הדף היומי מסכת סנהדרין דף קג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קג

[מוזיקה] סנדרין דף קג מתחילים בסיעתא דשמיא שש שורות סוף הדף הקודם במילה האחרונה של השורה ראינו במשנה מנשה גמור אין לכיל כלל למבו דורשת הגמורה את שמו של מנשה שנושוק הוא שכח את הקדוש ברוך הוא דברך מנשה שהנשי השקיח את ישראל לאב שבשמיים ומנדלוס מדוסה מה המקור שלב למבוא תכסי בן 12 שב שממכו וחמיש וחומש שונו מולך בירושלים ויעשה שירו כאשר אוסו אחוב מלך ישראל אז הוא קשחו מאחוב אין ליח מבו כמו שדרשנו אוזוב לא למב אף מנ שאין לו חלק לא למבנו בהמשך המשנה רבי יהודה אומר מנ שיש ליחלמבו כ הוא חזר בתשובה שנאמר ויספללו מנה שיתפלל לקדוש ברוך הוא ויאוסר לו ושמע את תפילתו וכולו וישיב אותו אומר רבי יחנון ושניהם רבי יהודה שאמר שיש לו חלק חכומרים שאין לו חלק מי קורך דורשו שניהם דרשו את אותו פסוק שנאמר נסעת לזבו לכל ממלכסורץ בגלל מנשבחזקיהו מהסב בגלל מנ שוס תשובה והנו שר רשו בודלאבוד לכן ונסעתם לזהבו ומסח מספרים בגלל מנשה דלא יוצובה והמשיך את כולם אחריו לכן נסעתזבו אומר רבי חנון כלומ שאין ליח לכל מבו מריד שבא לתשובה הם אומרים מה יש לנו לעשות שוב לתקר מנשה אוסוב שונים נכס בן 12 שנה במשמח וחש בירושלים שירו כולו כאשר אוסו אחו מלך ישראל משמע כשיעור השנים שחטא אחו במחוי חטא מנשה כמה מולחובן ותרת שנין מנשה כמה מולח 50 וחומש דל מיניו תוריד מ-55 20 וטרטן 22 שהוא חטא בהם כנגד 22 שנה שנה שמלאך החוב פה שלו נשארו לא סנותלה 33 שנים שעשה תשובה אז אם תאמר שתשובתו לא הילה אז אתה מרפא ידיהם שבא לתשובה אומר רבי יחב שם ברח מדכסיב כתוב בנש וישמאלו ויחוסר לוי שואלת את השלב ויוסר למבוא אליי אז רש"י כותב בחוץ כסיב ויאוסר לו כך שמעתי אז פשטס הכוונה שהכתיב בתורה זה ויה חוסר והקריב ויהי עוסר מיסק מסוס הש"ס מקשים שזה לא כך לפנינו בספרים גם מכתיב וביאוסר המביאים כאן נוסחה אחרת גרסה אחרת בגמרא ויאוסר לוי ויחות לוי מלמד שוסו אין כאן כלל קריב וכתיב הקדושים ויוסר ולשון ויחות כמו שכתוב בירושלמי שכן בערב קור מחטרת מעטרתה קופים למה כתוב כך למה או שכתוב כתיב כך או שזה יש משמעות כך מלמ שוס הקדוש ברוך הוא כמין מחטרס ברקיע מנהרה כדי קבל בתשובה פנימית הסדין שהייתה מעכבת שלו להגביל לפני מנשב בתשובה ולא לקבל את תשובתו עשה הקדוש ברוך הוא מחתרת ברקיע פשט ידו וקיבלו בלא ידיעת מידסדים ואומר רבי ירחם ששיח חי מהסי ברישיס ממלכוס יוקים בן יושיו הוקסיף גם ברישסיס ממלכס צדקיו וכדנלה ומלכה עד כת ליו בן לוחים למה כתוב בהם ברישיס יותר מאשר באחרים אם תאמר שהכוונה לתחילת ממלכתו אז צריך להיות כתוב בשון הראשון אלמחוסים למה שינה כתוב ונקת לושיס ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר לטוב בשבילים רצה להחזיר לפני מה שהיה חטא בדיוק שהיו צדיקים ונזכר כמו כן להפך ביקש הקדוש ברוך הוא כ בשביל דיר של צדק שהיו רשוים שכל הצדיק אתגלו יוחין הסתק בצדק שהיה צדיק ונזכר ודיט שואלת הגמור צדק היה צדיק וצדקסיב היה סורה ביני השם אונה גמורה מה שכתוב היה הסורה זה כשהו בודחוז באנשי דורו ולא המיכו לכן נחשב כאילו שהוא עשה רע בעצם הוא היה צדיק ואמר רבי ירחון ששם ביחד סיב איש חוכום ניש פוטס אבל ורגז וסוחג ואינוכס אומר הקדוש ברוך הוא כועסתי עלחוז ונסאתי בד מלכ דמסק מה הוא עשה זבר וקליהם שנמזבח ללא דר מסקב חרוםזם אז ויזרו היו להכשיל לכל ישראל לא עזרתי הייתי איתו בסחוק ונסעתי מלכד בדו אז גם אותו דבר הלתחם שנח מצד ויבס אל בניר וימידוים ולפני משתחם יקטר אז מה איך מתפרש הפסוק במשלי אומר רש"י כך איש חום זה הקדוש ברוך הוא השם איש מחומו נשפוטס איש אבל הוא נשפט את אוחוז המציו ורגז אוכוז רושר שהוא גרם שהוא יפסיד במחומה וסורחק למציו שהוא ניצר מחומה לדום אז בן הוא עשה כך בן עשה כך ואין נוחס לא יראים ממנו אוכוז לא חזר בתשובה ומציו הוא הלך עבודה בדזורה אומר פה פען אדם ראין שיש פתגם שאנשים אומרים בחיל למר דליודה בכיתי לוד לא שם לב עליי חייכי למר צחקתי אליו חייכתי אליו דלא יוד גם לא שם לב ו דלא יודע בטוב לביש או לו לאדון שהוא לא יודע להבחין מן טוב טוב לרע מה שעושים איתו לא מועיל כתוב הפסוק ויבואו כל סורי מלך בובל וישו בשער הטובך אומר רבי יוחשן ביח הטובך לשון חותך מוקים שמחתכים בילוכז דורשים הלכות זה בהרביז ובאזור שם היו סנהדר שלוש הבטדני כמו שלמדנו ליל המקום הזה נהפך למוישב ליצים של סורי מלך בובל אומר פהפמרשה דמורה טול לזינה באותו מקום שאדון טולה את כיליו תמון באותו מקום כול וריה נבל הרואה קולסת הוא טולה שם את קדו שנח מבי רשי קודסה מגדדתו מקדש חרס זה כזה כלי של חרס ששותים בו אותו מקום שחתכו עלכס חשובות כיואכל באותו מקום דנין סורב דינים שלהם שמרב חיזה בשם רב על בתס אומר רב חיזר מד כתוב על אישתי ל קרם עוד חסר לו אז אז פשטס הוא אומר הצל איך נראה את השדה שלו אבל דורשים כך אזדיש צלברתי זה אוחוז קוראים לו הצל שחתם את התויר שלא ילמדו אותה בטל את העבוד כמו שנראה ללון ועל קרם עודם חסר ליב זה מנשה שמו כמו שנראה לאלון שהוא חתך את הזכורס מהשפתויר והרס את המזבח והנהלכו לקשוים זה אומן הוא אלשמית על המזבח כמו שנראה לאלון כוסופו חרין זה יוקים שהוא כיסא פניו של מר של הקדוש ברוך הוא אמר לא צריך את השמש כמו שנראה וגדר אבונוב נהרוס הזה זה צדקיהו שהוא בעצם מהצדק אבל גדר עבונב נערסה שנך בסמקדוש ביומוב ואומר רב חיזדה אומר רבי יומר ברבי ארבע קיטוס ארבע קבוצות של אנשים אין מקבלספני שכינה כסים כס שקרונים כס חניפים שמחניפים מרשוים כס מספר שנורה כס משך יודס לאצים הקדוש ברוך הוא מושך את לאצים לא תקרב אצלם כסף דשקור לנגד כסף כסף חופץ רש שעות גורחורו צדיקטוב בגור חורו וזה מסרפנו כי כתוב אחר תעבד ריקוזביש דומים וגם כתוב אחר כך קיר מבוא פסוח גרו בגמו שגרונם פתוח לב שנורה ואמר אומר בירמדסיב כתוב בתילים דוד המלך מברך את בנו שלו לא יסוני לכורו ונגע לא יקר בולכו לא לכורו שלא בכו צריך לתקן יצר ונגע קל שלמצו אשתך סוף בשוב בבין הדרך הולךו זה אשתכו אינו או לאשתו בשעה שאדם מה בן הדרך קשה לו כשימצא את אשתו ספק נידו יותר מנידו ודאית שעל ספק הוא מצר ויצור תוקף אותו ואומר לו תהורים על חינם אני מונע דבר לאסלךסוכשרים ורמרוים ונגע יקר בולכו שלך בינו תלמיד שמגדי תבשיל ברבים שיצא לתר בוסרו יש כאן לפני הצנזור היה כתוב כגון ישוע נוצרי עד כאן ברחוי אוביו דוד המלך ממש כך לשמך על כפיים על שחל בופס על אריה ונחש וג עד ככה שמסביר שמסתומ לפי עניין הברכות יש לדעת את סדר הברכות שכן דרך לברך ברוכניה סוף קנידו יצרורה רורים רואים וכולי אישה אינה נותן דעת בכך אלא מהמרכת הלב יש לה לב רחום שיש לה מתפללת על בנה שנצל מאבן נג גף מרוחים ושדים לכן דורשים כך וגם כמה לא חומשמה שמתחיל כאן עניין חדש אז לכן אומרים עד כאן ברחוב מכם ברכי מכם ו לך ההמשך ברחת שמיים כי זה שייך רק בריבו נדלמי כי חושק אומר הקדוש ברוך הוא והפלתיו זה שחושק בי אניני אני יציא אותו בכל הצרות סגבה אני אחזק אותו אני אגדיל אותו כי יודעשמי יקרני ואני אמנוכורו אכלציו וכבדיו או ירח מזביו יו בישורסי אומר רבי שוקשימונה מרשום אוירום וזרו רמוש מפני מהעין של רשוים תלו היא לא כתובה באותה שורה של שאר אותיות אלא היא תלויה היא למעלה העין של רשוים זה נראה כאילו שכתוב רושים כיבן שנעשה סעודם ראש מלמעתו שיש לו שונים וכביכול ענים אוהבים אין רוח הבריות נוחה עמנו נעשה ראש מלמעלהו וידוע ששונאים אותו מלמעלו לכר גם כתוב ראשו עם שני מיני רשות רשות של מה אתה רשות רשות של מעלה שואלת הגמור לנכתה וכלל שלא יהיה כתוב בכלל עין שיהיה כתוב רק רושים אונה הגמור רבי יוחזור חדו של דוד רצו להדגיש שמה שאמרנו שמי שיש לו שונאים אז לא אוהבים אותו גם למעלה זה רק אם הוא ראש שהוא לא צדיק דוד היו לו שונאים רבים א בכל זאת עליו זה לא נאמר אחד אמר משום כבוד של נחמי בחקליו שהיו לו שונאים הרבה רשי אומר פירוש ראשון מנוכרים שבקשו להרוג אותו על שהיה בונד בית המקדוש נחינה היו לו כנוי מיסרו כמו שראה שם מביא תו רבונן מנשה אויושונה 55 פונים בתור הסיאנים כנגד שני מלכוסי הוא היה מלך 55 שנים בכל שנה הוא דרש בפלפול בדרך שונה את סעיפה ויקרו החוב דרזות ב85 אופונים ירובו מיובישו תניה או רבימר אב שולים בנו של דוד המלך אין לו חלק לא לבו שנאמ כתוב והחברים האבים של דוד ויקו סבשן והם יעקו ויקו בוא יל מה זה הם יסו לא יודע מה בוא תני רבי ש לא זור שום ר אוכוז ואחז וכל מלכי ישראל שכוס בן ויעסורה בעיני השם לא יחין ולא ינידוני לא יכלו לעולם הבא עם הצדיקים ונידונ בגיהנים הרמה כותב הרי כרוחות שמנשבים בעולם שלם לא יענו ולא יצר רש"י אומר דווקא כמלכי יסרו שכתוב בהסורה ביני השם אבל שלמה וצדקי או שביס דוד אפילו שכתוב בהם אסורה הם יש להם חלק כלומר בור חיים הם לעתיד גם אוכוז ואחזיו הם היו מלכי יהודו וקלו שהיו רשוים אומ ויוקים לא החשיבו אפילו שהיו רשוים כי בזה קיימלון שהם כן חיים לבו הרמבם מסביר מה טעמני דוינים לפי שנשתדלו בצולס נפושס ונלחמו ונצטרו בצערון של ישראל מביאה הגמור כתוב פסוק וגם דום נוקי שופח מנשה במועיד עד אשר מילס ירושלים פה לופה לבד מחטוס שרטיסרה ביני השם זאת אומרת מלבד זה שהוא הכתי עבודה דזורה הוא גם הרג פלופר מילה גביות אז מה הכוונה אז אורכ בבובל תרגמו שהורג ישעיה הוא הרג את זקנו ישעיה הנובי וזה נחשב כאילו שהרג את כל ירושלים מהרוב העם הבאץ ישראל אומרים שאוסו צלם מסוי אל בנוודום ובכל יום יומים אויר כולום הוא היה מכריח הרבה אנשים לשת את הפסל הכבד הפסל הזה היו צריכים אלף בני אדם לשת אותו אבל הוא נתן זאת לפחות בני אדם והם היו מתים מכובד המשע והמרשו מסביר שבכך הוא עבר גם על בדורה וגם על שביחוזדומים אז זה הכוונה פה לו פה הדיברה הראשונה בלוח הראשון של שעשה דבר זהך השם לקחו בלוח השני כנגד הדיברה הראשונה זה לסירצח זה פלאפה אומרת הגמרא כמןז לקדת מי שנויה ממרוד בברכונה שקולנשומ של צדיק אכות כדג כל כולי כמן דאמר ישעי ורג מה שהוא אומר מילס ירושלים פלופה שנשמתו של צדק שקולה כאילו שמלת ירושלים חללים מקשה הגמורה יש סטירה לכאורה לגבי מנשה מקום אחד כסיף שעשה פסל פסל אחד וכסיב מקום אחר כתוב פסילים אומר רבי יוחנן בתחילו אוסול הפסל פרצוף בסוף אוסול הרב פרצוף לאותה דמות עשה ארבעה פרצופים מכל הצדדים כדי שתירש חידק שנכנסת להיכל ותיכוס בכן שק תיכנסו אז היא תיכוס אומרת הגמורה אוכוז מיד בעליה אוחוז היה רושה והוא את הפסל בעליית הגג של ביס מקדוש שנמס מיזבחוסר על הגוג עליס אוחוז וגוימר כתוב שיהושע המלך נטץ אותו מנ שהוא כבר ירד דרגה והוא היה יותר מחתי ימי בעיך על עצמו שנמיו מספסיר אשר בבס אשרדוב בבס הזה בירושלים אשר בוחרת לאמי לאילו אומין הכניס בסקו הקדוש מה כוצר המצו מהסטוריה מעשי חוצור כזכנס מה כי קוצר המצו מהסטריה אומר רב שמחמסן כי קוצר המצו זה מצו זה בית המקדש זה משו למיטה מלהסתר שני ירים כ אין מקום לשניים גם לשכינה וגם לאבדלמוס הפרצוף ממשורגומו אומר שמנחמני רבי סנקל כשהוא הגיע לאותו פסוק בוכך הוא בכה מי שכוסה בו הקדוש ברוך הוא שכתוב עליו כני מהיום יכול לקחת את כל מהים לעשות אותם כחומה תרוסלו מעשי צורו המסיכו היא נעשת לו כאישה שנעשה צרה לחברתה הוא בא להתחרות איתו ביס קודש הקדושים גמור אוכו זה הרשע ביטלסבוידה בסמקדוש וחוסמסת שהוא ביטל מלמוד תיר שנצו חס בלימוד מנ שקודרסזקורחן שהיה כתוב שם השם הוא חתרז ואורס המזבח אומסורסירו ואלו שמוסג במזבח הוא ביטל את העבודה מכל וכל עד שהכבישים הרגו את קוריהן לגבי המזבח אוכוז איטירסרבו הוא כל כך הרבה פעמים עבר עליי רזו של ארוה נעשית לו כתר מנשה בו על החוס אומ על אמו שנקר בו אשמו מה הכוונה רבי יוחבי זחד אמר שסורף זו השמא ואחד אומר שבוע למוי אומר לאמוי כלום יש לך ממקום שיוצס ממנו אומר רש"י מקום שדיצא ממנו שבעו ממנו אין לו תאווה ואין המסה ולנאת אותו מקום אומר לו אני עושה זאת להנעתי כלום יויסכזבירי רחמון ליצלן כי עושה יוקים אומר כשהגיע אחר כך יוק מהמלך אז הוא אמר כמוי המלכים הראשונים שלפניי לא יהדלגו זה הם לא ידעו להכניס את המקום כמו שאני יודע להכניס את הקדוש ברוך הוא רחמון לצלן וכך הוא אמר כלום אנו צריכים אלו לא יהרו מה אנחנו צריכים ש שיהיה לנו את השמש לא צריך יש לנו זהב פרויים זהב חשוב שאנו משתמשים בו הוא מאיר ביותר איתו לא ירוש הקדוש ברוך הוא יקח את השמש שלו אומרו לו בלי דורוש היו צדיקי כמו שהזכרנו נסתקה בדור שיוקים נזכר עוד טוויים ולוי כסף וזוב זה גם שלא יכול לקחת לך את הזהב שנמלי הכסף ולי הזו שם צבוקוס אומר להם זה אני לא מפחד כבר נוסנו שנמר השמיים שמיים לשם ואורס נוסם לודום אבל את השמש שבשמיים ש צריך כל יום להוציא אותה שתזרח אז הוא כביכול אומר לא צריך טובות אומר לרובה לרבי במורי מפני מה למונסיוקים ראינו במשנה מלוכים שאין להם חלק למב יוקים למה אותו לא מנו משם נכסייב ויסר דברי יוקים וסבויסוב שרוסבה נמצא אולוב כיוון שכתוב עליו כאלה דברים שהיה כזה רושה לא מנו אותו לכאורה ודאי שאין לו חלק לא למה בו אז קודם כל מה נמצאול משמע שעל גופו יש תועבה רבי ירחם רבי לוזר נחלקו אחד אומר שחוקק שם בדזור על המוסוי על האבר שלו מתוך שהיה דוגבה חד אומר שחוקק שם שומעים על המוסוי משום ביזן אומר לי אמר לו רבי ברמורי במלוכים לא שמעתי ברשימה של המלוכים למה חס יוקים לא שמעתי בדיוט ברשימה של האדיוט שלכורה גם שם חסר מי חושם מצלם זה שמעתי למה הוא לא נכלל שם למה יש לו כן חלק מבו מפני על המון הסמיכו פני שפיטו צו לו דרוכים כל העולם היו מתערכים אצלו שנאמר כולב בשוב אל הלבים וזה נאמר על מיכו ולמיסה כמו שכתוב כאן מס במצב מסורס הש"ס אין כזה פסוק בכל התירה ובעניין כ זה לא מוזכר יש מקורות אחרים שה מכניסוירח כתוב הפסוק ווב ביום צורו ויקו ביום גליים אומר רבי יחנון זה פיסושל מיכו פירוש ראשון ברשי משה רבינו רצה להוציא את עצמות יוסף שהיה בנהר נילוס אז הוא השליך לשם כמע שכתוב עליו שם השם וכך עלה הורני של יוסף בא מיכו ונטל את השם הזה ביחוה זה הכוונה ועובר ביום יום צורו כשהביר הקדוש ברוך הוא לישראל עבר מיכוי מוים שבידו השם עם השם הזה הוא עשה את העיגל במדבר עוד פירוש שאומר רש"י שמיכו כבר עשה את הפסל לפני קריא סיימסו והביאו עמו כשעברו ישראל את הים תעני רבנו סר אמר מגורב לשילוי מקומו של מיכו בגרו ושם מה היה פיסלו עמוד עומד ושילוי עמד שמה משקון המרחק ביניהם שלו ישמניסך הכל והוא יעשן המארוכת של הקורבנות של כאן וכאן והשן פסל מיכו מסר וזה בזה ביקשו מלאך השורס לדוחפו את מיכו להרוג אותו להוציא מעולמה זהמה אומר הקדוש ברוך הוא שפיטו מצו דרכים ועל דוב זה על זה שלמיכו יסרפסל של מיכו נשו אנשי פילגש בגיבו אומנ הקדוש ברוך הוא בכבוד לא מכיס שבסדו מכיסם כידוע כתוב מסכת בספר שיפטים שהייתה פילגש שברחה מבזבילו לבית אביה אחרי שהשלימו ביניהם בא הבעל בית אביה להכזרה לביתו ובדרך הם ישנו בעיר גיבו שבנחס ביומין ושם שם ענסו את הפילגש כמה קבוצת אנשים הייתה מלחומ גדולה בין השבוטים לשבט בנימין ושם הם מיחו בעניין הזה של א של הפילגש ובכבודוידי אומר הקדוש ברוך הוא שיש כאן צלם שיש פסל של מיכו שהעשן מתרה בזה אתם לא מוכים לכן הם נפלו ביד ביומי שהרגו מהם 40,000 אומר רבי יחש רבי יסכיס גדול לו לגימו אכילה שמאכלים את האורחים שהרחיקו פ שתי משפוץ מישראל שנאמר על דבר שלא הקידמוסכם בלחם במים אמונמו כיוון שלא נטלו אוכל כשעברו לכן לא יבוא בכל ורבי יוחנן דידדי יאמר רבי יוחנן אמר בשם רבי יוסף בן קיסמו ורבי יוחנן עצמו מוסיף מרחקס כרובבים ומקרבס רחויקים ומהלמס עיניים מן הרשוים היה שמסביר מהלמס מן המוקרים שלו להבייד בראשו לשלם לו כדרכו הרעה אלא עושה כאילו אינו רואה במעשיו ומש רושכין הנביא הבעל הלגמה ושיגוס מי שלא לא נותן זאת אוי לזונו כמו שכבר נראה מסביר הגמורים מרכי כסכרו מה מונו מו הם היו קרובים לישראל פירוש ראשון ברשי שהם באו מלוואית בן אחי אברהם היו בנידודים של ישראל ורחקנה באוקר כו שלא נתנו לחם ומים לשנה אחרי קרובים ממש אישה לומר כי מדיוק קטורו יותר קרובים אלא היו שכנים קרובים לארץ ישראל ומקרב עשר חויקים מיסר דומר רבי יחסכר שיסר אמר לבנותיו הם סיפרו לו שהגיע האדם והציל לו את המרוים קירן לא יוחי לוכם אז הוא נתן לחם למוישה בזכות זה זוכו בני ביוש בליקסגוזיס שנמספר בצטרוסים שמוסים סוכוסים הבחמס וסריחוב וכסיבוסני כי חוס מוש אז רואים שקינים זה קיני חו זה אחד משמותיו של יסוי אומר מזני יהוד בודה שבנגות ויר ויש וסום רש מביא מהספרי שהכוונה שהם ישבו בסנדר מורים בדברי תיר ומהלמסיניים לרשו ממיכו שאמרנו אניחו שפצד ומשרי נביא הבעל מחבר שלידנובי סיב יושולחן שם אלנובי אשרו רש מביא שיד הנובי התנבע מזבח בזקל שיחרב כיוון שהמיד בירוב המצלומים ואז בוא נובי שקר והטעה לאידוי שכביכול יש לו נבואה עם הקדוש ברוך הוא שישוב לביזקל והבירו על מיצס הקדוש ברוך הוא שאמר לו לא תשוב לביזקל והכילו א בזכות שהנובי שקר נובי הבעל הכיל אותו שרטה עליו שכינה כמו שכתוב ה דבר השם אל הנובי ושיגגוסו אדם שבשוגג לא נותן אוכל לאורחים אוי לזודן כי ראינו שבאנוס שג ולא לוה לדובקורס ונאנש דמרב אלמו לב לשון לוויה שמלווים אורח יונס לדוביץ שתי כיקורס לחם לאנרגו נוביר קוינים מה היה יונוסנ אמר לדובץ צריך לברוח מאבי שול רוצה להרוג אותך והוא לא נתן לו צידה לדרך אז לדוד היה צריך להיכנס לנויב והוא ביקש מכאן נויב לחם ואז דיב גלשין לשאול שנויב נתנו לחם למורד בו ואז דויגד שלח אותו שו להרוג אותם אז אם היה לו לחם לא קורה כל זה ולטר דגה דוימי ולאנר רק ששלישבו אבל אותו עוון זאת אומרת שהוא אפילו שהוא שעשה זאת בשוגג הוא לא התכוון בכוונה לעשות זאת יונוסן בכל זאת זה עלה לו כמו מיזיד שהיה כל זה ונרק שול יש לו אישסבוננוב גם בסעיף החסידים רואים שמקל למדים את גודל חיוב של אדם לתת לו רחב כשיוצאים מביתו לתת להם צעידה לדרך. עד כאן דף קג.
לצפיה בתכנים נוספים: