דבר תורה לפרשת וארא - כח התפילה להבאת גאולת מצרים והמשיח

כח האחדות בתפילה

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב" (ו', ג')

תפילתם של אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב – היה בכוחה להביא את הגאולה. כך גם תפילתם של רבי חייא ובניו. גם בימינו, אם נתחזק בתפילה ונידבק במידותיהם של שלושת אבותינו, נוכל לזכות לגאולה ולראות נפלאות.

הגמרא במסכת בבא מציעא (פ"ה.) מסבירה, שתפילת שלושת האבות ביחד עשויה להביא גאולה. הגמרא מביאה מעשה של אליהו הנביא, שהיה רגיל ללמוד בבית המדרש של רבי, וביום ראש חודש אחד התעכב אליהו הנביא ולא בא. אמר רבי לאליהו הנביא: מדוע התעכבת מלבוא? אמר לו אליהו הנביא: הלכתי למערת המכפלה, הערתי את אברהם אבינו, שטפתי את ידיו כדי שיתפלל, ואחר כך השכבתיו. וכן עשיתי ליצחק וכן ליעקב. שאל אותו רבי: מדוע לא הערת את שלושתם ביחד? ענה לו אליהו הנביא: אם הייתי מעיר את שלושתם ביחד הם היו מרבים בתפילה ומיד היה בא המשיח שלא בזמנו. לכן לא ניתנה לי הרשות להעמידם יחד.

משמעות המעשה הזה היא, שצירוף הכוחות של שלושת האבות ביחד יכול להביא גאולה לעולם. כך מבאר רש"י בתחילת הפרשה על הפסוק: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי", שמפרש ואומר: "אל האבות". כולם שואלים: מה הוסיף רש"י על הפשט? ואולי זאת כוונתו: צריך את כולם כאחד, ללמד, שרק הכוח של שלושתם יחד יכול להביא גאולה, כפי שסיפר אליהו הנביא לרבי יהודה הנשיא.

ומהם כוחותיהם של האבות, שבהצטרפותם יש באפשרותם להביא את הגאולה? כוח של חסד, של תפילה, של לימוד תורה ושל קדושת ארץ ישראל. כאשר כולם מצטרפים ביחד אפשר להביא גאולה לעולם.

את הדבר הזה צריך משה רבינו ללמוד כשהוא עומד למלא את ציווי ה' להוציא את ישראל ממצרים ולהביא גאולה לעולם. לכן בפרשה הזאת ובפרשה הקודמת העוסקות בגאולה מוזכרים שלושת האבות ביחד פעמים רבות.

ממשיכה הגמרא לספר (שם), שרבי שאל את אליהו הנביא: האם יש דוגמת שלושת האבות בימי? ענה לו אליהו הנביא, שרבי חייא ושני בניו הם דוגמת שלושת האבות. מספרת הגמרא, שרבי מיד גזר תענית והוריד את רבי חייא ושני בניו להתפלל לפני הדוכן, ובאמת תפילתם עשתה רושם גדול. מיד עם אמירת "משיב הרוח" – נשבה הרוח; כשאמרו "מוריד הגשם" – ירד גשם. הגמרא מספרת שהם התפללו עד שמשמים עצרו אותם, כדי שלא יתפללו על תחיית המתים שעדיין לא הגיע זמנה.

המחשבה של רבי, שיש בדורו אנשים שהם כדוגמת שלושת האבות, אינה דבר פלא, כיון שכוחם של האבות נמצא בנו, הבנים, בכל דור. זה היה כוחו של רבי חייא ושני בניו שהיו עסוקים גם בלימוד תורה וגם בהפצתה של תורה לרבים, גם בתפילה וגם בקדושה גדולה. ועל רבי חייא נאמר (שם): "גדולים מעשי חייא".

גם בימינו צריכים אנו להחזיק במעשי האבות כסימן לבנים, להתחזק גם בתורה וגם בתפילה, גם בחסד ובמידות טובות, גם באמונה חזקה וגם בדרך ארץ. ובכך נזכה גם אנו להביא גאולה לעולם. ואז (מיכה ז', ט"ו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", אכי"ר. (מתוך "דברי מרדכי")

מתוך העלון "עטרת מרדכי"
שע"י בית תורה וחסד "עטרת מרדכי אליהו"
רחובות
08-9397933