התנערות מהחטאים - הרב מרדכי אליהו זצ"ל

התנערות מהחטאים

"הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם" (ישעיה נ"ב, ב' - מן ההפטרה)

גאון עוזנו ותפארתנו מרן בעל ה'בן איש חי' זיע"א כותב בפירושו לשיר השירים, שכאשר תרנגולת מתעפרת בעפר ומתלכלכת היא קמה ומנפחת נוצותיה, וכך היא מתנקה, כלשון שיר השירים רבה (ד', ט"ז): "כהדא תרנגולתא שמתנערת מעפרה".

האדם שרוצה לעשות תשובה – אל לו להסתפק באמירה בלבד, אלא עליו גם לפעול, לקום ולהתנער מעפר חטאיו.

אמנם את דרך התשובה הוא יקבל מחכמים ומספרים, אשר יורו לו כיצד לתקן את חטאיו, תיקון מסוים על מצוות עשה שביטל, ותיקון אחר על לא תעשה שעבר וכו'. אבל עצם התשובה – חרטה, עזיבת החטא וקבלה לעתיד – עליו לעשות בעצמו, בבחינת: "אין הדבר תלוי אלא בי!".

שני עדים או שלושה עדים

"לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (י"ט, ט"ו)

דרשו חז"ל (מכות ה' ע"ב): "אם מתקיימת העדות בשניים, למה פירט הכתוב בשלושה? אלא, להקיש שלושה לשניים".

גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה'בן איש חי' מבאר עניין זה בדרך רמז: "עדים" הכתובים כאן הם מלשון תכשיט, שכן 'עדי' הוא תכשיט ("עדי זהב על לבושכן" (שמו"ב א', כ"ד), "כי תעדי עדי זהב" (ירמיה ד', ל'), "ואעדך עדי ואתן צמידים על ידיך" (יחזקאל ט"ז, י"א), "ועדית עדי" (שם כ"ג, מ').

לאדם עני אומרים: "על פי שני עדים" – כלומר, עליך להתקשט בשני תכשיטים בלבד, והם: קו"ל וצו"ם, דהיינו: תשובה ותענית. אבל לעשיר, שיכול גם לתת ממון לצדקה, אומרים: "על פי שלושה עדים" – עליך מוטל גם לתת צדקה.

מצאנו, אפוא, תשובה חדשה לשאלת חז"ל: אין בפסוק כפילות ("שני עדים... שלושה עדים"), אלא יש כאן התייחסויות שונות לשני מצבים נבדלים, לעני ולעשיר.

קריאת שמע ג' פעמים - עדות בכל יום

"עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (י"ט, ט"ו)

דרשו חז"ל (מכות ה' ע"ב): "אם מתקיימת העדות בשניים, למה פרט הכתוב בשלושה? אלא, להקיש שלושה לשניים". והנה, יש לנו עדות שאנו מזכירים ג' פעמים ביום, הלוא היא קריאת שמע. והאותיות עי"ן ודלי"ת שבפסוק 'שמע ישראל' גדולות, הרי לנו "עד". קריאת שמע שחרית וערבית היא חובה, והשלישית – בקריאת שמע שעל המיטה. אם מקפידים להזכיר את העדות הזו מדי יום, הרי שהיסוד של אמונת ישראל תשתרש בלבנו ביותר.

האדמו"ר מקאליב שליט"א - שניצל מציפורני הנאצים ימ"ש - רגיל לספר, שרגע אחד לפני שנשלח למשרפות, הוא התפלל מעומק לבו שהקב"ה יציל אותו ממוות, וקיבל על עצמו שיפרסם את שמו יתברך ויתעלה בעולם, ונתקבלה תפילתו, ובדרך ניסית ממש ניצל. ולכל מקום שהוא מגיע הוא אומר שצריך להזכיר "שמע ישראל", וכי יש בזה עדות שמשרישה את אמונתנו במציאותו יתברך.

פעם אמרתי לו, שכבר קדמוהו גדולי הרבנים הספרדים ואמרו, שעם קריאת שמע של קרבנות בשחרית יש ג"פ עדות של קריאת שמע בשחרית: א - של קרבנות. ב - ביוצר. ג - בסוף 'עלינו לשבח'. אומרים את הפסוק "שמע ישראל" וכו'. ומיהו, צריך להזהר שלא לחזור על שמע פעמיים, ולא יאמר: כיון שאני רוצה לזכות באמונה שורשית על כן אחזור על קריאת שמע מספר פעמים ברציפות, כי כבר אמרו חז"ל (ברכות ל"ג ע"ב): "כל האומר 'שמע־שמע' - משתקין אותו". אבל אם
לא כיון בפסוק ראשון, יקרא עד פרשת "והיה אם שמע" ואז יוכל לחזור.

(מתוך "דברי מרדכי")

לעילוי נשמת רבנו מרדכי בן מזל (הרב מרדכי אליהו זיע"א)

מתוך העלון "עטרת מרדכי"
שע"י בית תורה וחסד "עטרת מרדכי אליהו"
רחובות
08-9397933