פרי צדיק, חג הסכות י״ד

א

ויבא יעקב שלם ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית גו' ויבא יעקב שלם גו' איתא בתיקונים (ת' י"ג) והוא צולע על ירכו דפרח מיני' ואשתאר עקב כו' כד אשתלימת סוכה בירך דילה איתמר ביעקב ויבא יעקב שלם. מדת יעקב אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב ועשו נקרא שוא ושקר (כמ"ש במד"ר תולדות) עשו הא שוא וידו אוחזת בעקב עשו היינו שאחז בדברים שעשו דש בעקביו שלא הי' נחשב בעיניו לכלום בזה תפס יעקב והיינו שבעשו הי' עיקר תורה שבע"פ כמ"ש האר"י ז"ל כי ציד בפיו היינו תושבע"פ והי' בו גנוז נשמת ר"מ דנפיק מנירון קיסר דקרי לי' ונתתי נקמתי באדום (כמ"ש גיטין נ"ו.) וכן מצינו (מגילה ט"ז.) כל האומר דבר חכמה באו"ה נק' חכם כו' ומהסתם הי' אוהביו וחכמיו של המן ממשפחתו מזרע עשו דאיתא (במדרש איכה ב' י"ג) אם יאמר לך אדם יש חכמה באדום תאמין שנ' והאבדתי חכמים מאדום תורה אל תאמין שנאמר בגוים אין תורה. דחכמה יש בו והי' גנוז נפשות צדיקים ויעקב ידע שאינם שייכים לשרשו ונפשות הצדיקים יכנסו בזרעו שהם שייכים לו בשורש. שאז הי' יעקב ועשו ראשי אומות יעקב ראש כנסת ישראל ועשו ראש או"ה ושניהם הי' בבטן אחד. וראש עשו הי' ג"כ במערת המכפלה (כמ"ש בתרגום יונתן וע' סוטה י"ג נתרין עיני' ונפלו אכרעי' דיעקב) והי' מלחמת השר שלו ויגע בכף ירכו שניתק הי' ונשאר עקב שנתק יוצאי ירכו ממנו. ואי' בגמ' (חולין צ"א.) כת"ח נדמה לו שיש בו חכמה ונדמה לו שהוא בא להורות לו לטוב כמש"ש המהלך לימין רבו וכו' ואמר בתיקונים ואימתי יהי' עמודא דאמצעותא שלים כד אתחבר בשכינתא הה"ד ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית הדה"ד ויבן לו ה"א את הצלע ובאמת מצינו בגמ' (שבת קי"ח:) מעולם לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי (וכן במגילה י"ג. אלא לבית) ונראה. שתירץ התיקונים למה קרא שם המקום סוכות ע"ש ולמקנהו עשה סוכות ולא בית ע"ש שעשה לו בית. אך סוכה הוא ס"ה כ"ו שם הוי"ה אד' והוא ע"י שבנה לו בית שיוצאי ירכו בדומה לו שהי' מטתו שלימה שאין בה פסולת ולקח מיד עשו כל הנפשות הגנוזות בו ואז נתרפא מצלעתו שנקרא סוכה ואתחבר בשכינתא הי' שניתק ממנו וכדין ויבוא יעקב שלם כדאי' (שבת ל"ג:):