פרי צדיק, לראש השנה כ״א

א

אשרי העם יודעי תרועה. במ"ר (אמור כ"ט) וכי אין או"ה יודעין להריע כמה קרנות יש להם כמה בוקינום יש להם וכו' אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה. ובזוה"ק (ח"ג י"ח ב') זכאה חולקהון דצדיקיא דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא בקול שופרא וע"ד כתיב אשרי העם יודעי תרועה יודעי ולא תוקעי. והיינו שעיקר כונת התקיעות הוא לחיים מצות הבורא שצוה לתקוע ולשמוע בקול שופר ועי"ז מתקנים כל העולם כמו שאמר לתקנא עלמא. וזה הפי' יודעי תרועה להכניס הדעת בלב וא' (במדב"ר ר"פ י') דעת זה המכיר את בוראו ונאמר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל וגו' ומשפטים בל ידעום דבריו שהוא הד"ת הוא רק לישראל כמו שנא' מורשה קהלת יעקב וגוי העוסק בתורה חייב מיתה (כמ"ש סנהד' נ"ט.) וחקיו ומשפטיו מגיד רק לישראל. שאו"ה נצטוו רק בז' מצות ואין רשאין להוסיף שום מצוה מדעתן רק או שיתגייר ויקבל כל המצות או יעמוד בתורתו (כמ"ש רמב"ם פ"י מה' מלכים) ולכן נתחייבו אנשי שכם מיתה מפני שהוסיפו מצות מילה שלא לשם גירות. אך מ"מ משפטים שהם מצות שהשכל מחייב אותם רשאים ונאה להם להתנהג מצד ד"א כמו שמצינו (בר"ר פ' ע"ו) שהי' יעקב אבינו מפחד מעשו מכיבוד אב שקיים שאמר כל השנים הללו יושב ומכבד את הוריו וכו' אף שעשו עקר שם ישראל והי' כבן נח. וכן מצינו (ב"ב י':) חסד לאומים חטאת כל חסד שאו"ה עושין חטא להן שאין עושין אלא להתגדל וכו' אלא כדי שתמשך מלכותן שאין עושין אלא להתיהר. ובזה החטא הוא רק כשהמכוון שלהם אינו לש"ש אבל בלא"ה היו מקבלין שכר אף שאינם מז' מצות. אך מפני שכיבוד וצדקה הוא ממצות שהשכל מחייבים ורשאים לקיימם מצד השכל ומקבלין שכר. אבל עליהם נא' ומשפטים בל ידעום שאצלם המשפטים שעושין אין מכניסין דעת בלבם שהוא דעת המכיר את בוראו כנ"ל. משא"כ ישראל שהמשפטים ג"כ מכניסין דעת והכרת הבורא בלב. וזה שנא' אשרי העם יודעי תרועה שהתרועה מכניס הדעת בלבם שמכוונין למעבד רעותא דמאריהון ובזה מתקנים כל העולם. ויודעין לפתות את בוראן בתרועה. והכל מכוון אחד שע"י המצות מכירין הבורא ומכניס דעת בלבם: