הדף היומי מסכת סנהדרין דף צג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף צג

[מוזיקה] סנדרין דף צג מתחיל בסיעתא דשמע סוף שורה רביעית אומר רבי תנחום ברחני שיוצו חנש מכשנוש בואו כסום ותופכו לס של ישראל לאסג על פניהם מה השתחוויתם לצלם אומרים להם יש לכם אלוה כזה שהציל את הצדיקים ואת המשתחם לצלם מיד פוסכו ואמרו לכו השם צדוקו שהצלת את הצדיקים ולאנו בישספונים כזה אומר רבי שמואל בן נחמיני אומר רביס מהדחסיב אומרתי הקדוש ברוך הוא אומר אלה וסומור אוחזו וסנסינוב אומרתי אלה בסומור אלו ישראל אני אמרתי שכל התמר שליו שיהיו בהם הרבה צדיקים שלא ישתחוו לצלם ישראלים שלו לטומו כמו שאמרו משרוקה ועכשוב לא לבוד לסנסנחוד רק ענף אחד של חנן יושואל ועזר יש שרה כם עמדו בניסיון אומר רבי יחידסיב כתוב בפסוק בזכריו ריסי לילו והנה איש רוחסוס אודים ואמת בןדסים אשר במצולו וגוימו מהסי לילו ביקש הקדוש ברוך הוא לא יחס כולו ללילו כיוון שיש אתחבו לצלם והנה איש רוכני של הקדוש ברוך הוא שנאמר השם איש מלכו שם שמוי על סוסום עוד ביקש הקדוש ברוך חסכול לדם כיוון שנסתכל בחנשואל ועזריו זכרית שנבואים את בין הדסים הוא המיד הקדוש ברוך הוא את עצמו בזכות הדסים אשר במצו לו בין הדסים לצדיקים שנאמר ויהי אומנסדסו היא נקראת הדסו הייתה קרויה אסתר על שם שהייתה צדיקה ונמצו אלו בובל שנאמר אומר לצו לו חורובי תתייבשי ונרויסך אויביש כתוב ואחורב סוסים אדומים סרוקים לבונים מיד מלאים רויגז נעשים סרוקים צבועים אחר כך וומים נעס לבונים שהסתכל בצדיק עם נח מכעסו אומר הפופש מה מינ לומד מכך סוס י חיברה מה ללחמה כשאדם רואה בחלומו סוס לבן זה סימן טוב אדום זה רמז לקללה בלבן זה סימן לטובת כת הגמור ורבונון החכום עם חנן משאל וזר יוכיחונוזלו כש שיצאו מהכבשם בדרך נס לאחד המלכו מהמעשה הזה והילך הם לא מוזכרים יותר בכסובים כמה שיטות אומרב בעינורו מיסו כולם היו מסתכלים בהם איך הם ניצלו בכזה נס גמור אז מכוח היינו הם מתו הוא שמו לומר ברוויק טובו אז רשי אומר באותו רוק שרקקו אומ ישראל בישראל שאומרים אלוקה כוזה יש לכם שתחביסם לצלם מרוב רוק הם נדבעו הרמק כותב שיש על הפרש כפשוטווי זה לשון משל הם מתו באותה בושה שכלל ישראל לא עמד בניסיון רבי יוחון מרולו לארץ ישראל ונוסו נושים וולידו בונם ובונוס הם לא מוזכרים בהמשך הכסובים כי שם הפסוקים עוסקים בגולוס בובל כתב רבזורס רביעו לארץ ישראל שנשג גדול היושבים לפניו כי אנשים שמופס אמו איזו הם אנושם שנס מיפסחנן בשבזיו זאת אומרת הם חזרו לארץ ישראל והם היו הראים שישבו ביחד עם יהושע הכהן הגודל שואל את הגמורים ה היה שם עוד צדיק דוניאל ודוניאל לאיכו נוזל כשהושלחו חברו לתכישנוש והוא לא הושלח היכן הוא היה כמה שיטות אומר למכר נרר רב בטבריה המלך שלח אותו לחפור ולהוציא נהר בטבריה שקלות גרסה ברשי למרנה בטורבה ושמואל אמר נבוח נצר שלח אותו לעשו בזרדספסטה זרע של עשב אספסטה שהוא מאכל בהמה ככה היה קבו לביום ורבי ירחון אומר הוא שלח אותו לעשוי חזירת דלקסנדריה של מצרים שם הם מאוד גדולים מאוד משובחים רצה לגדל מהם ולדות אז הוא שלח אותו להביא משם שואל את הגיבורה אפשר להביא משם איני ותניה טוס אורפה אומר לחכומים שאמרו שפרה למשל שניתן לרחם שלהזריפה אז הוא אומר לא יכול להיות אין פורו וחזירו יוצא מלכסנדרה של מצרים שאינחו אתחינוים שלו בשביל שליטילד הם לא רצו שיהיו מצויים מקומות אחרים ואף על פי כן הם חיו שנים מרובות אז איך הוא הצליח להוציא משם אונה הגמורת דוניאל זטרסה הוא הוציא משם גורים קטנים ולא ידעתיו אז הם ם לא לוי על דעלי ליבם שהוא צריך להיות לפרי וריביה כי הם כרי קטנים אז הניחו להוציאהם בלי חיתוךם ב הגמורתון רבונון שלוישו אויו באויסו איצה שהלך משם דוניאל דוניאל לא היה שם על פי שלושה הקדוש ברוך הוא רצה כך ודוניאל עצמו בנבוכד נצר הקדוש ברוך הוא אמר ניזל דוניאל מאוכה שהוא לא יהיה כאן כי אם הוא יהיה כאן אז הוא גם יטיל אותו לכיף שנז הוא גם מנצל כמובן ואז דלילים בזכוס סיס נצל יאמרו שכל הארבעה ניצלו בזכותו של דוניאל הוא רצה שכולם ידעו שבזכות עצמם חנן משל זרה לכן הוא סילק מכאן אתדוניאל ודוניל עצמו אמר איזל מוכ בוא נלך מכאן דלא בפסילי אלוהים תשרפו איש נבוכד נצר עשה אדוניאל כאלוהה אז זה כמו פסילוים שהמיקרו הזה צובח לשרפם אז הוא התיירה שהוא באמת ישרף ונבוכד נצר אמר יזלדוניל מורכ שהוא ילך מכאן לכן הוא שלח אותו ב כל מיני דברים דלאמרו קליה ללוהי בנורה שלא יאמרו שהוא שרף את אלוקיו את אלוהיו באש ומנן דסוג מנין שהוא השתחבה לו שהוא עבד לו תחסיב בדין באותו זמן מלכבד נצע נפל עלפוי נפל על פניו ולדוניאל סגיד והוא השתחווה לדוניאל בגוימו מביאה הגמורה כתוב פסוק אומר השם צבוקיס אלוקי ישראל אלחו בן קולויו בן צדקיו במעשיו אני במלוכם בשמי שוקר וג כתוב מלך בובלכם וכסיף כתוב בפסוק הבא ולוקח מהם כל לכול גולסוד כולם שתמשו בהם כקללה השם כצדקיו וכך אשר כולום מלך בובל בושיש מדייק את הגמורה אשר סוף לאנמר אלא אשר קומר קלה אותם אומר רבי יח שרב שיח מלמד שאסון כקלו שיבולים שמעבים אותם באש כי כמו שכבר נראה הוא לא רצה לשרוף אותם רק רצה לבדוק אם האש שולטת בהם אז לכן ברגע שהאש עלתה בהם הוציא אותם הם רק ניקלו למה הם הם ננשו כך אומר הפסוק ין אשר אוסו נבולו בישראל וינפו את נשי ירי איך הם הגיעו לניוף על ידי נבייות שק מה יובוד אומרת הגיבור אוזו לגבי מרת דנוחד נצר הם הלכו לביתו של המלך אחוב אומר לו עשו שיתוף פעולה הוא אמר כ יאמר השם יש לי נבואת השמיל צדקיו תכתי איתו וציתקיומר כיומר השם השמיך השתמשו בנבואה שקר לז אוז לו ואמרו לי לאבוא הלכה וסיפרה לאביה שכך אמרו לה שני הנבים אומר לו אל הם שלילו סוי נזימהו כיסו לגבו שדרנו לגבוי אני לא מאמין שהם יבואו עוד פעם תשלחי אותם אליי כי יוסו לגבו כשהם באו עוד פעם אליה שדריצינו לגבי אבואה אומר לו מה נומר לכון מי אמר לכם בוזו אומר הקדוש ברוך הוא אז הוא אומר לו להם ורוחנני מישאל ועזי שאלתינו אם מותר לעשות כזה דבר ואמרו לי סוננה נמנבי כבסיו אנחנו גם נביאים לדידו לאמר לו להם לא נאמר נבואזו לדידן אמר לו אומר להו תשמעו אנו בנדבדקנחו כך בתקנוח משבזיו אני רוצה לבדוק אם אתם צדיקים כמותם אז תנצלו כמותם אז בוא נכניס אותכם לכבש האיש אומרו לי אינו תלוסהבו הם היו שלושה יש להם הרבה זכויות לכן הם ניצלו ונן טרין אנחנו רק שניים למיסבגסך מקשה והיה צריך מיד להקשות להם אברהם אבינו שהיה יחיד והוא ניצל כמו שהוא הקשר אחר כך לושע כהן גודל הוא נשאר בקושיה אומר להוא מה אתם רוצים שיהיה כאן אדם שלישי בחרו לכון מן דביסו בדיך תבחרו מי מי שאתם רוצים שיכנס ביחד איתכם אני מסכים אומרו יוישע הכהן גודל סברה למה הם בחרו אותו הם חשבו דנופ זכוסה יש לו הרבה זכויות ומגנלון ובזכותו גם אנחנו נצל יגן עלינו אך סיור הורידו אותו מארץ ישראל לבובל שדינו והטילו את שלושתם לכיף שנוש אינו איקלו הם מיד נשרפו והוציאו אותם כמו שדיברנו יהושע כהן גודל הכרומנה הוא ניצל כמובן היה צדיק רק בגדיו נכו שנאמר וירס יהושע כן גודל אופני מלך השם וגומו כסי ויאמר השם הסטון איגר השם בכו וגוי כתוב עליי זה עוד מוצול מאש יהישוע זה כמו עוד עץ שנאחז בהו ונכרח אומר לי אומר נבוח נצלישוע ידצדיקת אני יודע שאתה צדיק ניצלת מהאש אל תאהן יבוכפור תנורה למה הועילה בך האש קצת בגדיך נכחו חנן מישול ועזר לאניו כלל הם יצאו בשלמותם עם בגדיהם אפילו בלי ריח החשן אומר לי אנו תלוסבו הם היו שלושה ואנו חד הייתי יחיד השניים אחרים רשוים אומר לי ואברום יוחידה והוא ניצה לגמרי אז הוא ענה לו אוסום לא יעבור רשוים בעדי אברום הוטל לבד לכי שנוש בלי רשוים איתו ולאסיב רשוס לנורה אז לא ניתנה רשות לאש לשלוט בו בכלל אוכבו רשו בדי אצלי הכנסת ביחד עם שני רשוים וסב רשוסנורה אז ניתנה רשות לאש לשלוט אז היא שלתה גם קצת בי הינו דמרנשה זה מה שאנשים אומרים טרי הודביש וחדרטיבה מטילים לאש עוד רטוב הוא לא נשרף האם מטילים לאש שני יהודים יבשים ואחד רטוב אויגדון יבייש של הרטיבה אז היבשים הם גורמים גם שהרטוב ישרף אז קר גם כאן שני הרשוים גרמו לחירוך בגדיו של הצדיק מברחרת כעת הגיבורם הייתי יענש למה באמת מת יהישוע נהנה שנכרחו בגדיו רש"י אומר משהו אישחדנץ אז תחייה בעלמה אומר הרב פופסין נושים שנגובן שנאמרש בגודם צוים נשאלת השאלה של ועושה ללבוש בגוד צים בגדים מלוכלכים אלא מלמד שבונו נושים שנוגו לקהו וזה רומז בביגדהו שלו כביכול הם לוכלכים ולא מיכו בהם אז לכן הוא גם נהנה נש שהבגדים שלו נכחו אומר רבי תנחום דורשבר קפורה בציפורי רומת נראה את הקשר מדכסיף כתוב מגילסרוס שרוס הגיע הביתה משדהו של בויז יאמרה לנה מחמותה שיש הסועירים מוענוסני מה שיש הסועירים הנה יש שיש סוירים מיש הוא נתן לה שש גרעינים וחידה של ביזלי ליטר מתונעני שש סוירים למדנו משלמסכת ספן פסלוני בגירים פחות מחצי קו סעירים אלו מה תאמר שיש סין זה מידה מאוד גדולה רש"י אומר שש קו או שש שלוג זה לא מידות שמודדים בגורן הבחיידרקו של אישוליטו שש סעין לשת כזה מהסוים אלו באמת הוא נתן לה שש גרעינים רק הוא רצה לתת לה בזה סימן רמז רומז לא שסידין שישוב בונים לוצס ממנו שמזבורכין בשש שש ברוכס ואילו להם דוד שהיה נין של רוס ומושיח שיהיה מזר של דוד דונין חנניה מישאל ועזריו שעליהם כתוב שהוא מזרע מלוכה וכאן אנחנו הולכים בשיטה שכולם היו מזרו של דוד עוד מעט נראה שיטה חולקת אז כולם היו צאצאים של רוס והם יתברחו בשש ברוכס בפרטימקט דוביד החסיב כתוב ששאול המלך הייתה שורה עליו רוח אחרו אז יעצו לו לקחת אישיודע לנגן וזה יסר מנת רוח אחרו ויין איך עודורים ו הנהי בן לאישי ביסלחמי דינו דוד המלך יוידי הנגן ברכה אחת שתיים וגיבור חיל שלוש וילחומו ארבע ונבואן דובו חמש ואשתו שש והשם וגמו יש לו שש ברכות ואומר הרב הרב כל הפוסק הזה לא יום דויג זה היה איך מהנורים אלו בלאשנורה הוא סיפר בשבחו של דובית כדי שיקנה בו ישול וירגו אז בעצם יודע נגן זה שיודענגן בכינור אבל דורש את הגיבורה הכל על תיר ידנגן שידע לי שואל שאלות ראויות בתויר גיבור שדע להושיב איש מלחומו שידע ליסו ולטמחמת שתור להתווכר בלימוד אשתו יר שמרפונים בעלוכה מביא ראיה לדבריו ונבין דובו שמין דובו מתדובו והשם מויש לוכמוס בכל מקום אומרת הגמרא בכולו בחמשת המלות הראשונות אומר להו אמר שול בני מה המלה של דוד כדש ממוסד בדיד זה לא לשול כי אין הלכה כמותו כל התה לו חלישה ק ואז הוא התחיל לקנות בדודשי בחשר ירשיע הגמרא ביר מזמירה שהוא לא גלמסכת הוא לא הצליח לכוון ללוכליסה ובדובקסי בכולפני יצליח שואלת הגמרא מנדג איך אומר הורים הגמיבו חין איך עוד מהנורים איך עוד מיוחד שבנורים וכסיבו סו איש מאבדישול ביום ההוא נצור לפני השם הוא נעצר הוא ללמוד תורה הרבה ושמו ידו גדוי מי הביר אורים אשר לשאולה ביר הרוי מיוחד שבנה הוא היה הדויג עוברים כעת לב משיח גם מתברר בשה שש ברכות החסיב ונוכול רוח השם איזה רוח אחד רוח חוכמו שתיים ובינו שלוש רוח חיצו ארבע הוא גבורו חמש הוא ארדס שש ויס השם וגוימו הוקסיב על משיח והריכוי בעי רס השם מחלוקס מה הכוונה והרי אומר רב אלכסנדרי והריכו לשון ריחן מלמד שהתעינו הקדוש ברוך הוא מצבס ויסורין כריחים רוב אומר לשון ריח דמוירח ודוין הוא מריח באדם ושופט ויודע מי חי מי זכאי תחסיף כתוב בהמשך ולא למר אינובישפו לא לפי מה שהוא רואה כתוב שם שם ולא ילמיש אוזנו והכיח ושופת בצדק דלים על ידי הרכה וכיח במישו לענובי אורץ מספרת הגמורה בר כויזיבה שיאמר ממלכי הורדוס מתקנים כאן אחרי מלכי הורדוס היה אחרי החורבן ברקוכיחבו שמרה דמלכוסמי מולך טרתי שנינו פלגה מלאך על ישראל שנתיים וחצי אומלו לרבונון אנו משיח אומר לי במושיח כסיב דמוירח ודו נזנ וד יכול לכוון מי הזק קי על פי ריך כיבזיה דלא מורר ודון כמובן לא הצליח כטלו הרגו אותו עוברים הלאה אמרנו שלרות תתברכה בשש ברכות בשש צצעים שלה מם היו הארבע הנותרים חוץ מדוב משיח דוניאל חנניו מישאול וזעיון החסיב בו כתוב שנוחד נצר חיפש סוריסים אז הציאו להם אותם ילודו ילודים אשר ראים בהם כל מום ותו מרה ומשכילים בכל חוכמו ויוידס ומביא מדושר כו בהם למי המלך וללמדם ספר לשון כזדים יש כאן שש ברוכס מה אשר אין בו עם כל מום אומר רבי חומה ברחנניה בחנינה אפילו כריבד דקויסילטלהבו הם היו שלמים לגמרי אפילו הנקב שיש בדרך כלל מלה שמכיזים דם בזמנם זה הייתה רפואה מאוד מאוד פה מאוד מצויה עד נקב הזה לא היה להם עולם לא היו צריכים להכוזה מהבשר קויר בהוהם למד בייחל למלך אומר רבי חומי ברבי חנינה מלמד שנסנס עצמו מתפקים מן הסחויק ומן הסיכ מדיבור ומן השינה ומעמיד על עצמו משור שנצרוך מנקווה מתאפקו מפני אמס מלכוס כתוב ויבני יהודו דונין חנניו מישול וזיו אומר רבי אליזר רב לוזו כולון גם חנן מישול ועזר מבני יהודוים אז זה לפי השיטה שלמדנו שכל השישה אלה צצאים של רוס רב שמע בן נחמי הנה אומר דוני לחוד מבני ודו רק עליו אומר הפסוק מלודו חנן בשואל ועזר משאר שבוטים והוא לא סובר את הסברה שדיברנו על שיש סועירים מביא הגמור כתוב בחזקיהו מלך ודו ומבונך שיצמליד יקוכו ויוסורסים ביחל מלך בובל זה פרענות שעובת תנבא לחזקיהו שיגלו מארצם וילכום להיות סוריסים באיכל מלך בובל מי סוריסים רב אמר סוריס ממיש סרסו את חנני מישול וזריו שכן דרכן של מלכים לסרס את האדם כדי שלא ישא אישה ויהיה פנוי לעבודת המלך אומר רש"י והוא חולק על מה שלמדנו על חכומים שמרו לאיל שמעלו לארץ ישראל ונשו נשים והולידו בנים ובנות אחרי הסיפור שהם יצאו מכי שנאש כמר ה סריסים רבי חנינו אמר הוא לא סרסם למה קוראים להם סוריסים שנסתרסו אבוי דזור בימיהם שבמיהם נודע לכל שאין ממש מיש בבדזור כמצלו מכיב שנוש אומר רש"י רב שמואל בר נחמיני שאמר שחנן מישאל ועזר משאר שעות היו הוא מעמיד את כל הפוסק הזה רק בדוניאל כי רק דוניאל היה מהצאים של חזקיהו חנן משל ועזריו הוא לא היהצעים שלו המשוטים שואלת הגמור רבי שלם למדומה שנסתרס בימיהם חבול לאסן הם יצאו מכשנו אמרו אין בהם שום חבלה אלדסור משמי וחבול לאיסיבון יש להם חבלה הם סריסים אומר רש"י הפסוק שהבאנו לא ילדים אשרים בו הם כל מום אי אפשר להקשות כי זה כשבחרו אותם לבוא למלח נצע אז הם היו תמימים אחר כך הוא סירס אותם אבל זה פסוק שכתוב שיצאו מכיף שנוש אונה הגמורה קבת הפסוק חבול לדנורה חבלה מהאש לא היה להם חבלת הגוף הייתה עליהם היו סריסים אומרת הגמורה לחבלה של נורה צריך פסוק והוקסי וריח נור להדזבון ריח האש לא שלטה בהם אונה הגמור לא יכבול ולא ירך הפסוק אומר לא שהם נחבלו מאשפילו לא שלט בהם אשן אש שואלת הגמרא בישלים למדומר שנסתרס ולזור בימים דרסיב כתוב בפסוק כ יאמר השם לסוריסרשמסג מי הם אסוריסים הסוריסם הידועים אז משבחים אותם אלה דוני אל חנם שבזריו שימיה מסטרס ולזורה אל מנדומסוריסמישתו קור בגנוסה לצדיקה מזכירים את הגנות שלהם שהם היו היו סריסים עונה הגמור למנדו מה זה אוהו ההוא גם היו סריסמ וגם שנסתרס בימם הפסוק מזכיר כאן את השח שלהם שואלת הגמורה עכשיו בשלמסורסי ממש דרסי בהמשך הפסוק שם ונוסעתי להם ביס בחומוסיות ושם טו מבוס אין להם בנים ובנות אני אתן להם יעד ושם אל מנדומה שנסתרס ולזור בימים מהם בונים בו להם בנים ובנות מסתומה אי אפשר לתרץ שהו והוא אהבו כי אם כך אין שום מחלוקת ברב לרב חנניה שניהם אומרים אותו דבר אומר רב נחמן בר יצחוק מבוא נמשה כבר ומיסו באמת היה להם בנים כול היו סריסים אב בניהם לא חיו מה שם אוילום אתן לוי אשלו קורס לא כתוב לו הם רק לאחד מהם אומר רבי תנחום דורשבר כפור בציפורי זה ספר דוניאל שניקו על שמו יש סעיף אדוניאל זה השם וזה יכרשם אוילמת שדיברנו על סעיף אדוני אז דרך אגב מקשים יש לפנינו יש שני ספרים עזר ונחמיה אבל זה דבר חדש שחילקו אותם לשניים בזמן חז אחד גדול ולמיס שואלת את הגמור מדה כל מלדי עזרא רוב הדברים שבספר עזרו נחמיו בן חכח אמרינו אז נחמ בן חכמית קר ספר שמלמה הספר לא נקרא על שמו רק עלעל שמו של עזרא אומר רבי ירמיה ברבא מפני שהחזיק תיבו לעצמו שנאמר זוכרו לי לתובבו אז מידו כנגד מידו אומר המהרל לא נאנש החשבת את עצמך אז לא יהיה לך ספר על שמך שואלת הגמרא דובינמרו זה לא מחזיק תובבו אמר זוכרני השם רצונמ פוגדיני בישועסכו אונהגמורה דוד רחמודקובה מבקש זוכריני לא שהוא מבקש שהוא דורש שיזכרו את מעשיו הטובים אבל רב יוסף הוא לא מקבל את התירוץ הוא אומר זה אותה לשון פחות או יותר גם דוד אומר כך אז אין תנה על נחם ישו כך אמר רק רב יוסף אמר למה הוא נאנש שסיפר בגנוסון של רישוינים שנאמר הוא אומר והפחוס רישוינים המושלים שקדמו לפני השלפוני הרבידו עלום ויקחו מלחם ויין אח כסף שקול מרב וגוימר אני לא כמוהם אומר המהרל גם זה מידו כנגד מידו הוא התכבד בקלוינם של רישוינים הוא נטל את הכבוד שלהם אז נטלו אותו את הכבוד שלא יקר ספר על שמו ואף על דוניל אומרת הגמרא שגודל ממנוג גם הוא כלול בכללפס הראשון גם עליו סיפור ומגודל אני אדוני לבדמרו ונושמרו אבל חרות דוגד עליהם ויברחו ביחובה עכשיו כנושורים אלסמרו מהנינו אנושים אומר רבי תמחי ברא בזה חגר מלאכים המרשום מסביר משמע שם היו אנשים שרואים לראות את המרשן נבואה רק הם לא ראו זאת מי ראוי לראות מי היו הנביאים באותו זמן אלו וכיוון שהם לא ראו והוא ראה אז הוא גדול מהם וכיוון שרמצניאל חשוב יותר מחג יסחי מלאכה שהיו נביאים אז ודאי שהיה גדול יותר מנחמם בחקליה שלא היה נובי ובכל זאת הוא כלל אותו בכלל גנוס הראשונים רש"י מביא שדוניאל היה בין הגוילים עם החורש והמזגר 11 שנה לפני חום בס שנים נחמיה היה מועיל לגוי לו לארץ ישראל הרבה הרבה אחר כך כמעט 100 שנה אחר כך אז ממילא זה הייתה הטענה לכן הוא נאנש שאין ספר על שמו דרך אגב מסיימים ומביאים ורשי אומר שברוב ספרים לא כתוב החלק הזה עד סוף השיעור זה כזה לגמור מגיל איזה מופיע אז הביאו את זה גם כאן אינו עדיף מיני והיו עדף מניו לכל אחד יש עדיפות על חברו דוניאל כלפי חגזחי מלאכי הנוף מני הם עדיפים על דוניאל דהילו נבי הם היו נביאים ויהיו בדרך כלל נובי והיו עוד לפני חוזמרו וה לאחוזו שואלת הגמחוז למה חרות גדול נופל עליהם הם לא ראו כלום אונה הגמור אף אגב דינו לחוזו מידי אפילו שהם לא ראו כלום מזלי היו חוזה המזל שלהם ראה ראשי מגיל מסביר שזה המלאך שיש לאדם מלמעלה שהוא שומר עליו זה המזל נפלה עליהם חרודה אומר הבנה שמע מנו נלמד מכך אימן במיוביס מי שפתאום תופס אותו חרדה אף על גב די לא חוזר אפילו שהוא לא רואה כלום למה אני צריך לפחד כעת מזכו זה ויש כאן איזשהו מזיק שרוצה להזיק לו המזל שלו רואה בזה מה התקנתם מה תקנתו לין שואיף שידלג מידוכתם ממקומו ארבו גרמידה ארבעמות אומר התורסחים זה מה שעשו חג הסחמלאכי שברכו אינמה עוד דבר יש לו עוד עצה לקריקרשמה ויקמתינופס מצאו מקום שאסור לקרוא קריאת שמע וגם לא יכול לדלגמויס לא מוכש יאמר את הלחש הזה איזה דבית העז שבית השחיטה שמנ מינוי יותר שמנה ממני כלומר אומר למזיק לך אצל העיזים והניחיני עד כאן דף צג ‏el
לצפיה בתכנים נוספים: