פרי צדיק, חג הסכות ו׳

א

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר בפע"ח הקשה עמ"ש בזה"ק (ח"ב קפ"ו ע"ב) ואשתכח בי' פרי עץ הדר כד"א הוד והדר לפניו כו' ומאן איהו הדר דא צדיק. ובב"י (טואו"ח סי' תרנ"א) הביא מרקנטי שנתגלה לו בחלום שהאתרוג נגד ה' אחרונה ונראה מתירוצו שהאתרוג נגד עטרת יסוד וזה ה' אחרונה ומ' מלכות הוא שם אד' אך זה לא יתכן לתרץ מה שמפורש בתיקונים (בהק' ג' ע"ב) אתרוג רמוז לשכינתא וכ"ה בכ"מ (תי' י"ג כ"א סע"א ותי' ו' י"ז ע"א אימא תתאה. ובתי' ע' צ"ב ע"א ד"ה פתח אליהו אתרג לב באמצעיתא. וכ"כ זח"ג רנ"ו רע"א אתרוג מלכות. והכל אחד) וע"ז לא יועיל תירוצו לכאורה ויתכן דמ"ש בזה"ק שהדר דא צדיק אין המכוון על אתרוג רק האילן הדר דא צדיק והיינו דמלכות פה תושבע"פ קרינן לה והוא מטלא דעתיקא כש"נ תזל כטל אמרתי (ונתבאר כ"פ) דקאי על תושבע"פ שמופיע בלב החכמים ואינו ניכר איך שהוא מן השמים ונמשל לטל שאין נראה ירידתו מן השמים אך מבינים ירידתו ע"י לחות הארץ וההשפעה מטלא דעתיקא יש ב' אופנים דכ' ה"א גדלת מאוד וכבר אמרנו שמורה על כ"ע כלשון גדול אצל השי"ת בלא שיעור וכן מאוד. ומזה אין שום השגה בעוה"ז רק ע"י לבוש הוד או לבוש הדר הוד דרגא דאהרן דכ' ותורה יבקשו מפיהו. וע"י הדר דא צדיק כי כל בשמים וארץ ותרגמינן דאחיד בשמיא וארעא שמחבר תושב"כ ותושבע"פ שמים וארץ קוב"ה ושכינתי' ארץ דקב"ה (כש"נ זח"ג רמ"ג ע"ב) והאתרוג פרי עץ הדר והוא עפמ"ש (זח"ב קע"ח ע"ב וש"מ) ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת בי' בגוה כו' והיינו יוד זעירא משם שדי שהוא ברית (זח"ג רט"ו ע"ב יע"ש ע"ד סע"ב ותנחומא תזריע ה' ונת' במ"א באורך) והאתרוג רומז לשכינתא מלכות פה תושבע"פ והיא פרי עץ הדר יוד תתאה חכמה תתאה. ואולי הי' המכוון בפע"ח ג"כ עד"ז אך לא נתבאר יפה: