הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכא
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכא
[מוזיקה] 14 דף קכ א השו מתחל בעזרת השם ארב שורות האחרונות של הדף הקודם ולבית שמאי למדנו בשיעור הקודם שלמד גז רושו כתוב בשחי חוץ זה הדוב ושם מוזכרים כל ישראל כתוב בתור הסדורים זה הדוב למדים בגז רשו שכשם ששם זה כל ישראל כר גם מורס נדור נעשת לא רק על ידי יוחד מומחה אלא גם על ידי ששד אבל סיכמנו שבי שמאי לא דורשים את הגזר שו הזו כי הילו הם דורשים הם צריכים ללמוד שיש גם התורה להקדש והם הריסים שקדש בטווס חל אז אומרת הגמור לשמד לסל וגז שוה והם למדים מזה הדוב או לימודים אחרים שראיינו בשיעור הקודם רשב באמת מציין שזה הגמורה לא שואלת מניים בשמה יודעים שפורס נדור זה לדרוס הרי כתוב זה הדור משמ רק לדור זה על אלה שלומדים גזרו ראינו בשיעור הקודם גם זה נלמד בגזר שוב כי בשח חוץ כתוב דורכם אבל אומר הרשב לא צריך לימוד לזה כמו שר המצות שנוהגות לדורות גם זה וזה הדוב לא בא למת שזה רק לדור הזה א זה הדבו בא למת כמו שדברנו בשיעור הקודם לימוד האפור החום הורס בל אבל מנין הם יודעים הפורס נדור בשס מנו אז אפור ליו דוק כפור אס נדור שהבעל עושה אז הבעל עצמו אפילו דיות לא צריך שלשו א הכוונה תורס נדור אומרת הגמר ק מברי וידבר מ שכתוב השם לבני ישראל רבג מד השם נמרו שבס ברש נמרו יש איזהשהו דן שנאמר רק לגבי מודים ולא לגבי שב ברש שב ברש הכוונה לשבס הרגילה קוראים לה שבס ברשי אומר רשבם לאלון כי שר המודים גם נאמר בהם שב שבוס אז לזה ים שב בר להבדיל שהי מקודשת ובש בשבת רשונה כתוב קד עוד מע נראה מה הכוונה איזה דן בשם נמרו אפור נדור לא נמרו הדין שנאמר במודים לא נאמר באפס דורים למסה גם שבת וגם הדין של הורס נדור הם כתובים בתו סמוך לדין המודוס שבס מוזכר פרש אמו בתחילת פרש המודוס תנדור בתחילת פמטו שסמוך לד שסוף פר שפנחס אז עכשיו כך מה הפירוש בבריה רבי יוסי בר נוסן גומר ללא מס ניסו הוא למד את הבריה הזו ולא יודע לפרוש הוא לא יבין לפרש אותה אוזל בסרי רב שיס לנהר דו הוא נסע לנהר דו לשאול את רב שיס פירוש היס ולא השכ הוא לא מצא אותו בנרו וזל בסרי למחוז נסע למוזה אשכ שם הוא פגש את רב שיש אומר לי הוא שואל את רב שיש ומתחיל עם תחילת הבריה עם דברי רבי יס גלילי מהשם נמרו שבז ברש נמרו אומר נלו רב שיס מיד השם צריכין קידוש בז דהיינו הם צריכים לקדש את המועדות לא שהם מקדשים את המועדות עצמם כמו שהרב מביא הגמור בראש השונה שהם צריכים לקדש את החודש על פי ראיית הלבונה אז הם אומרים שביום זה יהיה ראש חודש לפי זה נקבים המועדות שבס ברש אי צריו קידוש בז הם לא צריכים לעמוד בזן בכל יום ראשון לקבוע שהיום יום ראשון ועוד שבע ימים יהיה שבת אוטומטית מכל יום שביעי זה שבת סל כד תו הייתי חושב או סג מודוס שבת מוזכרת בתחילת פרודו קידוש בז ודוס ומש מלון של כעת הוא שואל אותו את החלק השני של בנז מהד השם נמרו אפדור נמרו אז הוא הסביר לו מיד השם צריך מומחים כדי לקדש את החודש צריך שלש מומחים אומר הרשב הגמ בשו אומרת אין לך מומ בישראל משה רבנו הקדוש ברוך הוא אומר ציר גם אתרת וימר השם אל משה הר וגו שזה לוחם ככם מומחים והרי הם בז שקול לא יכול להיות זוגי אז חיבים להוסיף שלישי אז צריך שלוש מומחים הפורס נדור אינו צריו מומ מספיק שס אד הבורס נדור הסמוך לזה שם לא צריך מומחים שואלת הגמ מה שצריך מומחים אומ חיזב ח כמו שהזכרנו בשיעור הקודם בויד מומחה ד מצד אחד כתוב ראש המטוס שיוחד מומחה לבדו יכול להתיר נדר מצד שני למדים שזה לא כמו הויד השם אלא מספיק גם שלשו דטוס מביאה הגמור נ נוסם בסוף מסכת טייניס עוד מעט נראה את הקשר אומר רבי שמעון ב גמליאל לאיו יומים טובים לישראל כחמש בוב כיום הכיפורים שני מועדים מאוד גדולים טובו יום הכיפורים ואז מה עשו בימים אלו שבהם בנו רושלים יצס בכלי לובן שאולין שלא לב שסמי שאין לו אז אפילו מי שיש לה הייתה שואלת כולם שואלים אז מי שאין לה לא לא מתביישת הא צריכה ללוות הרשב מציין במסכת סנס כתוב בס מלך שכ גודל וכולי היו צות וחו בקרומים והיו אז מוצאים שידוכים אז מה זה הייחודיות של שני הימים האלו אז בשם הכיפור סכי שנינו בל הרב מביא מסלם איך מפורש אז היה הרמ שלה בשיו ב לקב הר הוא ירד 40 יום אח בש בתמוז ואז הוא ראה את העגל והוא שבר את הלוס למחרת ביח בתמוז הוא עלה לבקש רחמים על אנוג סנפ לפני השם הנפתי ואז עברו 40 יום הקדוש ברוך הוא התרצה לו ואמר לו סו אז 40 יום אחר זה חוף סוב ויש כוק וו בחוף תסוב ועשה 40 יום מל בתשרי ומרת שביום הכיפורים הוא יר ואז ר לישראל דש שניות בידו אלו ח מבי הגמור שש סיבות רשבם ן אומר שכל המרים לא חולקים ביניהם אלא כל אחד מביא את הסיבה שהוא שמע מרבו סיבה הראשונה זה הקשר לסוגית אומר אבד שמואל י שר זה בזה מה דורש שדיברנו בשיעור הקודם זה הדוב דובו זה שאסור לבת נוחלת חלה להתחתן עם אדם משבט אחר נוהג אלו בדר זה ואז פסק כבר דור ביי הארץ שלהם זה נאסר אם תירו קצת אז להם עיין עסור אבל בטו באוב אז התברר שכבר כמעט לא נשאר והם דרשו זאת וממילא זה יום שמחה שאפשר להתחתן עם כל השווים הרשב מביא שיש מפרשים שזה בטובו שכל ומיס מיטבו שנראה ללון אבל זה טעות כי לא לדור מיטבו אתמה נמרה מצווה זו אלא לבוי אורץ בשעת החלוקה של הארץ שיטה השנייה אמרנו זה לא חולקים כל אחד אומר סיבה אחרת רבן ו זה ש ש במ ל כסיב אחי מ פגש בגבו ואיש ר נשב איש ממנו ומ ו לא התחתנו עם אח במין אבל אחר כך הגיע דור הבא מ דורו בלשון השועה איש ממנו ולא מבנינו והיום שכבו זאת היה טו באוב אז שמחה שהותר שבת בקל רב דמ נחמן ו בו יום שמחה כ שידב אז הרשב מביא מהמדרש איחו שהרי הקדוש ברוך הוא גזר אחרי חית המרגלים שכולם ימותו במדבור הרבו ים שו לא סתו במדבר אז כל ערב תשעה באב הרי בתשעה באב בא מרגלים כל שנה ערב תשעה באב היה כרוז יוצא כולם להכנס לקברים וישנים בקבר בש חריס הכרוז יוצא יבדלו החיים אן המתים בכל שנה מתו קצת יותר מ-15,000 איש וכך עשו 40 שנה בשנה האחרונה עשו כן ובדקו וכולם קמו בחיים הם חשבו אולי תינו בחשבון זה לא תש בב אז למחרת 11 ביסב עד שהגיע חמיש בוב שאז הירח מלא אז רואים שכבר אמצע החודש אז אמרו בטל הקדוש ברוך הוא גזר ושעלינו וסו משט ושמח יום טוב טס מעריכים אייך קרה שהתבטלה הגזרה אחד הדרכים בטוס פס שבתחילה הקדוש ברוך הוא גזר גם לאלה שהיו בני 20 בצמצום אחר כך חם הקדוש ברוך הוא ומתו אלי אותם שהיו בשס גזירה 20 חודש אז אלו שהיו פח מחודש הם נשארו בחיים וז היתה שמחה לדורות כד ע שדור עשה אז הרשב מביא שתי פירושים או ש דיבור פה לפה עם הקדוש ברוך הוא כבתי אם צרו לדיבור כמו קר שחי מרגלים הוא דיבר איתו לד מלאך או בורים ותומים או הכוונה היא שהיה דיבור רק בקר הצורך שנ ומז ם אומר אלי אוי הדיבור אז יש שתי פירושים ברשב או כתוב וידבר השם אלי ולא ויר השם א כמו שכתוב לפני זה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא בר דיבר איתו ישירות או שהקדוש ברוך הוא דיבר איתו אפילו בלי צורך מעשה שהיה או מזה שסמוך וק שתמו וק שמו זה מיותר זה בא לומר השמחות ויק שתמו רק אז וידבר השם אלה זאת אומרת שאז השתנה הסגנון זאת אומרת שעד אז באמת לא היה דיבור ע משה מאז כ חזר הדיבור למשה לכן עשו ימי משו דיב שחזר למשה עוד טעם הו לאמר טובוב זהם שבית בו אישה בן אלו פרדס שש יב לדרכים של ילו ישרו רגל ירבם בן נבות הוא הסית את ר השבים למרד ברובם בן שלמה ואז התחלק ארץ ישראל התחלקו לשתי ממלכות ממלכת יהודו וממלכת ישראל הוא היה המלך הראשון של ממלכת ישראל וכדי שלא יעלו לירושלים וביס מקדוש שזה הה מלכוס יהודו אז הוא העמיד פרסוס שומרים בכל הדרכים שמובילות לירושלים שלא יעלו לרגל במקום זה הוא המיד שני גלי זוב אחד בדון והשני בבייס קל אחר כך עג לעזוב ניטלו ואחר כך היה מלך הרבה שנים אחר כך אוישה בן אלו היה מלך ישראל והוא ביטל את השומרים אמר מי שרוצה שייעלה לירושלים מי שרוצה רחמון ליצן להבדיל ילך לבוד אזורה אז נכון שהוא גם היה רושה אבל את זה ב זה הה בטו בוב אז זה יום שמחה רב מסמר יום שניתנו הרוג ביתר לקבורה גיט בסוגיית החורבן הוב שהרגו שמה הרבה אנשים ביטר היתה עיר גדולה ולא נתנו לקבור אותם רק אחר כך שהתחלף המלך הוא נתן לקבור אותם ושמחו שזכו לקבור וגם לא הסריחו כל הזמן הזה שהם היו בחוץ רב מסנה הוי הים שתרוג לקבור זה הה בובוב תיקנו ביבנה סנדר ביבנה הומט במוז מוו יש רק שלוש ברכות ראשונות הוסיפו ברכה רביעית הומט על שם זה התוב של הסריחו והמטיב שניתנו לקבור ר ורב יסף דרו טוב זה יום שמחה כי זה י שפוסקים רבז גד הם היו קטים מצים לצורך מרכ של המזבח בכל השנה המכם ולך כיוון שהגיע חוב תוש קוחו של חמו כבר אין שמש מספיק אז יש לחו בעצים והלחות גורמת שיעלה עשן וגם תה בזה תולים וס עצ רוכ אז אותו יום שפסקו הם יום שמחה אומר הרשב לפי ש מצוו גדז זה שמחת סיום המצווה זה המקור שרמ בשרוך שעושים שמחה וסעודה בסיום מסכת כל סיום מצווה זה זמן שמחה רבנו גרש מפרש ת אחרת אומר כך פ שס ב שכאן זה ה יום שאפשר יותר לשבת וללמוד אומר המנ שקור ליום תו באב י תור מגול יום שבירת הרדומות כל לא צריך לחטוב עצים מכם לוך הלילות מתארכים וימים מתקצרים אז לומדים פחות ביום צריך להשלים את הלימוד בלילה אז מתוב ורד מוסף מי שמוסיף ללמוד בלילה יוסיף יסיף ימים כתוב על הר ו חיו סי לוך שיסף יוסיף אומר הרשם לא גורסים יוסף כי יוסף זה פשוט שהכוונה למ הגמור לא היתה מבררת אלא גורסים יוסף מה יוסף תב יוסף תמי ימות בחצי ימיו יוסף זה כמו וזכרם ל יוסף מזרם שכתוב באסתר לשון כליה עכשיו עוברת הגמורה לבריס בסד ולום ומה הקשר לעניינינו אומר הרשב שתי פירושים או כמדובר בקולב ישוע לון לכן נקטו זאת או משום שכעת אמרנו יוסף ודנו שלו שבעה מתוך שצדיקים הוסקו דורח כל כך היו שבעה צדיקים שהם חיו כל אחד היה שרשרת שהם הקיפו את כל העולם ו רבון שיבו קיפלו אסכ כולו אומר הרשם סבבו והקיפו שנתקל לעולם ביניהם כל היו השבעה הם לא סתם ראו אחד את השני שימשו את זה את זה למדו תר אחד מהשני כמו שכתוב שם בסדר ולום אז מתחילים משולח רו אודום אודום היה אודם הראשן משולח הוא מת סמוך למבול כתוב בגבור סנדרין כתוב בפסוק וי שבע יומים אז התחיל המבול מה זה ש יומים הקדוש ברוך הוא המתין לימי השבעה ימי האבילות ש משס לך צדק ואז כבר היה שם בן צד ח שונו כי כתוב שים במע שונו ויולד אסר פשד שנוסה אחר המבול אז שים רו מושלך למס הרשב מביא שלמך גם ראה את עודם ושם אבל אנחנו מפרטים כאן רק צדיק גמורים ששימשו זה את זה כמו שפירשנו אז מה מציין שיש אומרים שכתוב בתו לחנוך כנו כלא כחס אלוקים שהכוונה שהוא נקח אלוקים ווא נהייה מלוך מטט ר ונ אבל אם התנ שלנו סובר כך אז היה מספיק לומר שאדום וחנוך הם קיפלו את כל העולם כולו כי חנוך קיים עד היום אלא הוא סובר שמה שכתוב שאיננו כלא כחס אלוקים שמת בחצי ימיו השם רו משו סלח יין קבר ו שם הוא שימש אותו למד אצלו הרבה שנים אמרום רו אסיקו אומר הרשב זה סברה שהרי כאוס אביב של אמרו מיורד מצרים היה הוא מפורד בידים מצרים בני לויי גורש לכוס ויעקב רחי בארץ מצרים 17 שנה מסתו באותם 17 שנה כבר נולד אמרום שהוא היה ה בכור של כתוב בני אמרון ועיצו אז אמרון ראה את יעקוב אחי השילוני הוא היה תלמידו של דובד המלך רבו של אלי הנובי הוא רואס אמרום מנין לנו גמורה אליהו רואס אחי השילוני זה גם ידוע לנו בגימור ועדיין קים אליהו עלה בסערה שמיים בחיים אומר הרשבא מתן הזה לא סובר כמו שאחרים סוברים שאליהו זה נחוס כי אם כך לא היו צריכים להזכיר את אחיו היה אפשר לומר מושה ר עמרום ופנחס ר מושה ועדיין הוא קיים אומרת הגמור ואי שמרם וקסי ם איש כם קולב בן יפונה וישוע בנ כל השר מתו במדבור גזר סרגלים ואחי השילוני עוד תנב רובם אם הוא ראה את עמו במצרים אז איך הוא יצא מעמיד בו והגיע לארץ ישראל הרי אומר הרשם כל ימי יעקב במצרים שנה אמרום ראה את יעקוב לפחות יום אחד שני חי אמרום קלז שנה אז ביחד עם יז של יעקוב זה קנד אחי ור סרום אז כמה נשאר מק נד 210 שיצאו ממצרים 6 56 שנה זאת אומרת שיצא ממצרים החיש ב 56 אולי יותר כול נולד בחמור מרבה אז איך הוא יצא ממצרים בגיל 56 הוא נכנס לארץ הוא היה יותר מגיל 20 הה צריך למות במדבור אומ רב אמנונה הרי אחיו היה לוי כמו שמוזכר בדברי יומים כתוב לים אחיק גזרו גזרו במרגלים שימותו במדב על שו של לוי ס הקדוש ברוך הוא אמר במדבור הזה פלו פגריכם ל פקום כל מספרם מבן 20 שמלו מי שקוד מבן 20 הוא מתו שו שי שקוד בן ש אז הרשב מביא בהתחלה שהכוונה היא שספרו אותם מיום 30 מחודש כ מ שהה בי חוד ות 30 ום אבל הרשב דו זכ צריך כתוב שקודם בחודש לכן הוא אמר הוא כב שפשט הוא כך הרי מדובר ביי צובו אלה שספרת מש זה יצ צובו מסופרים ליצ צובו לעבוד ה מקדוש לבים זה מגיל 30 עד 50 זה הכוונה שטש לוי שסופרים אותו מגיל 30 לצאת לעבודה מקדוש הוא לאמת במדבור ממי לכן אחיו לא מת שואלת הגמור משר שות לא ייל הית צריך לדחוק שדווקא משום שאחי הוא ליי לכ הוא נשאר בחיים לא היה משר ש חוץ משב מצר שנסו לארץ י בן מש ומ ב מנש שניים י מנו אומר השב גור כבודנו כסו ישרא שנ בפסוק רואים רק את יגורי שזה ג שנמר כ6 איש 36 שקו דרב יוד אמ 36 כי 36 או מדו בדם אחד זה י במנשה למה קאים לו כ6 איש שו קרוב שנהדר הה כזה חשוב בחכמתו כמו רוב סנדר סנדר זה 71 רוב מ71 זה 36 זאת אומרת שהוא נכנס לארץ אלו מרבח בקב אפילו אם אחי היה ירואל ויכול להיות שהוא נשאר בחיים בלי כשר לשה י למה כגז גזרו לא על פוחס מבן ולא על יר מבן שישים ממילא יתכן שאחיו ראה את אמרום חמש שנים ואז הוא היה בן 61 בצ מצרים לכן הוא לא מת גם יואר ומוכר היו יותר מגיל 60 לא על פוחס בן כסיב כתוב בן ס שמלו כמו שהזכרנו את הפסוק הם ימותו כם במיד בו ולעל יסר מבן שישים זה למדים גומר גזרו שו אומה לו ומה לו מרכין בערכין כתוב שאדם אומר ארכי עולי אערך פלון עולי תלוי בן כמה הוא אז למשל בזכר אם הוא מגיל חמ עד גיל 20 אז זה 20 שקולים אם הוא כבר בגיל 20 עד גיל 60 50 שקולים למעלה מגיל 60 זה משתנה ל-15 אז כמו שרכן י6ם כפו מחוף אז לא ממש אותו דבר כי זה 20 שקולים וזה 15 שקולים אבל שניהם שווים שועטים יותר מהערך של גיל 20 גיל 20 עד גיל 60 זה 50 וגיל פחות מ20 זה 20 ויותר מ-60 זה 15 אף כאן בגזרה הזו ב6 כפו כשם שפח מבן הוא לא ה בגזר כ ם זה שהה ותר לא היה בגזר אז ממי כל אלה שהיו בני שישים צית ממצרים הם ילו להכנס ורץ כם לא היו בסר עדכן דף כ א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה