א
1 עי' פסקים וכתבים סי' כ"ג. ואשר כתבת ממגילה שיש בה פרשיות פתוחות אם כשירה היא לדעת מהר"ם בשם ר"ת דכת' דיש למגילה כל דין ס"ת ובס"ת פסול אם עשה הסתומות פתוחות. ורצית לחלק דשמא מהר"ם ור"ת לא רצו לומר רק דלכתחילה יעשה כל פרשיות סתומות משום דנקראת אגרת. תמיהני עליך מניין לך לבדות טעמי הלכות מלבך? ולפרש דברי הגאונים [חוץ] ממשמעות דאינהו כיילי שיש לה כל דין ס"ת חוץ מדבר אחד וכיילי נמי הך דפרשיותיה סתומות בהדייהו? משמע בפשיטות דבהך מילתא נמי אית לה דין ס"ת [אפילו בדיעבד]. ואתה תפרש דלאו דוקא הוא ולא קאמר אלא לכתחילה משום דנקראת אגרת. והך סברא לא מתרצתא היא כלל, דסתומה נמי פרש' נקראת בכולי תלמודא ולטעמיך היה לעשות המגילה לכתחילה בלי שום פרשה והפסק כדי שתהא כמו אגרת, והכי איתא בהג' במיימו'2 פ"ב מה' מגילה סי' א'. דיש נוהגי' שלא להפסיק בקריאתה בין פסוק לפסוק משום דנקראת איגרת. ותו דאיך תיסוק אדעתין שאם יש קבלה שפרשיותיה מקצת פתוחות הם שהיה ר"ת ומהר"ם עושים מסבר' לבם לשנות הפרשיות לכתחילה? אמנם אם ראית דלא זהירי עלמא בכך3 ותו דאיך תיסוק אדעתין שאם יש קבלה שפרשיותיה מקצת פתוחות הם שהיה ר"ת ומהר"ם עושים מסברת לבם לשנות הפרשיות לכתחילה ואמנם אם ראית דלא זהירי עלמא בכך י"ל כ"ז ליתא בנדפס. י"ל דסמכי אמאי דכת' במיימו' בהג'4 שם סי' ט'. שהוכיח מההיא דאותיות מטושטשות ומקורעות דאין כל דין ס"ת למגילה ע"ש. אכן נראה הנזהרים והמדקדקים במצות צריכים לקיים דברי ר"ת ומהר"ם. ואשר שאלת5 מכאן עד סוף התשובה ליתא בנדפס. על ס"ת שיש בה יריעות שאין בהן רק דף אחד אם יש לפוסלה בדיעבד. יפה הבאת ראייה מן המיימוני שכת' דדוקא כ' דברים פוסלים בדיעבד והך מילתא לאו מכ' דברים היא. אמנם מה שפלפלת מתוך הברייתא נלאיתי להשיב דאין צורך. דודאי כך הוא פי' הברייתא, דדף ודפין דנקט ר"ל עמוד ולא יריעה ובזה אין ספק, ובד"א דברייתא ודאי קאי אמיצעתא כדפרש"י להדיא בד"א דלא ירבה ולא ימעט בדפין. וכן מוכח מדקאמר אפי' פסוק אחד בדף אחד ולא קא' נמי אפי' דף אחד ביריעה אחת. ותלמודא נמי דפריך פסוק אחד ס"ד, ופרש"י6 בדפוסים שלפנינו ליתא ובשיטה מקובצת השלים החסר. דאיך יוכל למלאות פסוק אחד כל היריעה שהרי צריך לגמור בסוף הדף? ומשני פסוק אחד [בדף אחד], פי' שיש ביריעה שאר דפין אבל בדף האחרון יכול לכתוב אפי' פסוק אחד והכי פרש"י. הא קמן דלאו איריעה קאי רק אדף, ואפי' אי הוה קאי איריעה ושרי בסוף הספר לכתחילה דף אחד ביריעה אחת כדמשמע לשון הרמב"ם, מ"מ שגגה היא לך לעשות שקול מזה מדשרי בסוף הספר לכתחילה מסתמא באמצע הספר כשר בדיעבד. בכמה וכמה דוכתי אשכחן בתלמודא דבמצוה אחת במקום אחד כשר לכתחילה ובמקום שני פסול אפי' בדיעבד, אין צורך להאריך בזה, נאום הקטן והצעיר שבישראל.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.