פרי צדיק

א עוד ברע"מ (שם) יין אית מיני' תרין גוונין חוור וסומק יין ע' אנפין הא ע"ב ולקבל תרין גוונין דיין איהי זכור ושמור דשבת וע' תיבין דקדוש ויכלו וכו'. ולמעלה (רט"ז סע"ב) ויין אית לי' תרי גוונין חוור וסומק דינא ורחמי וכו' חוור מסט' דימינא סומק מסטרא דשמאלא וכו'. והיינו דבאברהם אבינו ע"ה גם כן … להמשך קריאה

א בחמרא גו כסא. בזוהר הקדוש פ' זו (רמ"ה סע"א) כוס בגימטריא אלהים וכו' דכוס דאיהו אלהים חיים בינה. והיינו דשם אלהים הוא מדת הדין ובינה עלמא דאתי דאיהו יובלא דדינין מתערין מינה וזה שאמר אלהים חיים בינה. ושתיית יין מצינו אצל האבות רק ביצחק שנאמר ויבא לו יין וישת אף שבאברהם אבינו ע"ה כתיב … להמשך קריאה

א פנחס בן אלעזר וגו' בקנאו את קנאתי בתוכם וגו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. בזוהר הקדוש פ' זו (ר"כ א') אמר לו אימא אנת בפומך וארים קלך דאנת מסר לי' וכו' הה"ד לכן אמור את אימא וכו' משה הוה אמר הנני נותן לו דאלו קוב"ה הוה לי' לומר לכן אמור לו … להמשך קריאה

א פנחס בן אלעזר וגו' בקנאו את קנאתי בתוכם וגו'. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. בזוהר הקדוש פ' זו (רי"ד ב') רבי יהודה פתח זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו והאריך. ואחר כך (דף רי"ז א') מסיק נדב ואביהוא מאי עבידתייהו בפנחס וכו' דהא פנחס בעלמא הוה וכו' בשעתא … להמשך קריאה

א פנחס בן אלעזר וגו' בגמרא (סנהדרין פ"ב:) התחילו השבטים מבזין ותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל בא הכתוב וייחסו וכו'. יש להבין למה היו מבזין אותו בזה מה שאמו הוא בת יתרו שעל כל פנים נתגייר והלא כל האמהות היו בנות לבן שהיה עובד ע"ז כמו … להמשך קריאה

א פנחס בן אלעזר וגו' השיב את חמתי וגו' בקנאו את קנאתי בתוכם וגו'. הנה יש לדקדק דהוה לי' לכתוב את קנאתי בהם מאי הלשון בתוכם. גם מה שאמר אחר כך ושם איש ישראל וגו' ושם האשה המכה וגו'. צריך להבין למה בשעת סיפור המעשה לא נזכר שמותם רק סתם איש מבני ישראל וגו' את … להמשך קריאה

א בזוה"ק פ' זו (קפ"ה ב') ר"ח פתח ויראני את יהושע וגו' דהכי אמר דוד אם עונות תשמר י"ה אדני מי יעמוד וכו' אלא ג' דרגין דרחמי אדכר דוד הכא וכו' הא א"ד דאיהו רחמי ואי שמא דא אע"ג דאיהו רחמי יתער בדינא וכו' דרגא חדא אית וכו' ומאן איהו מי מ"י יעמוד ודאי מי … להמשך קריאה

א בתפלת מנחה דשבת אומרים אתה אחד ושמך אחד. וזה יהיה רק לעתיד כמו שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (כמו"ש פסחים נ.) ושבת הוא רק מעין עולם הבא אבל לא נגלה עדיין היחוד. אך בשבת נקראו ישראל בבחינת כלה ועל זה נתקנו נוסח ג' התפלות דשבת אתה קדשת על שם הקידושין כמו … להמשך קריאה

א בסעודה ג' אומרים המזמור שאמר דוד המלך ע"ה ה' רועי לא אחסר וכן יעקב אבינו ע"ה אמר האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה ואיתא בגמרא (תענית ה':) יעקב אבינו לא מת וכן בדוד מצינו (ר"ה כ"ה.) ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים ובמדרש (קה"ר ד' ג') חי' דוד באותו שעה והוא … להמשך קריאה

א בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') שבת ש' בת בת מתעטרא באבהן והאר"י הק' סידר הסעודות דשבת בלילה נגד יצחק אבינו ע"ה ובבוקר כנגד אברהם אבינו ע"ה וסעודה ג' כנגד יעקב אבינו ע"ה. ובתפלת מנחה דשבת שהוא גם כן כנגד יעקב אבינו ע"ה שמטעם זה יש שינוי בנוסח התפלות בשבת כמו השינוי בקדושות הסעודות מה שאין … להמשך קריאה

א ואני תפלתי וגו' ענני באמת ישעך בזוהר חדש (פ' זו נ"ד ע"ג) רפאני ה' וארפא וגו' כיון דאמר רפאני מהו וארפא כיון דאמר הושיענוי מהו ואושעה וכו' אלא כל אסוותא דעלמא בידא דקוב"ה אבל אית מנהון על ידי דשליחא ואית מנהון דלא אתמסרו בידא דשליחא ואינון דאתמסרו בידא דשליחא אסוותא אינון אבל לזמנין מתהדרין … להמשך קריאה

א בסעודה שניה דשבת אומרים נהוריא ישרי בה. בזוהר הקדוש (פ' זו ר"ד סע"א) ה' בוקר תשמע קולי ולא כתיב ה' בבוקר תשמע קולי אלא לגבי בוקר דאברהם קאמר כמ"ש לעיל דכתיב וישכם אברהם בבוקר. והוא כמ"ש האל הגדול הגבור והנורא שהוא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שכל אחד מהאבות אלהותו ית' מיוחד במדתו. … להמשך קריאה

א סעודות שבת נקראו סעודתא דמהימנותא שלימתא והוא ע"פ מ"ש בזוהר הקדוש (ח"א כ"ו א') אז תתענג על ה' בענ"ג דאיהו ע' עדן נ' נהר ג' גן ואיתא (בזוה"ח ר"פ זו) אמונה אומן תרי דאינון חד חד גן וחד נהר דא נפיק מעדן ודא אתשקי מיני' הא הכא כל רזא סתימא דמהימנותא. והן הדברים דאיתא … להמשך קריאה

א ישמח משה במתנת חלקו בזוהר הקדוש פרשה זו (קפ"ז רע"ב) והכי במשה כתיב וירא מלאך ה' אליו בלבת אש. ואי תימא יתיר הוא שבחא דאברהם דלא כתיב בי' מלאך אלא וירא אליו ה' וגו' התם באברהם אתחזי לי' אדנ"י וכו' והיינו דאף דכתיב וירא אליו ה' בשם הוי"ה אבל אברהם אבינו ע"ה היה לו … להמשך קריאה

א בליל ש"ק קודם קידוש אומרים הקפיטל אשת חיל וגו' דשבת נקרא כלה מלכתא והוא מדה ז' מ' מלכות שנקרא אשה יראת ה' אשת חיל. וכל שבחי אשת חיל שם הוא בפעולת ידים ותעש בחפץ כפיה וגו' מפרי כפיה נטעה כרם וגו' ותאמץ זרועותיה ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך כפה פרשה לעני וידיה שלחה … להמשך קריאה

א ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין מנרתא טבתא הוא האור הראשון שהוא האור כי טוב. ובזוהר הקדוש ח"ב קס"ז א') יהי אור ויהי אור אמאי כתיב ויהי אור דהא בויהי כן סגי אלא יהי אור דא אור קדמאה וכו' ויהי אור דמימינא נפיק שמאלא וכו'. והיינו דויהי אור אינו אותו האור הנרמז ביהי אור רק … להמשך קריאה

א נזמין לה השתא בפתורא חדתא בזוהר הקדוש פרשה זו (קצ"ב א') ועשית שלחן וגו' ונתת על השלחן וכו' כל אינון מאני קודשא בעי קוב"ה למעבד קמי' לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא. דהמשכת רוח מקודש עלאה הוא על ידי תיקון פתורא שבמקדש. ושלחן של סעודות שבת הוא כעין שלחן שבמקדש כמו שאומרים אחר כך אסדר … להמשך קריאה

א בזוה"ק פרשה זו (ר"ו רע"ב) רשע חייבא דבלעם עינא דילי' הוה בהיפוכא מעינא דדוד וכו' והאריך בזה. והוא דדוד המלך ע"ה היה מרכבה למדת מלכות בחינת כנסת ישראל ומש"ה בכל מקום שהיה מסתכל בעינא בישא כל זיני צרעת אתמשכן מעיני' דדוד היינו שלא יהיה בכלל כנסת ישראל דמצורע משולח ממחנה ישראל שהוא קדושת כנסת … להמשך קריאה

א בגמרא (ברכות י"ב:) בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש וכו' מ"ט וכו' אלא אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. ופירש רש"י דדמי לבשכבך ובקומך שהקב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו וקשה מה זה שייכות לק"ש שהוא קבלת עומ"ש ועל מצות ולדבר בדברי תורה בשכבך ובקומך לפסוק זה … להמשך קריאה

א בזוה"ק פרשה זו (ר"א ב') תלת פומין אלין אתבריאו ע"ש בין השמשות וכו' אתקדש יומא סליק פומא דשליט על כולא פי ה'. פי ה' הינו מדת מלכות פה שהוא בחינת יום השבת מדה ז'. ובזוהר הקדוש (ח"א ל"ב א') והאי דיבור אקרי שבת והענין דכתיב בדבר ה' שמים נעשו והיינו שבכל מאמרי מעשי בראשית … להמשך קריאה

א וירא בלק וגו' בזוהר הקדוש (ר"פ זו) חמא במשקופא דחכמתא וכו' וחד חלון אית דכל חכמתא בי' שריא ובה חמי מאן דחמי בעקרא דחכמתא אוף הכי וירא בלק בחכמתא דילי'. והיינו דאף מאו"ה יש שמשקיפין על ידי חלוני דחכמה וכמו שחשב מאבימלך ואם סיסרא. ואחר כך בזוהר הקדוש (קפ"ה א') אשר עשה ישראל מיבע"ל … להמשך קריאה

א בסעודה שלישית דשבת לא תקנו חכמים לקדש על היין. הענין הוא דאיתא בזוהר הקדוש (רע"מ פנחס רמ"ה ב') יין אית מני' תרי גוונין חוור וסומק יין ע' אנפין הא ע"ב ולקבל תרין גוונין דיין איהו זכור ושמור דשבת וע' תיבין דקידוש ויכולו הא ע"ב ומ'. והיינו דיין גימ' ע' מרמז על ע' אנפין והיינו … להמשך קריאה

א בכל סעודות שבת אומרים הקפיטל מזמור לדוד ה' רועי וגו' בלילה אחר התפלה ובבוקר קודם הקידוש ובסעודה ג' באמצע הסעודה אחר האכילה. בזוה"ק פרשה זו (קפ"ג ב') על הפסוק ומשם בארה הוא הבאר מ"ש דהכא בארה ולבתר באר וכו' בכל אתר הו"א וקרינן היא דכר ונוקבא כחדא וכללא עלאה ה' נוק' ו' דכר א' … להמשך קריאה

א בשבת כל סעודה יש לו קדושה מיוחדת. וכן ג' התפלות נתקנו כל תפלה בנוסח מיוחד לפי קדושת הסעודה שהכל אחד. מה שאין כן ביו"ט שכל הסעודות קדושה אחד ונוסח התפלות אחד. ותפלת מנחה דשבת הוא כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה כמו הסעודה שלישית שחשב האריז"ל כנגד יעקב אבינו ע"ה. ואומרים בתפלה זו יעקב ובניו … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר קח את המטה וגו' מלת לאמר מיותר כאן שהרי נצטוה ליקח בעצמו ומתחלה כתיב והקהל את העדה אתה ואהרן ודברתם לשון רבים ואחר כך והוצאת והשקית לשון יחיד. גם מלת לעיניהם מיותר ואין לו פירוש דהול"ל לפניהם (וכמו שדקדק הרמב"ן ז"ל) ועל כל פנים הול"ל לעינם ומיותר ב' אותיות … להמשך קריאה

א הנוגע במת לכל נפש אדם וגו' הוא יתחטא בו וגו' לכאורה תיבת הוא מיותר. ואחר כך כתיב כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות. מהו הלשון אשר ימות הול"ל אשר מת. גם לכאורה הפסוק מן כל הנוגע עד ולא יתחטא מיותר דהיה יכול להתחיל את משכן וגו' דהא הפסוק קאי על הטמא מת שלא … להמשך קריאה