פרי צדיק, בלק ט״ו

א

בזוה"ק פ' זו (קפ"ה ב') ר"ח פתח ויראני את יהושע וגו' דהכי אמר דוד אם עונות תשמר י"ה אדני מי יעמוד וכו' אלא ג' דרגין דרחמי אדכר דוד הכא וכו' הא א"ד דאיהו רחמי ואי שמא דא אע"ג דאיהו רחמי יתער בדינא וכו' דרגא חדא אית וכו' ומאן איהו מי מ"י יעמוד ודאי מי ירפא לך וכו'. וכבר שאלו שהרי שם א"ד מורה על דין דינא דמלכותא דינא כמו"ש (זח"ב קי"ח א' וש"מ) ואיך אמר כאן דאיהו רחמי. אך הענין ע"פ מ"ש בזוה"ח פ' תבוא שכל פרשת התוכחות הוא ברחמי כאב דמניף שבטו על בריה בנהימו סגי כדי להטיבו. ובאמת בכל התוכחה דפ' תבא כתיב בשם הוי"ה שהוא שם של רחמים מפני שבאמת התוכחה הוא דפ' תבא כתיב בשם הוי"ה שהוא שם של רחמים מפני שבאמת התוכחה הוא רחמים כדי שייטיבו על ידי זה. וזה שא' כאן בזוה"ק הנ"ל הוא א"ד דאיהו רחמי היינו רק לאיים על האדם כדי להטיבו על ידי זה ולהטותו לתשובה כי על ידי היראה יבא לתשובה (כמו שנת' כ"פ מגמרא ע"ז י"ט. ועוד) ואם ח"ו גם הוא יתער בדינא שלא יועיל ולא יבוא לתשובה מכל מקום מ"י יעמוד ודאי היינו שער הנ' שהוא מיוחד לבעל תשובה. מי ירפא לך אף כי גדול כים שברך. ונראה מהזוה"ק שמפרש פ' ויראני את יהושע וגו' שהיה אחר פטירתו. אף שאחר כך כתיב ויעד מלאך ה' ביהושע וגו' אם בדרכי תלך וגו' שזה בודאי היה בחייו זה היה בזמן מוקדם. וזה שאמר ת"ח יהושע בן יהוצדק צדיק גמור ה' וכו'. וכ"כ אחר כך בזוה"ק דסלקו לי' לדינא בתר דאתפטר וכו' ואמר יגער ה' בך השטן וכו' תרין גערות אמאי אלא חד לדומה וחד לההוא דנפקא מגיהנם דקיימא תדיר לאסטאה וכו'. והיינו דהשטן הוא המלה"מ הוא היצר הרע (כמו"ש ב"ב ט"ז.) ומש"ה נזכר בו הבוחר בירושלים כנגד מה שהתגרה אף בהכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים. ודומה של גיהנם הוא כנגד קליפת הנחש והתאוה והשטן הוא הס"מ הרוכב על הנחש. וז"ש בזוה"ק להלן (קפ"ו א') ת"ח ההוא שטן וכו' דאגליס בדיוקנא דשור היינו שהוא קליפת עשו וזה שא' השור דאשתמודע וכו' את ירק השדה אינון רוחין דב"נ דאינון ירק השדה ההוא שדה דאשתמודע והיינו רוחין דב"נ הם הנפשות שהם מהשדה הידוע והוא מתגרה בהם (כמ"ש סוכה נ"ב.) אך השי"ת שומר עמו ישראל וכמו שפתח שהוא ע"י שער הנ' שמיוחד לבעלי תשובה כאמור: