איזה משקה אסור לשתות בשבת?- שי"ט י"ז ש"כ א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

איזה משקה אסור לשתות בשבת?- שי"ט י"ז ש"כ א'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יט סעיף האחרון סעיף יז אומר המחבר המחבץ הוא מוציא חמה מחלב טוילדס בויררו כמו כן לעשות גבינה שלוקחים חלב ונותן בו קיבה או שר מיני חימוץ כדי לכבצו וכן בשער אופנים שנותן קמין כלי גמי ונותן עקום בתוכו זה חלק מהחלב ומהחלב נוטפים כל זה בכלל מכבד שות טול דבור ואסור לעשות כמשבת אפילו על ידי גוי מכלל זה המעמיד חלב מקום חם כדי שתעשה גבינה כותב הרמבם מי שלוקח את הקום ועושה גבינה חי משום בו הנה כי כל המקבץ חלק אל חלק ודיבק הכל עד שיעשה גוף אחד דומה לבניין כמו כן מי שמסיר או קולט את השומן שצף על פני החלב שקוראים ביידיש סמטינה גם זה הוא בכלל בירו ואפילו אם אין לו אפשרות לשתות את החלב בלי להסיר את לשומן וכוונתו רק כדי לשתות את החלב כותב השביס השסה שאסור להסיר את השומן וזה לא דומה לכמה מיני פרות שמונחים בקערה ורוצה לאכול מאמין שמונח למטה שראינו לאיש המשתבר מצד שמותר לו לסלק את הפירות המנחים למעלה כדי להגיע למין שמונח למטה זה לא דומה לכה שכמר השומן מחלב צריכה חנה ודקדוק מה שייך לשומן ומה לחלב ולכן זה בוירו לכן כותב משתבור כשיגיע סמוך לחלב יניח קצת מהשומן עם החלב ואז מותר כמו שדיבר דיברנו בשיעור הקודם הוא הדין להפך שיטול את השומן יחד עם קצת מהחלב אבל לקחת השומן בצמצום אסור אפילו עם דעתו לאכול לאלתר כי הרי הוא לוקח בכף אז זה ברירה בכלי מבואר בדבריו שברירה על ידי כף נחשבת כברירה בכלי אמנם לה נראה שמי שמפריד מחלוה מהרוטב ודי כף לא נחשב כבורר בכלי אז תרצה מחסצחוק כשהפרנת מאכלוה מרוטב לא נעשה טוב יותר על דיקף מאשר ביד ומה שמשתמש בכף זה רק כדי שידיו לא יתלכלכו לכן זה כיוריכטה זה לא ככלי אבל הפרדת שומע מחלב הכף עוזרת לדייק כמה שומן וכמה איפה החלב לכן זה נחשב כבר בכלי כותב משתברו מה שאמרנו שיחד עם קצת מהחלב או להפך שהוא משאיר קצת שומן שזה מותר לפי החזון איש כמו שדיברנו כי רק החלק שנוגע רק זה מעורב או לפי הפרמגודים כמו שדיברנו שאם לא מתקן הכל אז מותר אז כל זה מותר דווקא כשצריך לאכול בשבת אבל אם לא כן זה כמי חם ישעה בסלכון אם הוא לא צריך לזאת לשבת רק שחושהש אם זה ישאר כך זה יפסד ויתקלקל מותר לבקש לגוי לעשות כן כשהוא לא ברורר בצמצום למשאיר קצת או קצת חלב עם השומן או קצת שומן עם החלב כי אז זה רק החוון לחכול החוון לחכול זה איסור מדרבונון מותר על דיגו במקום פסידה מובא כאן שבסימד הוא מתיר החונה לכול גם שלוקסד על ידי לגוי. עוד מובא כאן שבסימן שא נראה לגבי הדחת בשר מהדם שעליו שלא יעשר שיוכלו אחר כך למלח אותו לבשל אותו. אז אם אי אפשר להדיח על ידי גוי מותר גם על ידי ישראל. ולמה כאן מתיר רק על ידי גוי? ברגשה זוך נטילת שומע מחליו נחשבת כאין תיקון בגוף הדבר לכן אסור לישראל לעשות כן לצורך חול. שקדחת בסז רק למשכת המצב הקיים כדי שיוכלו למולכו לאחר מכן אז אם אין גוי מותר על ידי יהודי אומר המחבר כיוון שאמרנו שמחבץ זה בירו לפי כוח אף על פי שנונים שמותר לתת בשבת סומסומים ואגויזם לדבעש לא יחבצם בודוי לא יקפצם בידו להפריד אותם מהדבש הוא מהדג ביעתו את האגוזים ועל ידי זה נפרד הדבש מהאגוזים כהדבש יוצא לחוץ לכף ידו מהשמע שהאיסור משום בוירה לפי זה אם דעתו לאכול לאלטר מותר לחבוץ בידו אבל מגנבו מביא אתוספתה שהאיסור משום ולכן גם אם לאלטר עושה זאת אסור בתוספת כתוב אבול מכבו מיסגדי רוביכל מסביר המשתבור להפריד בכף מאכלוה מהרוטב מותר זה דרך אכילה והוא אוכל זאת לאלטר וכמו שדיברנו כאן הכף זרק יריכטה אזריך יותר פסולס מותר כותם המשתבות נהגו שלא להכניס שמרים במשקה בשבת כדי להעמידם אף על פי שזה יהיה מוכן בשבת לשתייה המגמום כותב שטולדס בוירר כי על ידי שמכניס את השמרים יורדים גם שמרי המשקה עצמו בשולי הכלי וזה דומה למכבץ שלי הקיבה ששם בחלב נפרד הקו מהחלב ונעשת גבינה וכאן מסיים רמו בהלכה מעניינת אחת מלבתס מלוכשבס זה זויר שזורים את התבואה ברחד בכלי כזה ואז שמעיפים לרוח את הגרעינים עם הקש הקש שהוא קל עף ברוח והגרעינים נופלים למטה הגו הרויקק ברוח בשבס נושבת רוח והוא רוק רוק והרוח מפזר הרויק חיה משום זוירה רבקי גה כותב לא ראינו מי שחושש לזה כולו מתכוון בכלל לכך וכל שכן זה לא דרך זוירה המהות של זוירה זה לא מה שאהב ברוח אלא הפרדת האוכל מהפסולת אבל כאן הוא לא מפריד שום דבר אין כאן אוכל אין כאן פסולת ברלוך מביא רבי קיבי יש דם בזה אז נראה שמכילים בזה ולכן לכן גם בסימן ת מוב כותב המשתבר שמי שמוצא חמץ ביתו ביום תשפסח יפרר אותו ויזרל הרוח נעבור בעזרת השם לסימן ש חוף דיני סחיתה בשבס ובואי חוף סעיפים כאן נלמד את דיני סחיטת פירות שהיא אסורה מדויריסה משום מלכס דוש דוש מהותה פירוק גרעיני התבואה וסממוני מהקש כמו כן הסויכת מפרק את המשקה מהפרי בוא רעם בזה כמו שמסביר המוגן אברום כי הפרי והמשקה שבו נחשב כמין אחד אבל נראה שהאיסור לא נאמר בכל מיני הפירות יש שאסורים בדויריסה כמו זיתים וענבים יש שאסורים רק מדרבונון כמו טותים ורימוינים ויש פירות שמותר לסחוט אותם מובא כאן שגם חליבת בהמה החיוב משום מפרק וגם אישה שמקלחת חלה מגופה לתוך כלי אסור לעשות כמישהו מפרק בשר הציון לאלון כותב שמשמסישה בשר כיסוון בדרבונון כן אין הדרך של נשים לעשות כן שרציון כן כת דוריסה שבת הלוי כותב שבזמננו ששאיבת חלב זה דבר רגיל ומצוי לכוללמה יש בזה יסוד רייסה וכמו שנראה לאלון הסוחט ינבים או שמזיתים זה מפרק משקה מאוכל ולמה רק בזה חייב מי שמפרק ולא בשער פירות כותב רש"י שזי סיבנובם דרכם בכך שאר פירות אין דרכם בכך הרן כותב כמיץ יוצא משאר פירות אינו נחשב כמשקה אז אין כאן הפרדת משקה מאוכל זה אוכל מאוכל יין ושמן נחמים כמשקה אז נחלקו האחרונים בדעסרן הפרמגונים כותב שהוא חולק על רש"י לדעס רש"י רק משקה שיוצא מפריש דרך לסוכתו הרי הוא נידון כמשקה סוכתו נחשב כמפרק משקה מאוכל משקה שיוצא מפרי שאין דרך לסוכתו אז אין נידון כמשקה אז זה לא נידון כמפרק משקה מאוכל דעשרן כל מיצו אחד משיבו משקים נחשב כמשקה מצאי פירות שנם בכלל שבו משקים זה לא נחשב כמשקה אבל האגליטל כותב שגם לדע שרן זה לא תלוי בשבע המשקים אלא כמו שרשי פירש שכל הדרך לסכתו הרי בכלל משקה וכ כותב החזון איש מה קורה בזמננו מתפוזים ושקוליות הרב אליהשיב סובר שדינם כזיתים וענבים כיוון שכולם רגילים מסוכתם מכך סידר רבניס קרצפח אזוני איש מידור דס הגרשה זרבוך שדין תפוזים ושקוליות כדין טותים ורימוינים שהיסור רק מדרבונון לכל חולש קולית על ידי כפית דס הגשה זו בורוך שאין בכך איסור סחיתה אם הוא לא מתכוון לסחוט את המיץ כיוון שסחיטת יש קולית לשיטתו היא אסור רק מדרבונון הסחיטה נעשת כל חיה זה טרי דרבוננון כמו שאי מזכב מותר בכזה אופן עוד סיבה כיוון שהמיץ נשאר מורה בפרי זה נשב כסחיטה ומטעם זה התיר הגר שלשי אפילו שלשיטתו סחיטה ממש אסורה בזה מדוייסה אבל בחודשוני כותב שבזה איסוס חיטק פסיקרש שיצא אמיץ תוך כדי אכילה אז נעבור לדברי המחבר זהסים ואנוים אוסו לסוכתו מדריסה לסרנו בייספי שם מתברר שמותר בערב שבת להניח עלם את הקורות שישחטו מעצמם במשך השבת שם יש נידון באיזה אופן אפשר להשתמש מה שיצא בשבת מוסיף המחבר שיש גזרה מדרבו שמה יבוא לסחות עוד ועם יוצו מעצבון אדם שיש לו זיתים או ענבים בבית ויצא מהם קצת שמן או קצת מיץ אסורים אסור לשתות בשבת אפילו לא יומדים אלו להכילה הוא קנה את הזיתים והנבים לא לסוחתם אלא כדי לאכול אותם גזיר מנרבונון שם יבוא לסחות טוד ואפילו שהוא כנס אותם לאכילה כיוון שרובם לשחיתה עומדים נוח למשקה שזבו ושם הימלך עליהם לסחיטה פירות הדע שחתוכים ונמצאים בצלחת ותוך כדי אכילתם זב ממיס לצלחת דעס הגר שלישאב שפירות הדר הוא סובר שדינם כזיסים והנובי מותר לשתות את המיץ תוך כדי אכילת הפירות ואין דינו כמשקים שזובו נש שתפלו לאוכל אבל מיץ שנשאר בצלחת אחרי גבר האכילה זה נכלל בגזרס משקים שזובו ואסור לשתותו לדס הגרשה זווך לשיטתו שזה כמו טותים ורמונים גם זה מותר חלב שנחלב על דינוכי בשבת גם אסור משום גזרזו משום גזרס משקין שזובו מוסיף המחבו דיברנו לגבי זיסים והנובים שאסורים רייסה ותים ורימוינים אוסו לסוךום סתמם עומדים לאכילה אבל כיוון שמקצת בנדום סוחטים אותם כזייסים וענובים אסרו חכמים לשרוט אותם או טו שיבוא לשחוות זייסים והנובים בזה יות סומעץ אדם שיש לו תותים ורימונים בבית יצא מהם קצת מיץ אם אומדים דמלאכי לאמותו כי לא נוח לומ שזהבו אז אין לגזור שהוא יהנה מאמי זה יבוא לסחות עוד אבל אם דמלי משקים אוסו כי הוא יענה מזה יה סחות עוד מה קורה אם הוא לא התכוון כלום המחבאו אומר מה קורה או עם דין לאכילה או עם דין למשקים הוא קנה זאת הוא קיבל זאת הוא לא כיוון לאכילה ולא למשקה רק סתומה גם כן אסור לשתות מה שיצא מהם כי זה כמו עומדים למשקה כל זמן שלא קבצם להכילה אומר המכה ברושר כל הפירוס חוץ מזיסרנו וטותים מוינים מוטר לסוךום כיוון שהם עומדים לאכילה ואין מי שסוחט אותם למשקים אין שם משקה לא יצא מם אז זה כמו הפחנת אוכל מאוכל וגם בואורן כמו שדיברנו זמין חוד ואפילו שהוא חשב בסחיטתו למשקה בוטלו דעה איתו אצל כלודום. בשיעור הבא נלמד בעזרת השם את המשך הסעיף. נראה באיזה אופן אסור לסחוט שער כל פירות ודעס החולקים שבכל מקרה אסור לשחות לצורך המשקה. עד כאן הדף היומי. الله
לצפיה בתכנים נוספים: