הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכג

[מוזיקה] בטרה דף קכג מתחילים בעזרת השם דף קכב עמוד ב שורה שנייה מלמטה תנו רבנן התורה מצוה לתת לבכור בנכסי אביו פי שניים פי שני מה הכוונה יש שתי אפשרויות אפשרות אחת מה שכל אחד מקבל הוא הבכור מקבל פי שניים אם יש שישה אחים מחלקים את הנכסים לשבעה חלקים שני חלקים קבל הבכור חמישה האחים יקבלו את חמשת החלקים הנותרים אפשרות שנייה מחלקים את הנכסים לשלושה חלקים והוא מקבל פי שניים מכולם כולם תחלקו בשליש אחד והוא יקבל ש3 לבד לעצמו אומרת הבריתה האפשרות הראשונה הא הנכונה שהוא מקבל פי שניים ממה שכל אחד קיבל או אינו שואלת הברייתא אולי זה לא נכון אלא פי שניים הכוונה מכל האחים הם יתחלקו בשליש והוא יקבל שני שליש בכל הנכסים אונה הבריתה ודין הוא הסברה היא שצריך להשוות כשיורים שני אחים וכשיש יותר משני אחים נאמר שישה אחים ובאמת יש שתי אפשרויות להשוות ירושה של כמה אחים לירושה של שני אחים בהתחלה אומרת הברייתא הסברה היא שמשווים חלקו של הבכור עם אח אחד וחלקו של הבכור עם חמישה אחים בצורה הזאת מה חלקו של הבכור עם אח אחד הוא מקבל פי שניים מ שקיבל כמו האח האחד מחלקים את הירושה לשלושה חלקים האח שהוא לא בכור מקבל חלק אחד והבכור שני חלקים אז הוא מקבל שניים כמו אח אחד אז אולי נומר אף חלקו כשהוא חלק עם עוד חמישה אחים הוא יקבל פי שניים כמו כל אחד מה שכל אחד קיבל הוא יקבל שניים שני חלקים כאלה אומרת הבריתה או כלח לדרך זו אפשר גם ללמוד בדרך אחרת שנשוי את חלקו של הבכור עם אח אחד וחלקו של הבכור עם חמישה אחים בצורה אחרת מה חלקו של הבכור כשהוא חולק עם אח אחד הוא מקבל פי שניים בכל הנכסים כי אתה מחלק את כל הנכסים לשלושה חלקים אח אחד מקבל סך הכל חלק אחד והבכור מקבל פי שניים מכל הנכסים אף חלקו של הבכור נחדש ונאמר שכשהוא הוא חולק עם חמישה אחים הוא יקבל פי שניים בכל הנכסים זאת אומרת אם יצטרכו להצטמצם ולהתחלק עם שליש והוא יקבל ברווח שני חלקים שני שליש אז כיוון שמסבה אפשר להשוות כך ואפשר להשוות אחרת חיייבים לדרוש את זה דרשות שבפסוקים תלמוד לומר פסוק ראשון אם אדם מתחתן עם שתי נשים אחת אהובה ואחת שנועה והבכור הבן הבכור היה לשנע אומרת התורה את הבכור בן השנעה יקיר לתת לו פי שניים זה מספיק לומר את המילים האלה למה התורה היייתה צריכה להוסיף ולכתוב קודם והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבקר היינו לעשות בכור את בן האהובה שנולד אחר כך על פני בן השנעה הבכור שהוא באמת בכור התורה שהיא הוסיפה את המילים האלה באה ללמד והיא רבתה נחלה אצל אחיין ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לתת לאחים יותר שלא יקבלו שליש אחד ובשליש הזה כולם התחלקו לא אלא מקבלים כל אחד חלק והוא מקבל שני חלקים כמו מה שכל אחד מהם קיבל כל אחד קיבל אחד הוא יקבל שני חלקים כאלה התורה באה ללמד אותנו אין עליך לדון כלשון האחרון שהבכור יקבל שני ש מכל הנכסים לא אלא כלשון הראשון שהוא מקבל שני חלקים כמו מה שכל אחד קיבל הוא מקבל שניים זה פסוק אחד פסוק שני אומר ובני ראובן שראובן היה בכורו של יעקב אבינו שנקרא גם ישראל כי הוא הבכור ו בחללו יצועי אביו כיוון שאחרי פטירת רחל אמינו שתמיד יעקב אבינו היה גר ב אוהל רחל אחרי שהיא נפטרה יעקב אבינו הלך לגור באול של שפחת רחל בלהה ראובן טבע את אל בונה של אמו לאה כל זמן שרחל היייתה חיה ויעקב אבינו היה גר איתה אז התקבל על הדעת שיעקב אבינו מעדיף את רחל מלאה אבל עכשיו לא תהיה עם מי לפחות כאחת השפחות מה יעקב אבינו לא יגור באוהל של לאה אז הלך ראובן ולקח את החפצים של יעקב אבינו העביר אותם לאוהל של אמו לאה במקום ש הוא יגור אצל בלה יגור אצל לאה אמנו כמובן לנו השגה לא באמת מבינים מה בדיוק הלך שם מדובר פה על כאלה דמויות מהתורה הקדושה שכל תג ותג זה זה דברים גבוהים מאוד אבל אנחנו אומרים איך ש רשי מבאר ואיך מבינים מדברי המדרשים על כל פנים היה מעשה מסוים שעשה ראובן שנקרא כאן בפסוק בחללו יצועי אביו וזה גרם שהוא לא נשאר עם הבכורה לעניין לקבל פי שניים בנחלה אלא ניתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא שיוסף הצדיק הפך להתייחס לבכורה שהוא באמת הבכור אלא רק לגבי זה שמנשה ואפריים שני בניו של יוסף קיבלו כל אחד חלק כמו כל אחד מהשבטים נמצא אם כן שאצל יוסף היו שני חלקים ממה שקיבלו שאר השבטים כל שבט קיבל חלק אחד והוא קיבל שני חלקים אחד בשביל מנשה ואחד בשביל אפריים ואומר פסוק אחריו כי יהודה גבר באחו ולנגד ממנו יהודה היה מלך המלכות באה מיהודה והבכורה ליוסף דורש את הברייתא נאמרה בכורה ליוסף ונאמר בכורה לדורות כתוב שבחור נטל פי שניים בנכסי אביו מה הבכורה אמורה ליוסף כמה הוא קיבל שני שליש מכל ארץ ישראל ירושת אביו יעקב לא אלא פי שניים כאחד כמו שכל אחד קיבל הוא קיבל פי שניים אף בכורה האמורה לדורות פי שניים כמו שכל אחד מקבל ולא פי שניים מכל הירוש ואומר פסוק נוסף יעקב אבינו אומר ליוסף הצדיק ואני נתתי לך שכם חלק אחד נוסף על אכך אשר את שכם לקחתי מיד האמורי באיזה דרך חרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקח יעקב מיד המורי את שכם ועלו כבר נאמר כי לא קשתי אבטח אני לא בוטח בחץ וקשת וחרבי לא ושיני הכוח שלנו זה לא בחרב אלא מה הכוונה חרבי זו תפילה שיעקב התפלל על בניו ולכן הוא זכה לקנות את הבכורה מעשיו על ידי התפילה וקשתי זו בקשה טוב זה הברייתא שמה הכוונה פי שניים שנוטל בכור כמו שכל אחד מקבל הוא מקבל שני חלקים כאלה שואלת הגמרא על הדרשות של הברייתא הבאנו פסוק אחד שלומדים והיה ביום הנחילו את בניו שזה מלמד שהבנים צריכים נחלה מרובה התורה רבתה נחלה אצל אחין נשאלת השאלה מי ואומר למה צריכים פסוק נוסף אנה הגמרא כי אם היו לומדים רק מהפסוק הזה וכי תמה היית יכול לומר הפסוק הזה בא לכ דבריו של רבי יוחנן בן ברוקה הוא דעתא שהוא אומר בדף קל שהפסוק הזה מלמד והיה ביום הנחילו את בניו זאת אומרת האבא הוא זה שמחליט הוא מנחיל את בניו זה לא בניו נוכלים יורשים אותו הוא יכול להחליט למי הוא מוריש לומד מזה רבי יוחנן בן ברוקה שאם אדם אומר אני מוריש את נכסיי לאיזה פלוני אלמוני שהוא לא מהיורשים שלו אין דבריו קיימים אתה יכול להגיד אני נותן מתנה אל תגיד אני מוריש אבל אם הוא יש לו נאמר רה בנים תשעה עשירים מופלגים מידה הרבה כסף יש להם אם יש כזה מושג אבל בן אחד הוא אני ואביון אומר האבא הוא מוריש את נכסיו לבן הזה רק לבן הזה הרשות בידו ככ אומר רבי יוחנן בן ברוק הוא דורש אתזה מהפסוק הזה אז אם כן הפסוק הזה כבר נדרש לדבריו של רבי יוחנן בן ברוקה לכן תשמה פסוק נוסף ובני ראובן בכור ישראל אז כתוב שם שניתנה בכורתו לומדים בניין או בכורה מבכור אתו כתוב שהבכור נטל פי שניים וכאן כתוב בכורתו ואצל ראובן ראינו שניתנה בכורתו ליוסף ומה היה אצל יוסף שהוא קיבל מה שכל אחד קיבל חלק אחד הוא קיבל שני חלקים כאלה אז אם כן יש לנו דרשה אם כן בשביל מה צריכים פסוק נוסף שובה הי וכי תימה אם תאמר לגבי בכור כתוב בכורה ואצל ראובן שניתנה בכורתו כתוב בכורתו לא כתוב בכורה אז אולי לא גם רינן לא לומדים אחד מהשני לכן תשמע פסוק נוסף והבכורה ליוסף אז אם כן יש לנו כאן את הלשון בכורה לא בכורתו ואז אפשר כן ללמוד לשאר בכור וכי תימה אם תאמר ב בסדר אז אני יודע שמשווים בכור למה שיוסף קיבל פה שניים כמו בכור אבל מי אמר שיוסף בעצמו קיבל כמו חלק של כולם הוא קיבל שני חלקים כאלה חי תימה אולי נאמר יוסף גופי ממד פי שניים כאחד אבה תשמע לכן מביא הפסוק ואני אומר יעקב אבינו ליוסף נתתי לך שכם אחד על אכך מהמה שכולם קיבלו אתה מקבל עוד חלק אחד אמר לרב פפה להבאה אימה אומר דיק באלמה אולי העיקר כמו הוא הוסיף לו לא פי שניים כאחד אמר לה עליך אמר קרא פסוק אומר אפרים ומנשה כך אומר יעקב אבינו ליוסף בניך אפרים ומנשה כי ראובן ושמעון יהיו לי הם קבלו כנגד שני שבטים זאת אומרת פי שניים כמו אחד שבפועל באמת הירושה אצל יוסף יהיה שני חלקים גם אצל מנשה וגם אצל אפרים כאלה שני חלקים כמו החלקים שקיבלו כל אחד ואחד מהשבטים בא מיני רבי חל בו הוא שאל מרבי שמואל בר נחמני מה ראה יעקב אבינו שנטל את הבחורה מראובן ונתנה ליוסף עכשיו מה ראה יעקב אבינו ליטול את הבכורה מראובן זה פשוט הפסוק מפורש אומר ובכל לא יצוא אביו כתיב זאת אומרת בגלל המעשה שהוא עשה אחרי שרחל אמנו נפטרה שהוא הוא העביר את החפצים של יעקב אבינו כדי שהוא יישן יהיה באוהל אמו לאה היה איזשהו חטא במה שהוא עשה ולכן ניטלה הבכורה מראובן אלא לא זה השאלה מפני מה ניטלה זה ודאי מפורש בפסוק אלא מה ראה שנתנה דווקא ליוסף אז רבי שמואל בר נחמני אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לבעל הבית שגידל יתום בתוך ביתו לימים השיר אותו יתום ואמר את מי אני אהנה למי אני אתן את ה הנאה מנכסי הנהו לבעל הבית מנכסי אותו דבר הרי יעקב אבינו ירד למצרים ויוסף הצדיק פרנס אותו שם אז אם כן כשיעקב אבינו השיר שחזרה לידו חלק הב של ראובן שחילל את יצועו הוא אמר עלי לשלם את זה ליוסף אמר לי אז רבי חלבו אמר לרבי שמואל בר נחמני ואליו דחתה ראובן אם לא החטא של ראובן לא ני ליוסף ולא מדאם יעקב אבינו לא היה נותן הנאה ליוסף ולא כלום היה חייב לתת לו דווקא חלק של אחיו הרי גם בלי זה יעקב אבינו היה צריך לתת ליוסף יותר אלא מה יש טעם אחר מה הסיבה שהעבירו את הבכורה דווקא מרא ובן ונתנו את זה ליוסף מה באמת הסיבה מה מה הטעם שככה כך נעשה אלא רבי יונתן רבך לא אמר כך לא כך אמר בביאור העניין אלא אמר דבר מאוד פשוט הרי כשיעקב אבינו בא להתחתן עם מי הוא רצה להתחתן פסוק מספר שהוא ביקש מלבן שהוא רוצה את רחל ברחל ביתך הקטנה אז זאת אומרת אם הוא באמת היה מתחתן עם רחל אז מי היה נולד ראשון יוסף אז ראוייה היייתה בכורה לצאת מרחל והוא היה הראשון והוא היה צריך לקבל את הבכורה דכתיב ואלה תולדות יעקב יוסף אלא רואים מכאן את הכוח הגדול של התפילה קדמת לאה ברחמים בגלל שכל כך הרבה לאה אמנו התפללה שהיא רצתה לזכות להתחתן עם יעקב אבינו היא הקדימה עוד את רחל לא רק שהיא זכתה להתחתן עם יעקב אלא עוד הקדימה לפני רחל ומתוך צניעות שהייתה בא ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה החזיר את הבכורה ליוסף בנה מבארת הגמרא מה הקדמת לאה ברחמים מנין רואים בפסוקים שלאה באמת ביקשה מאוד הרבה רחמים שהא תזכה להתחתן עם יעקב אבינו נכתב ויני לאה רכות מה הי רכות אילהם הרכות ממש היו נוטפות דימה אפשר לומר כך הרי התורה לא תכתוב דבר כזה בגנותה הרי בגנות בהמה תמאה לא דיבר הכתוב דכתיב כשרוצים להגיד בהמה טמאה ובהמה טהורה אז אומרים מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה לא אומרים טמאה זאת אומרת לא מדברים בגנות אפילו בהמה טמאה בגנות הצדיקים דיבר הכתוב לומר שאיני לאה היו נוטפות דמעה אלא אמר רבי אלעזר מה פירוש רקות שמתנות ארוכות איני להה רכות מתנות ארוכות גדולות שהיא זכתה ש יצאו ממנה לוי שהקונה והלוויה מלוי יצאו ממנה המלכים מיהודה זה הכל בזכות כוח הדמעות מעיניה איזה מתנות אפשר לקבל בכוח העיניים בכוח הדמאות שמבקשים מהקדוש ברוך הוא רב אמר לעולם באמת מתכוונים רכות ממש בגלל שהיא בכתה הרבה ולא גניו לה אלא שבח ולה על מה היא בכתה שהייתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה ושתי בנות יש לו ללבן אחיה הבת הגדולה של לבן לאה תנסה אל הבן הגדול של רבקה עשיו והבת הקטנה של לבן רחל תנסה לבן הקטן של רבקה יעקב והייתה לאה יושבת על פרשת דרכים ומתעניינת משעלת את הבריות בנה הגדול של רבקה שמייד אותו אליי אל לאה מה עסיו היו אומרים ל מה מעשיו איש רע הוא ומלתם לסטים גונב את הבריות ואז הי שאלה וקטן מה מעשיו אמרו לה הוא יש תם שלם יושב אוהלים עוסק בתורה במצוות כשהיא שמעה שהיא צריכה להתחתן עם כזה אדם רע מלסטם בריות הייתה לאה בוכה רוצה לזכות לקבל חתן בן תורה צדיק אמת ירי שמיים מידות טובות עד שנשרו ריסי עיניה השיערות של אפפה נו דכתיב ויער השם כי שנועה לאה עוד פעם מה היא שנועה הי לימה שנועה ממש שיעקב אבינו לא אהב אותה אלא הפוך אפשר לומר כן גם אם זה נכון התורה לא הייתה כותבת דבר כזה הרי בגנות בהמת מיד דיבר הכתוב אז בגנות צדיקים דיבר הכתוב אפשר א להוסיף שאלה נוספת וכי יתכן שיעקב אבינו עבר על האיסור של והבת לרח כמוך יש חיוב מצות עשה לאהוב כל יהודי אלא מה פירוש ויער השם כי שנועה רע הקדוש ברוך הוא שעין מעשה עשו בפניה ולכן היא זכתה ויפתח את רחמה הקדוש ברוך הוא זיכה אותה שהבכור יהיה ממנה ומה הצניעות שהייתה בה ברחל שלכן היא זכתה שהבחורה חזרה אליה שיוסף קיבל פי שניים גם אצל מנשה וגם אצל אפרים הוא קיבל כל אחד מהם קיבל חלק כמו כל אחד מהשבטים בירושת ארץ ישראל דכתיב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא אני אח של א של אביך וכי בן רבקה הוא הרי הוא לא בן הוא לא אחי אביה הוא לא אח של לבן הוא בן של אחות של לבן רבקה והיה לו בן אחות אביהו אלא אמר לה יעקב לרחל אני רוצה להקים איתך בית נאמן בישראל האם את מוכנה מינסה ותלי אמרה לי אני מציד כן אם אבל אתה צריך להסתדר עם אבא שלי ואבא שלי זה לא כל כך פשוט להסתדר איתו מי הוא אבא הוא לבן הרמי הוא רמאי רמ הוא ולא חלט לי אתה לא תוכל לנצח אותך אותו הוא ירמה אותך בעניין הוא יגיד לך שהוא שתתחתן עם רחל בסוף הוא יתן לך את לאה אמר לה מה ירמות מה הוא ירמה אותי אז כמו שאמרנו אמרה לי אז היא אמרה לו איטלי אחת דקשי מ יש לי אחות מב גרת ממני והוא ייתן לך אותה לא מנ סבלי מכמה הוא לא יתן לך אותי לפניה אמר לה הוא רמי אחיו אני ברמאות אני דומה לו ברמאות אמרה לי מה אמרו עליך שאתה צדיק משרי הו לצדיק לסגו ברמאות צדיקים מותר להם להתנהג ברמאות אמר לה אן כן אם נבר נקי המתנהג בנקיות הקדוש ברוך הוא גם כן מתנהג איתו בנקיות תבר ואם אדם שולח דרכים עקומות תקש תטפל הקדוש ברוך הוא הולך איתו בדרך הקומה וטלטלה אז זאת אומרת אמר יעקב אבינו במקרה הזה מותר לרמות אותו מה עשה יעקב מסר לה סימנים שהיא תאמר כשהם התחתנו הרי אז לא היה אור אז שלבן יתן ליעקב אבינו את אשתו היא תאמר לו משהו ואז הוא ידע שזה באמת רחל כי לאה לא אמורה לדעת את זה כי גםי להם באמת לבן עשה מה שמצפה ממנו והוא נתן ליעקב במקום את רחל את לאה סברה אמרה רחל אשת מכספה אכתי הרי יהיה פה בושה ללאה שהיא לא תדע את הסימנים לא יכולה לתאר את הצר שהייה לה מסרתי נעלה מסרה את סימנים ללאה גילתה לה מה צריך לומר והינו דכתיב ומה שכתוב רק ויהי בבוקר והנה היא להה רק בבוקר נודע ליעקב אבינו שזה לאה מכלל דעד שתלו להה היא עד עכשיו הוא לא ידע שהיא להה אלא מתוך סימנים שמסר לה יעקב לרחל ורחל מסרתה ללאה לכן יעקב אבינו בלילה היה בטוח כשלא היה אור הוא היה בטוח שזו רחל לא וידע השתה רק בבוקר הוא הכיר בה שהיא לאה כיוון שדיברנו על הפסוקים של יעקב ובניו מביאה הגמרא בעניין הזה בא מיני הסתפק אבא חליפה קרויה הוא שאל מרבי חיא בר אבא כשאתה מונה את עם ישראל בכללות בכללן כשהם באו למצרים אתה מוצא כל הנפש לבית יעקב הבא מצרים מה-7 ו שהפסוק מונה אחד אחד בפרט אתה מוצא 69 70 חסר אחד מציאות מי שהסתכל שם בספר שמות אמר לי השיב לו רבי חיא ורבא תאומה היייתה עם דינה דכתיב ואת דינה ביתו את בא לרבות שאם דינה הייתה עוד תאומה שאותה לא רשמו ואם כן יש כאן 69 אז תוסיף את התאומה הזאת יהיה 70 אמר לו אבא חליפה אלא מעטה נאמר שתאמה הייתה גם עם בנימין תכתיב הפסוק אומר ואת בנימין כתוב כן ע אצל בנימין אחיו בן אמו אז אם כן יש לך 71 נפש אמר לו השיב רבי חיא ברבא יש כאן מרגלית טובה טעם שהוא יקר בעיני כמו מרגלית המרגלית הזאת הייתה בידי לא הייתי רוצה לגלות אותה את המרגלית הזאת לכל אחד אתה מבקש לאבדה ממני אתה רוצה שאני אגלה את זה הסיבה שהוא אמר את זה זה כדי לחבב את השמועה בעיניו מה המרגלית כך החי אמר רב חמא בר חנינה כתוב 70 נפש אבל אתה מונה 69 מי הוא הנפש ה-70 זו יוכבד אמו של משה אמו של אהרון אמה של מרים שהורתה בדרך תחילת היצירה שלה היה כשהם היו בדרך למצרים ולידתה בין החומות היא נולדה כשהם היו בין החומות של מצרים היא לא יצא להעביר אלא בכניסתם למצרים לכן לא מנו אותה בפני עצמה שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה של יוכבת היייתה במצרים ואין הורתה במצרים בא מיני רבי חלבו הוא שאל מרבי שמואל בר נחמני כתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב לבן שלחני ואלך אל מקומי לארצי אני רוצה חזרה לחזור עד עכשיו הייתי אצלך לבן היה לנו הסכמים שלא קיימת אותם אבל לא משנה אני רוצה לחזור הביתה מה קרה עכשיו מה ישנ כית יליד יוסף למה עכשיו הוא רוצה לחזור לבית אביו אמר לו רבי שמואל בר נחמני אמר לי ראה יעקב אבינו שאיין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף עד שיוסף נולד איך יעקב אבינו יחזור הרי עשיו מחכה לו הוא רוצה להילחם בו עכשיו כשיוסף נולד הוא יכול להילחם עם עשו שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש וגומר אז כיוון שהלהבה של יוסף מכלה את הקש של עשו המתין יעקב שיוולד יוסף ואיתו הוא יוכל להתגבר עם עשו יתגבר על עשו שואלת הגמרה הי טוי רבי חל בו הקשה לרבי שמואל ב נחמני כתוב על דוד שהרג את עמלק ויקם דוד הוא כא אותם מהנשף ועד ה ערב למכור אותם עמלק הוא הרי מזרעו של עשו ומי נלחם בעמלק דוד המלך שמ זרו של יהודה אתה רואה שלא חיייבים דווקא שבט יוסף אז אם כן כשיהודה נולד כבר היה יכול יעקב אבינו לחזור לביתו אמר לי אז רבי שמואל בן נחמני השיב מי שלימד אותך נביאים ד אקריח נביי לא אקריח כתובי הוא לא לימד אותך כתובים תכתיב בכתובים בדברי הימים בלכתו שדוד המלך הלך אל צקלג להלחם בעמלק נפלו עליו ממנשה אדנה יוזבד ודאל ומיכאל ויוז בד ואליהו וצללתי ראשי האלפים משל המנשה והם עזרו לו מנשה בן יוסף ודאי ניצח את עמלק מקשה רב יוסף מתיב רב יוסף הרי כתוב ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר של עשו של בני מבני שמון הלכו לבני עשו אנשים 500 ופלטה ונהריה ורעייה ועוזיאל בני אישי בראשם ו ויקו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה אתה רואה שזרעו של עשיו נפלו ביד שבט שמעון אמר רב בר שילה איש אי שמנוי כאן שהוא היה מאלה שהיו בראשם מבני מנשה ובת דכתיב ובני מנשה חפר ואשי אם כן אפשר כבר לנצח את עמלק ועד כאן דף קכג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: