האם ניתן לצרף חלה קפואה ל'לחם משנה'?- רע"ג ז' רע"ד א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם ניתן לצרף חלה קפואה ל'לחם משנה'?- רע"ג ז' רע"ד א' - ג'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמן רעג סז ללמדנו שצריך לקדש במו קם סעודה מה קורה הדליקו נורות בבית וכעת הוא רואה שנעים לו יותר לאכול את סודת השבת בחצר לא במקום נרות השבת אז אילו היה אפשר לקדש שלא ימוקם סודה היה יכול לקדש ליד הנרות ואז לצאת החוצה לחצר לאכול אבל כיוון שקידש אמוקס אז הוא חייב לקדש אכן שוא אוכל השאלה היא האם לקדש דווק ונר ולאכול שם את הסעודה או שיכול לקדש בחצר מביא המח במקס יש אמרים ש מקים או לאר ושם הוא אוכל את הסעודה ויש אמרים שין הקידוש בנ בחוני האוויר אפני הזבובים שיש בבית מקדש בחו ום אף על פי שא שני ס אבל אומר הש זהד מצר הרב בבית כי אם לא אז עדיף לאכול דווקא במו קנר מובה כם הגשה זואר בוך שאם לאחר שהדליק אתנה רואה שיש יותר או מקום אחר יכול לאכול שם אף אם לא מצטער הרבה אם יוכל מקום הנרות מביא המשופר בגוד שמצדד שיותר טוב לקדש בבית ולאכול שם מעט אוכל קזיס ואחר כך גומרת סעודתו בחצור וי בסמן ר שמג שם כתוב שחייבים לעשות איזשהו שימוש לאור הנר בבית אבל אם הוא יאכל רק בחצר ולא השתמש לאור הנרות בבית זה יהיה ברו חל תול סיימנו הלכות קידוש ועוברים לסעודת שבת סמן רד דין בצי ספס בשבס ובו ד סעיפים כידוע בשבת בוצ על לחם משנה זהי חלמן שכתוב לא קטו לחם משנה וגם אנשים חייבות בלחם משנה שגם הם היו בנסמן ונחלקו הראשונים האם הכוונה שצריך בכל סעודה לבצוע ממש דהיינו לפרוש שתי לחמים לאכול מהם או שמספיק לקחת שני לחמים ולברך על שניהם ולפצוע רק אחד מהם והמחבר פוסק כדעה השנייה שמספיק לבצוע אחת אומר המחבר בוצע על שתי קיור שמוס עוד מעט נראה מה הכונה בצא מחר משיך וכיכר שנה רויל אכילה מחמד שאסורה מעיקר הדין מוב כאן שניס מרץ מצדד שייתכן שה כמו עץ באלמה כי כל החשיבות של לח משנ זה שיש כאן שתי לחמים וזה לא מצטרף אבל כיכר שאסור לאוכלה מחמת חומרה משל פקום כתב פרגודים שאפשר לצרפה לחם משנה כיקר שיש בה חלק שאסור להחילה לכל אדם כמו חלט מיו פגע הגשה הזום אפשר להחשיב את זה כלחם שלם לובים לפעמים אצל שכן לחם ללחם משנה והמשל מקפיץ שלא יבצעו אותה אז היא אסורה בחלה משום גזל אז גם מסתפק הגשה זור בוך אם יוצא בדי חובה או שזה לא זהי חלמה כי א אפשר לאכול את זה ובע כם מסל מסכים שפשוט שחובה להשתדל לשאול פעת לצורך לחם משנה כיכר לחם קפואה שאי אפשר לאכלה מחמת כן אז הם מחסר צו כותב שיש להקל שמצטרפת לחמי שנ כיוון שורה לכילה בלי שום תיקון גם אפשר לחמם אותה באופן שמותר בשבת בח דס רס קרליץ על ידחק אפשר לאכול ג בדו כפו קר גם פוסק אור לציון מידך הגשה זוך כותב ש בשעה שהלחם אינו רואה אכילה אינו מצטרף אבל אם דעתו לריר בסעודה עד שהלחם יספיק להפשיר ירא לכילה יתכן שאז הוא מצטרף ושבת הלבי מחמיר עוד יותר בזה מובא כ מחזו שאפשר לצרף מצה ללחם משנה בארר פסח שחל בשבת כי יש לדקדק שלא ישר חמץ הוא כותב שאפילו תבט בשביל זה לדן לח משנה יצרף מצל ש אז טייפל הוסיף שיעטוף אותה בשקית ניילון שלא תגע בחלה ובכל זאת זה מצטרף לחמיש נפי שמונחת בליון ואף שייתכן שלחם שלא ראוי לאכילה אינו מצטרף ללחם משנה כמו שדיברנו וזה הרי אסור באכילה בערב פסח בערב ניסים שמכל מקום מצטרף אותה כיוון שאפשר שנותן בזה חשיבות הסעודה במ שמונח לפניו עוד לחם מוב כמה הקיצור שולחנך חידוש שגם אם הוחל אחרי קידוש בבוקר הוכל עוגות אז יברך על שני דברי מאפה שלמים כלכם משנה המכס שהן נוהגים כן לא רה מי שחושש לכך על נפש רשא להחמיר לעצמו בצינה ובתו א בציבור אם י חצים יול לקח את התחילה שלמים אבל אסור לבקש שיביאו ל שלמים דווקא כי אל יש ודנ מלוק וגם יש בזה חשש הרי כותה משתמ גם ביום טב צריך לפצוע על שתי כיכרות כי גם ביום טב ירד מן מערב יום טב כפליים לגבי שלוש עודות אז היום כתוב שלוש פעמים במן זה כתוב דווקא בשבת אבל לעניין זי חלמן גם ביום טב ירדו זוגות בערב יום טב אז למדנו שצריך להיות שתי כיכרות שלמות מביא המשבר עוגה דהיינו לחמניה שנשרפה קצת ועדיין לא נתח ממנה החלק השרוף עדיין מחובר יש אומרים שזה נחשב כשלם ללחם מישנה לחם שלם שנפלו ממנו חתיכות מעטות פירורים כותב הגשה זובור שמנהג ולום לקחת כי כיכר שלם רוב החלות כן הם כאלו רניס קרס כותב שש סמוך לכתחילה על הדין שלחם שלא חסר ממנו אחד מ48 דילו כלכם שלם וכן אם נפל מהקרום העליון כמו שרגיל בחלות נקנות בחנות הוב סטיפלר שלא הקפיד אם יש לו שני חצאי לחם רוצה לחבר אותם די כיסם כתוב בשולחן עושים מקופסה בחז שאם אין לו לחם שלם חברם כדי לקיים מצס לכ משנה ודווקא באופן שלו י ניקר שהם שני חלקים שחוברו שאם לא יכן אינו נחשב שלם ויזהר שהקיסם לא יהיה מוקצה מה שיש נוהגים לחרוך את המצע באש כדי ש תראש שלמה הגריז של ישיב סובר שזה לא מועיל כלום כר גם ניסים קרליץ אי אפשר להפוך חצי קיקר לכיכר שלם וגם הגשה זו בוך פקפק ובזה בכל מקרה הוא כותב שביום טוב לא לעשות כן משום תיק ומונה גם צנימים לא נחשב כלחם שלם חלות שדבוק משת אפייה דס רב ניסים שאם הם קחת ממש אז כמו לחם אחד גדול אם אפשר להפריד ביניהם צריך סימת ל בדבר לפעמים האחד שלם והשני חסר כותה משתבר משרי תשובה אם אין לו לחם שלם זה לא מעקב יכול לקדש אפילו על פרוסת לחם כזית לחם כותב הפרי מגונים אם מלו בשבת פעת ישראל אלא פעת אקום מותר לאכול ממנו מביא המשת ברור כש הרוש המסובים בוצע יכוון לפתור ברכ סמוצ כל המסובים וגם ימ למסובים שחנו לצאת ברכתו כדי שכולם יצאו בלכ משנ ולפני זה יאמר ברשו רבו סי אפילו שהוא בלבית הוא הגדול והוא מדרך הנוב אז אומר המח מה הכונה שהוא בוצא על שתי כיכרות שאוחז שתי ביוד במצי ובצ ע תחתנו כי נאמר לכש רק בלקי קו לשנ לא באכילה המרשל ושלו נגו לחתוך שניהם כפי פירוש הרש בו וכן הסכמה ואם הוא מקפיד על ההוצאות אז יעשה שלוש חלות גדולות שלוש קטנות בכל סעודה בהוצאה אחת גדולה ואחת קטנה אבל האוי לום נוהג כשולחנו הך לבצוע רק אחת והתחתונה דווקא כמו שרמון מביא עוד מעט נראה שזה על פי הכבולה אבל הבח תמ כן מעביר על המיצ ועליונה יותר זמינה לו אז הוא כותב לפצוע לעליונה אבל אתז אומר שהוא תיקן זאת שהוא נהג להניח את התחתונה יותר קרובה ועליונה יותר רחוקה אז היא יותר זמינה או כותב ה משתבר לוקחין אלי זה לא ברור המקור הגן אברום שם נראה שמ מדבר ע מי שמקדש הלחם אז הוא אומר בשז ויחולו אז אחת תהיה למעלה אחת למטה אז זה העליונה אז היא כביכול היא זמינה לפניו ואז שמגיע למוצי יעביר את הונה למטה ועליה ה יבצע וזה נקרא שהוא לא מעביר על המצו כי הייתה למעלה בשעת המירה עד ויכולו מביא השת מס קסז ביום חול הצריך להתחיל לבצוע בלחם לפני מוצי שלא יהיה הפסק בין המוצי לאכילה ה בשבת צריך כיכרות שלמים לא יבצע אלא שתי כיכרות שלמים ואחר כך יפרוס המדקדקים רגילים לרשום בסכין סימן לפני הברכה כדי שמיד אחרי המוצי ידע איפה לחתוך ולא יהיה אפסק הגו כותב הרמו בדווקא בליש בצים על התחתונה אבל בי השבס או בליל יום טב וכמובן ודאי שגם ביום טב עצמו בו יצע על הלינו והטעם לכל זה הוא על דרך הכבולה ס בז מצווה לבצוע בשבס פרוסו גדו לו שתספיק לו לכל הסעודה ההוא לא נראה רעבתן כיוון שההוא לא עושה זאת בחול רק בשבת ודאי שכוונתו חביבות המצווה שרוצה לאכול הרבה לכבוד שבת סעיף ג בדומה למה שראיינו בהלכות קידוש לגבי שתיית היין אין המסובין רשו עם ליט או עם הלחם עד שייטו ים אבוצי קודם כל הוא אוכל ואחר כך הם אוכלים ואם יש לפני כל ך עוד לחם משנה יכולם ליתום אף עלפי שעדיין לא יטעמו אפילו שצי מנו המוצי זאת אומרת כך אם יש לפני כל אחד מהם לחמניה והם שומים ממנו המוצי הם צריכים לשמוע ממנו המוצי על הלחם משנה שלו הם צריכים לטעום אותו לחם אסור להם לטעום הלחם לפני שהוא טם אב אם יש לפני כל אחד מהמהם שתי לחמניות רק הם שומים ממנו המוצי ואוכלים משלהם אז כיוון שהם לא זקוקים לפטו הם יכולים לאכול גם לפניו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: