פרי צדיק, שופטים ב׳

א

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' תתן לך היינו שתתן בלבך שופטים ושוטרים (כמו שנת' במאמר הקודם). ואמר הל' בכל שעריך שתיבת כל כולל ג' (כידוע מכ"מ) והוא כמו שא' (סנהד' פ"ו.) שיש ג' בתי דינין א' יושב על פתח הר הבית וא' יושב על פתח העזרה וא' יושב בלשכת הגזית. והם כנגד קדושת הג' מחנות על פתח הר הבית נראה בפשוטו שהוא מבחוץ להר הבית והוא קדושח ירושלים מחנה ישראל. ועל פתח העזרה היינו בהר הבית והוא קדושת מחנה לוי'. ובלשכת הגזית הוא כנגד מחנה שכינה שכבר היה פתוח לחציו שבקודש שלא הי' מחיצה בינתים (כמ"ש יומא כ"ה.) והם כנגד קדושת ג' האבות (כמו שנת' במ"א). וזהו הפי' תתן לך בכל שעריך שיופיע לך בלב קדושת ג' בתי דינין שהם כנגד קדושת ג' האבות שבכל מקום שנזכר מספר שלשה מרמז על ג' האבות. וזה שא' בבעל הטורים יראה כל זכורך וסמיך לי' שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. והמכוון מסמיכות זה דמצות ראי' בג' רגלים הם ג"כ כנגד ג' האבות (כמו שנת' כ"פ) וזה הוא המצות ראי' שיופיע קדושת ג' האבות בלב ישראל וכן הפי' שופטים ושוטרים שתתן לך בלב הוא ג"כ בכל שעריך שהוא קדושת ג' האבות ועי"ז ושפטו את העם משפט צדק:

ב

וכתיב אח"כ לא תטה וגו' כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. ובספרי כי השוחד יעור וכו' אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ויסלף דברי צדיקים אומר על אסור מותר ועל מותר אסור. והוא ע"ד שנא' (ישעיהו ה׳:כ׳) הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שזה הוא כח היצה"ר לסמא את העין ולהטעותו בב' הענינים במחשבה שבמוח ובמעשה. במחשבה שבמוח ע"ז נא' יעור עיני חכמים שהחכמה הוא במוח. וע"ז אמר אומר על טהור טמא ועל טמא טהור והוא בחי' אור לחושך וחושך לאור ע"ד מה שנא' יראת ה' טהורה ועיקר היראה הוא שרואה שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו וזה הוא עיקר האור כמו שנא' ה' אור לי. וזה שא' (סוטה מ"ט.) הטהרה בטלה הטעם והריח ריח היינו בחי' יראה כמו שנא' והריחו ביראת ה'. וטעם היינו טעמי תורה בחי' תושבע"פ ומלכות פה תושבע"פ ואיהי יראה וכו' (כמ"ש זח"א ה' ב') וזה שא' יעור עיני חכמים שמסמא את העין ואינו רואה את האור ומדמה לו החושך לאור. וזה שא' בספרי שאומר על טהור טמא שאינו רואה את האור ועל טמא טהור כמו שנא' שמים חושך לאור. ואח"כ אמר על כח המעשה ויסלף דברי צדיקים הוא ג"כ שאומר על אסור מותר ועל מותר אסור והוא כנגד מה שנאמר בפ' האומרים לרע טוב ולטוב רע. ואמר אח"כ בספרי ד"א כי השוחד יעור וגו' אין יוצא מעולמו עוד עד שיורהו צדק בהוראתו ויסלף וגו' אין יוצא ידי עולמו עד שידע מה מדבר. ואין לו פירוש ורבו בו הפירושים ויש מגיהים ויש נוסחאות עד שלא ידע וכו' ולפי"ז ברישא ג"כ הי' צריך להגיה עד שיורה טעות בהוראתו ונוסחא כזה לא נמצא בס'. אבל הנראה שבא ללמדנו עומק הדבר כי השוחד יעור וגו' ויסלף וגו' אינו לרעתו רק לטובתו שעי"ז ישוב בתשובה שלימה על שנטל שוחד וזה שאמר אין יוצא מעולמו עד שיורהו צדק. שמן השמים יורהו צדק בהוראתו שישוב בתשובה ויתקן אשר עיות. וכן אח"כ אם הטעהו היצר במעשה אין יוצא מעולמו עד שידע מה מדבר שיופיע בו השי"ת הדעת ויתקן בתשובה. וזה שנאמר בתחלת הפרשה שופטים ושוטרים תתן לך היינו בלבבך בכל שעריך ג' שערים היינו בתי דינין ג' קדושת המחנה שהם כנגד קדושת הג' אבות. ואז ושפטו את העם משפט צדק היינו אף אם ח"ו יכנס היצר ויעברו על אזהרות האמורות אח"כ ויתקיים כי השוחד יעור וישם חושך לאור ואור לחושך מ"מ אינו יוצא ידי עולמו עד שיורהו ה' צדק בהוראתו וכן אם ח"ו קלקל ואמר לרע טוב וכו' לאסור מותר וכו' סוף שיופיע בו הדעת וידע מה מדבר וזה שנא' ושפטו את העם משפט צדק: