א [כתב מהר"ר יודא אוברניק ז"ל שהעתקתי מליקוטיו], שלום רב לאהו' עמי' מה"ר יודא י"ץ. על שאלתך אשר שאלתני בישראל אחד שקנה פרה ועז מן הגוי ולא משך רק שנתן פשוט אחד במקח ולמחר ילדה העז זכר, אם יש בולד קדושת בכורה? דע דלא ידענא שריותא בפשיטות כל העיקר, דהיינו ממש פלוגתא דרש"י ור"ת כדאיתא … להמשך קריאה
א שלומך1 פסקים וכתבים סי' קס"ט. יסג' לחדא אהו' מהר"ר משה ס"ל יצ"ו, אשר דרשתני ע"ד הבכור שכתבתי לך עלה כבר דעתי כאשר הוא מבואר בידך. והנה עתה נתחדש שנצרם אזנו דההוא בכור כדבעי' לפרושי ההיא מילתא לקמן, אמנם שלחת' עתה הנה העתקת' מפסק מהרר"ז ס"ל בינג יצ"ו. קא חזינא ביה דברים תמוהים, חדא מה … להמשך קריאה
א וא"ת עדיין היה לנו לעשות שני קניינים משיכה וכסף ואי לא משך כראוי עדיין הא איכא שם קניין וכסף ולא גרע מכסף לחודיה? י"ל דגרע טפי דדילמא דדעת הגוי לקנות במשיכה ולא בכסף, וכי לא קני במשיכה או (במכירה) [במסירה] אף בכסף לא קנה. ודמי להו1 ב"ב קנ"ב ע"א, כתובות נ"ה ע"ב. מתנות ש"מ … להמשך קריאה
א אמנם ר"י אור זרוע1 פסקי ב"מ פ"ד סי' קמ"ו וקמ"ז. כת' כל היכא דלית ליה למשוך מודה ר"י דמעות קונות. והילכך ישראל שיש לו בהמה מבכרת מותר לו לישראל (לקנות) [לקבל] המעות מן הגוי ולמכור לו העובר וכו', וחוזר וקונה מן הגוי לאחר שיולד. ואפי' לר"ת דפסק דמשיכה בגוי קונה ולא מעות, דאין כאן … להמשך קריאה
א [מה"ר קלמן קיצינגן יצ"ו] שלום רב לאהו' עמי' הרב ר' קלמן יצ"ו, על דבר ספק בכור אשר דרשתני אמת כי כבר התרתי בכה"ג מטעם דתלינן שמא הגוי החליף הולד נקיבה בזכר. ואע"ג דאין ראוי להסתפק הכי כולי האי, מ"מ סמכתי על דברי הגאונים דסברי חלב פוטר, וכ"ש בזמנינו ובארצותינו דאפי' מיעוטא דמיעוטא ליכא כמו … להמשך קריאה
א אבל בנדון דידך אין נ"ל לצרף קניין הכסף לטעם דחולבת ולהתיר מביניהו דשניהם דלא שייכי אהדדי כלל. דטעם דחולבת מתיר דמוכח מילתא דכבר ביכרה, וקניין הכסף אדרבה הוא מתיר מטעם שלא ביכרה אלא משום שותף הגוי.1 ועי' בשו"ת צמח צדק סי' ס"ד ורע"א סי' ל"ז ובמשנה למלך פ"ד דבכורות ה"א ובמהרי"ט חיו"ד סי' ט' … להמשך קריאה
א וגם אשתקד בא לידי מעשה מעניין בכור בגוי שנתן כבשים ליודי אחד בחובו ולא נעשה לא משיכה ולא הגבהה, ושאלתי הדבר ה"ה מהר"י ברונא שי'1 עי' שו"ת מהר"ם מינץ סי' ה' ובשו"ת מהר"י מברונא סי' רמ"ד (ד' ק' ע"ב) ובסי' רע"ז. והארכתי לו קצת לפי מיעוט שכלי. והוא2 שאל. הדבר מכ"ת מר ותשו' דמר … להמשך קריאה
א אלף1 שו"ת מהרי"ל סי' ר"ד והובא בפסקים וכתבים סי' קס"ו. שלומ' לאהו' הנעי' גברא רבה הר"ר חיים שי', איני כדי ששלחת לי וגם קשה עלי להשיב על ענין זה, כי כבר כתבו רבותי' חיים ומתי' ז"ל דעת' על נדון (זה) כזה באודות מחלוקת הבכור אשר דנו עליו, וכמה דיואות משתפכות וקולמוסים משתברים והקיפוה הלכות … להמשך קריאה
א [שאילת שא' מהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו]1 בשו"ת מהר"ם מינץ סי' ל"ד. שלומי' רבי כטל ורביבים לר"ג נשיא ישראל הגאון מ"ה מה"ר ישראל וכל שואבי מים חיים מבי' מור', הנה אמ"ץ האי מעשה דבכור דלמטה בא לידינו לכן הדריכנו נתיב אמת ומעגל צדק. הנה אמ"ץ הורני על עובד' דאיתרמי באתרא דידן בעניין בכור בהמה … להמשך קריאה
א בהמפלת1 נדה כ"ו ע"א בתוס'. בדבור סנדל דלית ליה חיותא דמשמע2 בירושלמי. דוולד שעם הסנדל אינו מתקיים כו'. תימא לעולם איך אמרי' בבכורות3 דף מ"ו ע"א. הבא אחריו בכור לנחלה והא אינו מתקיים? פ' יש נוחלין כת' האשי'4 סי' י"א ועי' בפלפולא חריפתא סק"מ. רבא אמר אפי' בין ייבום לחלוק' לא שקיל מ"ט כבכור, … להמשך קריאה
א [כתב מה"ר דוד וראנק ז"ל], ואשר שאלת עליו1 צ"ל על יום. ל"א של פ"ה שחל להיות בשבת או ביו"ט אם פודין אותו בו ביום, ודעתך להתיר אפי' בדרך שהוא שבות גמור, מטעם דאין מחמיצים המצוה כדילפינ' מושמרתם את המצות2 מכילתא שמות י"ב, י"ז, ועי' רש"י יומא ל"ג ע"א ומגילה ו' ע"ב ד"ה אין מעבירין. … להמשך קריאה
א אינו מוחה לאותן שאינם מדקדקים במעשיהם מלעשות בגדים של צמר בצד אחד ובצד השני פשתן, כשמפסיק ביניהם עור כאצבע רוחב והבגד של צמר תפור בצד אחד מן העור, והבגד של פשתן תפור בצד שני מן העור. אבל לבני ביתו וכל השייכים לו מוחה לעשות הכי, וכן מצאתי בי"ד בסי' ש', והיה חוכך להחמיר בדבר. … להמשך קריאה
א [תשובה]1 תה"ד סי' קצ"ב ועי' בד"מ סי' רצ"ד סק"ב. נטע רבעי וכרם רבעי פודה כשהוא תלוש שהוא שוה מנה על מחצה ווינר שקו' העלר שהוא יותר מפרוטה, כשהזהב [הגרי] שוה ז' דינרים וחצי שקורין דינר שילינג [ודינר שוה ס' מחצות ווינער], ואמר הברכה בא"י אמ"ה אקבו"צ על פדיון רבעי, ואח"כ אמר הקדושה שעל זה … להמשך קריאה
א בטוב גדא אתחיל הלכות מזוזה הי"ז יביאנו אל [נחלת] הבית אחוזה: ולא היה מזוזה בשער הפתוח למבוי של יודים.1 בס' אגודה פ"ק דיומא כתב: והנה בעת שנעשו השערים לרחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה ולא השיבוני. והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי ובינותי כי … להמשך קריאה
א העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, בפ' מי שמת1 צ"ל מי שמתו, ברכות כ"ג ע"א כל נטורינהו טפי עדיף. כל כמה דמינטר עדיף טפי. מכאן אמר מה שנהגו כשיושבים בעגלה שאין מקפידים אם יושבין על שק של ספרים מהאי טעמא דנטירותא עדיף מבזיון. כן הוא גבי תפילין ע"ש, … להמשך קריאה
א תשובת הגאון מוהר"ר איסרלן זצ"ל.1 פסקים וכתבים סי' קע"א ועי' בד"מ סי' רע"ו סק"ה. ואשר שאלת אם השם שנכת' בתפלות ובמחזורים אם נמחק הוא? נר' דמטעם הגימטרי' אין לאסור, דא"כ הודא"י נמי לא יהא נמחק שהוא בגי' שם המיוחד. ומטעם שהוא רומז לשם ונכתב כדי להורות על השם אין נראה לאסור ג"כ. שהרי אמרי' … להמשך קריאה
א מצאתי ממה שכת' לעיל, אי' נר' טוב לתקן במסכת גיטין בפ' הניזקין1 דף נ"ד ע"ב. ההוא דאתא לקמיה דר' אמי כו' ס"ת שכת' לפלוני אזכרות כו' ע"ש. ומצאתי תשו' שאי' מהרי"ל זצ"ל.2 סי' ר"ך. נקודות השם י"ז שאלת על הטעיות וכן נגינותיו בטעות ובעניותי אפי' ניקוד וטעמין כהוגן מותר למחוק, דהוי כמו פי' וניתן … להמשך קריאה
א [כת' שאי' מה"ר שמעון כ"ץ יצ"ו מק"ק דמעגנץ]1 פסקים וכתבים סי' צ"ג, ועי' מהרי"ק שרש ק"ל. ואשר שאלת על הס"ת שנמצא בה בכמה מקומות שכתובין חוץ לדף שלש אותיות מתיבה גדולה בת שבעה או בת שמונה, וגם לפעמים מתיבה בת חמשה. אי שרי לקרות בה בציבור אפי' במקום שיש ס"ת אחר' כשירה לגמרי2 בציבור … להמשך קריאה
א 1 עי' פסקים וכתבים סי' כ"ג. ואשר כתבת ממגילה שיש בה פרשיות פתוחות אם כשירה היא לדעת מהר"ם בשם ר"ת דכת' דיש למגילה כל דין ס"ת ובס"ת פסול אם עשה הסתומות פתוחות. ורצית לחלק דשמא מהר"ם ור"ת לא רצו לומר רק דלכתחילה יעשה כל פרשיות סתומות משום דנקראת אגרת. תמיהני עליך מניין לך לבדות … להמשך קריאה
א [כתב] וכן הורני מ"ץ1 ככתבו וכלשונו בשו"ת מהר"ם מינץ סי' י"ב סק"ה. על מגילה שמקצת פרשיותיה פתוחות, ואיתא במיימוני בהלכות מגילה בתשו' מהר"ם2 סי' שנ"א והובאה בהגמיי"מ פ"ב סי' נ'. דכל פרשיותיה סתומות [עכ"ל], אם יש לפוסלה בשביל כך? והדין נותן דפסול, כי דבר זה פסול בס"ת אם יעשה סתומה פתוחה או איפכא, ומגילה … להמשך קריאה
א ושמעתי מהח"ר שמעון פולר יצ"ו כשהיה הגאון בעל ברית אינו שותה מכוס של ברכה אע"ג שהיא רפואה לתינוק, משום שהוא מסופק אם חצי שעור צריכ' ברכה מעין ג'1 ועי' בטו"ז סי' רס"ה סק"י וברא"ש ברכות פ"ז סי' כ"ד ובאו"ח סי' ר"י. ושיעור שלם אינו יכול לשתות בשחר. וכן אני ראיתי שלא שותה. ב לעיל … להמשך קריאה
א וכשהיה מילה בסליחות לא נוהג לומר בב"ה שלו זכור ברית השייך למילה, אע"פ שהולך לברוך שאמר לב"ה של קהל למילה. פ"א לא רצה לילך לב"ה של קהל למילה מאיזו טעם שהוא, וא"ל תאמר בב"ה שלי תחנון כי עבר זמן המילה, אבל יחיד שמתפלל באותו ב"ה שהיה המילה אחר המילה אינו אומר תחנון1 עי' פסקים … להמשך קריאה
א [כתב] ולאהו' עמי' מהר"י אוברניק שי', תאמ' מצדי שז"ל האגודה בפ' ר"א דמילה:1 סי' קס"ח. מל ולא פרע כאלו לא מל כל [וכל] כה"ג או האיך שהוא שצריך למול פעם אחרת צריך לברך פעם אחרת לפניה ולאחריה אשר קדש ידיד2 ושם הגירסא אשר קדשנו ולא יאמר וכו'. ולא יאמר קיים את הילד עכ"ל. וידקדק … להמשך קריאה
א וזכורני שאינו מקצר שער ראשו והפיאות, אבל היה מגלח העורף בתער עד למעלה מן האזנים, וכן היה מגלח הגאון מהר"י וויילא זצ"ל העורף שלו. ב וזכורני כשהיה תלוש ל"ע, כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא וא"ל עשה מיטתי במקום אחר. וכן לפעמים נסע מניאושטט למרפורק שאינו ידוע לעולם למה. וכן לפעמים היה קובע דירתו … להמשך קריאה
א פ"א שכחה אשה בינונית כיס שלה בחגורה בערב ר"ה והיה בו ס' פשיטים, ונתן לה תשובה שתתנה י' פשיטים לנרות וי' פשיטים לצדקה. פ"א שכח בנו כיס שלו בחגורו עד שיצא מב"ה בליל שבת, ואמר תן השליש לצדקה ממה שיש בכיס. מי ששתה יין נסך בשוגג נתן לו תשובה להתענות ה' ימים, משום דכתיב1 … להמשך קריאה
א וזכורני שהיה דורש דוקא אדם גדול נאה לו לכוף אחרים לעשות צדקה ולא כל אדם. וזכורני שאמר דרך שמועה בשעת הגדה או על הישיבה, מה שנותנין כאן מן הצדקה כמה צרכי ציבור וראיה מעגל דשמעון התימני בפ' ב' דביצה1 דף כ"א ע"א. אמר רב יוסף עגל של צדקה2 וכ"ה בכת"י מינכען, עי' בדקדוקי סופרים … להמשך קריאה