פרי צדיק, לראש השנה כ״ג

א

בגמ' (ר"ה כ"ו.) על מה דאמר עולא הטעם שאסרו חכמים קרן דאין קטיגור נעשה סניגור מקשה הגמ' שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי והיינו בקודש הקדשים דהא בהיכל נכנס כה"ג בבגדי זהב. ובזוה"ק (ח"ב קכ"א א') על הפ' והחכמה מאין תמצא אורייתא מחכמתא נפקא מאתר דאיקרי קודש והחכמה נפקת מאתר דאיקרי קודש הקדשים ומפרש דבחי' אין נקרא קדש הקדשים. ואין היינו עתיקא (כמו"ש זח"ב ס"ד ב') וכן במשנה (פ"א דכלים) חשב עשר קדושות והיינו דעשר קדושות כנגד ע"ס וקה"ק כנגד כ"ע. ובגמ' (ברכות ז'.) אר"י פעם אחת נכנסתי להקטיר וכו' וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות יושב על כסא רם ונשא. ושם אכתריאל הוא השם של כ"ע שכן יש בו אותיות כתר. וכן ראי' ממה שא' יושב על כסא וכו' דאי' (שמו"ר פ' כ"ג) נכון כסאך מאז וכו' המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב. כך אמרו ישראל וכו' משבראת עולמך אתה הוא אבל כביכול עומד שנא' עמד וימודד ארץ אבל משעמדת בים ואמרנו לפניך שירה באז נתיישבה מלכותך וכו'. והוא מ"ש בזוה"ק (ח"ב נ"ד א') אלף אנקיב בחשוכי ונהיר לכל עיבר וכו' נהירו דאל"ף עד דמטו לז' שהוא בחי' התגלות עתיקא. והרי שבהתגלות מ' עתיקא בחי' כ"ע מאז נכון כסאך שנקרא אז ה' יושב על כסא. וכן כתיב עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב. והמצוה הוא לשמוע בקול שופר שהשי"ת נקרא ג"כ שומע קול שופר ומאזין תרועה. וכתיב והלכת בדרכיו לכן נצטוו ישראל ג"כ לשמוע קול שופר והשי"ת יושב על כסא בקה"ק ששם התגלות מ' כ"ע וזה שא' בגמ' הנ"ל כבפנים דמי. ומה שאמר כיון דלזכרון הוא המכוון ע"פ שא' בזוה"ק (ח"ג רכ"ד א') שמור בלב ולא באתר אחרא והיינו בינה לבא בחי' אם הבנים. זכירה בזכר במוחא וכו' וע"ד זכור לזכר ושמור לנקבה. והוא ע"ד שא' בזוה"ק (ח"ב צ"ב ב') זכור אתר דלית לי' שכחה ולא קיימא בי' שכחה והיינו בחי' עתיקא וכמו שנא' כי אין שכחה לפני כסא כבודך והיינו עתיק יומין יתיב. והוא קוצא דיוד דלעילא דרמיזא לאין כמ"ש (זח"ג ס"ה ב') ואותיות י"ה משם הוי"ה מרמזים לחכמה ובינה וע"י הקוצא דלעילא מופיע מכ"ע לחכמה וזהו זכור זכירה במוחא שהוא חכמה מוחא שמופיע לה מכ"ע ע"י תגו דיוד דלעילא. וזה שא' כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי והיינו לפני ולפנים. והנה לעיל מינה תי' בגמ' בדם פר דלכן מותר כיון דאשתני אשתני וק' אמאי לא פריך משופר שאינו נכנס רק הקול שופר לבד וזה עדיף מדם הפר דנכנס מגוף הפר רק דאשתני וכאן אינו נכנס כלל מעצם הפר רק קול השופר. אך מזה מבואר שאין הפי' שהקול שופר עולה למעלה והשי"ת שומע משם הקול שופר רק שהשי"ת כביכול יורד לקדשי קדשים ויושב על כסא וישראל בשעה שתוקעין אז הוא התוקע עם השופר כמו שהי' נכנס בקה"ק. וזה שא' כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי כמו שהתוקע הי' עומד עם השופר בפנים והשופר לא אשתני כלל מכפי מה שהי' על גוף הפר ומשום זה ניחא מה שאסרו חכמים קרן פרה: