אוחז את האוהל בידו אין בכך משום כמו שדיברנו בתחילת הסימן וגם אוהל בלי מחיצות שלא נסו להצל אין איסור הלכה מאוד מחודשת לפיכוך אם אי פורח גדולו תולנו סו שניים אבלודסו שניים יכולים להיזהר שלא יתקפל מה שאין כן אחד סיים השתבור מטעם זה יש נמנעים קצת שלא לטלות הפרוכת בשבת וכאן יש ההלכה הנוספת שהיא קשה להבנה הברלוכה כבר מעריך הוא פותח שלבושוד מתקשה בזה על בושסות כותב ביור יין זה צריך יון נאמר מה שכתוב במשתברור אומר המחב ממויסוק שיש לו גג אומר המשתבר היינו ירייה פרוסה מלמעלה על איזה דבר מעל מיטה או מעל קרקע וכדומה ונעשה את כין טלית כפולה שלמדנו בסעיף י ומדובר שקרוך עלח המשיחיים בעוד יום ודומה לפרוכת שהזכר בתחילת הסעיף שצריך לדעת הרמבם שצריך שיהיה קרור חותם בעוד יום ולכן המחבא כותב שיש לו גג דהיינו שיש לקופונים גג רוחב טפח כל שקלים יותר גדול כי אם אין גג רוחב טפח המותר לפורסע לכוללמה אם קרוך על החוות המשיכה אבל שיש לג אסור לפרוס עם את הגג אז איטחינויסו ואפילו אסורו שיהיה אפשר שלתיג בה מעט מלורץ ותוס אלרי דהיינו שלא נאמר כשהקהילה רחבה אז כל אחד יקשור רק זווית הקילה על הקטלים נמצא נשאר אמצע הקילה המונח על הקרקע ואין שם אוהל קומש מנון שאין שם אוהל עליה קומש מנון שכן חוששים שכי אי אפשר שלא תגבא מעט מעל הארץ ויהיה כאן אוהל הרי אז אמרנו לא מובן בדיוק המציאות אבל זה מה שכתוב כאן ונעבור לסעיף יג כאן נלמד הלכה של כיסוי כלי גימור כתוב שקובה דהיינו גיגית גדולה אסור לכסותה בשבת אבל נחלקו הראשון בטעם האיסור אז המשתברו יביא עוד מעט הרשבו והרייבוד הם למדים שזה לא קשור בכלל לעניין אויל אלא איסור הוא משום שנראה כמשמר שהולך לסנן את היין שמונח בה אבל המחבר פוסק כדעס הרבה ברישונים שהאיסור הוא משום אויל כשהוא מכסה את החבית הוא עושה גג למחיצות של החבית אבל למיס יש כאן קושי כמו שכבר דיברנו כמה פעמים כשהוא לא מתכוון לעשות באמת אוהל לאצל מהשמש וכדומה אלא מה יש כאן צורת אוהל אז אם הוא לא עושה את המחיצות בשבת או שהוא עושה אותם באופ באופן הפוך אז מותר המשתמבור מביא כמה ראשונים שמוכיחים זאת מכך שמותר להחזיר גדרה על גבי קירה בשבת הקירה הזה הרי יש חור למעלה מחזירים גדרה באופן שעל פי כלול חזור מותר שמבואר בסימ רנג ולא חוששים משום אוהל למה כיוון שהמחיצות כבר עשוות מבעוד יום באוהל כזה שאין כוונתו לאוהל אלא שממילה נעשה האיסור דווקא אם הוא עושה מחיצות גם כן ולמעשה הגרשה זו בוכך מתקשה שבשאר הציון ליל משמע שלסתור גג עשו גם כשהמחיצות נעשו מערב שבת אז איך מותר להוריד את הסיר מהקירה אז אומר שיש לומר בדוחה כשלא מתכוון בסרת הגדרה לסתור את האוהל המשתברו מדבר רק באופן שהוא רוצה לסתור ורות שיתכן שעשרה גדרה מכירה זה כגמר השימוש בהמנם בדבישות אבניזה מוכיח מכאן שגם אין איסור לסתור גג אם הוא לא סותר את המחיצות הקופונים אז מה הפשט כאן אז לפי הראשונים שלמדים כדס מחבר שהיסו משמועל הם מסבירים שכיוון שזה כבר גדול עקו ברחבה יותר מדי אז נעשה כהל אפילו הוא עושה רק את הגג אז אומר המחבד ששואיתכם על פי החוביס לחסיס לא ישתחנו בשבת על פני כולוי מישהו מועל להניח קצס ממנו מגולה אז זה לא נראה כהל ולמיסה לפי מה שאמרנו אז חבית מדברת גם בחבית רחבה מאוד הרבה כמה זה רחבה הרבה אז החזון איש כותב לא נודע לנו משתבור לאל מבואר של קולפונים רוחב של סתם מיטה אינו בכלל רחב הרבה מידר בשם החזון איש מובא שחשש שמה הכיסוי בית הכיסא נחשב רחב הרבה ועוד מובא שכיסוי פחשפ רגיל הוא לא בכלל רחב הרבה עכשיו כך החזון איש מסביר מה הוא טעם האיסור מה זה משנה אם זה רחב הרבה או לא אז מסביר כך האיסור כשהוא לא עושה אוהל לשם אוהל זה רק אם הוא עושה מחיצות וגג אז שזה צער המחיצות עשויות הוא עושה רק גג כשזה רחב אין שום קשר במחיצה אחת כנגדה כי זה מאוד רחב אז כשהוא עושה את הגג מלמעלה על ידי הגג הם נעשות המחיצות כחטיבה אחת ומיועדות לשימוש אחד לכן יש איסור כי כאילו עושה מחיצות וגג בשבת אז לכן הוא כותב שכל האיסור הוא מצד זה דווקא אם הוא משתמש באוויר שטחתיו אם הוא לא משתמש באוויר שטחתיו אז אין כאן עניין שלעשות חטיבה אחת אז מותר סתירת כיסור רחב כותב שחנו חורף שגם עשו כמו סתירת אוהל מביאה משתבו במוגן אברום הוא הדין בתיבה רחבה שיש עליה כיסוי אם אינו קבוע בצירים אסור להניח עליה בשבת אם הוא קבוע בציר ודאי שמותר לפתוח ולסגור אבל תיבה שאינה רחבה כל כך מותר לכסותה ואין בזה משמחש שואל הועיל והמחיצות כבר עשויות ומה שמגנברום שאיסור כיסוי כלי רחב רבן נוהג בכיסוי שמיוחד לכלי ודלא כדברי תז שמהכיסוי מיוחד לכלי מותר הוסיף פעם משתברורו אם הוא מטלטל את ההתיבה ממקום למקום לפני שהוא מכסה אותה עשו בכל גבנה כי בזה שהוא מזיז אז הוא כאילו כעת עושה את המחיצה ואת הכיסוי במחיצות וכיסוי אסור גם באופן שזה לא רחב אבל החזון איש חולה כמו שדיברנו ליל שמותר לטלטל את התיבה עם מחיצותיה שאין זה נחשב כעמדת מחיצות כי הכל כבר מוכן זה רק להזיז מקום למקום רק אם הוא עושה מבנה של מחיצות זה מה שעשו לכן כותב החיודום שאם אמרנו כשמזיזים מקום למקום אסור גם אם זה לא רחב לכן כשעושים סעודות גדולות כותב החיודום לפעמים לוקחים חביות ושיים על החבית פלטה של שולחן אז הוא מכסה את החבית והוא מזיז אותם בכל מקום הוא עושה גם מחיצות לכן צריך להיזהר שפוך צד החבית הפתוח לצד הקרקע על צד הסתום יניח השולחן הגרשה הזוברך כותב שעצם הפיכת החבית אין בזה מישור מיסור אויל כיוון שאי אפשר להשתמש פיתחת החבית אין להם כן מרימה מהקרקע אין זה חרה עשייה טועל ביאור יותר שנראה הוא כותב שכיוון שהוא לא משנה את עצם החבית הוא רק הופך אותה מצד לצד אז זה כמו הפיכת מט כיסה ושולחן שמותרת למיסה גם בזה החזון איש כותב שלא צריך להיזהר בדבר כיוון שטלטול מחיצות שמתוקנות במקומם מקום למקום אינו נחשב כמה דתן ועוד לפי מה שביארנו למחזון איש כיוון שאין כוונתו להעביר שבחבית זה רק מחזיק את השולחן שמעל מותר לעשות אפילו כשיש כאן ארבע מחיצות או מובק המגשה עזור בו שמכסה תחבית מכל צדיה וכוונתו להסתירה מאנשים מותר כמען שלא מתכוון לעשות תועל כיסוי שיש לו בית אחיזהדס בו שלכל אדום מותר לכסות בו כמו שמבואע בסמן שנחס מותר לכסות בור ודוס עוד כותב החיות מביא משתברורו טישקסל זה מגירת שולחן שנשמטה מהשולחן אם יש טפח בעומק חלל המגירה אסור להחזיר רק עושה אוהיל יש כאן את השולחן שהוא גג ויש את המגירה שהם מחיצות המשתברו מביא בהשר הציון שהקיצולחן ערוך מקשה כי זה בכלל מלמעלה למטה שדיברנו שבשינוי מותר שלא מתכוון לו אל כאן זה בשינוי יש כאן גג והוא מכניס את המחיצות מתחת אומר המשתבור אפשר דחיודם סביר אליי שדווקא שבדרך שינוי כאן זה לא שינוי כי קר דרך להכניס את המגירה אבל החזון איש כותב טמיעה יותר גדולה כרי הוא עושה רק מחיצות בלי גג הגג כבר עשוי מערב שבת מותר להאמין מחיצת הרי כשהינה מטרת גם כשמעמידה תחת גג כשם שמותר להעמיד דופן רביעית של סוכה תחת הסרק רק את השלישית אסור להעמיד כי זה מכשיר את הסוכה אלא למיס החזון איש כותב שיש לה דון לאסור זה משום בואינה כיוון שאין דרך להסיר את המגירה כולה מהשולחן נחשבת אזרתה כבניין המכל מקום כיוון שהיא רפ כיוון שהיא רפואיה מותר להחזירה כמו מנורה של פרוקים מה יסאה מה הפשט המשתברור הרי הוא עושה רק מחיצות המובה כביאור מהגרה שירבוך שגם כשעומד בוד יום מותר בשבת להביא מחיצה תחתיו מכיוון שכבר שימש קצת כגעגם קודם של המחיצות מותר. הבשולחן שבלי המגירה שתחתיו אינו נחשב כלל כגג לחלל שתחתיו. נמצא שרק על ידי הכנסת המגירה הוא עושה גג המחיצות יחד. ועוד שבכך הוא גם מביא את הקרקע שתחת הגג והיא קרקאית המגירה וזה הגורם לשולחן לחשב כגג ואסור אפילו שהוא לא עשה שום מעשה בגג. המגירה של ארון דס הגרשה זוהר בו שלכל הדות מותר להחזירה כיוון שהחלל של תחתיה נחשב כוהל גם בלדיה. אם כן הוא לא עושה אוהל חדש רק מצמצל את האוהל הקיים. האם יש כמה מגירות הוא מכניס את המגירה העליונה נמצא שעושה אוהל אחד שני אוהלים אז לפי המשתבור יש לסור מוסיף המשתבור כמע מיטה שקוראים שלוב בנק שיש לה כיסוי וא מחובר בצירים אין להחזיר עלי הכיסוי כי יהיה בזה משום משיאת אוהל אם זה רחב או שהוא מזיז מקום אפילו שזה לא רחב מכל מקום אין למחוט בהנוהגים להקל בכל זה כי יש להם מי שיסמויחו עוד מתנביא את שיטסרי שוינים שהאיסור הוא לא מתעמו וגם דעס הבחלק בזה זה מסיים המחב נה מיל שעשו דווקא כשהקובה דהיינו החבית חסרה טפח היא לא מלאה עד הסו במשקין אבל למנה חסרת טפח מותר דין כאן אוהל רק אם יש כאן טפח שמעל זה הוא מעיל אז אסור למיסה בסימן תרמ כתוב לטלוט צדי מתחת הסכך אז אם יש שלושה תפחים אז אסור בתוך שלושה תפחים מותר למה כאן זה טפח מסביר רגע שהזור בו שם האוהל זה מתחת לסדין חלל הסוכה אז אם יש שלושה תפוחים אז זה אוהל חדש ויש כמה הרבה יותר משלושה טפחים מתחת יש יותר מטפח המיניום זה טפח אבל אם זה בתוך שלושה טפחים לסכך אז ביחד עם הסכרך זה כמו מאוחד עם הסכך משום לבוד לכן אין איסור הבעצם המינימום שלו איזה טפח ולא שלושה תפוחים וכאן מביא המשתברורו את דס הרשוניים הרבד והרשבו שבכל אופן אין בכיסוי כלים משום החזון איש מסביר קח את דרך תשמישו תמיד זה כמו דלת לא כמו עשיית ומה שאסרו בגימור לכסות על כל עגיגית מני שנראה כמשמר כאילו מסנן את היין מהפסולת לכן צריך לא לכסות לגמרי אז לא נראה כמסנן כמובן במים זה לא שייך אבל למיסה נכון להחמיר קדס השולחן ערוך שנה השער ברישון ולכן חבית גדולה של מים אם היא גדולה אמרנו לא יודעים בדיוק מה זה גדולה אין לכסותה כולה בשבת כשהינה מלאה כולה אלא יש טפח שרק וכמו כן להחמיר בשאר הדברים שהבאנו ליל ושלום כמו שכתב בספר פגן המלך מובא קם בצעד המשטבור המשמי זאת שגם דס המחבר רק חבית יין אסור לכסות שכיוון שיין רחון עודף יש צורך באוויר שבין היין לגג הכלי המשתברו מבין שגם במים יש איסור למחבר אבל שוב מסתברו שהנהגים להקל בזה אין למחוט בידם שיש להמין לסמוך כנל על הרייבד והרשבו והבח עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: