שפת אמת

א תרמ"ו ב בפסוק לכן אמור כו'. דאיתא בגמ' מתנה טובה יש לי בבית גנזי שבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם כו' והיא עצמה השלום שניתן לפינחס דשבת שלום איקרי. והענין דשבת הוא מעין עוה"ב כי בעוה"ז חסר השלימות כמ"ש במ"א. ולכן שבת צריך הכנה. וזהו הודעה שקודם המתנה להיות מוכן לקבל הארה … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב בפסוק הנני נותן לו את בריתי שלום. ובמדרש גדול השלום שניתן לפינחס כו' פי' השלימות הוא גמר המכוון להיות האדם בא למקום המיוחד לו ונודע לו עיקר המכוון שע"ז נברא. וזהו השלימות. האדם אינו יכול למצוא. רק בעזר עליון. והוא בחי' שבת שנק' שלום בכח הנשמה יתירה שמתדבק האדם לשורשו ומקומו לכן … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב השיב את חמתי מעל בני ישראל. פרשנו כי ע"י נקמתו הפך החימה מעל בנ"י על ראש המדינים דכתיב אח"כ צרור את המדינים כו'. דכ' וירא פינחס כו' ויקם כו' ויקח רמח בידו. כי באמת כל המלחמות שעומדין על בנ"י הכל לטובתם להיות הזמן גרמא לנקום מהם כדכ' עת אשר שלט האדם באדם … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בפסוק השיב את חמתי כו' קנאתי בתוכם. כי ודאי לא הי' זה מעשה איש פרטי כי הלא כתיב ולא כליתי את בני ישראל כמו שמדייק בזוה"ק דהוי חזיין לאשתיצאי. וח"ו שהי' אופן לכלות בנ"י אבל האמת כי לעולם נמצא קנאה זו בכללות בנ"י אשר גם בימי ירידה ניצולים ע"י קנאה זו וע"י … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב על המד' שאמרו השבטים הראיתם בן פוטי כו'. ותימה שחלילה לומר שלא הסכימו כל בנ"י לנקום מזמרי ומדינית. וי"ל דכ' בקנאו את קנאתי בתוכם. יש לפרש כי פינחס פעל קנאת ה' בלב כל איש ישראל ולכן היו כולם מוכנים לזה. ולכן אמרו. שלמה לקח לו פינחס זאת. אכן הפסוק מעיד כי מעשה … להמשך קריאה

א תרמ"א ב במדרש בדין הוא שיטול שכרו. הגם דכ' מי הקדימני ואשלם. רק ע"י שמסר נפשו ומס"נ הוא בכלל הקדימני. ושילם לפינחס מדה במדה ע"י שמסר נפשו למות זכה להיות חי לעולם. וע"י שמסר גם הכהונה כדאיתא בזוה"ק דמאן דקטיל נפשא פסול לכהונה. נמצא שידע פינחס שיאבד הכהונה עי"ז. אעפ"כ נלחם מלחמת ה' כדי … להמשך קריאה

א תר"מ ב סמיכות פרשיות הללו כהונת פינחס וצרור את המדינים והמנין ופטירת משה רבינו ע"ה. הענין הוא כי עתה התחיל להיות הנהגה אחרת של דור באי הארץ. לכן הי' מנין חדש. וכמו בדור המדבר ניתן להם אהרן הכהן כך בדור זה הי' כהונת פנחס. רק מקודם הי' במעלה עליונה למעלה מהטבע בכחו של מרע"ה … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש בדין הוא שיטול שכרו. אף דכתיב מי הקדימני ואשלם וכל שילום שכר של הבורא ית' הכל בחסדו [ועל זה נאמר ולך ה' החסד כו' תשלם לאיש כמעשהו] אך יש שזוכה למתנה וחסד זה עפ"י מדת הדין. ואיתא עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד וראה שאינו מתקיים ושיתף עמו מדת הרחמים. ומדה"ד שעלה … להמשך קריאה

א תרל"ח ב הנני נותן לו את בריתי שלום. ובמד' בדין שיטול שכרו. כברו דברנו במ"א כי ענין הכהונה שניתנה לאהרן הכהן הוא מתנה מאת ה' אשר ע"י פעילת האדם בעצמו אי אפשר לבוא לזה כמ"ש לא יקרב איש זר כו'. והנה פנחס זכה לכהונה עפ"י מעשיו אמת שעפ"י מעשיו זכה למתנה כמ"ש הנני נותן … להמשך קריאה

א תרל"ז ב במדרש גדול השלום שניתן לפינחס שאין עולם מתנהג אלא בשלום כלי מחזק ברכה שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי בודאי הבורא ית' חפץ תמיד להשפיע כל טוב לבנ"י. אמנם שצריכין להיות כלי מוכן שלא יתפשט השפע לחוץ כמו כלי שניקב אינה מקבלת משקה. לכן בחר השי"ת בבנ"י … להמשך קריאה

א תרל"ה ב הנני נותן לו כו' בריתי שלום. כי א"י לבוא לברית זה בלי מחלוקת כמ"ש בזוה"ק מצה ע"ש קטטה ומריבה עם היצה"ר ואח"כ נעשה מצוה כו'. והיא מחלוקת לש"ש וסופה להתקיים שע"י המחלוקת בא אח"כ למנוחה. וזה עצמו ענין ימי המעשה ואח"כ השבת קודש יום מנוחה כמ"ש לעיל בפ' קרח מזה. והוא ענין … להמשך קריאה

א תרל"ד ב במדרש בדין שיטול שכרו כו' גדול השלום שניתן לפינחס שאין עולם מתנהג אלא בשלום ברכת כהנים בשלום כו'. כי רצונו ית' מקיים כל הנבראים והוא שלימות הכל והשי"ת בחר בישראל וכשמתגלה אהבתו לישראל אין שום חטא וקטרוג יכול לבטל זה כמ"ש אם יתן איש כו' בוז יבוזו לו. וכ' על כל פשעים … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ( מפ' פינחס שכחתי) הסבר על זכויות יוצרים שפת אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה פינחס בקיצור ראשי דברים ג במדרש בדין שיטול שכרו. כי הי' כהן מקודם ג"כ. אך כי כהן בחי' אהבה וחסד. ונודע כי ע"י יראה השי"ת נותן אהבה כמ"ש בתניא ע"פ עבודת מתנה אתן כו' כהונתכם כו'. לזאת כהונה לזרעו של אהרן לדורות. וזה מתנה. אבל פינחס זכה ג"כ בדין אל הכהונה … להמשך קריאה

א תרס"ג ב בפסוק כי ברוך הוא פי' שהם בעצמם הברכה כמ"ש והי' ברכה ולכן א"ל אינם צריכים לברכתך כי אין ארור מתדבק בברוך. והענין הוא כי כל כח הקללה בא רק מחטא הראשון שכ' ארורה האדמה בעבורך. כי קודם החטא לא הי' נמצא כלל הקללה. רק ע"י אכילת עה"ד טוב ורע נתערב הרע בכל … להמשך קריאה

א תרס"א ב איתא במד' עקב מה שבני ישראל אוכלין בעוה"ז מברכתו של בלעם אבל שכרן בעקב ע"ש. דבאמת בנ"י הם למעלה מהברכה של עוה"ז כמו השבת דלא אשתכח בי' מנא משום דכל ברכאין בשביעאה תליא כדאיתא בזוה"ק יתרו. כמו כן בנ"י כל הברכות באין על ידיהם כמ"ש והי' ברכה שהוא עצם הברכה. וז"ש כי … להמשך קריאה

א תר"ס ב ב"ה מפ' בלק וי"ז בתמוז ג בפסוק לא תאור כו' כי ברוך הוא דרשו חז"ל שאמר א"כ אברכם והשיבו לא מדובשך כו'. כי בני ישראל דבקים בעצם הברכה ואין ארור מדבק בברוך לכן לא רצה הקב"ה שיהי' לבלעם דביקות בבנ"י. כי מי שמברך אותם יש לו דביקות בהם. רק עתה שרצה לקללם … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב איתא בגמ' בקשו לקבוע פרשת בלק בק"ש רק משום טורח ציבור. וגם בפסוק כ' זכור נא מה יעץ בלק כו' שמצוה לזכור מעשה זו. והענין הוא דכתיב מקודם עמי כו' ומה הלאתיך ענה בי דרשו חז"ל אסהיד בי כי בנ"י נבראו להעיד על הבורא כדכ' עם זו יצרתי כו'. והרשעים כל מגמתם … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב בפסוק לא הביט און כו'. פירשו חז"ל שאין מביט בעבירות שלהם וקשה אדרבא הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. אבל הענין הוא כי בכלל יעקב וישראל לא הביט און כי אין החטא נוגע לבחי' יעקב וישראל כמו שביקש יעקב אע"ה בקהלם אל תחד כבודי. וזה הכח של יעקב וישראל שיש בכללות בנ"י … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב אמרו חז"ל בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש משום דכ' הן עם כלביא יקום כו'. פי' אמו"ז ז"ל כי עיקר שבחן של בנ"י שהם מיוחדים רק לעבודת הבורא ית' לכן בקומו מיד חוטף המצוה וקורא ק"ש ורצו חז"ל לקבוע זאת בישראל שיהי' עיקר תהליכתם בעולם רק לעבודת הבורא שעל זה נבראו כמ"ש עם … להמשך קריאה

א תרנ"ד – תרנ"ה ב וירא בלק במד' נוחל רשעים שיהיו סומין שעיניהם מביאי' רעות כו'. כי הנה איתא בזוהר כי כחו של בלק הי' בעובדא ובלעם בפומא. ונראה שהיו מכוונים זה לעומת זה מול משה רבינו ע"ה ואהרן. כי בחי' משה בפה ואהרן בעובדא. ולפי שנסתלק אהרן ראה בלק שהי' לו כח להלחם עם … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב במדרש הצור תמים פעלו לא הניח הקב"ה פתחון פה לאומות לומר שאתה ריחקתנו כו'. דהנה קודם בחירת בנ"י היו גם נביאי אוה"ע. ואח"כ זכו בנ"י כמ"ש ונפלינו אני ועמך כו' וניטל הנבואה מן האומות. והרשעים הרגישו זאת כי בנ"י יקחו הכל. ובאמת כן הי' כוונת הבורא ית' להיות מקודם הכל מעורבב ואח"כ … להמשך קריאה

א תרנ"א ב לא תאור את העם כי ברוך הוא. ובלעם דכתיב בי' אשר תברך מבורך לא הי' רואה שבנ"י ברוכים הם כי ברכת בנ"י היא למעלה מכל הברכות. וכל אומה שמקבלת ברכה בעוה"ז על פי המזל. בזה הי' לו ידיעה. אבל בנ"י הם שורש הברכה. והוא כמ"ש בשבת ויברך כו' את יום השביעי ובזוה"ק … להמשך קריאה

א תר"נ ב בפסוק הנה כסה את עין הארץ. דאיתא בזוה"ק בלק הי' כוחו בעשי' ובלעם בדיבור. דכמו שיש בקדושה בחי' מחשבה דיבור ומעשה. כמו כן בסט"א זה לעומת זה שהיו רשעים גדולים באלה הג' כחות. וגם מ"ש רז"ל מי שיש בו ג' דברים הללו עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה מתלמידיו של אאע"ה. הוא … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב במדרש הצור תמים פעלו שלא הניח פתחון פה לאוה"ע כו' העמיד להם נביאים. הענין היא כי הנבואה הוא להוציא הכח אל הפועל בדיבור כי הנביא הוא בכלל פיהן של ישראל. וכמו בפרט כל איש ע"י הפה מוציא הכח הפנימי שהוא עיקר האדם לנפש חי רוח ממללא. כמו כן בכלל הנביא הוא פיהן … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב במדרש מברך רעהו בקול גדול כו' שהי' קולו הולך מסוף העולם כתיב הכא קול גדול וכ' התם קול גדול ולא יסף כו'. הענין הוא דאיתא הראשונות שהיו בקולי קולות שלטה בהם עין. אין לך יפה מן הצניעות. ומ"מ קודם החטא היו מוכנים בנ"י לקבל לוחות הראשונות בקולי קולות היינו שהי' מתוקן כל … להמשך קריאה