באיזה מקרה יכול קטן לשמש כ'בעל קורא'?- רפ"ב א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה מקרה יכול קטן לשמש כ'בעל קורא'?- רפ"ב א' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סימן רפב קריס המפטר בשבס ובז עיפ תקנה קדומה ממושה רבנו לשל לקרוא בתורה בשבת זה מצ בדברי סופרים זה לא דריס אבל תקנה קדומה אומר המחבר מצין ישבת אחרי שר המשור מבי ש שברי בתיחת בין בשבס בין בחול ואפילו שאסור לאדם לשאול צרכה בלשון הרמס כמבוא בשוח הך סק מבאר שם משנ ורו שכיוון שברי שמ נאמר בציבור אפשר לומר זאת בכל לשון ומובא כאן כמה שיטות כמה מנהגים את אומרים בריך שמי בשעת פתיחת ההיכל או בשעת צ סיפר או שמתחילים בשעה שמוציאים ואחר כך ממשיכים כמה מנהגים אומר המשבר זה שנותן את הספר שמוציא מהארון וזה שמקבל את הספר חזן צריך שיהיה בימין ואפילו אם הוא התר יד אין לשנות בזה אומר המחבר וקרים בוי שבעו קוראים שבעה עליות ואמ רוץ לאוסיף מוסיף אומר המשבר בזמן המשנה היה מנהג שהראשון שב קרועים היה מברך הברוכה לפניה אחר כך עלו כל אחד בלי ברכה והאחרונה מבורך הבכ לאחריה ואז כל האמצעים הם יצאו בברכות של הראשו ואחרון וגם הראשן חרון יצאו את הברכות כל אחד השנייה ממנו זה היה בזמן המשנה בזמן הגמור תיקנו שכל אחד מהעול מברך לפניו ולאחריו כמו שנהוג היום מפני הנכסים והיועצים אז יש אומרים שמה ששנינו ממרוץ יסף מייסף במשנה זה רק בזמן המשנה שלא היייתה כאן תוספת ברכות אבל היום שכל אחד מהקור מברך לפניו לאחריה אין כדאי להוסיף להרבות ברכות המוק מצרך משל יש חתונה שע ברכות בריס מילה וכל קג אין לו חוש לוזה אבל נכון שלא להוסיף הרבה בני תוח הציבור מקום שיש לחוש לתרומת איזה אנשים שלא יקרום תוירה אין צריך לדגדג בתח הציבור כתבו החונים בשעה ב שקוראים שתי פרשיות מחוברות אז יש לקרוא מניין חצי הקורים משיבה בכל סדרה אז חצי זה 3ל וחצי עליות אז לרביעי קוראים קצת מפרשה ראשונה וקצת מפרשה שנייה לפחות שלוש פסוקים בכל פרשה ואין לחוש במ שהוא מוסיף על השיבה דר בז שזה לא חצי חצי כיוון שאין חיוב להוסיף אז ברגע שגמרו את השבע זה חצי חצי אבל למסלולו מסמ טוח חס מבואר שאין פד בדוב ואם יש צורך אפשר לחבר גם בשישי בשאר עליות למשל בתוח צריך לתת לחזן והוא כהן או לוי אם טעו וקראו שתי פרשיות בשבת שצריך לקרוא בפרשה אחת בלבד חשבו ש מחובר אמת הם לא מחוברות מוב כ מקף החיים השחון שאפילו שלא קראו שבעה קורים בפרשה של השבוע יצו ידי חובה אבל בשבת של אחריה יקראו שוב את פרשה הזו הגו והוא הדין ביום טב שקוראים לחמישה עליות מותר לא סיף על מיני הקרועים ויש שאומרים ד ביום טב אין לא הסיף והרן מסביר כדי לא לשוות לשבס השכונ חם מסביר ביום טב אין להוסיף על חמשת העולים שיהיו שישה כדי שלא יהי שווה ליום כיפר יום כיפר אין להוסיף על שישה כדי שלא יהי שווה לשבש שישיבה אם תעו בקריאה של חג השבוע אחרי שאלו חמישה אנשים וקראו את הסר דיבר סיים מה קורא את הקריאה ועדיין לאסת מה הקריאה שמכת בכל של היום מוב כ מישוד יד אליהו שיש לקרוא לולי נוסף עד סוף הקריאה כי אפשר לסמוך על הפוסקים שאפשר להוסיף גם ביום טוב אומר המשבר כל המח לוקס זה רק ביום טוב שחל בחול אם הוא חל בשבת לכול ל מ מוותר להוסיף על שבעה כמו בשאר שבתות השנה כי בשביל שתוסף בדוושת יום טב לא נגרה ממנו המעלה של שאר השבתות אבל כשחל ם הכיפורים בשבס טוב לכתחילה לא להוסיף על שבעה כי ראשי הפרשיות העליות מכוונים שמסיימים בדברי כפור אמנם בסמ ופרח א כותב שמקום שנותנים העולים כסף רב לצדקה אי אפשר שהמק להוסיף ליות ללא יפסיד כמו כם מקום ששלחו שם הגרום הדבר ללוקס כותב הוח שלחון שאפילו ביום כיפור אין למחות באלו שמוסיפים עליות אז למדנו מוקסם ביום ט ביום כיפור מוסיפים אלא אומר הרמו וכי נוגו במדינ סלו לא להוסיף מלבד שתי דברים דבר ראשון בשמחה סטו שמוסיפים הרבה כדי שיזכה כל אחד לקרוא בתורה בסיום התירה אז העמידו על דין שכרוב הפוסקים שמתירים להוסיף ביום טב בסמ תופרי שמכת מוסיף שעושים כמי שכובד הטר כדי שיזכו כולם בשמ חסטר דבר שני גם בכל יום טב אין המפטיר נייקו כד לכמון נראה לאלון שבעצם המפטיר הוא עולה למניין שיבו אז ביום טב היו צריכים לקרוא ארבע ליות והמטר החמישי אבל כן עושים זאת קרה בפני עצמה עליה בפני עצמה כי נוקטים כדעה ראשונה כעיקר שביום טוב גם אפשר להוסיף אז לעניין זה כן נוקטים שאפשר להוסיף שה מפטיר הוא חוץ חמיו סעיף ביז כן נראה מחלוק בין המחבל הרמו המחבר אומר מר ליקוס אולים ארבה אף על פי שקור זה מה שקור זה אותם פסוקים וחוזר מבורך אין בכך כלום אבל כדי שייעלה למינין הקרים שצריך שבעה א צריך שכל אחד מהשבעה יקרא לפחות שני פסוקים חדשים אז בדידו למנין לכתחילה צריך לפחות שלוש אבל הרמו כותב הגוב יש או 20 לקרוא לא למה שקרה הולה שלפניו אפילו שיש שבעה אנשים בלדו פילו שמוסיפים פסוקים לא לקרוא שו פסוקים שכבר קראו כגדי סלו חוץ מ בשמח סטו שנהגו לב בקרים אז נהגו כספ רש לקר את אותם פסוקים שוב ושוב יש מביה משת ברור שוא אדים בחתונה בשבת שהה ברכות גם אפשר לקרוא כי רוצים לתת לכל המסובים שם המנהגי לא רק בשמח סטר נוהגים כרמו שאפשר לקרוא את אותם פסוקים שוב ושוב סעיף ג אקול אולים נמי ישיבו אפילו אישו וקון אפשר לתת להם עליות נראה עוד מעט שהכוונה שלפחות רוב העליות יהיו שכן של גדולים אבל שניים שלוש אפשר לתת לאיש לקוטן שיודע למי מבורכים קוטן שכבר יודע למי מבורכים אבל אומרו חומים איש תיקר בציבור קרו בד הציבור אבל להלין מניין הסור כדי שיוכלו לקרוא ודאי שאי אפשר לצרף קוטן צריך שיהיו רה גדולים רק שיש רה גדולים אפשר לתת עליה גם לקוטן אבל למי יש שיבו לא למי ין לושו ביום שקוראים רק שלוש עליות א אפשר לתת אחת עליות לקוטן הוא הדין בראש חודי שש ארבע ביום טו שיש חמש ביום כיפורים שיש שש לא רק למי ישיבו אומר המשת בורו שרד וז המריד כותבים שגם אם אין שם כהן אל הקוטן אז הוא מקבל את העליה הראשונה אבל דס המוגן אברם שאנחנו לא מחוייבים לקרותו כ מצווה סס וקדשתו לקרותו ראשון לא נאמר על כהן קטן כי כתוב למה וקדשתו כס לחם אלקיך הו מקריב וקטן ל ברוידו וכן נוהגים בימינו שכשהם בית הכנסת כהן שהוא בן 13 קוראים ישראל בקם כהן אפילו שיש שם כהן כטן יותר מזה נוהגים היום שאם קרים קוטן כלל לשום עליה אפילו שכבר נשלם מעניין הקרועים אלא למפטיר אבל מובא כאן שבד יבד אם טעו וקראו לקוטן לעלות לתורה וכבר בירך כותב הכפ החיים שיש לסמוך על המתירים להעלותו בשמח סטיר מובע כאן שנהגו לקרוא לקטנים אפילו בני שש שבע וכן כתב הכף החיים אשת ברור שם כותב מסים את ופריש המטס שכש קוראים לגודל עם כל הנורים רק הגודל יברך והנערים ישמעו ויצאו ברכתו אבל כותב הגרח קנבסקי זרג בעליית כל הנורים אבל חוץ מזה נותנים עליות גם לקטנים בהרבה מקומות נוהגים כך מביא המוגן ברו בשם הסכ סופרים שאנשים אף על פי שהן חייבות בתלמוד וירו חייבות לשמוע קריאס טויו כמו אנשים אבל הם לא נהגות להיזהר בזה ואדרבה יש מקומות שנהג אנשים לצאת החוצה בעץ הקריאה אבל ישיב אומר שככל הנראה בזמן המוגן אברום אנשים לא הבינו לא שנ קודש אז לכן הם יצאו אבל כשם מבינות הם צריכות להישאר אומר מי שלא התפללה שכריס דיף שתתפלל בפרט אם אם היא תמתין ח קס תוירה אז היא תפסיד שזמן תפילה אומר המשת ברו מה שאמרנו שאפשר לצרף קוטן לתת לו עליה אבל זה הכל כשיש כאן שליח ציבו שהוא קורה השליח ציבו לא יכול להיות קוט א אפשר לעשות אותו באל קויר כי צריך לצאת ממנו דח בסקרי אלא אם כן הוא בן 13 ובי שתי סרס גרגע שהוא בן 13 אז סומכים שהבי שתי סרס אפילו שלא בדקו לעניין דרבון סומכים חזוק שכנראה הביא שתי סרס אבל אם אין כאן בלקו ר אחר ואם הוא לא יקרא תתבטל הקריה לגמרי מסתפק הפרגוד שאפשר שש להקל באופן זה אפילו ש עדיין קטן וכן בדרך החיים מקל בשחק הגו כמו שהזכרנו ולו איש וקטן דווק מצטרפים למניין הקרים ש שלש אבל לאשו כולם א רובם נוש קטנים ודין עבד קנני כדין אישו שאפשר רק לצרף אבלם אמ ישראל מ לס כזו ישרל רגיל וח בכל המצ סוקר מגו אפלו אם הואן כן ט שפ שבגדי קרים זרעות כתפי מגולים אסור לקו לתורה מסב גד ם ליה כן זה בזב נוש גדולים חשובים מחיה בלמ שבשר איש ישראל ל מסר הקרים עד כאן הדף היומי ‏ya
לצפיה בתכנים נוספים: