פרי צדיק

א בזה"ק (פנחס רי"ד ב') כגונא האי סדורא דהני יומין מר"ה עד יומא בתראה דחג. בר"ה אתער דרועא דשמאלא לקבלא לה למטרוניתא וכדין כל עלמא בדחילו בדינא ובעי ההוא זמנא בתיובתא שלים לאשתכחא עלמא קמי קב"ה. לבתר אתיאת מטרוניתא ובעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו בזווגא דמטרוניתא ביומא אחרא כו' … להמשך קריאה

א במדרש (אחרי סופכ"א) א"ר אבהו ומי יאמר שאדם הי' ולא הקב"ה בכבודו הי' נכנס ויוצא עמו. א"ר אבהו וכהן גדול לא אדם הי' אלא כההוא דאר"ס בשעה שהי' רוה"ק שורה עליו הי' פניו בוערות כלפידים הה"ד כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי מלאך ה' צבאות הוא. וכבר תמה במת"כ דמקודם א"ר אבהו שהי' … להמשך קריאה

א בזוה"ק (ח"ג ס"ח ב') וע"ד מאן דאכיל ושתי בתשיעאה ומענגא נפשי' במיכלא ובמשתיא אשתכח בעשיראה ענויא דנפשא בתרין חולקין ואשתכח כאלו אתענו תשיעאה ועשיראה. את נפשותיכם לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא וכו' זכר כאן לשון מענגא נפשי' שבאמת אחר שעברו כבר ט' ימים שעליהם נא' דרשו ד' בהמצאו וגו' יעזוב רשע דרכו … להמשך קריאה

א התוס' מקשה (ר"ה ט':) על מה שלא חשבו בגמ' גם על ערב יוכ"פ דהכל מודים דבעינן נמי לכם כי הלא נלמד מפסוק ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וכו' שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכ' כאלו התענה תשיעי ועשירי. וי"ל בזה ע"ד פירש"י ז"ל ביומא שלכן נרמז בתיבת ועניתם מפני שכל סיבת האכילה בערב … להמשך קריאה

א בגמ' יומא כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי ופירש"י ז"ל וכיון דאכילתו חשיבא עינוי כל דמפיש באכילה ושתי' טפי עדיף. ובמקום אחר פירש"י ז"ל התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשירי. ולפי הפירושים הללו הי' די שיאכל מאכלים בעלמא רק שיהי' שבע כמו לחם וכדומה ולאו דוקא מאכלים יקרים וטובים … להמשך קריאה

א במד' (אחרי סו"פ כ"א) ע"פ וכל אדם לא יהי' באוה"מ בשנה שמת בה שמעון הצדיק וכו' אמר להם בכל שנה ושנה הי' זקן אחד לבוש לבנים וכו' שנה זו נכנס עמי ולא יצא עמי א"ר אבהו ומי יאמר שאדם הי' ולא הקב"ה בכבודו הי' נכנס ויוצא עמו א"ר אבהו וכה"ג לא אדם הי' אלא … להמשך קריאה

א במ"ר (אחרי פ' כ"א) בזאת יבא אהרן וכו' ר' יודן פתר קריי' בכה"ג בכניסתו לבית קה"ק חבילות חבילות של מצות יש בידו בזכות התורה וזאת התורה וכו' וחשב שם עשרה דברים שנקראו זאת שבזכות זה נכנס לקה"ק. וכבר אמרנו רמז מזה שאומרים בהגדה עשרה מי יודע כו' עשרה דבריא שבכל מקום שנזכר המספר עשר … להמשך קריאה

א בגמ' (ר"ה ט'.) כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי ופי' התוס' כאלו נצטוה להתענות והתענה. דודאי אם ירצה להתענות אסור כמו שא' (פסחים ס"ח.) מר ברי' דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא בר וכו' ומעלי יומא דכפורי. ומ"מ קשה כיון דאמר הלשון כאלו התענה מלשון הזה נראה שהתענית משובח … להמשך קריאה

א ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו' ענני באמת ישעך במדרש (דבר"ר פ"ב) רחב"פ שאל לרשב"נ מהו דכתיב ואני וגו' עת רצון אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחין פעמים נעולין אבל שערי תשובה לעולם פתוחין וכו' אבל הים הזה לעולם פתוח כך ידו של הקב"ה פתוחה לקבל שבים. ובגמ' (ר"ה י"ח.) דרשו פסוק דרשו … להמשך קריאה

א מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. היינו כאשר זאת נעשה מבורר לנפש הישראלי שהשי"ת המהוה הכל הוא הרועה אותו ממילא איננו חסר כלום. ועי"ז גם כי אלך וגו' לא אירא מפני שברור לנגדי שגם שם אתה עמדי שהי' ג"כ מהשגחתו ית'. כי שבטך ומשענתך המה ינחמוני שע"י השבט מוסר האדם נותן על לבו שההסתר … להמשך קריאה

א אי' בגמ' יומא גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלהיך. להבין למה הוצרך להביא ראי' מנביאים הלא הלשון הזה נמצא גם בתוה"ק בפ' ואתחנן ובפ' נצבים ושבת עד ה' אלהיך וגו'. אמנם בתוה"ק נאמר אח"ז ושמעת בקולו כי פי' עד ה' אלהיך היינו שזהו עיקר התשובה על מה שנתרחק … להמשך קריאה

א שובה ישראל עד ה' אלהיך בפסיקתא (פ' שובה אות ה') כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה אבל לא כהושע וכו' ומלמדם מה יפייסו קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. הענין שבודאי עיקר התשובה והחרטה נרמז בתוה"ק ובשאר נביאים אמנם יש כמה מדרגות בתשובה כדאי' בגמ' כאן מיראה כאן מאהבה שמיראה נעשים זדונות כשגגות ומאהבה נעשים … להמשך קריאה

א שובה ישראל וגו' אי' בפסיקתא (ה) כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה אבל לא כהושע וכו' ולא מלמדים את ישראל מה לומר אבל הושע וכו' ומלמדם מה יפייסו וכו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ובפסיקתא החדשה ר"י אומר לא בדברים פתיתם אותו בסיני ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. והוא ע"ד אמרם ז"ל (בר"ר פ' … להמשך קריאה

א אי' במד' דמלך בו"ד גוזר גזירות והוא אינו מקיים אבל הקב"ה שומר כל המצות וכן א' בגמ' דהקב"ה מניח תפילין ומתפלל. וי"ל כיצד מקיים הקב"ה מצות תשובה. וי"ל ע"פ הגמ' דסוכה ג' דברים מתחרט עליהם הקב"ה ואחד מהן מה שברא היצה"ר. ולהבין זה איך שייך ענין חרטה ושינוי רצון בהשי"ת. אך י"ל ע"פ המד' … להמשך קריאה

א אי' בתיקונים שעשרת ימי תשובה הם נגד העשרה מאמרות שהמה נגד העשר ספירות ונגד זה הם העשרה מלכיות היינו שממליכים את הבורא ית' בעשרה ימים הללו שאומרים המלך הקדוש שמתראה ומתגלה כבוד מלכותו ית' עלינו מעילא לתתא. ויום הראשון שהוא ראש השנה הוא נגד בחי' כתר שהוא נגד גולגלתא שעל המוח בחי' שכל הנעלם … להמשך קריאה

א שיר המעלות ממעמקים קראתיך וגו' איתא בזוה"ק אתר גניז הוא לעילא וכו' וההוא עמיקא דעמיקתא אקרי תשובה ומאן דבעי לאתבא וכו' בהאי עומקא אצטריך למיקרא לקוב"ה. דהנה אי' בגמ' (ר"ה כ"א:) חמשים שערי בינה נברא בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחד היינו מ"ט. דהמ"ט שערים הם הדרכים של השבע מדות הק' שע"פ דרך התורה … להמשך קריאה

א במד' (בר"ר פ' כ"ב) יצא שמח וכו' פגע בו אדה"ר אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. להבין מה שאמר כך כחה של תשובה דמשמע דענין תשובה … להמשך קריאה

א אי' ביומא גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ פירש"י ז"ל שע"י התשובה יוכל להגיע עד כסה"כ ורבינו חננאל פי' אפי' הגדיל עונות עד כסה"כ ג"כ מועיל תשובה. וגם בפסיקתא דר"כ הביא שני הפירושים. וענין כסא הכבוד מרמז על הקדושה שבתכלית השלימות כמו במשרע"ה שנא' עליו מאחז פני כסא. וא' בפסיקתא הנ"ל גדולה תשובה שמגעת וכו' … להמשך קריאה

א שובה ישראל עד ה' אלהיך בגמ' (יומא פ"ו.) דרשו ע"ז גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ ופי' המהרש"א שהתשובה מגעת עד כסה"כ. ורבינו חננאל פי' אפי' הגיע חטאתו עד כסה"כ. וב' הפירושים נמצא גם בפסיקתא שמקודם אמר תשובה מיד הוא עולה לא עד עשרה מילין וכו' אלא עד מהלך ת"ק שנים ולא עד רקיע הראשון … להמשך קריאה

א בהפטורה זו אהי' כטל לישראל וגו' וריח לו כלבנון בגמ' (עירובין כ"א:) תאנים רעות אלו רשעים גמורים וכו' אלו ואלו עתידין שיתנו ריח. היינו אף רשעים גמורים יתנו ריח טוב ע"י שזדונות יהיו נעשות כזכיות. ועל הפ' וריח לו כלבנון פי' התרגום יונתן וריחהון כריח קטורת בוסמיא והפי' הוא שבסממני הקטורת הי' גם חלבנה … להמשך קריאה

א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. ובפדר"א ובפסיקתא אי' כד"א ומודה ועוזב ירוחם וכאן כתיב רק להודות ולא נזכר עזיבה. ובפסיקתא החדשה על הפ' קחו עמכם דברים דרש בסיני לא בדברים באתם ויפתוהו בפיהם (וכ"כ במד"ר פ' ז'). וקשה לומר כן על מעמד הר סיני שהקדימו נעשה לנשמע וכתיב אני אמרתי אלהים אתם … להמשך קריאה

א במד' (בר"ר סו"פ כ"ב) פגע בו אדה"ר [בקין] אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך הוא כחה של תשובה וכו' מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. ויש להבין וכי זהו רק הכח של תשובה להתפשר היינו להיקל העונש למחצה כמו שא' (מד"ר … להמשך קריאה

א יעזוב רשע דרכו וגו' וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו'. יש להבין מה זה נתינת טעם על מה שאמר וישוב אל ה' וגו' כי לא מחשבותי וגו'. הענין דזה קאי על תשובה ותפלה ולפעמים כאשר יודע האדם בעצמו שכבר שב והתפלל ועכ"ז רואה שעדיין לא נושע … להמשך קריאה

א הנה חז"ל תקנו שלא להתפלל בשבת תפלת שמ"ע דחול מפני שהן לצורכו של האדם. ולכאורה הברכה ראשונה דחול שהוא אתה חונן לאדם דעת וכו' וחננו מאתך וכו' שהמכוון הוא להיות לו הדעת האמיתי להכרת התגלות הבורא ית"ש כמו שנא' דע את אלהי אביך ועבדהו וגו'. והלא זאת אינו לצרכו של אדם למה אין מתפללין … להמשך קריאה

א השבת הזה הראשון של השנה שהוא השבת הראשון של הבריאה כי בר"ה נברא אדה"ר ומיד בשבת זה שהוא השבת בראשית שלאחר ששת ימי המעשה של הבריאה הגין עליו השבת לאחר החטא. כדאי' במד' (בר"ר פ' כ"ב) אמר כך הוא כחה של תשובה מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. כי עיקר כח התשובה … להמשך קריאה

א ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה וגו'. ועמד ע"ז הרמב"ן ז"ל מדוע בא העונש של הסתרת פנים אחר זה שאומר הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני וגו' שהלא זה הוא תשובה וחרטה שהצדיק עליו את הדין. … להמשך קריאה