א
בטוב גדא אתחיל הלכות מזוזה הי"ז יביאנו אל [נחלת] הבית אחוזה: ולא היה מזוזה בשער הפתוח למבוי של יודים.1 בס' אגודה פ"ק דיומא כתב: והנה בעת שנעשו השערים לרחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה ולא השיבוני. והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי ובינותי כי שערי קהלת וורמש"א לא היה בהן מזוזה, ונתתי אל לבי דגם תלמיד אחד הזכיר לי מהני אבולי דמחוזא דפטירי משום סכנה ה"נ אחרי שהגוים דרים בתוכה ובית העצה תוך הרחוב פטור. [כת' מהר"ר דוד איישטט יצ"ו] וההיא דפר' והיה אם שמוע בראש העמוד בס"ת וכות' פרשת שמע בגליו' שלמעלה למזוזה, כדכתבו התו' במסכת' שבת2 דף ע"ט ע"ב ד"ה הא מורידין. וכן במס' מנחות3 דף ל"ב ע"א ד"ה דילמא להשלים. וק' אמאי לא פסול מפני שהוא שלא כסדרן? ודאי קושיא היא4 עי' בפרישה סי' ר"ץ ובטו"ז שם. וקרוב לדעתי דאף לדידן הו' ק' כבר כשלמדנו שבת או במנחות. ויש ליישב דסברו התו' דהא דשלא כסידרן פסול, היינו משום דלעולם המוקדם בתורה חשוב טפי מן המאוחר. ולכך אין להקדים את שאינו חשוב לחשוב ממנו. ולכך בנדון דידן שכבר נכת' פר' והיה לקדוש' ס"ת, שהיא חמורה וחשובה ממזוזה ותפילין אין קפידא אם תקדום לפ' שמע שהיא נכת' לשם מזוזה, דהמאוחר בקדושת ס"ת עדיף כמוקדם בקדו' מזוזה. וצוה לבעה"ב אחד כשקובע מזוזה בביתו שיברך בא"י אמ"ה אקו"צ לקבוע מזוזה. והיה מניח ראש האלכסון מן המזוזה שהיא השיטה שבה שמע כנגד הבית, מטעם כשילך לביתו אם פותח המזוזה אז יכול לקרות בה כמו שהיא מונחת, ואז הוי מקויים ביתך ביאתך5 מנחות ל"ד ע"א. וכהאי גוונא אמ' במנחות בתו'6 שם דף ל"ג ע"א ד"ה הא דעבידא. [כתב בספרו].7 תה"ד סי' נ"ב ועי' בב"י סי' רפ"ט ובפרישה שם ס"ק י"ב. וז"ל תשו' שא' מהרי"ל זצ"ל8 סי' צ"ט. (וכאשר) ואשר כתבת להניח האלכסון כלפי פנים האמת אתך, שורה העליונה לצד הבית ותחתונה [והתחתונה] לצד ר"ה. ולאו מטעמך שיקרא הקורא והאותיות כלפי גברא, דמאן לימא לן שהקורא והגברא קאי בר"ה, דילמא עומד בתוך הבית? אלא היינו טעמא משום דאיתא בירושלמי9 פ"ד דמגילה הי"ב. צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח. וכת' הרא"ש100 ה' מזוזה סי' ט'. וז"ל: ולפר"ת הופך שיטה אחרונה לצידי ר"ה וראשונה לצד פנים כדי שיהא שיטת שמע לצד הפתח או לפנים111 צ"ל לצד אויר הפתח לפנים. עכ"ל, וכיון דאוקמינן לה באלכסון לקיים גם דברי ר"ת צריך לנטות האלכסון כדעבד ר"ת בשכיבה. וכל זה אמרתי והראיתי לשאי' ז"ל ביו"ט אחרון של פסח בהיותו עמי ומסתמא לאו אדעתי'. מצאתי122 עי' בד"מ סי' רפ"ט. וזכורני כשהלך מביתו לא נגע למזוזה133 עי' בד"מ סי' רפ"ה ובשו"ת רע"א סי' נ"ח. אך מסתכל בה אבל כשהלך מביתו לדרך נגע למזוזה.
ב
אין לי חידושים ממצות שילוח הקן. אבל זכורני שא' פ"א א"ל בעה"ב אחד במרפורק שיש לו קן בכרם שלו, ושאל לבעה"ב כל הדינים משילוח הקן ואמר כן הוא. והולך הגאון זצ"ל אל הכרם ולא מצא כמו שאמר הבעה"ב. כמדומה לי שאמר שלא בא לידו זה המצוה. לעיל בהלכות ספירת העומר כתבתי דין חדש.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.