פרי צדיק, חג הסכות ה׳

א

בסוכות הוזכרו ג' לשונות שמחה. ושמחת בחגך. ובד' מינים ושמחתם לפני ה"א והיית אך שמח. והיא נגד מיני שמחה שהוזכרו בתפלת ר"ה ויוהכ"פ. ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו. והוא דע"י ימי ר"ה ויוהכ"פ שהם ימי הדין ונופל הפחד כמ"ש ובכן תן פחדך. וזה מדת צדיק כמש"נ את הא' אני ירא. ואיתא בתדב"א (רפ"ג מסא"ר) שמחתי מתוך יראתי. וז"ש צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו עפמ"ש (סופ"א דתענית) ישרים לשמחה דכ' ולישרי לב שמחה. והיא כשזוכין לישרות הלב להוריק הרע מלב כסיל ג"כ וחסידים ברנה יגילו עפמש"נ ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם. ואמרנו דישראל היינו מדרגה הגבוה ונעלה שנקרא ישראל והוא ישמח בעושיו עדמש"נ הלא הוא אביך קנך והיינו מי שזוכה למדת עתיקא כמ"ש הרמ"ע ז"ל נפש האב מזל לבן בני ציון אלו ת"ח וכמש"נ ולאמור לציון עמי אתה ובגמ' (ב"מ ל"ג) נדרש הגד לעמי פשעם אלו ת"ח ואי' בתיקונים (תכ"א ל"ב ע"ב) לת"ח דאתקריאו נשמות יתירות כו' ואלין דתוספאן לעמא קדישא בע"ש ירתין לו ת"ח ביומין דחול והיינו שבשבת נקראו ישראל יראי שמי כמש"כ (תענית ח': ופירש"י שם) ואיתא בירוש' (פ"ד דדמאי) אימת שבת על ע"ה שאף על ע"ה נופל הפחד והיראה וזהו נשמה יתירה שמשיג כ"א בשבת. ות"ח אף בחול יראי ה' דכ' ראשית חכמה יראת ה' יראת ה' ראשית דעת וזש"נ בני ציון יגילו במלכם. כמש"כ ישמחו במלכותך שומרי שבת והיינו שמחתי מתוך יראתי. וז"ש וחסידים ברנה יגילו הוא השמחה שזוכין מי שזכה להיות קשור בשורש הלא הוא אביך קנך ובסוכות יש ג' מיני השמחות ושמחת בחגך היינו שע"י קדושת החג זוכין ליישר הלב שיוהכ"פ ישעי ביוהכ"פ כמ"ש (מ"ר אחרי פכ"א) וכל ימי החג צועקים הושענא עד הושענה רבה ישועה גדולה והוא נגד ישרים יעלוזו ושמחתם לפני ה"א. לפני ה' הוא כמו על ה' שמורה על עתיקא תגו שעל היו"ד (כמ"ש זח"ג ע"ט:) וזהו השמחה המעולה ישמח ישראל בעושיו והיית אך שמח אך מיעוטא שמחה קטנה והוא נגד מ"ש צדיקים יראו וישמחו שמחתי מתוך יראתי: