הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכג

[מוזיקה] ב 14 דף קכ גשו בעזרת השם שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם טונו רבון למדנו במשנה שחו טל פי שים בניסי וביב הסוגיות הבאות נלמד דיני בחו אז קודם כל מביה הגמור בריסה מה הכוונה פי שני בחור מקבל פי שני אפשר להבין זא בשתי דרכים תו רב ס פ ש פ ש כאחד כנגד אחד מהאחים דנו למשל חמישה אחים אחד מהם בכור אז במקום לחלק את הנכסים לחמישה חלקים מחלקים זת לשישה חלקים והבכור נטל שני חלקים וכל אח מארבע אחרים נטל חלק אחד ע תומ פי שניים כחוד או ינו פי שניים בכל הנכסים הוא נטל פי שניים בכולם דהיינו נחלק לשלוש והוא יקבל שתי שליש כנגד כל האחים הוא יקבל פי שניים והם יתחלקו בשליש הנותר אומרת הבייס לכאורה ודינו מסתבר כדרך הראשונה חלקום אחוד וחלקו עם חמיו לפעמים יש לו רק אח אחד לפעמים יש לו חמישה אחים דהיינו הוא ביחד עם חמישה ארבע אחים מה חלקו חות פי שניים כחוד כשם כשהוא מתחלק עם אחד הוא מקבל כפול ממנו אף חלקו עם חמיש פי שניים כחוד הוא מקבל כפול מאך אחד מהחמישה או קלך דרך זו אפשר לומר גם להפך חלקו עם אכות וחלקו עם חמיו מה חלקו עם אכות פי שניים בכל הנכסים כי כך זה יוצא כיש לו רק ך אחד אז זה גם פי ש כחות וגם פי שים בכל החוסים בכל מקרה זה צ ש שלי אף חלקום חמיו פ שניים בכל הוסים גם אז הוא יקבל ש שליש אז מסור אי אפשר לדעת צריך פסוק תמוד לאמר כתוב בתחילת פסו וו בחיבו כל הפסוק הזה מיותר יסו נחלו אצל אחין א ושש בחי זבו גם כשאתה נותן לור אל תשכח את שר הבנים תגדיל את חלקם דהינו לא יטול פי שני בכל הנסים כשיש שניים או שלושה א יותר אחים מלבדו אק כמו שני אחים בריס ממשיכה אומת הגמ תסביר מה צריך את כל הפסוקים ומר פסוק בדבר הימים ובני ראובן בכר ישראל כי הוא הבכ ובח יצ ובי כמו שמפורש מסכת שבס מה בדיוק ראובן עשה ניתנו ב לבני יס בן ישראל אבל חס בכו לא להקר בכור תמיד רוב נשר בכר ישראל אלא לעניין זה ניתנו בור יוסף ליטול שני חלקים כבכור כמו שכתוב אפרים ומנשה ושמולי יוסף קיבל שני חלקים בארץ ישראל פסוק אחרי כד גוב בחב ונוגד ממנו וסף נ ב ליוסף ב משפט מה במור וסף פי שניים כאחד מאחים כד לון אפ ש כוד ולא ש מקבל שני שליש מכל הנכסים עוד פסוק אומר סת שכם אחד שני חלקים כנגד שני אחים אשלא קחתי מדמ בבקשתי שלת השאלה כבקשת כנכי לא קשתי אבור חרבי לא ני חרבי זו תפילו שהתפלל יק ל בונו ושזכה לקנות הוו מיסו בתפילתו קשתי זו בושם עד כאן הברי הקופונים אנחנו רואים כאן שבחור נוטל פי שניים לא פי שניים בכל הנכסים אלא כשני אחים מה למה צריך את כל הפסוקים התירוץ הוא כך וכי תמה הפסוק הראשון לבדו ו בחילו זבוב אני יכול לומר זה בא לדרשה אחרת לגמרי אדרבי כן מקוד שהזכרנו לא נראה לאלון שאם אדם אומר על אחד מבניו שיורשים אותו שהוא ירש את כל הנכסים דבריו קיימים אז זה לא מיותר לזה תושמע פסוק ובני ראובן בכר ישראל כאן כתוב בכו נתנו בכ לבני יוסף ולמדים בבניינה בכ מבוס שכשם שכאן הכוונה שנטל פ ש כחד האחים ר גם בו פ שו אומר הרשב יש לנו כלל דברי ו מדברי כבו לא למדים וזה דברי כבולה זה פסוק בדברי היומים אומר הרשב זר גילוי מלס בלמה כ לא ידענו עד כעת מה זה חלק פרו למדים משם שהכוונה לפי שניים כחוד הרשב מביא כזה גמור מויד קטן פשט הוא שוודאי שידענו את זה גם מ ש רבנו כבר קיבל ז סמיו זא על הפסוק בדברי היומים משיכה הברי כי לג כאן כתוב משפט ב כאן כתוב בוס תפסוק אחרו ליוסף גם כתוב על השון בו כיס גופ מני כד ו שמע לכן הביאו את הפסוק ני סעתי לשכם אחדל אומר לרב פופל הביה מי אומר שהוא נתן לו שני חלקים הדיק לעלמה דקל קרקו תוסיף לו יעקב ליוסף בשיל רו אומר הרשב יכלו גם להקשות אולי יוסף קיבל פי שניים בכל החוסים אבל זה הגמור ידע שאי אפשר לומר כך כרי למדנו לאל שהפסוק בישוע מספר שבני יוסף התלוננו שיש להם חלק מאוד קטן אם קיבלו שני שליש מארץ ישראל הם לא היו מתלוננים לכן הוא רק שאל להפך אולי רק רק מועטת אומר לי אולך אומר קרו אפרים ומנש כי ראובן ושמעון יהו לי כנגד שני שבטים הרי סיכמנו לאל של שבות ים התחלק ארץ ישראל אז הוא קיבל כמו רובן ושמן דהיינו הוא קיבל שני חלקים בארץ ישראל כמו אך הוא קיבל שני חלקים כאלה הרשב מציין לכאורה הפסוק הזה פ שקר שמולי היה צריך להות כתוב בריסה אומר רשבם זה פשוט לכל אחד זיל קורבי רבו מי שלומד בחיידר יודע את זה כרי ברור הבנו את הפסוק שכם אחד על אחו ודאי שזה עולה על זה שקרום ושמעון ולי מה הכוונה ששם אחד על אחו כיוון שהבנו את זה אומרת הגמור בוא מני רבחל רב שמ במיני מהר יק שטל בח מראובן נסו ליוסף מה זאת אומר ש שו מר הפסוק מפרש מרכ צ צרכים ניש את ראובן א מר שנו ליוסף נכון שוא לק ז מראובן למה נתן זא בדיוק ליוסף אזנ לו ש ל לב שג מי זה בלבי יוסף הוא גדל את יק בכל שנות הר כל ס ליו א כמו אצלנו בנמשל יעקב השיר שב לידו בורבי ללתת זא מי שהוא רוצה וא אמר למי אני אתן זאת אניו לבעל הבית שגידל אותי מנחוס אומלה אמר לו רב חל בוי לפי דברך לב דח ראובן לא מהנ ליוסף ולא דהם אם ראובן לא חטא אז הלא נותן ליוסף כלום הרשבא מסביר כלומר מה נתן יעקב ליוסף שהרי מחלק שער הכי מוסיף לו ה משלו לא נתן לו כלום משלו היה צריך להנ אותו ולא משל אחרים אלא די מוסיף הרשב מי שלא נתן לו הן ממונו נתן לו ממון אכן זה כתוב אז באמת גסים את שני המילים האלה ברשב אן ברכות שברו מכול יותר מכל השים למשל הברכה שבר לפג שנו זרף כל הברכות שהוא קיבל ממילא צריך לומר שמה שהוא נתן ליוסף יש בזה טעם אחר אלא אומר לו רב לבוי רבס רמ רב רומני כמו שמוזכר פעמים בשס הוא אמר כלכל היתה אור ד את יוסף לפני שדת ואז יוף ה של יקב יקב יסף גו אומרת שיסף זה עקר התולדות שיעקב או למה ילד קודם שקודמו ברחמים על ידי תפילה עוד מ נראה רצון שחז הקדוש ברוך הוא לכן ף חר הרשב אפשר ייתכן לומר כך בנו ב לא רצה הכתוב לדבר אלא הם ש אותות סב כתוב בנוח מב וממו אשר איננו ו במקום לכתוב החמש אותיות אשר או זה 13 אותיות הוסיף עוד שמ אותיות בגנו ציק הוסב אזו שמ גדולות בונ ל ל יצא אמנה שמנו כלים וגם במלכו מודו המרש מצין את המדרש שקטנו וכל קטנה במתנות יסף רק לשעה הוא קיבל שול מלוך רק לשעה שי רק לש נ אזזו לא מצאנו שברח אנחנו מביאים כעת את הדרך השניה של רב מזה נראה מה שאנחנו מחפשים רב אמר ר ו גלא שחלו מה ההר בצומת שניתה בחורה שני בונים יש לו לרבו שתי בו יש לו לוחיה סו איך חתנו ג לגודל קן עו יהיה לליו ויעקב יהיה לרוכל כמו שנהגו אבותם אומר המשו אברם ויצחק שהתחתנו ע משפחותם מי הולך להות החתן שלה ג שלוב אזנו ה שואלת אומרים להשת אז איזה ך יות ישם כש אפשר ב אז ככולם הכוונה שתהנו בעיניו אגנוס לו א הקדוש ברוך הוא ב אבל אחר כגד יק לכ כי אחי אבי הוא כין רבק נשאלת השאלה הוא אחי אבין אחוב אמר לו מ את מנלי אבל מ אבי לא כומר ישלי אחות מבוגרת ממני ליו ומינס כמו הוא לא תרצה לחתן אותי לפניה אומר לא אמר לו יקוב אל תדאגי הכי אובי הוא זה מה שתכוון לומה אוכי ואני ברמוס כמו שהוא רמי גם אני יודע להתנהג ברמוס אומר לו אומרו לי הו משורי לצדיק לסגו ברמוס מותר לצדיקים ללכת ברמאות אז הוא אמר לה תלוי מי אן אם נוב טובו כתוב בתהילים אם אקשית אפול אם מי ש הולך איתך ברמות תלך איתו ברמות מה הייתה הרמות של יעקוב כביכול מוסר לו סימונים הוא מסר לסימנים שאם הוא יכניס את ליו אז הוא ישאל את הסימנים אם לא תדע אז הוא ידע שזה ליו וזה לא רוכל שתאמר לו בלילה בשכבה הקומ לליו רוכל ראתה שמכינים את ליו להכניס אותה לחופה עם יעקוב סוברו אז היא חשבה אשת מכס כסוי הוא ישאל אותה את הסימונים לא תדע ויא תתבייש מסרטי נו ניה לו אז היא מסרה לה את הסימונים ומה זה צניס אז רשי מגילה אומר שלא התפרסם הדבר שמסר לסימנים זה ק וו מה עד עכשיו זה לא היו מכ אמונ ש ידע את הסימונים ו אז עד הבוקר הוא חשב שזה רוכל אחרי שהגיע הבוקר ויר היום והנה הליו אז לכן היא קיבלה בחזרה את הכו נו כיוון שעסקנו בפסוקים שיק מביים כא עוד ש ב ב אחלי וב בכללן שבים שהפסוק אומר כלל בכללם של ישראל המספר הכולל כשבאו למצרים כתוב כל הנפש הבוא ליק מצרים 70 נופש ופרוטון שהפסוק מפרט את השמות אתמו שים חוסר חוד כתוב שכל נפש שש מסכמים שם את כל השמות ויוסף ושני בניו זה 69 והחסר זה מבני ליו כי כתוב 33 וכש סופר את הפרטים שם את השמות אתה מוצא רק 32 אומר דנו דינו הייתה לא בת אחת אלא דו תמות שתי בנות בכרס אחד תס זה ריבו הוא שואל אוכ שכתוב זה מה בנימ ומרגו ממני יש לי טעם יקר בעיניי כמרגלת שלא רציתי לות לך בהתחלה בהתחלה הוא רצה לחדד אותו לומר לו טעם לא נכון כלומר אני לא רציתי לגלות לאחרים ואתה רוצה שאני אגלה זאת המרגלית למה הוא אמר לו את הקדמה הזו אומר רשבם כדי לחבב את הטעם שהולך לומר לו מה שלמדנו לאיל אוכי אומר בח בחנינה אתה יודע מי זה השבים זה חבד שוסו בדרך למצרים ודוס בן החו של מצרים שנאמר כתוב אש יולדו אוסו ללבי במצרים זה ממצרים זה לומר ד במצרים נו במצרים אז לכן המספר הכולל 70 כ קלו אותה היא כבר הייתה בבטן ז אבל בפרטים לא פרו אותה כי עדיין לא יצא לאיר העולם וג אז החט ק שחוזר לבית אביוף מה קרה אזמר נו ר בבוא ש זר של ע נמס אלא בד זר של יוסף שנאמר י יקש ובי יוסף ובוב לקש וגמ וכתוב שזה הוא ישרוף אותו אז לכן שנולד יוסף אמר כעת אני יכול לצאת ואני לא צריך לפחד מסוב אז מה רואים שרק בני יוסף יכולים לנצח את סוב הס כתוב בעמוק שפשטו על ציקלג והם לקחו שם אנשי דוד בסף שמואל ויקם דוד מהנשף ועד הערב מהבוקר ו למחסום דוד היה מיהוד ולא מיוסף ונפל ז של סו בידו כי המוק היה נכדו של סו בן אדיז אתה אמרת שנמסר רק ביד זר של יוסף אומר זנ לו דוך נבי מי שיקרא לך נבי מי שלמד אותך נבים זה פסוק בשמואל ק כסו יש פסוק בסובבים שזה לא לימד אותך כסי בדבר הומים שזה מסובים בלל ציקלג כשדוד הלך לציל לחם במול נופלו והצטרפו איתו ממנשה מש מנש מי הם דנ זוב ל ומכל זוב ליו צלסו רשוש למנשה כין שהשתתפו איתו משבט מנש שבט יוסף לכן הוא הצליח לנצח את בני המול מס ור יוסף כתוב בפסוק מהם מ בני שמעון הלר אנוש חמש ופט זשם ולק ישו הזה אז רואים שבני שמעון גם יכלו לנצח את המוק לא ר יסף אומר רבי בר שילה כתוב שם את השמות בני אישי אתה יודע מי זה היה אישי אישי בני מנש עושה כסי בני מנ שחיפה ואישי לכן יכלו בני שמעון לנצח את סוב את זרו של סוב כיון שהיו איתם מזו של יוסף וכעת עוברת הגמורה לסוגיה של רווי ומורק כמו שכ הזכרנו כתוב בבחור שהוא נוטל פי שניים בכל אשר מוצ אלוי דווקא בנכסים שמוחזקים ביד האב בשעה שהוא מת הברי בכאלו נכסים שהגיעו אחרי מות האב הוא לא מקבל פי שניים הוא מתחלק בשווה ושווה עם שער רחב מביאה הגמור בריסה בגדר רוי ומורק וכמו שנראה בעזרת השם בשיעור הבא בריסה זו סובר את כדס רבי שיש הבדל בין שבח שהשיח מאיליו לבין שבח שהשקיעו היורשים תו רבון הבחור נוטל פי שניים בזרה ובלחיים ובבו אם הוא בן כון תר מצבע שכל אדם ששוחט בעמ הסכון הוא צריך לתת לקון זריע לוחיים קיבו אז הוא יורש פי שניים גם בזה עוד מעט נראה באיזה אופן מדובר ובמקדש גם בקודים שישי רעב עוד מעט נראה ושבח ששחו כוסים לאחר מיסבים זה השביח אבל דווקא ששחו מעצמם כיצד הניח להם הבם פורו מוח כרס הם מוחרס לאדם אחר למחצית חר הוא עובד בזה הוא מתחלק ברווחים הומוס כרס בסכום קצוב ואז ביד החרים אושו באפור היא רואה באחו היא אוכלת שמה מהסף שגדל לא צריכים לזון אותה וולדו הבהמה הזו ילדה אחרי מות האב בכור נוטל פי שניים בבלד הזה כי זה שוח ממילא וזה כאילו שהוחזק בו אביהם על מס רשבם כן סותם הוא לא מפרש שיש כאן שני נידונים יש כאן רק נידון על הבלד א בעזרת השם בסוף השיעור נראה שהרשם מבואר שם שבפ מוחרס ומוזכר השח דמי השכירות והחקירות שהחוקר סוחר משלם גם על הזמן שאחרי מות ההב גם זה נחשב שוד ממילה אב בונו בטים וו קרומים הם אם השקיעו גם אם השקיעו זאת מהכספים של הירושה בכל זאת כיוון שזה על ידי שבח ה הגיע א ל פי שניים בזה שהקרקע שהניח השבחה על ידי נטית הקרמים ובניית הבתים עד כאן היס רת הגמור ו באיזה אופן מדובר ישראל כ נתן זאת לאבא פשיט ברור שזה מוז ביד האבא דס אם זה עדיין לא הגיע לידיו ר זק וזה לא דומה לשח שביסים שרבי סבר ששייך גם פי שניים לחו כי שם הכוונה שב היה מוזג בנחוס עצמם השביחו אז כאילו שהה מורזה גם בשבח המתון הסלו הוא לא ז אביהם בכלל מחיים אז זה כולו שוח למס הרש מקשים אם זה לא הגיע בכלל יד אביהם אז זה בכלל לא של אביהם להוריש אז אליו דינו כעת מביאים זר לחיים קיבו למי למת זה לא רק רוי זה בכלל לא הגיע לידו יש כמה דרכים אחד הדרכים בראשונים שה מקש כבר ידע שאפשר לתרץ כמו שמיד נראה שמדובר מקירי כהונה אבל בכל זאת זה נחשב כרוי אומר את הגמור באמת אוכ מירו נסקנן אומר הרשם אנשי העיר קרובו ומירו של כהן זה שמת וזקן לו זיכוי גמור מתנות מיד שנשחטו עוד לפני שהופרשו הבהמה ושח תחת בחו מדובר שהבהמה נשחטה בחיי אביהם וכוסו ור מתו שומו כמי שדמו אפילו שעדיין לא הפרישו את זר חים ויבו זה כאילו שכבר הופרש אפילו שעדיין בתוך הבהמה הם כבר יקנו זאת כין שהם אובה והם רגילים לתת לו עכשיו אפשר להש פשיט יש כ חידוש שאפלו שעדין יוווו כ אילו שכבר הגיע ליד הם הבחור נוטל בזה פי שניים מ בהמשך מקדושי תמ גמור דנו זה לא שלא שחשב כמור ז ביוד אז הרשב אומר חטו ושומ אז זה קוד ש השם יש בזה מהילה זה ודאי לא שלב אבל שלומים נכון שאם בה ילה אבל זה לא ממונו כמו שהגמר בקידושין אומרת שאם אדם מקדש בחלקו אפילו בקודש קלים אינה מקודשת כ רק זוכה משולחן גבוה אז לא בכל אשרו יכול להוריש הזכ להקריב את הלוים לאכול את השלמים אבל זה לא מזק בידו זה לא ממונו שיהיה בזה ד פ ש אונה הגמור מדברת בקוק לילי לכל דבר אפילו לקדש בו את האישה כמו שוב שם בקידושין אבל דווקא בחיים אומר הרשב אחרי שחיטה אז גלי מודה שז זה כבר הופך לגמרי של שמיים ומ שיש להם זכות א ר ב שכר מסכתו מעל אומל בשם ומעל אומל כאן אין הכוונה למעיל כפשוטו הכוונה לשינוי דהיינו שהוא גזל מחברו איך הוא גזל שהוא הכחיש היה לו פיקדון של חברו או כל דבר אחר הלוואה הוא נשבע על שקר שזה לא בידו אחר כך הוא מודה שהוא נשבע על השקר שבאמת יש לו ממון חברו בידו א צריך לשלם קרן וחומש ולהביא שם גלוס אבל זה הכל שזה מממון חברו כתוב במיסוי אבל אם זה של הקדש בזה לא שייך אבל רבי עיס גלי דורש הומל ומל בהשם מצד אחד כתוב במיסי כתוב בהשם אז מה זה בהשם ו במיסי דבר ששייך לשניהם לרבו ס קושים קלים שומים בלים דיו רבי יס גלילי למשל אדם יש לו שלומים שאז הבשר והאור שלו ו לקדוש ברוך הוא בזה אימורים להקרבה ולכהן חוז ושוק אז זה נחשב כמו מוביילים שאם אדם למשל הפקיד שלומים אצל חברו והלה כפר אין לי שלומים שלך והוא נשבע על שקר א שהוא מוד צריך יש להם כרם לפי רבי הגלילי זה נחשב כמו מבלים לכן אם האבא למשל הניח שלומים אז הבחור מקבל פי שניים יקריבו את זה והוא יקבל פי שניים בבשר מה רנו ח לביפ מרס וכרס בדרים בפ ולדו שג זה בכל זאת לא בידו אלא בייד בדר זה נחשב כורז וא לפ שניים בפור שד זהר רה בחו מבו אונה גורשמן בהזכרת שני הדברים דמר וכרס מה שאמרנו של פ שניים דו באפור מדובר דווקא באופן שדומה לזה מהר באפור שו מגיע השח מאליו ז לא צריכים זמים כי היא רואה והיא אוכלת מעב השדה אוזכר מדובר דווקא שוז שההסכם היה ש הוא נותן מזונות וצי צריכים לזון אותה אז זה נחשב כשוחד ממילא רשבם מוסיף אם כך שיהיה כתוב רק רויו באפור וועדים מוחרס ומוזכר באופן שחסר מזונה אונה הרש בם הייתי חושב כל מוחרס ומוזכר זה לאף שוחד ממילא כי למה הוא נותן דמי חקירות הוא נותן דמי שכירות כי הוא עובד תמורת העבודה הוא משלם אז זה כן נחשב כשוח של עבודה אוזה קומש מלון כיוון שומים עצמם הם לא צריכים לחרוש ולטרוח לאחרים זה נחשב שוח ד ממילא כוחל שלא עולה לזנס לכן דמי החקירות דמי השכירות אפילו אלה שמגיעים אחרי מות הב זה נחשב כמור זג והבחור נוטל פי שניים עד כאן דף קכג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: