פרי צדיק

א אי' בגמ' (ביצה ט"ז.) נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת וכו' שנא' שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש. והנה לפי הדרש הזה הי' צריך לומר נפש יתירה ולמה קראוה בגמ' נשמה יתירה. ובזוה"ק (ח"ב ר"ד ב') דקדק ווי גופא איצטריך למימר דמיני' אבדת נפש ומתרץ בזוה"ק דהנפש יתירה בריבויא ותועלתא שמשיג אז … להמשך קריאה

א פעם ראשון ובערת הרע וגו' שבפר' זו נזכר בפ' בן סורר ומורה וכתיב בי' ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו. והענין דכתיב כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ולכאורה מיותר תיבת לאיש גם לשון סורר ומורה כפול ובספרי נדרש סורר על דברי אביו ומורה על דברי אמו וכו' גם מה שנא' איננו שומע … להמשך קריאה

א הנה בספרי מפרש כמה פעמים על מה שנא' ובערת הרע מקרבך בער עושי הרעות מישראל. ולכאורה הוא רק כמו תרגום הכתוב בתורה בלשון אחר ומה חידש הספרי בזה. והענין שכפי הכ' ובערת הרע מקרבך מורה שכשיבערו החוטא וימות וכל המומתין מתודין (כמ"ש סנהד' מ"ג:) אז יפעול תשובתו לתקן הקלקול בשורש שהי' בתחלתו באכילה ע"י … להמשך קריאה

א כי תצא למלחמה על אויבך בספרי פ' זו במלחמת הרשות הכתוב מדבר על אויבך כנגד אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך אם עשית כל האמור בענין סוף שה' אלהיך נותנו בידך. ולכאורה לא נאמר בו שום מצוה רק מצות יפ"ת ומה זה זכות שבשביל זה יתנו ה' בידו. גם יש להבין המכוון במה שאמר על … להמשך קריאה

א כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך וגו' בזוה"ח ר"ש פתח זנח וגו' וע"ד כי תצא למלחמה על אויבך דא איהו יצה"ר דאנן צריכין למיפק לקבלי' במילין דאורייתא ולקטרגא לי' וכדין יתמסר בידא דב"נ כמד"א ונתנו ה' אלהיך בידך. וצריך להבין היכן הוזכר כאן שכבישת מלחמת היצר הוא ע"י ד"ת. אך הענין … להמשך קריאה

א כי תצא למלחמה על אויביך בזוהר חדש פ' זו ר"ש פתח זנח ישראל טוב אויב ירדפו מאי זנח ישראל טוב דא יצ"ט דשלמה מלכא קריי' טוב דכתיב טוב ילד מסכן וחכם אויב ירדפו דא יצה"ר דאיהו שנאי' דב"נ דשלמה מלכא קריי' שונא דסגיאין שמהן אית לי' דכתיב אם רעב שונאך האכילהו לחם ודא הוא … להמשך קריאה

א סיום הפטורה דפ' זו כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון וגו' ובזוה"ק (ח"ב צ"ד ב') לא תצא כצאת העבדים ואם תאמר דיפקון בגוונא דאלין מסטרא דעבד דאיהו מט"ט דנפקו במנוסה ממצרים לא תצא כצאת העבדים הה"ד כי לא בחפזון וגו'. והוא דחשב שם מדרגות נר"נ שזוכה נפש מעשי' ורוח מיצירה ונשמה מבריאה זכה … להמשך קריאה

א סעודה ג' דשבת נקרא סעודתא דז"א ודבוקר סעודתא דעתיקא. ולכאורה הלא א' (מנחות צ"ט.) מעלין בקודש ואין מורידין ומהאי טעמא אי' בתיקו"ז (בהקד' ד"ה דרגא חמישאה) דלכן אקדים יראה לאהבה בגין דמעלין בקודש ולא מורידין. ולפי מה שסידר האר"י הק' סדר הסעודות נגד קדושת הג' אבות חשב דליל שבת נגד יצחק אע"ה ובבוקר דאברהם … להמשך קריאה

א בסעודה ג' דשבת לא תקנו רז"ל קידוש על היין. והנה קידוש דליל שבת כמו שאמרו רז"ל זוכרהו על היין היינו לומר קידוש היום שהוא שירות ותשבחות כמו שא' (פסחים ק"ז.) כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותשבחות שבעולם. ובסעודת היום שאין אומרים רק בפה"ג לבד שהוא רק ברכת הנהנין הזכירה הוא … להמשך קריאה

א בפסיקתא דר"כ (החדשה) ארשב"נ דרכו של איש לרחם כרחם אב וגו' ודרכה של אם לנחם כאיש אשר אמו תנחמנו אמר הקב"ה אנא עביד דאב ודאם וכו' אמר הקב"ה אנכי אנכי הוא מנחמכם. ויש להבין הא כאן לא הוזכר רק מנחמכם ולא רחמים. אך הענין דרחמי האב הוא על העתיד להציל הבן מרע להבא ותנחומי … להמשך קריאה

א עוד בפסיקתא (ח') ד"א אנכי אנכי וגו' באנכי בראתי את העליונים באנכי בראתי את התחתונים. והיינו שתיבת אנכי מרמז הכ' על מ' כ"ע כמו"ש בזוה"ק אנכי בי' כ' כתר וזה פי' את העליונים ונשאר אותיות אני היינו עד שכינתא תתאה מדת אנ"י. ואמר עוד באנכי דברתי עם אברהם באנכי דברתי עם יצחק וכו' כשנגלה … להמשך קריאה

א בפסיקתא נחמתא זו (אות ז') ד"א אנכי אנכי הוא מנחמכם זש"ה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו למי שעלה לו מכה וקורעה הרופא וכו' אם מבקש אתה להתרפאות לך אצל אותו שקרע והוא מרפא לך כך הנביא וכו' עשו תשובה והקב"ה גואל אתכם וכו' שהוא הוא שהכה והוא הוא שמרפא לכו ונשובה עד ה' … להמשך קריאה

א הפטורה זו הרביעית מז' דנחמתות הוא כנגד מדת נצח והז' רועים הם מרכבה לז' המדות ומשה רבינו למדת נצח כידוע. והנה יעקב אבינו שמטתו שלימה שאין בה פסולת הוא מרכבה למ' ת"ת שהוא מדת אמת וכתיב שפת אמת תכון לעד. אבל כתיב רק תכון לעד ולא כוננת לעד בהווה רק לעתיד וכמו שא' בזוה"ק … להמשך קריאה

א אנכי אנכי הוא מנחמכם. בתיקונים (תי' ל' ק"ח א') ועוד אנכי דא שכינתא תתאה ורזא דמלה אנכי אנכי הוא מנחמכם ואימא עלאה אנכי לעילא. אנכי אימא תתאה לתתא ועל תרווייהו אתמר ראו עתה כי אני אני הוא. ונראה מהתיקונים דאנכי דא שכינתא תתאה דאמר קאי על אנכי שבעשרת הדברות דמיירי בה לעיל מינה. וברע"מ … להמשך קריאה

א הפטורה זו הוא רביעית מהז' דנחמתא וכבר אמרנו שהם כנגד הז' מדות מעילא לתתא והפטורה זו כנגד מדת נצח. והענין דנחמתא העברה הי' כנגד מדת ת"ת שהוא בחי' אמת וכתיב שפת אמת תכון לעד ולכן מתחיל ההפטורה עניה סוערה לא נוחמה שהצעקה הוא שהוא עניה מן ד"ת ומה יועיל ע"ז הנחמה שכל הגליות הוא … להמשך קריאה

א בסעודת שחרית אומרים נהורי' ישרי בה. להבין הלשון ישרי' ולמה לא אמר נהורי' ינהיר בה. והענין ע"פ הגמ' (חגיגה י"ב:) וחשך ענן וערפל מקיפין אותו שנא' ישת חשך סתרו וכו' ומי איכא חשוכא קמי שמיא והא כתיב ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרא ל"ק הא בבתי גואי הא בבתי בראי והיינו דנהורא עמיה שרא … להמשך קריאה

א בגמ' (ביצה ט"ז.) כל המצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנא' ביני ובין בנ"י וכו' אי הכי לא ליענשו עכו"ם עלי' שבת אודיעו אודעינהו מתן שכרה לא אודעינהו ואבע"א מתן שכרה נמי אודעינהו נשמה יתירה לא אודיעינהו דא' רשב"ל נשמה יתירה נותן הקב"ה וכו' שבת וינפש כיון … להמשך קריאה

א בתיקונים (הקדמה ד"ה דרגא תמינאה) בראשית יר"א בש"ת וכו' ומאן דלית בי' בשת אנפין אוקמוה מ"מ בודאי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני והפוך בש"ת ותשכח שב"ת והיינו בראשית יר"א שב"ת וכו'. נראה דעיקר דרשתו הוא בראשית ירא בשת רק שבהיפך אתוון בשת הוא שבת. והענין דבגמ' (נדרים כ'.) דרש הפ' בעבור תהי' … להמשך קריאה

א ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. בתיקונים (תי' כ"ד) ויברך דא ברכה ויקדש דא קדושה ולגבי תרווייהו הוו נפקי קדמאי לקדמות כלה והוו אמרי תרי זימני באי כלה באי כלה וכו'. והענין דקדושת שבת הוא הנפש יתירה שבא לאדם מיד בכניסת שבת ואי' בתיקונים (תי' מ"ח) על הפ' ושמרו בנ"י את השבת לעשות … להמשך קריאה

א כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה. בספרי עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ אשר ה' אלהיך נותן לך בזכותך וירשתה וישבת בה בשכר שתירש תשב. אף דמיירי בביאת הארץ וכבר נתמנה יהושע להיות מחלק את הארץ. אך כבר אמרנו בפירוש אשר ה' אלהיך נותן לך היינו ששם … להמשך קריאה

א צדק צדק תרדוף למען תחי' וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. בספרי מלמד שמינוי הדיינין כדאי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם ושלא להפילם בחרב. תיבות ושלא להפילם בחרב אין לו פירוש וכן בפירש"י לא הובא ובדפו"ח מחקוהו. ויותר יתכן להגיה ולהפיל שונאיהם בחרב וזה נרמז במה שנא' אשר ה' אלהיך נותן … להמשך קריאה

א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' תתן לך היינו שתתן בלבך שופטים ושוטרים (כמו שנת' במאמר הקודם). ואמר הל' בכל שעריך שתיבת כל כולל ג' (כידוע מכ"מ) והוא כמו שא' (סנהד' פ"ו.) שיש ג' בתי דינין א' יושב על פתח הר הבית וא' יושב על פתח העזרה וא' יושב בלשכת הגזית. והם כנגד … להמשך קריאה

א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו וגו'. במ"ר פ' זו רבנן אמרו שיהא השוטר כשופט כשיהיו המעשים כנגד המקל והרצועה ושלא יהא המכה צריך ללקות. ופי' מת"כ שהשופט יוכיח את עצמו וכו' וזה יעמוד לו במקום מקל ורצועה. וזה פי' שופטים ושוטרים תתן לך לעצמך שיהיה לעצמו … להמשך קריאה

א בס' משנת חסידים וכוונת הכללית של חודש זה שנקרא אלול הוא שם ס"ג ושם אהי"ה במילוי יודין שעולה קס"א שבו ג' יודין וכו' וב' שמות אלו מספרם דר"ך ומאירים בים שהוא שם ב"ן וכו' וזה סוד הפ' הנותן בים דרך. הנה ד' מילואי הוי"ה הם כנגד ד' אותיות הוי"ה שם ע"ב כנגד יוד ושם … להמשך קריאה

א איתא בפרדר"א בר"ח אלול וכו' עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה וכו' והקב"ה נתעלה באותו שופר שנא' עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. והיינו ע"פ מה שא' (מדרש תהלים מ"ז) כיון שתוקעים בשופר עולה ומהפך מדת הדין למדת הרחמים וכו' וזה עלה אלהים שהוא מדה"ד בתרועה ונעשה מדת הרחמים וזה הוי"ה שהוא שם … להמשך קריאה

א בספר יצירה המליך אות י' במעשה וכו' ואלול בשנה ויד שמאל בנפש. אות יוד מהשם הק' מורה על ס' חכמה וכתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך. בחכמה עשית היינו שכל מעשי השי"ת נעשו במ' חכמה דמקודם בבריאת האור כתיב וירא אלהים את האור כי טוב ואח"כ בכל מע"ב כתיב … להמשך קריאה