א תרמ"ז ב כסה כו' עין הארץ. כי דור המדבר הי' כל הנהגתם למעלה מן הטבע. וזה הי' טענת הרשע כי צריכים לתקן גם הטבע כענין שאמרו במד' שאמר טוב להיות נעבד משבעים אומות. אכן באמת כי בנ"י נבראו לתקן כל הטבע והיו מוכנים לכנוס לא"י ודור המדבר היו רק הכנה כי אין יכולין לתקן … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב במדרש הצור תמים כו' שלא הניח פתחון פה לאוה"ע לומר שאתה ריחקתנו כו'. הענין הוא דכתיב זכור ימות עולם כו' בהנחל כו' בהפרידו כו' שלקח הקב"ה לשון הקודש ונתנו לבנ"י והוא הנבואה שעיקרו כח הדיבור כדכ' ניב שפתים כו'. וכמו כן עמי זכר נא מה כו' בלק כו' ומה ענה כו' בלעם … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב במדרש זש"ה הצור תמים פעלו כו'. הענין הוא כי הקב"ה ברא העולם להיות נתלה מדריגה במדריגה עד שיוכל להיות דביקות לכל ברי' כפי הביטול שלה למדריגה שקודם לה כענין ד' בחי' דצח"ם והדומם יש לו התקשרות בצומח והצומח בחי והחי במדבר והמדבר בבנ"י שלהם עיקר הדיבור והוא באמת בחי' הנבואה ששייך לבנ"י … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב וירא בלק כו' אשר עשה ישראל כו'. דכתיב הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי. כי עיקר הפחד שלהם הי' כשראו שבנ"י הולכין ומתקנים כל המקומות הרעים והמשיכו ארץ סיחון ועוג לכלל נחלת ה' כמ"ש ונתן ארצם לנחלה כו'. וזה הי' דבר גדול כדאיתא על סיחון מלך קשה ומדינה קשה שהיו … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב בפסוק הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. פרש"י כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם וכשהאומות שמחין נוטלין חלק. הענין הוא כי עיקר תכלית המבוקש של איש ישראל הוא הביטול אליו ית' וזהו סוף ותכלית תשוקת בנ"י. וזה לבדד ישכון שהוא עיקר המנוחה שלהם וזה אות השבת שמבטלין כל המעשים והמלאכות והוא … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב במדרש משגיא לגוים כו' מי האנשים כו' אמר יש שעה שאינו יודע כו'. וצריך ביאור איך נביא אוה"ע יחשב כזאת. ויובן הדבר עפ"י ענין הבחירה שניתן לבני אדם. אם כי הקב"ה וב"ש אין כל דבר נעלם ממנו אך זה יותר פלא מהכל שהוא כל יכול והידיעה וההשגחה בידו וברשותו כשחפץ לסלק השגחתו … להמשך קריאה
א תרמ"א ב וירא בלק במד' נוח לרשעים להיות סומין כו' הענין הוא כי אמרו כסה את עין הארץ שבנ"י אין מניחין לאומות לקבל ההארות הבאים משמים. אבל לא אמרו אמת ולא רצו האמת. כי אדרבא ע"ז נבראו בנ"י שיקבלו הם ההארות וע"י זה ימשיכו קצת הארות גם לכל אומה כפי חלקה. וגם זה נכלל … להמשך קריאה
א תר"מ ב במדרש הצור תמים פעלו לא הניח פתחון פה לאומות לומר שאתה ריחקתנו כו'. הענין הוא כי מקודם היה מלכותו ית' על כל הברואים. רק אח"כ נבדלו בנ"י ונתרוממו אליו ית' וממילא נתרחקו הם. והגם שלא ריחק אותם רק שבנ"י נתקרבו ביותר בטוב מעשיהם ומעשי אבותיהם. עכ"ז כיון שע"י הבדלת בנ"י נעשה שינוי … להמשך קריאה
א תרל"ט ב במדרש וירא בלק נוח לרשעים להיות סומין כו'. כי הנה הרשעים אמרו כסה כו' עין הארץ דהיינו ודאי שבנ"י מסתירין כח הקדושה כדי שלא יתפגם ח"ו ע"י הסתכלות הרשעים. והוא באמת לטובתם כי ראייתם מביא רעה להם ולעולם. וז"ש הצור תמים כו' כדי שלא יהי' להם פ"פ כו'. וכמו כן בראי' זו … להמשך קריאה
א תרל"ח ב הנה כסה כו' עין הארץ פרשנו במ"א ובתוספות ביאור עפ"י מ"ש ביחאור המאמר אמרה שבת לכל נתת בן זוג כי לכל ימי המעשה יש התלבשות בימי חול אף ששורש הימים מאוד נעלה ויום השבת אין לו התלבשות אבל בנ"י צריכין לכסות הארת היום כמ"ש ביני ובין בני ישראל שניתן בצינעא כו' וז"ש … להמשך קריאה
א תרל"ה ב במדרש וירא בלק נוח לרשעים להיות סומין שראייתם מביא רעה לעולם כו'. עוד שם מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על בלעם כו' כדי שלא לתת פתחון פה לאומות לומר שאתה ריחקתנו כו'. דהנה יש להבין האיך עלה על דעת אותו רשע לקלל את בנ"י והלא ידע כי הם חלק ה' ונחלתו. וביאור … להמשך קריאה
א תרל"ג ב כסה את עין הארץ כו' י"ל ב' פירושים שבנ"י מכסין השגחה החיצוניות בגשמיות. רק להיות ניכר חיות הפנימיות בכל דבר. וכאשר בנ"י יצאו ממצרים האירו פני תבל עד שנתגלה הקדושה בכל מקום עד שגם האומות ראו שלא בטובתם כמ"ש וירא בלק. וחרה להם ע"ז כמ"ש פן יראה בעיניו כו'. ועוד יש פי' … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה בלק איני זוכר כסדר ג כסה כו' עין הארץ. היא הסתכלות ארציות שבנ"י האירו להיות הראי' רק אל הפנימיות בכל דבר. ולבטל הסתכלות חיצוני מה שנראה לכאורה בעין הגשמיי שיש התנגדות מעניני עוה"ז להקדושה. אבל באמת אינו רק הסתר ואחיזת עינים שלא לראות האמת. וע"ז חרה להם [ועמ"ש לקמן]: ד יזל … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה פ' בלק ג במשנה מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של א"א ע"ה עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה כו' ולהיפוך בלעם הרשע כו' מה בין תלמידיו כו' תלמידי א"א אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב שנאמר להנחיל אוהבי יש ותלמידי בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת כו'. ומהו שם תלמידי … להמשך קריאה
א תרס"ג ב זאת חקת התורה תלה הכתוב הטהרה בתורה שהוא עץ החיים ומזה בא הטהרה היפוך מעץ הדעת שע"י באה מיתה שהוא אבי אבות הטומאה וע"י התורה יכולין בנ"י להתטהר מן הטומאה והוא בחי' הנשמה שנתת בי טהורה היא. פי' טהורה שאינה מקבלת טומאה דכ' ויפח כו' נשמת חיים. והנשמה של איש ישראל הוא … להמשך קריאה
א תרס"א ב בפסוק וישמע הכנעני אמרו חז"ל שמע שמת אהרן והפסוק מסיים שבאו דרך האתרים. והנה אמרו חז"ל אם לא שלחו מרגלים לא היו צריכין לכלי זיין. דכתי' והידים ידי עשו. וע"י שהוצרכו לכלי זיין בדרך מלחמה זה דרך האתרים לכן קדם להם עמלק. כי הקול מיוחד רק לבנ"י וכשבני ישראל דבקים בבחי' הקול … להמשך קריאה
א תר"ס ב וישב ממנו שבי דרשו חז"ל שפחה אחת. דכ' עלית למרום שבית שבי. פי' דבקבלת התורה הוציאו בנ"י כל הנ"ק שהיו בתוך האומות וז"ש ה' מסיני בא וזרח משעיר למו כו' אותו החלק והצד אחיזה שיש לע' אומות בתורה. כי הלא נק' ראשית וע"כ יש איזה נקודה שמתפשט להם מהתורה והכל נמסר לבנ"י … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב במדרש אמרתי אחכמה כו'. שלא הי' יכול לעמוד על פרשת פרה ע"ש. דהנה עיקר תכלית החכמה לבוא ליראת ה' כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה כי החכם באמת רואה ומבין השגחת הבורא ית' והנהגתו את כל העולם וחל עליו יראת ה' כמ"ש במד' ויתן אלקים חכמה לשלמה כו' כחול כמו שהחול גדר … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב מפ' חקת בלק ג בענין שירת הבאר עלי באר ענו כי פתיחת הבאר תליא בהתעוררות בנ"י. דכתי' שתה כו' מבורך כו'. פרשנו כי בור הוא מים מכונסין והרמז להנהגת הטבע שכבר הוכן במעשה בראשית להתנהג כל דבר לפי הטבע. אבל נוזלים מתוך בארך הוא פתיחת המקור והשורש בחי' מעין והוא בחי' השבת … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב זאת חקת התורה. שיש מצות שנקראו חוקים שאין להשיג טעמם כי המצות הם מול תרי"ג איברים וגידים. וכמו ביצירת האדם יש כמה אברים וגידים שאין נודע פעולתם בדרך הטבע רק כפי ציור הפנימי של האדם הם צריכין להיות כך. כמו כן במצות. ולכן נק' חוקים שהם רמזים ורשימות ממדריגה גבוה שא"י לבוא … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב בפסוק המה מי מריבה. דיש מי מנוחות בחי' שבת מנוחה והוא הבאר שנקרא רחובות ויש מי מריבה כענין הבארות שנקראו עשק ושטנה. ומרע"ה הי' למעלה בחי' מי מנוחות ולכן לא הי' יכול להשפיל עצמו למי מריבה וז"ש להקדישני במים לעיניהם כפי מדריגתם. כי עתה התחיל הדור של כניסת הארץ ומלחמת ז' אמות. … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ודברתם אל הסלע לעיניהם כו' דיבור הוא לשון הנהגה כמו ידבר עמים. ואמר להם שנתינת המים מהסלע יהי' בהנהגה שישיגו העדה זה הדרך והוא דרך אמונה כמ"ש במ"א דמשה רבינו ע"ה הי' בחי' אמת. וכאן התחיל בחי' אמונה והוא מדריגה שלמטה מבחי' משה. וז"ש לא האמנתם בי להקדישני לעיני בנ"י וז"ש וירם … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב בענין פי הבאר שנברא בע"ש דכתיב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך דאיתא האומר מטובו חיינו הרי זה בור בטובו חיינו הוא ת"ח. ופרשנו כי מטובו היא חלק מן הטוב ונפרד ממנו, בטובו הוא דביקות בגוף הטוב. דהנה הכל נמשך מן התורה שנק' טוב כדאיתא בראשית ברא בשביל התורה שנק' ראשית א"כ … להמשך קריאה
א תרנ"א ב בענין שירת הבאר שלא נזכר מרע"ה כי כאן התחיל בחי' תורה שבע"פ כמ"ש אסוף את העם ואתנה להם מים דכתיב תורה צוה לנו משה והיא בחי' תורה שבכתב. מורשה קהלת יעקב הוא תורה שבע"פ בכח התאספות בנ"י. ואמת כי בכח התורה שצוה לנו משה זכינו למצוא באר תורה שבע"פ שנטע הקב"ה בתוכינו … להמשך קריאה
א תר"נ ב בענין מי מריבה אז ישיר ישראל. ומשה רבינו ע"ה לא נזכר. דאיתא מי שעושין לו נס ואומר שירה בידוע שנמחלו לו כל עונותיו. והטעם כי השירה עדות שיש לו שייכות בהנס. א"כ נראה כאן שניסי הבאר היו בזכותן של ישראל לכן אמרו שירה ונמחל להם. ומרע"ה מצינו שלא נמחל לו זה החטא … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב בענין שירת הים. ושירת הבאר שלא נזכר בה משה רבינו ע"ה דיש נסים נגלים ויש נסים נסתרים והם בחינת אספקלריא המאירה ושאינה מאירה. ודור המדבר הי' התגלות שכל הנהגה שלהם הי' שלא עפ"י הטבע. ולכן היו בנ"י מכוסים בענני כבוד. ואחר שנסתלקו ענני הכבוד וכתיב וייראו שהיו מגולים לכן היו הנסים בהסתר. … להמשך קריאה