האם יש איסור 'תחומין' במקום שגובהו למעלה ממֶטֶר?- רס"ו ב' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם יש איסור 'תחומין' במקום שגובהו למעלה ממֶטֶר?- רס"ו ב' - ו'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה ממשיכים סמר רש המרבו סעיף ביז למדנו בשיעור הקודם אדם שאך שכלו בדרך הולך בערב שבת ושבת קריבה והולכת ויש לו כיס עם כסף חזל היו חייבים להקל כיוון ש אם לא יקלו אז הוא עצמו יטלטל זאת וקשל בטל דרבים אז למדנו בשיעור הקודם שאם י לו גוי איתו שימסור זאת לגוי בשיעור הזה נראה מה הוא עושה כשאין לו גוי אז קודם כל נראה כשיש לו חמור אז בעצם בחמור יש בעיה גם אם החמור לא שלו יש איסור של מחמר איסור מדריסה כתוב לסס כל מלכו או ומתחו וקיבלו חזל שהכוונה למלאכה שנעשית בשותפות על ידי אדם ובהמה דהיינו שהיא תעונה איזה דבר היא נושאת איזשהו דבר והוא מחמר אחריה ומנהיגה על ידי קולו וכיוצא בו אז כמו שהוא עצמו אסור לו לטלטל את דלם את בשס רבים כך אסור לו ביחד עם בהמתו לגרום שהבהמה תטלטל את דל אדם את בשס רבים אבל זה רק כלו אין על זה חיוב טוס כמו במלוח גמורה שאדם עושה בעצמו ולכאורה במה זה שונה מי מי שחורש על ידי בהמה שחייב חוס המובא כם הרמבן שכיוון שהחור נותן על הבהמה וכבשה תחת ידו אין הבהמה נחשבת אלא ככלי בידו של האדם והמלאכה מתייחסת אליו בלבד מה שאם כ ב מחמר שהוא רק מוליך את הבהמה על ידי שהוא מעורר אותה להליכה אז לא הוא מוליך אלא הוא מעורר אותה והבהמה הולכת מאליה אז המלאכה לא מתייחסת אליו האגלט כותב בחריש אם לא היה חורש אוחז במחרשה ודחפה לארץ לא היייתה הבהמה יכולה לחוש מה שאם כן ב מחמר שיכולה הבהמה ללכת עם המסע ש ליה בכוחות עצמה אבל כמו באדם מתי זה נחשב כמלכת דריסה אוצ מרשו לרוס אוטוס רבים זה רק ם הוא עושה הקיר ואנוכי הקר גם בחמר זה רק אם הוא עשה קירה נוכה על ידו כי כתוב ס כל מלוו ומתחו ובלי זה זה לא נקרא מלוכ ואפילו באופנים שאסור מד רבונו באדם במכר אין איסור גם לא מדרבן זה גםם הבהמה הנינה שלאו כך נוקטים הפוסקים זה לא כאלו שרוצים להקל זה אפילו לא כסניף אומר אשר הציון זה ברור שיסו מחמר שייך אפילו בבמה ששייכת לאחרים או אפילו במת הפקר כמו שהמשתמש עוד מעט כל שכן אם החמור הוא של אז יש כאן שתי עבירות מחמר בשביס אס באמ טוי אבל גם לגב ב שביסס באמ טוי זה רק אם יש הקיר והנוחה אז מן בוא הקת נראה איך הוא יכול להשת את הכיס על ידי חמרו בלי שהוא יכשל בשביס אס במטו ובחמור הוא עושה זאת באופן שלא תהיה הקיר והנוחה אז כל השבת הוא צריך לעבוד בזה והתירו לו להרים ולהוריד את הכיס אפילו שזה מוקצה כדי שלא יכשל בייסורים חמורים אומר המכב אם איני און יהודי אין איתו גוי או שיש איתו גוי אומר המשת בורו אבל הוא לא מאמין לו הגוי הזה יגנוב לו את הכל מניחו את הכיס על חמווי וכדי שלא יחי משום חמר כ הקיר ואנוכי אז הוא עושה כך הוא ממתין שהבהמה תתחיל ללכת ואז הוא מניח עליה בהודה הולכת מניחו ח שוקרו יד ורגל הולכ דלה קיר היא לא עוקרת וכשהיא ומד הוא רואה שהיא הולכת לעצור נוט למנו ולאחל שתר ז קורג לו יניחנו ואז אין כאן הקיר והנוחה יש מקסימום רק הנוכ שהא נעצרה גם אם היא נעצרה יש קר נוכ ואז הוא מרים זאת כש מתחילה ללכת שוב הוא מניח זאת אז היא לא עושה קירה אם היא לא מתחילה ללכת יכול לזרז אותה שתתחיל ללכת ואז הוא יוכל להניח עליה אבל זה בתנאי שאין עליה הוקף אבל אם יש עליה העוקף אז העוקף זה מסו ואסור לו לחמר אם היא ריקה לגמרי אין שום דבר שמונח עליה אין יסו מחמר הוא כף הוא גם נחשב כמסע הוא לא מחמם את כל גופה כל זה אומר המשת בור כ שהבהמה הייא לבדה אם היא מושכת בעגלה אז אם הא לא תתחיל ללכת והוא יצטרך לגעור בה אז היא מה היא תעשה היא נוסת את העגלה אז שוב ו לי סומך נו אז אין לו שום עצה להימלט מאיסור זה כ הו לא יכול תמיד לשלוט שתתחיל ללכת כ להניח את הכיס שאפילו אם הפקיר את הבהמה והוא לא עובר על איסו שביסס בהמ טוי אז הוא יעבור על איסה מחמור ולכן אם הוא יכול לעצור כאן עד אחי שבת הכי טוב אם הוא לא יכול יראה לשלוח שליח למקום הסמוך להביא משם גוי שהגוי יקח את העגלה למלון הוא יפקיר את הבהמה היהודי ש לעבור על שביסס במטו וכך הוא יסולק מכל המכשולים כל זה שהוא בתוך תחום שבס למלון לאיזה עיר מי שהכשיר חוץ לתחום אין לו יותר קנל אלא ממו כום סקונה אומר המכו זו שיטס רמבם ויש שצורך לזור מנהיגו בקרום כ זמן שכיסו פשס אם לא הייתה כאן הקיר והנוחה אז יכול לזרז אותה ללכת כל זמן שהיא הולכת אבל הרמבם סבר שיש בדקן איסור של מחמר עצם הזירוז ללכת בשעה שמסה עליה הגו מה איתו והוא לא ירכב על החמור אסור לרכב על החמור בשבת אלא יילך גלוב אבל במצו חלוץ ז חוץ לתחום מפני שמסיה ר מינלי פיקוח נפש אוישר סקונה ואפילו ויח תחום יוכ לישב על החמור ולרכוב דהיינו כך אם הוא חוץ לתחום אז בלבו הוא עושה איסור בהליכתו שההוא יוצא מחוץ לתחום יכול גם לרכב להינצל גם אויך התחום ואז אם הוא ילך ברגליים הוא לא יעבור שום איסור רק אם הוא ירכב יעבור איסור גם יכול לשבת על החמור ולרכב כ זה פיקוח נפש מביא המשו שבס יוסף כותב שיש סברה שאם זה מחוץ לתחום אז אדרבה עדיף לרכב מש ללכת ברגליו למה כי יש ספק האם יש תחום מלמעלה מעורו כשהוא יושב על חמור והוא גבוה סור תפוחי מהקרקע אז ייתכן שאין בזה איסור לצאת מחוץ לתחום אז ממילא עדיף לרכב משר שילך רגליים וירכב ויילך מחוץ לתחום הבס וסף דוחה זאת כי למיסה גם רכיב שיסוד ון ובתחום מדריסה יש גם איסור למעלה מסורות פורחים אז במילא זה לא מועיל כלום מובא כאן בבור מסופים שעצם הרכיבה לא אסורה משום שביסס במטו או משום מחמר כי החי סס צמו ואפילו שיש איסור מד רבונו לשאת אדם חי אבל שוב לגבי שיס במטו אין איסור מ דרבו כמו שדיברנו מוסיף המשבר גם לפי הצידוד של הבס יוסף שעדיף לרכב זה דווקא שהוא רוכב על הבהמה עצ אבל אם הבהמה מושכת בקרון בעגלה אפילו אם הקרון גבוה עשור תפוחים אז לכולם יותר טוב שילך ברגל מ שישב בקרון כי ברגע שהקרום יש בו ד' על ד' תפוחים אז תשמישו נוח אז זה עצמו הקרקע אז על מה אומרים אין תחום למעלה מסור אבל הוא נמצא על הקרקע מהזה משה נמצא על הקרקע או שהוא נמצא על העגלה שהיא כמו קרקע ואז אם הוא ישב בקרון יעבור גם על איסור שימוש בבלי חיים שב בהמה הובילה אותו איסור מדרבנן וגם על איסו תחומים א שאין כן אם הוא ילך ברגליו לא יעבור רק על יסו תחומים מלבד זאת מצוי שעל ידי הישיבה בקרון הוא יעבור על יסו מחמה לכן ילך ברגליים מה שהבהמה יוצאת מחוץ התחום זה אין בעיה של שיס בהמ ק הגשה הזר בוך יציאה מחוץ תחום מיננה מלוכ זה רק איסור גברה זה לא שייר בבהמה מוסיף המשת בורו במוו ם סקונה הכל מותר כותב הפרי מגוד יש להזהר בזמנם זה היה מצוי היום זה לאלא מצוי יוצאים לרחוב בשבת ועומדת שם עגלה רייקה עם סוסים אם הוא יעשה איזשהו קול הסוס ישמע את הכל והוא יפרש אות כקריאת עידוד ללכת והסוס ילך והוא סוחב את העגלה אז זה מחמר שזה אסור גם בחירים אז צריך להזהר לא להרים את הכל למיס מוב כם גלטל שלקרוא לבהמה לבוא אחריו ויא הולכת מרצונה אין בזה איסור כי מחר מזרק שהבהמה הולכת בעל קורחה מפני אמד בעליה זה לכאורה לא נבר פ מגונים ונעבור לסעיף ג' דיברנו אם יש לו גוי הכי טוב גוי אם אין גוי אין ברירה אז הוא מניח זאת על החמור ומרים מעלה כמו שדיברנו אם יש לו עוד אופציה אומו חמווי וחרש שוית קוטן יש איתו חרש או שוית קוטן שהם פטורים מכל המצו בכל זאת עדיף שניחנו על החמור יעשה באופנים שדיברנו ולא יתננו לאך עוד מאילו לכאורה הם פטורים מם צמס כיוון שהם בני אדם כמותו יבואו להחליף ולתת גם לאדם אחר שמחוב במצוות לכן לא התירו מה קורה סעיף ד' אם אין לו חמור ואין לו גוי יש לו שתי אופציות או ימ אוי חרש חרש הוא חרש הילם גם לא שומע גם לא מדבר אין לו דעת ושוטה אז שניהם נמצאים איתו מי עדיף יתננו לשוטה לפי שאיין לו דעס כלל מה שאן כן חרש יש לו די תכלי שיש לו קצת דעת מובא כם מגויס מוישה שאפילו חרש הוא חם ונבון גזר לחשבו כמי שנו בן דס אבל הוא עדיף מ שיתה וכמו כן כתב הגשה זבביר שוא ואינו שומע ואינו מדבר אי אפשר לחשבו כאחראי על מעשיו והוסיפו שאפילו שיכול לסמן בידיו ולכתוב אין זה נחשב כדיבור והוא לא נחשב כבנ דס אבל חרש שיכול לדבר באופן ש יובנו דבריו לרוב האנשים זה דינו בנדס סעיף ה מה קורה אם יש איתו שניים שוטה וקטן מי עדיף יתננו לשוטה שהקטן ו ל דעס בסוף אז זה מתחלף עעם אודם גודל מה שאם כן שוטה לא מסתבר שהוא יתרפא מ שתותו אם יש איתו חרש וקון יתננו למי שיירצה כי לכל אחד יש מעלה מצד אחד החרש יש לו די את קלישה מצד שני הכון יוב לכלל דס לכן הבחירה בידיו סיבוב למדנו שאם איין לו גוי וא אין לו חמור אז הוא נותן זאת לחרב שוטה וקטן ודיברנו את סדר העדיפויות ביניהם כותב כאן המחבר יש איסור של ספיה מה הכוונה חר שת וקטן פטורים מכל המצוות גם קוטן שהגיע לחינוך אז בדרך כלל רק האבא צריך לחנך אותו לא אנשים אחרים אבל יש איסור להכיל איסור בידיים כשאני קורא לחרש לשוט לקוטן ואני נותן לו ביד או מחיל לו לתוך הפה נבלה למשל זה איסור מנטרה הוא דין שאני מצווה עליו לעשות איזשהו איסור מצווה עליו לחלל השבת אז ממילא ויש שמרים שכש נו את הכיס לאכ מאילו מניח וולו כשהוא מלך ונוט ממנו כשהוא עמד כי אם הוא יתן זאת לקות החרש גיד לו תלך עם זה אז הוא עושה על פיו הקיר ונוה אסו דריסה ואשור גם בקוט וגם בחרש ושוטה הגו ודווקא כשס להם את הכיס מ שחשו הוא נותן להם את בשבת אז הוא צריך לתת להם את זה אחרי שהתחיל ללכת וכשהוא עומד לקחת את זה ושו כשם הולכים מתחילים ללכת אז להניח אתזה שוב עליהם אבל כשס מבד יים מערב שבת מותה בכל עניין כולו נקרא מאכיל בידיים כי כעת אין שום איסור ומה שאחרי שח שיכו יעמוד חר שוט קוטן ואחר כך חוזר ועוקר רגליו זה הכל עושה מעצמו והוא לא צריך למחוות בידו כשההוא עושה איסור רק להכיל בידיים אסור לו מה שאם כ בבהמה שההוא מצו שוויס אז בהמ טוי וגם שהוא מחמר אחרו לכן גם כשהוא אניח לבוד יים ראינו בתחילת השיעור שצריך לטול ממנה כשעומד בשח שיכול להשתין מים כ יוצא בזה ולחזור ולהניח עלי אחרי שכבר כרה רגלה ללכת כדי של תעשה הקיר נוכ בקיש שו בשבת יעבור על איסור תוירה מה שאם כן בחר שט קוטן הוא לא חייב להפריש אותם למיס מוגבר מצדד להחמיר דל יק רמו שגם אם הוא נתן להם אבו דיים אז גם הוא צריך כל פעם להוריד מהם כשהם עוצרים ולהחזיר את זה כשהם מתחילים ללכת מסיים המש בורו שבקר שכל האיסור טלטול שמ דלד מסורק מרבון יש להקל כד שרמו עד כאן הדף היומי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: