הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
באיזו צורה צריך להחזיק את שרשרת הרֶסֶן בשבת?- ש"ה י"ב - י"ז
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן ש ה סעיף יבז למדנו בסימן הקודם לגבי עבד יציאה בחותם שעליו כאן נדבר לגבי בהמה אומר המחבר לא תצ במה לרשב בשבת בוסום בין שו בצבור בין שהו בסוסו אז בעצם אם מרוג אופו בכסה אין חשש כי זה חלק ממנה אלומ ש שהוא אם זה לא הרוג שמה זה ייפול בשו סרבים ובעליה יבואו להרים זאת ולטלטל בשו סרבים דמס אבל גזרו הרוג אותו שהינו הרוג כמו כן סימן הקר שעושים לכלב בצווארו כדי שיידעו שיש לו בעלים ולא יהרגו אז השחון כותב שאסור להניח לכלב לצאת את רשו סרבים אבל דס הגשה זר בו שאם טובת הכלב היא לצאת רשו סרבים נחשב גם סימן ההיכר הנעשה עבורו תועלת לכלב הוא מוסיף שאף שהשמירה נעשת די סימן הקר אינה שמירה טבעית ואינה מועילה ל משום שכך קבו בני אדם מכל מקום נחשב הדבר כשמירה כמל בוש לכלב סימן הקר שנעשה בש שלא יצטרכו הבים לשלם על הכלב מס זה מסתבר שאסור לצאת עם זה סעיף יג אין הגמול יוצא במטו טלס והוא כמין קר קוטון שיס נמ תחס זנוב אפילו קשור ל בזנוב שמה זה יפול ויבוא לטלטל אותו אלו אם כן קשור בזנוב ובחו טרוסו גם לזנה וגם לח תותרת שיש לה ג מעל בגב אז זה מהודק טוב וזה לא נופל אוי שזה קשור בשל יוסו בשל יוסו כיוון שזה כואב לה אם זה זז אז היא לא תזוז כ כך וכך וזה לא ייפול סעיף ד לא תצ שום בהמה וקוד ולוי רוגול כבר נראה מה הכוונה וקוד ורגל אז משבור מביא שתי טעמים בזה יש אומרים שמכל זה יש צער גדול לבהמה וזה מסוי ואפילו שלצורך שמירתה אז מובה כם חילוי שב ההיתר הוא רק מפני שהשומר מתבטל ל הגוף דבר שגורם לצער זה דבר הרעי זה לא מתבטל אבל יש שכתבו אומר המשת ורו שכש שמה יפול לחבל ויבוא לטלטל ומה הכוונה אוקו וגול פירוש אוקו שקו שיוחס אם רגלו אבל דווקא ידה אחת אם קשורים שני ידיה או שתי רגליה כ ש יברחו כדרך שעושים לסוסים כשרים מותר לצאת כזה תירות ולא מסו ורגל הנו שכושר אס מרגלו כלפי מעלו ש תלך א על ג רגליים סעיף תב לאק שגמל עם זה אחר זה וטופס באסור הראשון למדנו שגמל מותר לקשור לו אפסר א מה קורה אם הוא קושר שרשרת של גמלים והוא תופס באפס יש וכולם מש עלי וד זה אסור כי זה נראה כאילו שהולך למכור אותם בשוק ולכן הפלים קשורים כך מערב שבת אסור למשוך אותם אבול אם כל גמל קשור באפס לחוד והוא תופס כמה אפסר בידו תופס כמה אפסור בדומו ז לא נראה ש הולך למכור אותם בשוק ויש משוי גם בוזה כי גם אז נראה שהוא הולך למכור ולפי שיטה זו ר צס לבד בחבל היו מחזיק שניים עסו למס כותב ל ורש רק דחד וכל הפוסק חולקים עליה ואין לחוש לה סעיף תז למדנו שיש במות שמותר לקשור אותם באפס אז המוצי במשך באפס צריך להזהר שני דברים דבר ראשון של יצ שח מתחסד טפח למעט כי אם זה יוצא טפח דדו כמ שס ולמס ז מסר בם נראה שהחבל הוא דבר שהוא נושה חבל קשל עצמו אז למעסה בגימור כתוב שאם הוציא תפח אחת מתחת מתחת דו לא עשה איסור אלא אם כן הוציא שני טפחים אלא שמעשה להחמיר לכתחילה יש יצא אפילו תפח אחד מידו עוד דבר צריך להזהר וגם לא יניח ארבה מן החבל בין יוד לבהמה כדי שלא יכביד עד שיגיע מתק משתבר בטפח הסמוך לארץ כי אם זה מגיע סמוך לארץ החבל זה לא נראה שבמ שכת בו ואז זה נראה כמעשה באלמה לכן צריך שהחבל יהיה לפחות טפח גבוה מהקרקע אז רואים שהוא מושך עם זה את הבהמה וזה ירוס אל הבימה מה הוא יעשה עם החבל מד ארוך ם אורך אקסו סביב צורו לין ור שהולך עם כלב נחיה שיש שרשרת קשורה לצה הכלב דס הגשה זר בו שיתכן שאסור לו לצאת ואיין להביר הים מפסו כיוון שאפסה בא לשמור על הבהמה מה שאם כן משרשרת היא בא לשמש את הסומה ולא לשמור את הכלב סעיף יז המשור כותב שטעם כללו לבד מאלו שנבאר טעמם בהדיה שחוששים שזה יפול דבר ש חשוב ויבוא לטלטל סרבים אין חמור יצ במרס בזמן שקשור למר שבס ול בזוג אף על פי שהוא פוקוק זה למעשה שני אלו כבר לבדנו ליל רק כיוון שהכל שנוי משנה אחת אז חוזר המחר גם לשני אלו ולאי בסולם שבצ של החבור ולוחות שקושרים סביב צבור יש לו חק אך מקום יש לו מכה רוצים ש לא יגרד אותה קושרים לוחות ול ברצו שברגל והוא כממס אובו שוסי מקש קוש מרגלי הבהמה שפיותו קצרות יש לה פסיעות שסמכות זו לזו מקור רגלו זו בזו ושים לו זה ל הוגין שלת כזו בזו כך פירש רשי ראשונים אחרים מפרשים שאם יש לה בקה בפרסה קושרים אותה ברצועה כדי שתחלים ותחזור לכמות שהייתה חוששים שזה יפול ויבוא לטלטל זאת והין התרנגולים יצים בחוטים שקושי מרגליהם לסימן ולא ברצו שקוש מרגליהם כ ששבר קלים האם כושר לרגליהם יכלו לברוח אז זה צריך שמיר ומותר ונו יצים בעגול שחס על שסים ם כן כדי שוגר בורץ ואז בעץ ידוע שנוסח כדי שסו ופל שבראשם ולא העגל בעול קוטון שס ל צורו כדי שתתרגל לשת עול ולא בזם שמניחים בח של עגל כדי שלא ינק בגרו משמע שבזה הטם שזה כמו מסוי זה כמו חסום שבפי פרה שלמד בסעיף יא ולא יפור צ בור שס לדדו ש יקו ממרצים חלב ולא ברצו שבקרו בני משמו ס לפרה ביני מלנו פור בחבל שצור לפי שאין צריו שמי וזה מסוי אבל אם תבעל לברוח לבד בסד שמותר אבל הגולים צעירים מורדים בקל ואפילו החבל קרוך סביב צן זה שמיר יכול לתפוס בחבל אם ברחו אגו הצ ב מומחה לבהמה כיז זה נחשב כלבוש אבל לא יב שאינו מומחה אף על פי שי מומחה ודום למדנו לאל שכמ המומחה ששלוש פעמים ישמח גברה או ישמח קמי מותר אז לא מספיק שזה מומחה לרפות אדם כאדם יש לו מזל ומלאך המליץ מלמעלה המזל מסיעה הקמע צריך שקמ יוכיח שהוא מועיל לבהמה אז מותר למעסה לגבי אדם ממר בס שחס שאם יצא בקמ שאינו מומחה לא חייב חוס כיוון שזה דרך מלבוש אם כר בבהמה צריך להיות מותר לכתחילה כי זה הכלל כמו שברנו בשיעור הקודם בהייה רגשה זא בו שייתכן שרק אדם שמאמין בסגולת הקמיע ורוצה בו נחשב לו הקמיע כלבוש מה שאם כ במה שאין לדעת ונה רוצה את הקמיע אם אין הקמ המומחה נחשבו לה כמסע עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה